גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עורכי הדין של ההייטק לא מתרגשים מהפיטורים בענף: "דירקטוריונים לחוצים"

למרות התמורות בשוק ההייטק הישראלי, עורכי דין מובילים שמלווים את התעשייה סבורים שכרגע היא לא נמצאת במשבר ● הם רואים יותר סטארט-אפים לא רווחיים שנמכרים אבל מזהירים חברות מצעדים פזיזים: "אתה לא יכול לקצץ את כל המכירות ולצפות להמשיך לחיות"

עורכי הדין של ההייטק לא מתרגשים מהפיטורים בענף / צילום: Shutterstock
עורכי הדין של ההייטק לא מתרגשים מהפיטורים בענף / צילום: Shutterstock

בשבועות האחרונים מתפרסמות כמעט מדי יום ידיעות על פיטורים בסטארט-אפ ישראלים. רשימה חלקית של סטארט-אפים ישראליים שכבר קיצצו במצבת כוח האדם שלהם כוללת את סייבריזן, אלמנטור, סטרים אלמנטס, OpenWeb וטראקס. באופן מובן קריאת כותרות ההייטק בימים אלו גורמת לתחושה ששוק הסטארט-אפים המקומי כבר שקע במשבר כבד בהשפעת הירידות בנאסד"ק, עליית הריבית והחששות ממיתון גלובלי.

אלא שמשיחות עם עורכי דין מובילים שמלווים את התעשייה מקרוב ומנהלים את ההסכמים להשקעה בסטארט-אפים, לרכישתם או חס וחלילה לפירוקם, מתקבלת תמונה קצת שונה. אכן יש האטה בכמות הכסף שזורמת לסטארט-אפים כעת בהשוואה לשנת השיא ב-2021, הם אומרים, אך עדיין חברות טובות ממשיכות לגייס מימון חדש בשווי נאה. אומנם יש קרנות שמורידות את ההשקעה בסטארט-אפים, כמו קרן טייגר גלובל האמריקאית, אבל במקומן נכנסים שחקנים חדשים לזירה. בקיצור, עדיין לא ממש משבר.

"צעדים שהתכוונו לעשות בכל מקרה"

"אני יכול לומר לך מידיעה שחלק מהפיטורים וסגירות הסטארט-אפים ששמעת עליהם לאחרונה לא קשורים בכלל למה שקורה בבורסה", אומר איתי פרישמן, שותף במשרד מיתר, שמייצג יזמים וקרנות הון סיכון. "בחלק מהמקרים מדובר בצעדים שהחברות התכוונו לעשות בכל מקרה מכל מיני סיבות ועכשיו זה פתאום תפס כותרות כי אלו הסיפורים שאנשים מחפשים לראות. סיבה שנייה לפיטורים היא חברות ודירקטוריונים שפועלים מהבטן ולא מהראש, ומחליטים לפטר כי זה הכי קל ועכשיו זה נחשב אפילו לגיטימי, אבל זה לא אומר שזה הצעד שנכון לעשות".

לדברי פרישמן, את תוצאות הצניחה במניות הטכנולוגיה בבורסות ארצות הברית נוכל להרגיש רק בעוד רבעון או שניים. "השאלה הגדולה היא האם תהיה פגיעה בצמיחה או ברמת ההכנסות של הסטארט-אפים. נכון להיום ההכנסות ותחזיות הצמיחה של סטארט-אפים לא נפגעו, ובתחומים כמו סייבר במיוחד אין תחושה שהביקוש הולך לרדת, אבל צריך לראות מה יקרה עוד רבעון או שניים. האם הירידה בבורסה תחלחל לשוק הריאלי והצמיחה תרד. אם זה מה שיקרה, אז נראה משבר משמעותי".

גם יאיר גבע, מנהל מחלקת ההייטק והטכנולוגיה במשרד הרצוג פוקס נאמן, מעיד על עצמו שהוא אופטימי. "וגם אותי זה מפחיד שאולי אני אופטימי מידי", גבע צוחק. "במשבר של 2008 עבדתי בוול סטריט וראיתי אז משקיעים שדרשו יותר הגנות כדי להשקיע בסטארט-אפים, משקיעים שקיבלו זכות וטו והשלטתו על הדירקטוריונים והתקציבים של חברות. היום אנחנו לא רואים תנאים אגרסיביים כאלה בכלל. זאת אינדיקציה מבחינתי שאנחנו ממש לא בקטסטרופה".

"בסיבובי השקעה ראשונים השוויים עולים"

לטענת גבע, יש אפילו מקום אחד שבו רואים יותר עסקאות עכשיו מאי פעם בעבר ואלו סיבובי ההשקעה הראשונים (סיד) בסטארט-אפים צעירים. "יש קרנות שיושבות על הגדר ומחכות לירידת שווי, אבל רוב הקרנות מתמקדות בהשקעות סיד ושם השווים אפילו עולים. אני רואה חברות שמגייסות 8-10 מיליון דולר בשלב סיד לפי שווי של 15-30 מיליון אחרי הכסף, שזה מאוד גבוה לישראל ומספק לחברה צעירה כסף לשנה וחצי-שנתיים".

האופטימיות של עורכי הדין לגבי המצב לא מנותקת מהנתונים. בתחילת החודש חרגה חברת המחקר IVC ממנהגה הקבוע ופרסמה דוח ביניים קצרצר עם מגמות ראשוניות ביחס להשקעות בסטארט-אפים ישראלים במחצית הראשונה של 2022. המגמות הראשוניות הצביעו אומנם על המשך הירידה במספר ההשקעות החדשות בסטארט-אפים ישראליים בשלבי צמיחה, ירידה שנמשכת מאז קיץ 2021, אך ירידות אלו תוארו כמתונות יחסית, בטח בהשוואה לציפיות לאור הקריסה בנאסד"ק. הדוח המלא על המחצית הראשונה יפורסם בחודש הבא.

 

עם זאת, גם גבע מצביע על שינוי משמעותי אחד בהשוואה לעידן הכסף הזול של 2021 והוא עלייה גדולה במספר עסקאות הרכישה בהיקף 20-100 מיליון דולר של סטארט-אפים קטנים ולא רווחיים. "ב-2021 כל סטארט-אפ חשב שהוא יכול להיות יוניקורן ומקסימום להתמזג עם ספאק ולהפוך לחברה ציבורית, לכן ראינו פחות עסקאות כאלה. עכשיו הרבה חברות חזרו למציאות", הוא אומר.

עפר בן יהודה, ראש מחלקת ההייטק במשרד שבלת, מזהה גם הוא עלייה במספר עסקאות הרכישה, אבל חלקן משתנות לדבריו תוך כדי התהליך. "יש מקרים שחברות ציבוריות חותמות על הסכמי רכישה של סטארט-אפים, אבל אז מגלות שהן לא מצליחות לגייס חוב כדי להשלים את העסקה. לחברות בורסאיות עם שווי שוק בינוני או נמוך קשה לגייס אשראי ולכן הן מנסות להמיר את העסקה לתשלומים, לחלק במקום מניות ולהוריד את מרכיב המזומן", הוא אומר.

בן יהודה מזהה שכבר לא קל כמו בעבר לחברות לגייס מימון, אבל זה לא אומר שאין כאלה שמצליחים. "משקיעים חושבים היום פעמיים לפני השקעה. בשנה שעברה הייתה תחרות אדירה בין הקרנות ומספיק היה שהיזם הגיע מהיחידה הנכונה בצבא עם רעיון מתאים כדי שהוא יגייס מימון. היום הם לא ישקיעו בכל חברה אלא יחפשו את החברה המובילה בתחום".

"צריך משקיע מנוסה שעבר את 2000 ו-2008"

גם בן יהודה סבור כי הפיטורים האחרונים בחלק מהסטארט-אפים הישראלים הם תוצאה של עודף לחץ ואינם בהכרח מהלך נבון. "מאוד חשוב שיהיה לסטארט-אפ בדירקטוריון משקיע מנוסה שעבר את המשברים של שנת 2000 ו-2008 ולא נכנס ללחץ בקלות. בתקופה הזאת כדאי לעצור ולעדכן תוכניות, אבל אתה לא יכול לפטר את כל המכירות ולצפות שהחברה תמשיך לחיות", הוא אומר.

עו"ד איל שנהב ממשרד גרוס מעיד כי אחד המנגנונים הפופולריים ביותר בקרב סטארט-אפים כיום הוא סייפ (SAFE - Simple Agreement for Future Equity), במסגרתו החברות מקבלות הלוואה שהמלווה יכול להמיר למניות בעתיד. מנגנון כזה מאפשר לחברות לגייס כסף עכשיו, מבלי להסתבך עם קביעת השווי שלהן, נושא רגיש בימים של קריסת מניות. לפעמים הסייפים מגיעים ממשקיעים קיימים ולפעמים ממשקיעים חדשים.

בכל מקרה שנהב סבור שגם אם יהיה משבר בענף ההייטק, משרדי עורכי הדין שעוסקים בתחום לא יפגעו. "דיונים כאלה היו גם במשברי העבר ומשרדי עורכי הדין לא נסגרו גם אז. כשחברות מגייסות בשווי נמוך זה אולי פחות נעים מבחינת החברה, אבל מבחינת עורכי הדין יש כאן אפילו יותר עבודה, כדי להתמודד עם ההשלכות על המשקיעים ובעלי המניות הקודמים", אומר שנהב.

עוד כתבות

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

נשיא העליון, השופט יצחק עמית, בדיון בבג''ץ על מינוי ראש השב''כ / צילום: צילום מסך מהשידור החי

מינוי זיני: הממשלה והיועמ"שית פועלים להגיע להסכמות

לאחר הדיון היום בבג"ץ בנוגע לעתירות למנוע את מינויו של האלוף זיני לראש השב"כ הודיעו הצדדים כי הם פועלים להגיע להסכמות  ● במהלך הדיון ח"כ גוטליב צעקה לעבר הנשיא עמית: "תתבייש לך" - והוצאה מהאולם ● בעקבות הפרעות נוספות, הוחלט להמשיך את הדיון ללא קהל; עמית על המהומה באולם: "ניסיון להכשיל הליך משפטי"

המיזוגים החדשים מצטרפים למגמת ההתאוששות הניכרת בחודשים האחרונים / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר מתמזג עם משרד שלמה כהן המייצג קיבוצים

נשיץ ברנדס אמיר, המדורג בעשיריית המשרדים הגדולים בישראל, ימזג גם את משרדה של עו"ד ענבל דהן-שרון המתמחה בדיפנס-טק ובפיקוח על היצוא, וימנה בסה"כ 312 עורכי דין

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

הוספת ממ''ד לבניין בראשון לציון במסגרת תמ''א 38 / צילום: Shutterstock

האם בקרוב הממ"דים יגדלו? הצעות החוק בנושא עולות שלב

הצעת החוק להגדלת שטח הממ"ד אושרה לקריאה ראשונה אחרי הקפאה ארוכה ● ברשויות המקומיות צפויים להתנגד, אלא אם יקבלו פיצוי על אבדן דמי השבחה ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר ושרת האוצר רייצ'ל ריבס / צילום: ap, POOL

הטבת מס בת 200 שנה בוטלה והמיליונרים נוטשים את בריטניה

כ־16 אלף מיליונרים זרים עזבו את בריטניה מאז תחילת השנה, בעקבות ביטול הטבת המס בת 200 שנה שפטרה אותם מתשלום על הכנסות מחוץ למדינה ● כעת שרת האוצר רייצ'ל ריבס שוקלת לצמצם את הרפורמה - שהייתה הבטחת בחירות מרכזית של מפלגת הלייבור

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות