מחקר חדש: ישראל עשויה להרוויח 100 מיליארד שקל מהמשבר באירופה

ג'ינה כהן, מומחית למשק הגז, בשיחה עם גלובס: "האירופים יפי נפש, ולכן הגיעו לחדלות אנרגיה" • על הייצוא מישראל, שעשוי לתת מענה לתלות ברוסיה: "ארה"ב ואירופה יוכלו לסייע בטכנולוגיית הנזלה" • משרד האנרגיה הקים קבוצות עבודה עם האיחוד האירופי לבחינת הסכם גז ארוך־טווח

אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס
אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס

ביום חמישי האחרון, שעות ספורות לאחר שרוסיה הודיעה כי תפסיק להעביר גז לפולין ולבולגריה בשל סירובן לשלם ברובל, הופיעה בפרלמנט האירופי בבריסל ג'ינה כהן, מומחית בעלת שם עולמי למשק הגז הבינלאומי - בדגש על מזרח הים התיכון.

הסנקציה שהפעילה מוסקבה היא זו שממנה חששו באירופה עם פרוץ המלחמה באוקראינה, אבל כזו שגם מהווה פוטנציאל יוצא דופן עבור ישראל. בנאומה בבריסל הציגה כהן את האפשרויות הגלומות בייצוא גז ממזרח הים התיכון, לרבות מישראל, במקום הגז הרוסי. מהלך שכזה, יחייב בראש ובראשונה את המשך פיתוח פוטנציאל שדות הגז במזרח הים התיכון, ואת הקמת התשתיות להובלת הגז.

לפי כהן, ייצוא כלל פוטנציאל הגז הטבעי לאירופה עשוי להפיק לירושלים רווחים בסך 100 מיליארד שקלים. מדובר בהערכה שמרנית ביחס לזו של ועדת אדירי 2, שעמדה על 230 מיליארד שקלים.

 
  

צריכת שוק הגז האירופי מגיעה לכ־500 BCM (מיליארד ממ"ק) בשנה, כאשר מזה סיפקו הרוסים בשנה שעברה 155 BCM. מתוך אספקת הגז הרוסית לאיחוד האירופי, 120 BCM היו למדינות שמצדדות באוקראינה (77%) - וצפויות לספוג עיצומים רוסיים. באיחוד האירופי אמנם הציבו יעד של הפסקת רכש הגז מרוסיה עד 2027, אך כהן מטילה ספק ביעד השאתני שעלול להתגלות ככזה שאינו בר־מימוש.

"האירופים חוזרים להשתמש בפחם המזהם"

לדבריה, במסגרת המרוץ להפחתת השימוש בדלקים פוסיליים, האירופים היו מרוכזים באנרגיות מתחדשות, ולא דאגו לתקופת המעבר בת כ־30 שנה - עד להגעה ליעד של אפס פליטות גזי חממה נטו. "האירופים יותר מדי יפי נפש, ובגלל זה הגיעו למצב חירום של חדלות אנרגיה. כעת, בגלל המחסור בגז, הם חוזרים לשימוש בפחם המזהם. מצב החירום מוביל אותם לחפש גז, כשהפתרון הזמין בטווח זמן סביר הוא גז נוזלי. את זה יכול מזרח הים התיכון לספק, כולל ישראל". ארה"ב וקטאר אמנם הגדילו את ייצוא הגז הנוזלי לאירופה, אבל מדובר בכמויות לא מספקות, שכן בוושינגטון, למשל, ממשל ביידן האט את פיתוח שדות הגז.

כהן קוראת להנהגה הישראלית להחליט בהקדם על קידום הפתרונות הטכניים להובלת הגז לאירופה - במטרה לאפשר לחברות הגז להגיע להסכמים ארוכי טווח עם האירופים. תוכניות כאלו יצדיקו את פיתוח השדות הקיימים, וכן את המשך הקידוחים למציאת שדות נוספים.

"עושה רושם שההנהגה הישראלית לא מבינה בכלל את החשיבות האסטרטגית של אוצרות הגז. סוף־סוף יש לנו על מה לדבר עם האירופים שלא קשור לבעיה הפלסטינית. שטייניץ (שר האנרגיה הקודם - ד.ז) הצליח להוציא את הגז מהאדמה, אבל יחימוביץ' (ח"כ לשעבר שלי יחימוביץ' מהעבודה - ד.ז), בגיבוי כמה עיתונאים, ניסתה למנוע את זה. צריך לממש את הפוטנציאל ולקדם את המכירה לאירופה הנזקקת. זה יהיה לעשרים שנה לפחות, עם הכנסה של לפחות 30 מיליארד דולר למדינה".

המומחית ניתחה גם את מצבה של רוסיה: "פוטין טעה בהבנת מצב יכולתה המימונית של ארצו, וגם בכך שיש לו טכנולוגיה מתאימה לפיתוח מאגרי הגז. הם פיתחו טכנולוגיית הנזלה, אבל היא לא יעילה ולא באמת עובדת. הטכנולוגיה המתקדמת היא מהמערב שמסרב להעביר אותה לרוסים".

האם לישראל יש את הטכנולוגיה?

"אם ישראל תעשה את ה'שיפטינג' ותמכור את הגז שלה לאירופה, היא תיהנה מהטכנולוגיה האמריקאית והאירופית להנזלה". במסגרת עבודתה לאיחוד האירופי, כהן ממליצה על הקמת מתקן הנזלה ימי Off Shore בישראל שעלותו כ־5 מיליארד דולר, ושבאמצעותו ניתן יהיה להנזיל 7-5 BCM בשנה. לתפיסתה, זו הדרך המהירה והיעילה ביותר לטווח הקצר. בהמשך, היא ממליצה על הקמת צינור גז ימי למתקני ההנזלה במצרים.

