גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חלופת שקד וחוק המכר אושרו: מה יקרה לשאר תוכניות הדיור אחרי פיזור הכנסת?

הממשלה קידמה בשנה האחרונה שלל צעדים לטיפול במשבר הדיור ● חלק מהמהלכים אושרו ברגע האחרון, ואחרים עוד ממתינים ● מה עוד אפשר לקדם למרות פיזור הכנסת, ומה ייאלץ להמתין לממשלה הבאה?

מימין: אלקין, ליברמן ושקד / צילום: דוברות האוצר
מימין: אלקין, ליברמן ושקד / צילום: דוברות האוצר

פיזור הכנסת היום מביא את כלל השחקנים על המגרש הנדל"ני להתחיל בניתוח מצב העניינים הקיים. כמונו, גם השרים וראשי הגופים הרגולטוריים כבר התרגלו, למרבה הצער, לחיים בין סבבי בחירות מתמשכים, וכעת הם עסוקים בעיקר במענה לשאלה אחת: אילו מהלכים אפשר לקדם גם בעת הנוכחית, ומה ניתן לעשות תחת ממשלת מעבר?

● ההחלטות שממשלת המעבר בראשות יאיר לפיד תצטרך לקבל
● שכירות לטווח ארוך, הדור הבא: האם הדרך לפתרון מצוקת השוכרים עוברת בהטבות מס למשכירים פרטיים?

תיקון 9 לחוק המכר

המהות: שני תיקונים עיקריים: שינוי ההצמדה של מחירי דירות חדשות למדד תשומות הבנייה, כך שרק 40% ממחיר הדירה יוצמד למדד, וללא אפשרות להצמיד את מחיר הדירה למדד לאחר מועד המסירה שנקבע בחוזה; שינוי הגדרות האיחור במסירת דירה, כך שהאחריות תהיה על הקבלן כמעט בכל מקרה, ושינוי מתווה הפיצויים לרוכשים, כך שהקבלן ישלם 150% משכר הדירה הראוי רק מהחודש ה־11. סעיף תשלום שכר טרחת עורך דין היזם, שהיה במקור בהצעת החוק, הוצא ממנה. החוק קובע עוד כי לא תהיה תחולה רטרואקטיבית של הסעיפים.

המצב נכון להיום: לאחר חמישה דיונים בוועדת הכספים של הכנסת, אושרה ההצעה המתוקנת לקריאה שנייה ושלישית, והיום (ה') החוק אושר סופית ונכנס לספר החוקים.

סיכויי ההצלחה: החוק עבר והחקיקה הושלמה.

חלופת שקד לתמ"א 38

המהות: בחודש יולי 2021 הכריזה שרת הפנים איילת שקד על "חלופת שקד לתמ"א 38", מתוך מטרה ברורה: לגבש ולאשר את התוכנית לפני סיומה של תוכנית המתאר הארצית באוקטובר 2022. בעיקרה מציעה החלופה תוספת בנייה של 400%, עם אפשרות להגדלתה עד 550% באישור שרת הפנים, וכן סעיף מהפכני חדש המאפשר אישור תוכנית והיתר בנייה במהלך אחד. כמו כן היא כוללת הנחיה לתעדוף של התחדשות עירונית רחבה, מתן מענה לצורכי ציבור בכל פרויקט וכן חובה לקיום סקר הנדסי מקיף יותר בכל פרויקט, בהשוואה להחלטה המקורית.

המצב נכון להיום: לאחר חודשים ארוכים של מאמצים, עלתה ההצעה היום להצבעה בכנסת, ואושרה בקריאה שנייה ושלישית.

סיכויי ההצלחה: החוק עבר והחקיקה הושלמה. נזכיר כי האישור היום הוא אישור לחלק אחד של החלופה, החלק התכנוני, ונדרש עוד אישור של חלק נוסף, גדול לא פחות, הוא החלק הקנייני - אך הדיון בו ייעשה רק תחת הממשלה הבאה. החלופה דורשת גם התקנת תקנות, בין היתר לטובת סעיף 'תוכנית + היתר', וההערכות הן שניתן יהיה להמשיך בגיבושן גם תחת ממשלת מעבר.

הטבות המס בתמ"א 38

המהות: עד לסוף 2021 הייתה בתוקף הוראת השעה אשר מעניקה לפרויקטי תמ"א 38 הטבות מס מפליגות הן במע"מ והן במס השבח. על פי ההערכות, מדובר על הטבות של מאות אלפי שקלים לכל דירה בפרויקטים אלו.

המצב נכון להיום: בסוף 2021 "התעוררה" רשות המסים ומיהרה להבהיר שההטבות ימשיכו לחול בתנאים מסוימים. בתחילת החודש, ואחרי זמן המתנה ארוך, אכן הועלתה ההצעה לקריאה ראשונה, ואושרה - אלא שתוקפה הוא רק עד אוקטובר 2022, מועד תפוגתה הקודם של תמ"א 38. ההצעה אמורה לעלות לדיון בוועדת הכספים במהלך השבוע הבא, שם גם יתוקן מועד תחולת ההטבות, עד לאוקטובר 2023.

סיכויי ההצלחה: העברת הצעת החוק בקריאה ראשונה, גם אם נעשתה בצורה לא מושלמת, היא אולי זו ש"הצילה" את הצעת החוק מדחייה ארוכת טווח, ואת הענף מנזק גדול, שכן כעת ניתן להעבירה בקריאות שנייה ושלישית. עכשיו הכול תלוי בתוכניות של מליאת הכנסת ביום גדוש האירועים הזה. התיקון שאמור להיות מאושר בוועדת הכספים בשבוע הבא נחשב תיקון טכני, ובתוספת העובדה שההטבות נכללות בוועדת ההסכמות - הסיכוי שהארכת ההטבות תאושר טוב למדי. אגב, נציין כי הטבות מס דומות אמורות להיות מוחלות גם על חלופת שקד, אך רוב הסיכויים שעניין זה יחוקק רק בכהונת הממשלה הבאה.

מינוי בעלי תפקידים

המהות: לאחר מינוי המנהל החדש של מנהל התכנון, ושני יושבי ראש לוועדות המחוזיות במרכז ובירושלים, ממתינים כעת במנהל התכנון למינוי יו"ר חדש לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון, ולא פחות משישה יושבי ראש חדשים לוועדות ערר מחוזיות, מתוך 20 ועדות בסך הכול.

המצב נכון להיום: המינוי הקריטי ביותר הוא של יו"ר הוועדה המחוזית צפון, שכן התפקיד אינו מאויש בעקבות פרישתו לגמלאות של אורי אילן לפני שבועות אחדים, אך הליך זה נמצא עדיין בעיצומו. לעומת זאת, מינוי יושבי ראש ועדות הערר כבר כמעט הושלם, והמועמדים קיבלו את הודעת המינוי. כעת הם נמצאים בשלב החתימה על ניגודי עניינים.

סיכויי ההצלחה: כרגע כל מהלכי המינוי באשר הם נעצרים, עד שהליך פיזור הכנסת מושלם באופן סופי. ברגע שהכנסת תתפזר, תוקם ועדת חריגים, שאליה יוגשו כל בקשות המינויים שטרם הושלמו. הוועדה תבחן כל מינוי, ותחליט אם לאשר את המשך ההליך או לעצור אותו. מינויים שנמצאים בשלבים הסופיים הם בעלי סיכויים גדולים יותר, כמובן, לקבל את אישור הוועדה.

תוכנית הדיור החדשה

המהות: שר האוצר אביגדור ליברמן, שר הבינוי והשיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד הציגו בתחילת החודש את תוכנית הדיור החדשה שלהם, אשר כללה ברובה סעיפים שכבר אושרו כמה ימים קודם לכן במועצת מקרקעי ישראל: הצמדת מחירי הדירות החדשות רק לרכיב עלויות הבנייה במדד תשומות הבנייה, הרחבת תוכנית "דירה בהנחה" והעמקת ההנחות המקסימליות שיינתנו לזכאים, תוספת תשלום הוצאות פיתוח לרשויות המקומיות לטובת תמרוץ בנייה למגורים בתחומן ועוד. לצד זה הוצגו מהלכים משמעותיים יותר לחקיקה, כמו הפיכת תוכנית "רישוי עצמי" ממהלך וולונטרי לחובה, הרחבת סמכויות הרשויות המקומיות לתכנון תוכניות מגורים והעלאת שכרם של עובדי התכנון והבנייה בוועדות המקומיות.

המצב נכון להיום: חלק נרחב מההחלטות כבר ניתנות ליישום היום - אך רק במכרזי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ולא בשוק החופשי. כך לדוגמה שינוי ההצמדה למדד תשומות הבנייה - אם כי לאחר אישור תיקון חוק המכר העדכני, כפי שציינו לעיל, ישנו סיכוי שהעניין ירד מהפרק - ולהרחבת מכרזי "דירה בהנחה". נושא התמרוץ לרשויות המקומיות "תקוע" נכון לעכשיו בשל התנגדות מסוימת של אגף התקציבים באוצר, ואנשי רמ"י מקווים לפתור את המחלוקת בעזרת שר האוצר עוד בזמן הקרוב.

סיכויי ההצלחה: המהלכים אשר דורשים חקיקה - הפיכת תוכנית רישוי עצמי לחובה, הרחבת סמכויות הרשויות והעלאת שכר עובדי הוועדות המקומיות - לא ייתכנו בשלב זה ולא יצאו לפועל. פתרון המחלוקת בין האוצר לרמ"י עשוי להיפתר עוד תחת ממשלת המעבר.

יעדי הממשלה

■ המהות: במסיבת העיתונאים שבה הוצגה תוכנית הדיור החדשה הוצגו גם יעדי הממשלה השנתיים בתחום הדיור, בין 2022 ל־2025: תכנון של 125 אלף יחידות דיור; שיווק קרקעות עבור 75 אלף יח"ד; 70 אלף התחלות בנייה; 45 אלף עסקאות במכרזים (שיווקים מוצלחים).

המצב נכון להיום: היעדים המדוברים לא רלוונטיים, כמובן, לשנים הבאות, אך עודם רלוונטיים לשנה הנוכחית. הנתונים האחרונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי קצב התחלות הבנייה נמצא בכיוון הנכון, ובהתבוננות על הרבעון האחרון של 2021 ועל הרבעון הראשון של 2022, הקצב אף עולה על היעד. שיווקי הקרקעות הסתכמו בחצי השנה הראשונה של 2022 ב־37,777 יחידות דיור, קצב התואם את היעד השנתי, והעסקאות הסתכמו ב־24,691 יח"ד, קצב העולה על היעד השנתי. קצב התכנון תואם נכון לעכשיו את התוכניות, ובמינהל התכנון ישנה אופטימיות זהירה באשר להשגת תוצאות שיעברו את היעד השנתי שהוצב.

סיכויי ההצלחה: כל טלטלה, כלכלית או פוליטית, גורמת לאי ודאות מסוימת בשוק, ועלולה להשפיע גם על הפעילות השוטפת. כך יכול להיפגע גם קצב השיווקים, קצב התכנון וקצב הבנייה. "יש לנו החלטות קיימות שמאפשרות לנו להרחיב את השיווקים; ויש גם הגרלות במסגרת 'דירה בהנחה', כך שאנחנו על מסלול ברור לחודשים הקרובים", אומר מנהל רשות מקרקעי ישראל, עו"ד יעקב (ינקי) קוינט. "צריך להמשיך בזמן הזה עם כמה שיותר תכנון, כמה שיותר לעודד את הרשויות ולתמרץ אותן, וכך נוכל להגדיל את השיווקים - וזה ידביק את ההיצע".

ינקי יעקב קוינט מנכ''ל רמ''י / צילום: יוסי זמיר

הגרלות דירה בהנחה

■ המהות: תוכנית "דירה בהנחה" מציעה דירות בהנחה משמעותית ממחיר השוק, אשר ניתנות לזכאים במסגרת הגרלה. סבב ההגרלות הראשון של התוכנית יצא לדרך בסוף מרץ השנה, וכלל כ־10,000 יחידות דיור, וביום ראשון הקרוב יצא לדרך סבב ההגרלות השני, עם עוד כ־5,500 יחידות דיור.

המצב נכון להיום: תוכנית "דירה בהנחה" הוכרזה השנה עם 30 אלף יחידות דיור בסך הכול, כך שלאחר ההגרלה הקרובה, יישארו "במחסנית" של משרד הבינוי והשיכון עוד כ־15 אלף יחידות דיור שאמורות להיות מוגרלות עד לסוף השנה.

סיכויי ההצלחה: על פניו, הכול ממשיך כרגיל: ההגרלה של יולי תצא לדרך בעוד ימים ספורים, וגם 15 אלף הדירות הנוספות אמורות להיכנס לסבבי ההגרלות במהלך השנה. באשר להגרלות נוספות בשנת 2023 - מוקדם להגיד.

ביטול מוסד ההקלות

המהות: חוק ההסדרים קבע כי לא יינתנו עוד הקלות כמותיות - הקלות הנוגעות לשטח הבנייה, למספר יחידות הדיור ולמספר הקומות - בכול תוכנית שיוחלט על הפקדתה אחרי ינואר 2023.

המצב נכון להיום: בימים אלו נמצאות בגיבוש התקנות הנוגעות לביטול מוסד ההקלות, מה תהיה הגישה לגבי סטייה מתוכנית ואיך תטופל, ועוד. בשבוע שעבר נערכה ישיבה בוועדת המשנה לבנייה ותקנות של המועצה הארצית, שבה חלה התקדמות נוספת בנושא, בדרך להשלמת גיבוש התקנות.

