גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר שיעורי אנגלית ושילוב נוער מהפריפריה ב-8200: ההמלצות לפתרון משבר כוח האדם בהייטק

ועדת פרלמוטר, שמונתה כדי להגדיל את שיעור ההשתתפות בהייטק הישראלי, מאמינה שהפיתרון למשבר כוח האדם בענף מצוי בגיוון: לשלב יותר חרדים, נשים ותושבי פריפריה ● בנוסף ממליצה הוועדה על שירות לאומי טכנולוגי והרחבת מסלולי ההנדסאים ● מעריכה שאם לא ייושמו ההמלצות, המחסור בעובדי הייטק יצמח ל-100 אלף בתוך 5 שנים

השרה אורית פרקש הכהן ודדי פרלמוטר / צילום: מירי שמעונוביץ/ לע''מ
השרה אורית פרקש הכהן ודדי פרלמוטר / צילום: מירי שמעונוביץ/ לע''מ

הפתרון למחסור בידיים עובדות בהייטק הישראלי טמון במקורות המזרימים אליה הון אנושי: מערכת החינוך, האקדמיה והצבא, כך עולה מהמלצות ועדת פרלמוטר שפורסמו היום (רביעי). הוועדה בראשותו של בכיר אינטל לשעבר דדי פרלמוטר מונתה אמנם בשיא תקופת השפע בהייטק הישראלי של השנה שעברה, אך את מסקנותיה היא מגישה בתקופת שפל יחסית - בשיאה של תנופת קיצוצים, פיטורים, הקפאת גיוסי עובדים וירידה בשכר. יחד עם זאת, סבורים בוועדה, שמונתה על ידי שרת החדשנות אורית פרקש הכהן, כי המחסור בעובדים מיומנים בענף ההייטק הוא מגמה ארוכת טווח שיש להתייחס אליה ברצינות. שם מזהירים שאם ההמלצות לא ייושמו יגדל המחסור בעובדי הייטק בישראל ל-100 אלף בתוך חמש שנים.

הסטארט-אפים שמפטרים היום, הם אלו שהתפרעו עם רכישות אתמול
יולי האדום: ארבע חברות הייטק קיצצו מאות עובדים ביומיים

עיקר המלצותיה של הוועדה מתמקדות באזורים בהם למדינה ישנה השפעה מכרעת: מערכת החינוך, המוסדות להשכלה גבוהה, הצבא, ומערך השירות הלאומי. בתחומי הביטחון, ממליצה הוועדה ליישם שילוב של עד 30% מהפריפריה (הגאוגרפית והחברתית - א"ג) ביחידות ובמקצועות טכנולוגיים עד 2025. התופעה אמורה להתמודד עם ההטיה לטובת מועמדים לשירות בטחון מרשויות מקומיות חזקות ביחידות טכנולוגיות מובילות כמו 8200 או 81, אשר שירות בהן סולל את דרכו של החייל המשוחרר לקריירה משתלמת במגזר הפרטי.

עוד ממליצים בוועדה להגדיל את שיעור הנשים במסלול העתודה האקדמית, המספק בדרך כלל מהנדסי תוכנה, חשמל או תעשייה וניהול ליחידות הצבא, מ-24% ל-33%.

המלצה נוספת היא להוריד את גיל הפטור משירות צבאי לאוכלוסייה החרדית ל-21, החלטה שהתקבלה בממשלה בחודש אוגוסט האחרון, אך בכפוף לפשרה לפיה הגיל יעלה ל-22 ובהדרגה גם ל-23 בשנים הקרובות. עוד הומלץ לבחון הקמה של מסלולי שירות לאומי-אזרחי בעלי אופי טכנולוגי עבור אוכלוסיות שאינם משרתים ב-8200, למשל, ושילוב של לוחמים לקראת סוף שירותם ביחידות צבאיות טכנולוגיות.

יותר שיעורים באנגלית והרחבת מסלולי ההנדסאים

בתחום האקדמיה, ממליצה הוועדה לפעול להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההייטק בשיעור של 3-4% לשנה - בדגש על נשים וחרדים. דגש מיוחד ניתן על לימודי אנגלית באקדמיה, שם ממליצים בוועדה להגדיל את מספר הקורסים המועברים באנגלית ולעדכן מול המרכז הארצי למדידה והערכה את המבחנים לקביעת רמת האנגלית - מתוך תפיסה שדיבור השפה הוא קריטי לקבלה לעבודה בהייטק, בייחוד עבור תפקידים שאינם טכנולוגים, כמו שיווק, מכירות, פיננסים ומוצר. כדי להגדיל את היקף הסגל האקדמי בתחום, הומלץ להסיר חסמים לשילוב אקדמאים ישראלים שמעוניינים לחזור לארץ ושילוב של עובדים מתעשיית ההייטק המקומית.

כמו כן המליצה הוועדה להון אנושי להרחיב את תכניות ההנדסאים - מסלול לימודים הנדסי בעל תנאי קבלה נמוכים יותר מתואר הנדסה, ומשך לימודים קצר יותר. שם מקווים בוועדה להכשיר יותר נשים חרדיות וערבים ושילוב המסלול עוד בזמן הלימודים עם תכניות הכשרה ושיתופי פעולה עם חברות פרטיות.

