נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין / צילום: Associated Press, Kirill Kallinikov, Sputnik, Kremlin Pool Photo
הרובל הרוסי שווה כעת (ה') 0.019 דולר אמריקאי - מדובר ברמה הגבוהה ביותר מאז יוני 2015, ורחוק מאוד מהנפילה של המטבע בתחילת מרץ, אז ערכו עמד על 0.0072 דולר בעקבות הסנקציות של ארצות הברית והאיחוד האירופי.
עבור הקרמלין, מדובר ב"הוכחה" לכך שהסנקציות המערביות לא עובדות. "הרעיון היה ברור: לרסק באלימות את הכלכלה הרוסית. הם לא הצליחו, מובן מאליו שזה לא קרה", אמר בשבוע שעבר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בפורום הכלכלי השנתי בסנט פטרבורג.
בסוף פברואר, בעקבות הצניחה הראשונית של הרובל וארבעה ימים מתחילת הפלישה לאוקראינה ב-24 בפברואר, רוסיה יותר מהכפילה את הריבית שלה לרמה עצומה של 20% לעומת 9.5% קודם לכן. מאז, ערך המטבע השתפר עד כדי כך שהריבית הורדה שלוש פעמים והגיעה ל-11% בסוף מאי. למעשה, הרובל התחזק כל כך שהבנק המרכזי של רוסיה פועל באופן אקטיבי כדי לנסות ולהחליש אותו, מחשש מפני פגיעה בייצוא.
האיחוד האירופי מספק לרוסיה רווחי שיא
מה בעצם עומד מאחורי התחזקות המטבע? הסיבות הן, בפשטות: עלייה במחירי האנרגיה, פיקוח כלכלי והסנקציות עצמן.
רוסיה היא יצואנית הגז הטבעי הגדולה ביותר בעולם, והיצואנית השנייה בגודלה של נפט. הלקוח העיקרי שלה הוא האיחוד האירופי, שקונה אנרגיה רוסית בשווי מיליארדי דולרים בשבוע ובמקביל מנסה להעניש אותה באמצעות סנקציות.
האיחוד האירופי נמצא בפוזיציה לא נוחה: הוא שלח עד כה יותר כסף לרוסיה כתשלום על גז, נפט ופחם מאשר שסיפק לאוקראינה כסיוע, מה שעוזר למלא את מחסני המלחמה של הקרמלין. ועם הזינוק במחירי הנפט הגולמי, מוסקבה עדיין מגיעה לרווחי שיא, למרות שמדינות רבות הפסיקו לרכוש ממנה נפט.
ב-100 הימים הראשונים של מלחמת רוסיה-אוקראינה, רוסיה גרפה הכנסות של 98 מיליארד דולר מייצוא דלק מאובנים, כך לפי המרכז למחקר אנרגיה ואוויר נקי (CREA) שממוקם בפינלנד. לפי המרכז, יותר ממחצית מהרווחים הללו הגיעו מהאיחוד האירופי, בהיקף של כ-60 מיליארד דולר.
למרות שמדינות רבות באיחוד האירופי מתכננות לצמצם את התלות שלהן באנרגיה רוסית, תהליך זה עשוי להימשך שנים. ב-2020, הגוש הסתמך על רוסיה עבור 41% מייבוא הגז ו-36% מייבוא הנפט שלו, לפי Eurostat.
האיחוד האירופי אמנם העביר בחודש מאי חבילת עיצומים שאוסרת חלקית על ייבוא של נפט רוסי עד סוף השנה הזו, אבל היו בה חריגים משמעותיים לנפט שמובל בצינור, מכיוון שמדינות ללא מוצא לחוף, כמו הונגריה וסלובניה, נותרו ללא גישה למקורות נפט חלופיים.
בשבוע שעבר חתמו ישראל, האיחוד האירופי ומצרים על הסכם יצוא גז, לפיו הגז הישראלי יובל למתקני ההנזלה המצריים, ומשם לאירופה. לפי הערכות חברות הגז ומומחי התחום, משמעות ההסכם החדש היא ייצוא מדי שנה של 10-4 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) גז ישראלי עד 2030. במונחי מחירי הגז כיום, מדובר בהיקף מכירות של עשרות מיליארדי דולרים עד סוף העשור.
מקס הס, עמית במכון המחקר למדיניות חוץ (FPRI), אמר ל-"CNBC" כי "שער החליפין שאתם רואים עבור הרובל נראה כך כי רוסיה מרוויחה עודפי שיא במטבע חוץ". "למרות שרוסיה אולי מוכרת מעט פחות למערב כרגע, הם עדיין מוכרים המון ומחירי הנפט והגז הם הגבוהים בכל הזמנים. זה מוביל לעודף גדול בחשבון השוטף", הסביר.
פיקוח ההון - או הגבלת יציאה של מטבע חוץ מהמדינה - מילא גם תפקיד גדול, בנוסף לעובדה הפשוטה שבגלל הסנקציות, רוסיה כבר לא יכולה לייבא מוצרים כמו קודם, כך שהיא מוציאה פחות מכספה ברכישת סחורות ממדינות אחרות. העיצומים שנקט המערב הפכו את העברת כספים מרוסיה לחו"ל, הן על ידי אנשים רוסים והן על ידי בנקים רוסים, לקשה להפליא.
"השפעה הרסנית על הכלכלה ועל איכות החיים"
רוסיה הרפתה כעת חלק מפיקוח המטבע הזר שלה והורידה את הריבית במאמץ להחליש את הרובל, שכן ככל שהוא חזק יותר, כך הוא עלול לפגוע בכלכלתה.
מכיוון שהמדינה מנותקת כעת ממערכת הבנקאות הבינלאומית SWIFT, וחסומה ממסחר בינלאומי בדולרים ובאירו, היא נותרה למעשה לסחור עם עצמה, הוסיף הס. המשמעות: בעוד שרוסיה בנתה נפח אדיר של יתרות מטבע חוץ, בגלל הסנקציות היא לא יכולה להשתמש בהן על מנת למלא את צרכי הייבוא שלה.
"אז כן, על הנייר הרובל חזק יותר, אבל זו תוצאה של יבוא מרוסק, ומה הטעם בבניית עתודות מטבע חוץ אם לא כדי ללכת ולקנות דברים מחו"ל שאתה זקוק להם בכלכלה שלך? רוסיה לא יכולה לעשות זאת. אנחנו צריכים לבחון את הבעיות הבסיסיות בכלכלה הרוסית, כולל היבוא המתרסק. גם אם לרובל יש ערך גבוה, תהיה לכך השפעה הרסנית על הכלכלה ועל איכות החיים", אמר הס.
משרד הכלכלה הרוסי הודיע בחודש שעבר כי הוא צופה שהאבטלה תגיע לכמעט 7% השנה, וכי חזרה לרמות של 2021 לא צפויה עד 2025 לפחות.
מאז שהחלה מלחמת רוסיה-אוקראינה, אלפי חברות בינלאומיות יצאו מרוסיה והותירו מאחור מספר עצום של מובטלים רוסים. ההשקעות הזרות ספגו מכה עצומה. על פי סוכנות הסטטיסטיקה הפדרלית של רוסיה, Rosstat, בחמשת השבועות הראשונים של המלחמה, העוני במדינה כמעט הוכפל.
"הרובל הרוסי הוא כבר לא אינדיקטור לבריאות הכלכלה", אמר הס. "בעוד שהמטבע זינק הודות להתערבותו של הקרמלין, חוסר תשומת הלב שם לשלומו של העם הרוסי נמשך. אפילו סוכנות הסטטיסטיקה של רוסיה עצמה, המפורסמת בעיוות המספרים כדי לעמוד ביעדי הקרמלין, הכירה בכך שהמספר הרוסים החיים בעוני עלה", הוסיף.