מדוע את לא אופטימית במיוחד?

"לפני שלוש שנים כתבתי דוח עבור משרד האנרגיה, והזהרתי שאם לא יעשו משהו לעידוד הייצוא - מחצית מהגז הקיים לא יימכר. ואכן, הם לא מימשו את הפוטנציאל. השרה הנוכחית עוד החמירה את המצב, כשקבעה שלא יינתנו עוד רישיונות חיפוש. יש הזדמנות מחודשת בגלל משבר האנרגיה והגז שנובע מהמלחמה באירופה, וחייבים לנצל את ההזדמנות".

על מה את ממליצה?

"בדוח ההוא, המלצתי לנתק את מחיר הייצוא מהמחיר המשווק בארץ, בשל ענייני המיסוי. המלצתי גם להפחית את המס, כדי לעודד את החברות להגדיל את ההפקה, ולצאת לעוד קידוחים". עם זאת, הצעד החשוב ביותר, לדבריה, הוא לקבל לאלתר את המלצות ועדת אדירי 2 להגדלת מכסות הייצוא של ישראל - ואף להרחיב אותן, משום שיש מספיק גז לכל התצרוכת הישראלית.

האמירה הזו מגובה בדוח ועדת אדירי 2 שלפיו, בהתאם להערכה השמרנית של משרד האנרגיה, יש במאגרים הקיימים והמפיקים עתודות בהיקף 921 BCM. בנוסף, פוטנציאל הגז הקיים בקידוחים שיש להם כבר רישיונות - מוערך ב־500 BCM. בדוח אדירי 2 ציינו כי הצריכה הישראלית המקסימלית ל־25 השנים הבאות תהיה 481 BCM. כלומר, גם אם מתייחסים אך רק לכמות הגז במאגרים המפותחים והמפיקים, ניתן כמעט ולהכפיל את הייצוא שעומד כיום סביב 10 BCM בשנה, דרך הצינורות למצרים וירדן.

כהן אומרת כי נוסף על האספקה למצרים וירדן, ישראל יכולה לייצא לאירופה 25-10 BCM מדי שנה, בהתאם להרחבת הקידוחים והפיתוח, ולאפשרויות השינוע לאירופה. לשם כך, לדבריה, צריך לשתף פעולה בהקדם עם קפריסין, בין השאר כדי לפתח את שדה אפרודיטה־ישי. המומחית הישראלית מעריכה כי מחירי הגז יישארו גבוהים, לכל הפחות בשנתיים־שלוש הקרובות - וזהו משך הזמן שבו ישראל נדרשת לפעול במהירות.

בממשלה, ככל הנראה, הבינו זאת. לגלובס נודע כי שרת האנרגיה קארין אלהרר סיכמה עם מקבילה המצרי כי כל כמות גז שתועבר למצרים מעבר לאלה שישראל מחוייבת בהסכמי המכר, תועבר למתקני ההנזלה - ומשם לאירופה. כמו כן, לאחר פרוץ המלחמה באוקראינה - נציבת האיחוד האירופי לנושאי אנרגיה, קדרי סימסון, ביררה עם אלהרר את יכולתה של ישראל לייצא גז לאירופה. השתיים נפגשו בכנס שרי האנרגיה בפריז, והשרה הישראלית בדקה עם האירופים מה תהיה המחויבות שלהם לרכש הגז. הנציבה השיבה כי יש בהחלט אופק לרכש ארוך־טווח מאירופה. הצדדים סיכמו על הקמת קבוצות עבודה משותפות, כשבראש הצד הישראלי עומד מנכ"ל המשרד ליאור שילת.

אולם, בישראל מעריכים כי לא ניתן יהיה להגדיל את הייצוא ללא הפקה משדה כריש־תנין. אחת מהסיבות לכך היא הגדלת הצריכה בישראל והעדיפות שהמשרד נותן לשוק המקומי.

שלושה קידוחי חיפוש בלבד מאז שנת 2012

לפי דוח אדירי 2, בשנת 2012 היו בשטח הימי של ישראל 36 רישיונות וארבע חזקות, והצפי היה כי יימשך פיתוח של מקטע החיפוש וההפקה בשטח הימי של ישראל. עם זאת, מאז נקדחו שלושה קידוחי חיפוש בלבד, שניים בשנת 2013 וקידוח נוסף בשנת 2019, בעוד שבמדינות האזור נקדחו עשרות רבות בכל אחת.

בשיחות עם גורמים ממשלתיים בעבר ובהווה עולה התמונה הבאה: הביקורת הציבורית והלחץ שהופנו בתחילה נגד עצם הקידוחים ואחר כך עם הגילוי בנוגע למיסוי החברות וההגבלות על הייצוא, גרמו לעיכובים גדולים בפיתוח ובכניסת חברות נוספות לתחום. "פרדוקסלית, הביקורת על ‘מונופול הגז', שבמידה רבה הייתה אולי מוצדקת, והקשיים בנושא המיסוי והייצוא, גרמו דווקא לעיכוב בשינוי המצב המונופולי", אומר אחד הבכירים. "הסכמי אברהם עשו שינוי גדול, שברון נכנסה, וגם מובדאלה האמירותית, ועכשיו יש חלון הזדמנויות אדיר שתלוי, בעיקר, בגישה הממשלתית להפוך למעצמת גז אמיתית. האירופים יעדיפו לקנות מאיתנו יותר מכל מדינה אחרת במזרח הים התיכון, וצריך לנצל את זה".

צרו איתנו קשר *5988