בתחומי מערכת החינוך היסודית והעל-יסודית מספקת הוועדה המלצות שכבר נשמעו פעמים רבות, אך לא יושמו כהלכה, כמו למשל ההמלצה להגדיל את שיעור משלימי הבגרויות ברמה של חמש יחידות ומעלה במקצועות ההייטק: מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב, לצד בגרות משודרגת באנגלית הכוללת שיח שוטף ברמת 'דיבייט', מתוך תפיסה ששליטה באנגלית תסייע גם עבור בעלי מקצועות שאינם טכנולוגיים להשתלב בתחומי המעטפת בהייטק.

המלצה נוספת כוללת העברת קורסים לפיתוח מיומנויות חשיבה כגון יכולות לימוד עצמי ועמידה בקשיים, עבודת בצוות, ופתרון בעיות פתוחות בצורה מדעית, שיטתית ויצירתית, זאת על מנת להקנות מיומנויוית למידה והערכה עצמית בלמידה - תחום אשר כשלעצמו מקדם יותר תלמידים ללמוד מקצועות ריאליים. בוועדה מציבים יעדים שאפתניים על מנת לצמצם פערים בין אוכלוסיות, כמו למשל יעד של 15% מכלל התלמידות ו-10% מכלל התלמידים בחברה הערבית כבוגרי מקצועות ריאליים עד 2028.

לסיכום, ועדת פרלמוטר המליצה גם לעדכן את שיטות המדידה של תעשיית הטכנולוגיה, בראש ובראשונה להכניס למעגל הספירה גם את אנשי הטכנולוגיה שאינם מועסקים בחברות הייטק - כמו למשל מתכנתים בבנקים, חברות ביטוח או מומחי אינטגרציה מחברות מערכות מידע, וכן את המועסקים בחברות הייטק שאינם מועסקים במקצועות הליבה, כמו אנשי שיווק, מוצר או הנהלה, בדומה למקובל בארה"ב. באם המדידה תיושם, יעמוד מספרם של עובדי ההייטק על 447 אלף, או 14.2% מכלל המועסקים במשק, במקום 388 אלף, או 11.1% לפי המדידה הנוכחית.

המלצות הועידה הולכות הלאה אל מעבר ליעד ה- 15% שיעור מועסקים בהייטק הישראלי, מספר בו נקט ראש הממשלה יאיר לפיד. על פי ועדת פרלמוטר ,על מנת לשלב כהלכה יותר אוכלוסיות בהייטק הישראלי ולעמוד בביקוש לעובדים מצד התעשייה, ניתן יהיה להגיע לשיעור שינוע בין 18% ל-20% מועסקים מכלל המשק בהייטק הישראלי, כלומר בין 690 אלף איש, ל-770 אלף עד שנת 2035.

האם האינרציה שנוצרה תוכיח עצמה?

מסקנות ועדת פרלמוטר מוגשות לא רק בעיתוי של משבר בענף ההייטק, אלא גם בעיצומו של משבר פוליטי - במקור נועדו מסקנותיו להיכנס לחוק ההסדרים בתקציב הבא, אך פירוק הממשלה והכנסת טרף את הקלפים. ובכל זאת, במשרד החדשנות לא המתינו למסקנות הוועדה, אלא השתדלו לבנות כבר מהקיץ שעבר פורום בין משרדי, שכולל את משרד החינוך, ות"ת, משרד הכלכלה, על מנת לגביר את התיאום ולפעול לפי יעדים דומים. במשרד מקווים כי האינרציה שנוצרה תנציח את עצמה גם בתקופת ממשלת המעבר.

אחד התוצרים, למשל, היא תכנית משותפת של משרד החדשנות והחינוך בשם יוניקוד - מעין גרסת פיילוט של מתכונת ה- K-to-12 האמריקאית - אך כזו המוגבלת בשלב הראשון לכיתות ח' וגן חובה בלבד. בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ג) יתוגברו 2,000 גני חובה ו-110 בתי ספר בכשעתיים עד שלוש שעות לימוד באנגלית וכישורי העצמה בשיתוף עם חברות הייטק כמו מיקרוסופט וגוגל. בשנה שלאחר מכן מתכוונים במשרד החינוך להגיע גם לכיתות א' ו-ז'. תיקצוב נוסף הושג גם לתכניות לשילוב אוכלוסיות חדשות ופריפריה בהייטק הישראלית, כמו למשל באמצעות תכנית אימפקט לקידום החברה הערבית בענף המדע והטכנולוגיה בתקציב של 225 מיליון שקל.

יחד עם זאת, ללא תקצוב מאסיבי המעוגן בתקציב המדינה שיסגור את הפערים שהצביעה עליהם הוועדה בתחומי מערכת החינוך, האקדמיה ומשרד הביטחון, ספק אם מסקנותיה ייושמו.

עוד כתבות

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הירידות בוול סטריט נמחקו; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה