נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון-דר-ליין / צילום: Associated Press, Jean-Francois Badias
נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון-דר-ליין תגיע הערב (ב') לביקור בישראל, בו היא צפויה לקדם את נושא רכש הגז הטבעי מהמאגרים הקיימים במים הכלכליים של ישראל לטובת האיחוד האירופי. כחלק ממאמצי הגמילה מהגז הטבעי הרוסי בשל המלחמה באוקראינה, מקדמת הנציבות האירופית בימים אלה עסקה משולשת בין האיחוד לבין ישראל ומצרים, שאליה מועבר חלק מהגז הישראלי, ובה הוא עובר הנזלה לטובת יצוא במכליות לאירופה (LNG). פון דר ליין תיפגש עם הנשיא הרצוג, ראש הממשלה בנט, שר החוץ לפיד וגם עם שרת האנרגיה קארין אלהרר, השרה שהחלה לקדם את הנושא בחודש מרץ בוועידת האנרגיה בפריז.
טיוטה של העסקה המתגבשת כבר הוצגה בימים האחרונים בפני חברות האיחוד האירופי, לפי דיווחים בבריסל, והיא אמורה להיחתם לתשע שנים. לפי מקורות ישראליים, הסוגיות שעל הפרק הן היקף היצוא, שכן בישראל רגישות רבה בשל לחצים של גורמים שונים, להבטיח את האספקה הסדירה והבטחון האנרגטי של המדינה ל-30 השנים הקרובות. האירופים מצידם רוצים כמה שיותר, ומוכנים לסייע בקידום אמצעי ההובלה של הגז מהמאגרים לכל אורך הדרך עד לאירופה. וכאן הסוגיה השנייה שטרם נסגרה, האפשרויות השונות להעברת הגז כשעל הפרק צינורות מהמאגרים בים למצרים, לטורקיה, לקפריסין או מתקני הנזלה חדשים על אניה או בחוף ישראל. הכוונה בהסכם היא להסדיר את הבסיס לסוגיות האלה עם גמישות מסויימת, וכן לתת תשתית לחתימת הסכמי רכש בין החברות המפיקות גז בישראל לחברות האירופיות.
אלהרר: ההסכם צפוי להיחתם בקרוב
אחרי הביקור בישראל תמשיך פון-דר-ליין לביקור במצרים, במהלכו תיפגש בקהיר עם הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי. משגרירות האיחוד בישראל נמסר כי מטרת הביקור היא "לקדם את הקשרים בין האיחוד האירופי לישראל, במיוחד שיתוף פעולה בתחום האנרגיה". בחודשים האחרונים הוגברה הזרמת הגז הטבעי מהמאגרים הישראלים למצרים, וההסכם המשולש צפוי לקבוע נפחים של היצוא בשנים הקרובות. בעבר הודיעה הנציבות כי ההסכם ייחתם "עד הקיץ". שרת האנרגיה קארין אלהרר אמרה לגלובס כי המגעים מתקדמים וכי ההסכם צפוי להיחתם בקרוב.
האיחוד האירופי כמה לגז טבעי מכל מקור שאינו רוסי, וצפוי לחתום על עסקאות ענק גם מול קטאר, אלג'יריה וכן להגביר משמעותית את יבוא הגז הטבעי מארה"ב. גרמניה, הלקוחה הגדולה ביותר באיחוד האירופי של גז טבעי, צפויה להקים אסדות צפות לגיזוז (המרה מגז דחוס לגז לשימוש) בים הצפוני, שיסייעו לה לצמצם משמעותית את התלות הנמשכת בגז הרוסי, שעדיין זורם בצינורות ומכניס מיליארד אירו לרוסיה מדי חודש למרות המלחמה באוקראינה. היא גם צפויה להיעזר בפולין השכנה, שלה כבר יש תשתית לגיזוז ממכליות גז מונזל (LNG).
בשבוע שעבר ביקר בישראל שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק, המוביל את תהליך שינוי תמהיל מקורות האנרגיה של גרמניה. לפי דיווחים בתקשורת הגרמנית, האבק שב ואמר כי אינו תומך בהקמת צינור ימי חדש לאספקת גז מהמאגרים הישראלים דרך יוון או טורקיה, בנימוק שאירופה צועדת לעבר עצמאות אנרגטית כתוצאה משימוש באנרגיות מתחדשות וכי הזמן הרב שייקח לפרויקט כזה יהפוך אותו לבלתי-רלוונטי. השאיפה האירופית היא להשתמש בגז טבעי כטכנולוגיית מעבר בעשור וחצי הקרובים.
ישראל צפויה להכפיל את הייצוא
עם זאת, האיחוד האירופי וגם ממשלת גרמניה אמרו בעבר כי הם מעוניינים לרכוש גז נוזלי ישראלי שמגיע בצינורות הקיימים, המעבירים אותו להנזלה בשני מוקדים במצרים. לפי הערכות משרד האנרגיה הישראלי, שהוצגו בדיון בכנסת בחודשים האחרונים, בשנה החולפת ייצאה ישראל כ-4 BCM למצרים ולירדן (שגם דרכה עובר גז טבעי למצרים), והיא עשויה להגביר את היצוא ל-6-8 BCM באופן מקסימלי, בהתחשב בהפקה באסדות ובתשתית המצרית והישראלית להולכה. לשם השוואה, עד כה עמד היבוא האירופי מרוסיה על 140 BCM בשנה. בכל מאגרי הגז הקיימים של ישראל יש עתודות של כ-850 BCM. ולפי הערכות יש עוד כמות דומה במאגרים שטרם פותחו.
בראיון שפורסם בגלובס העריכה ג'ינה כהן - מומחית לנושא הגז בים התיכון שעבדה בעבר בחברת בריטיש גז ומייעצת גם לחברות גז, לאיחוד האירופי ולממשלת ישראל, כי ישראל יכולה לספק לאירופה לבדה בנוסף לאספקה למצרים וירדן בין 10 BCM ל-25 BCM בכל שנה, בהתאם להרחבת הקידוחים והפיתוח, ולאפשרויות השינוע לאירופה. היא מעריכה כי מחירי הגז ישארו גבוהים לפחות בשנתיים שלוש הקרובות, עד למימוש הפתרונות שעליהם עובדים כעת, וזו בדיוק תקופת הזמן שבה על ישראל לפיה לפעול במהירות.