סיכויי ההצלחה: דרושה רק חתימה של השרה איילת שקד, אשר טרם הוברר אם היא אפשרית בתקופה זו, אך מאחר שמדובר בתקנות לחוק שכבר חוקק ואושר, הסיכוי להשלמת המהלך גבוה.

תקנות היטלי השבחה

המהות: כחלק מהרפורמה שנכללה בחוק ההסדרים לגבי פינוי בינוי, נקבע כי "אופן חישוב היטל השבחה ייקבע בתקנות ויהא מחייב". בדרך זו קיוו מנסחי החוק כי ניתן יהיה ליצור ודאות רבה יותר בתחום. הרשויות המקומיות התבקשו לקבוע עד 1 במאי מה יהיה גובה היטלי ההשבחה בתחומן (25%, 50% או אפס).

המצב נכון להיום: עד כה לא הושלם תהליך גיבוש התקנות. בין החלטות הממשלה בנושא ניתנה החלטה להקמת ועדה ציבורית לבחינת מנגנון היטל ההשבחה, שעשויה לזרז את העבודה בנושא, ועל פי גורמים המעורים במהלך היא נמצאת לקראת גיבושה הסופי.

סיכויי ההצלחה: שאלת המשך גיבושה של הוועדה, כולל הכרזה על הרכבה וזהות העומד בראשה, נמצאת בבחינה במשרד המשפטים בימים אלו, אך על פי גורמים שונים ישנו סיכוי טוב שניתן יהיה להשלים את עבודת הרכבת הצוות גם תחת ממשלת המעבר.

הכרזות על מתחמים מועדפים לדיור

המהות: הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל) מכריזה מעת לעת על קידומם של מתחמי פינוי בינוי חדשים, שבהם יש למדינה אינטרס לקידום מהיר. השאלה העומדת על הפרק היא אם הוועדה יכולה לתפקד כסדרה בתקופת ממשלת מעבר.

המצב נכון להיום: מה שידוע הוא שמתחמים שבהם ישנה מחלוקת כלשהי - ומדובר, כנהוג בעולם התכנון, כמעט בכל המתחמים - לא ניתנים לאישור בזמן ממשלת מעבר, אך מה לגבי כאלו שיש בהם הסכמה גורפת? לאחרונה נשלח מטעם מרכז השלטון האזורי מכתב ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב מיארה, ובו בקשה ממנה לקבוע כי "למן אותו רגע שבו התקבלה ההחלטה של ראשי סיעות הקואליציה על פיזור הכנסת וקיום בחירות כלליות, תופסק עבודת הוועדות השונות שבנדון בכל הקשור להכרזה על מתחמים חדשים לדיור".

סיכויי ההצלחה: היועמ"שית היא שאמורה לקבוע אם הכרזות חדשות אפשריות במסגרת הוותמ"ל בתקופת ממשלת המעבר.

החמרה במיסוי משקיעים

המהות: ממש לאחרונה פרסם משרד האוצר הצעת חוק לתיקון חוק מיסוי מקרקעין, שכללה שורה של תיקונים אשר בעיקרם נועדו להכביד על משקיעי הנדל"ן, ובהם: גביית מס מלא ברכישת דירת מעטפת, קיצור התקופה למכירת דירה נוספת מ־24 חודשים ל־12 חודשים ללא מס, שלילת הפטור ממס על השכרת דירת מגורים לתושבי חוץ, ריווח מדרגות מס רכישה, ועוד.

המצב נכון להיום: באוצר אולי קיוו לצנן את שוק הדיור ואגב כך גם להגדיל את הכנסות המדינה ממסי נדל"ן, אולם החקיקה לא התקדמה.

סיכויי ההצלחה: אפסיים בכנסת הנוכחית.

בטיחות באתרי בנייה

המהות: מאז 2019 מקודמות תקנות שירחיבו את האחריות לבטיחות באתרי הבנייה ממבצעי העבודה בפועל ליזמים.

המצב נכון להיום: התקנות פורסמו לציבור והתקבלו הערות, וכרגע הן נמצאות בעבודה במשרד המשפטים.

סיכויי ההצלחה: אפסיים בכנסת הנוכחית.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

נייס עקפה את התחזיות ומזנקת בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן, מעט טוב יותר מאשר בשנה שהסתיימה ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדות למונייד": המניה מזנקת אחרי הדוחות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.8% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.14 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם