גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יותר שיעורי אנגלית ושילוב נוער מהפריפריה ב-8200: ההמלצות לפתרון משבר כוח האדם בהייטק

ועדת פרלמוטר, שמונתה כדי להגדיל את שיעור ההשתתפות בהייטק הישראלי, מאמינה שהפיתרון למשבר כוח האדם בענף מצוי בגיוון: לשלב יותר חרדים, נשים ותושבי פריפריה ● בנוסף ממליצה הוועדה על שירות לאומי טכנולוגי והרחבת מסלולי ההנדסאים ● מעריכה שאם לא ייושמו ההמלצות, המחסור בעובדי הייטק יצמח ל-100 אלף בתוך 5 שנים

השרה אורית פרקש הכהן ודדי פרלמוטר / צילום: מירי שמעונוביץ/ לע''מ
השרה אורית פרקש הכהן ודדי פרלמוטר / צילום: מירי שמעונוביץ/ לע''מ

הפתרון למחסור בידיים עובדות בהייטק הישראלי טמון במקורות המזרימים אליה הון אנושי: מערכת החינוך, האקדמיה והצבא, כך עולה מהמלצות ועדת פרלמוטר שפורסמו היום (רביעי). הוועדה בראשותו של בכיר אינטל לשעבר דדי פרלמוטר מונתה אמנם בשיא תקופת השפע בהייטק הישראלי של השנה שעברה, אך את מסקנותיה היא מגישה בתקופת שפל יחסית - בשיאה של תנופת קיצוצים, פיטורים, הקפאת גיוסי עובדים וירידה בשכר. יחד עם זאת, סבורים בוועדה, שמונתה על ידי שרת החדשנות אורית פרקש הכהן, כי המחסור בעובדים מיומנים בענף ההייטק הוא מגמה ארוכת טווח שיש להתייחס אליה ברצינות. שם מזהירים שאם ההמלצות לא ייושמו יגדל המחסור בעובדי הייטק בישראל ל-100 אלף בתוך חמש שנים.

הסטארט-אפים שמפטרים היום, הם אלו שהתפרעו עם רכישות אתמול 
יולי האדום: ארבע חברות הייטק קיצצו מאות עובדים ביומיים 

עיקר המלצותיה של הוועדה מתמקדות באזורים בהם למדינה ישנה השפעה מכרעת: מערכת החינוך, המוסדות להשכלה גבוהה, הצבא, ומערך השירות הלאומי. בתחומי הביטחון, ממליצה הוועדה ליישם שילוב של עד 30% מהפריפריה (הגאוגרפית והחברתית - א"ג) ביחידות ובמקצועות טכנולוגיים עד 2025. התופעה אמורה להתמודד עם ההטיה לטובת מועמדים לשירות בטחון מרשויות מקומיות חזקות ביחידות טכנולוגיות מובילות כמו 8200 או 81, אשר שירות בהן סולל את דרכו של החייל המשוחרר לקריירה משתלמת במגזר הפרטי.

עוד ממליצים בוועדה להגדיל את שיעור הנשים במסלול העתודה האקדמית, המספק בדרך כלל מהנדסי תוכנה, חשמל או תעשייה וניהול ליחידות הצבא, מ-24% ל-33%.

המלצה נוספת היא להוריד את גיל הפטור משירות צבאי לאוכלוסייה החרדית ל-21, החלטה שהתקבלה בממשלה בחודש אוגוסט האחרון, אך בכפוף לפשרה לפיה הגיל יעלה ל-22 ובהדרגה גם ל-23 בשנים הקרובות. עוד הומלץ לבחון הקמה של מסלולי שירות לאומי-אזרחי בעלי אופי טכנולוגי עבור אוכלוסיות שאינם משרתים ב-8200, למשל, ושילוב של לוחמים לקראת סוף שירותם ביחידות צבאיות טכנולוגיות.

יותר שיעורים באנגלית והרחבת מסלולי ההנדסאים

בתחום האקדמיה, ממליצה הוועדה לפעול להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההייטק בשיעור של 3-4% לשנה - בדגש על נשים וחרדים. דגש מיוחד ניתן על לימודי אנגלית באקדמיה, שם ממליצים בוועדה להגדיל את מספר הקורסים המועברים באנגלית ולעדכן מול המרכז הארצי למדידה והערכה את המבחנים לקביעת רמת האנגלית - מתוך תפיסה שדיבור השפה הוא קריטי לקבלה לעבודה בהייטק, בייחוד עבור תפקידים שאינם טכנולוגים, כמו שיווק, מכירות, פיננסים ומוצר. כדי להגדיל את היקף הסגל האקדמי בתחום, הומלץ להסיר חסמים לשילוב אקדמאים ישראלים שמעוניינים לחזור לארץ ושילוב של עובדים מתעשיית ההייטק המקומית.

כמו כן המליצה הוועדה להון אנושי להרחיב את תכניות ההנדסאים - מסלול לימודים הנדסי בעל תנאי קבלה נמוכים יותר מתואר הנדסה, ומשך לימודים קצר יותר. שם מקווים בוועדה להכשיר יותר נשים חרדיות וערבים ושילוב המסלול עוד בזמן הלימודים עם תכניות הכשרה ושיתופי פעולה עם חברות פרטיות.

בתחומי מערכת החינוך היסודית והעל-יסודית מספקת הוועדה המלצות שכבר נשמעו פעמים רבות, אך לא יושמו כהלכה, כמו למשל ההמלצה להגדיל את שיעור משלימי הבגרויות ברמה של חמש יחידות ומעלה במקצועות ההייטק: מתמטיקה, פיזיקה ומדעי המחשב, לצד בגרות משודרגת באנגלית הכוללת שיח שוטף ברמת 'דיבייט', מתוך תפיסה ששליטה באנגלית תסייע גם עבור בעלי מקצועות שאינם טכנולוגיים להשתלב בתחומי המעטפת בהייטק.

המלצה נוספת כוללת העברת קורסים לפיתוח מיומנויות חשיבה כגון יכולות לימוד עצמי ועמידה בקשיים, עבודת בצוות, ופתרון בעיות פתוחות בצורה מדעית, שיטתית ויצירתית, זאת על מנת להקנות מיומנויוית למידה והערכה עצמית בלמידה - תחום אשר כשלעצמו מקדם יותר תלמידים ללמוד מקצועות ריאליים. בוועדה מציבים יעדים שאפתניים על מנת לצמצם פערים בין אוכלוסיות, כמו למשל יעד של 15% מכלל התלמידות ו-10% מכלל התלמידים בחברה הערבית כבוגרי מקצועות ריאליים עד 2028.

לסיכום, ועדת פרלמוטר המליצה גם לעדכן את שיטות המדידה של תעשיית הטכנולוגיה, בראש ובראשונה להכניס למעגל הספירה גם את אנשי הטכנולוגיה שאינם מועסקים בחברות הייטק - כמו למשל מתכנתים בבנקים, חברות ביטוח או מומחי אינטגרציה מחברות מערכות מידע, וכן את המועסקים בחברות הייטק שאינם מועסקים במקצועות הליבה, כמו אנשי שיווק, מוצר או הנהלה, בדומה למקובל בארה"ב. באם המדידה תיושם, יעמוד מספרם של עובדי ההייטק על 447 אלף, או 14.2% מכלל המועסקים במשק, במקום 388 אלף, או 11.1% לפי המדידה הנוכחית.

המלצות הועידה הולכות הלאה אל מעבר ליעד ה- 15% שיעור מועסקים בהייטק הישראלי, מספר בו נקט ראש הממשלה יאיר לפיד. על פי ועדת פרלמוטר ,על מנת לשלב כהלכה יותר אוכלוסיות בהייטק הישראלי ולעמוד בביקוש לעובדים מצד התעשייה, ניתן יהיה להגיע לשיעור שינוע בין 18% ל-20% מועסקים מכלל המשק בהייטק הישראלי, כלומר בין 690 אלף איש, ל-770 אלף עד שנת 2035.

האם האינרציה שנוצרה תוכיח עצמה?

מסקנות ועדת פרלמוטר מוגשות לא רק בעיתוי של משבר בענף ההייטק, אלא גם בעיצומו של משבר פוליטי - במקור נועדו מסקנותיו להיכנס לחוק ההסדרים בתקציב הבא, אך פירוק הממשלה והכנסת טרף את הקלפים. ובכל זאת, במשרד החדשנות לא המתינו למסקנות הוועדה, אלא השתדלו לבנות כבר מהקיץ שעבר פורום בין משרדי, שכולל את משרד החינוך, ות"ת, משרד הכלכלה, על מנת לגביר את התיאום ולפעול לפי יעדים דומים. במשרד מקווים כי האינרציה שנוצרה תנציח את עצמה גם בתקופת ממשלת המעבר.

אחד התוצרים, למשל, היא תכנית משותפת של משרד החדשנות והחינוך בשם יוניקוד - מעין גרסת פיילוט של מתכונת ה- K-to-12 האמריקאית - אך כזו המוגבלת בשלב הראשון לכיתות ח' וגן חובה בלבד. בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ג) יתוגברו 2,000 גני חובה ו-110 בתי ספר בכשעתיים עד שלוש שעות לימוד באנגלית וכישורי העצמה בשיתוף עם חברות הייטק כמו מיקרוסופט וגוגל. בשנה שלאחר מכן מתכוונים במשרד החינוך להגיע גם לכיתות א' ו-ז'. תיקצוב נוסף הושג גם לתכניות לשילוב אוכלוסיות חדשות ופריפריה בהייטק הישראלית, כמו למשל באמצעות תכנית אימפקט לקידום החברה הערבית בענף המדע והטכנולוגיה בתקציב של 225 מיליון שקל.

יחד עם זאת, ללא תקצוב מאסיבי המעוגן בתקציב המדינה שיסגור את הפערים שהצביעה עליהם הוועדה בתחומי מערכת החינוך, האקדמיה ומשרד הביטחון, ספק אם מסקנותיה ייושמו.

עוד כתבות

שר המשפטים יריב לוין / צילום: מרים אלסטר/פלאש90

לוין סירב למנות, וחברי הוועדה התקפלו: אלו 32 השופטים החדשים שנבחרו

לוין סירב לאפשר הצבעות שאינן ברוב של כל חברי הוועדה, וכך הצליח למנות מועמדים שחברי הימין ביקשו לקדם ● לבית המשפט המחוזי בירושלים מונה רק שופט אחד, על אף שישנם תקנים פנויים נוספים, בשל מחלוקת על זהות יתר המועמדים

עבודות על הקו הירוק של הרכבת הקלה / צילום: בר לביא

הזרים נרתעים, והמכרז להפעלת קווי הרכבת הקלה הבאים בסכנה

לאחר שנדחה מספר פעמים בגלל המלחמה, במשרדי הממשלה שוקלים לבטל את מכרז ההפעלה של הקווים הירוק והסגול, ולהעביר את המלאכה לזכייניות ההקמה ● הסיבה: חשש חברות בינלאומיות מאי־ודאות בישראל

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock, הטוויטר של סם אלטמן

"רעידת אדמה": מי עומד מאחורי צ'אט ה-AI שמטריף את הרשת

מודל בינה מלאכותית אנונימי צץ ברשת וגרר חרושת שמועות לגבי העומדים מאחוריו ● המומחים נלהבים מיכולותיו, בהן התמודדות עם שאילתות שמודלים אחרים מתקשים איתן ● ההשערות בענף: זו הכנת קרקע לשיתוף פעולה בין OpenAI לאפל או "הטרלה" של אילון מאסק

מכוניות חדשות בנמל אילת / צילום: איל יצהר

משלוח הרכב שיצא מטורקיה בדקה ה-90, ומה החלופות שבוחנים היבואנים

יבואני הרכב הישראלים נערכים לסגר הייצוא מטורקיה ● משלוח ענק של טויוטה הספיק לצאת לישראל "ברגע האחרון" אולם בענף צופים עיכובים באספקת דגמי מפתח

''מנטה ריי'' / צילום: נורת'גרופ

לא רק באוויר: כלי השיט הבלתי מאויש החדש של צבא ארה"ב

הסוכנות האמריקאית לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים והענקית הביטחונית נורת'רופ גרומן הודיעו כי סיימו בדיקות בהיקף מלא של "מנטה ריי" - פרויקט דגל ימי של כלי שיט תת־מימי בלתי מאויש (UUV) גדול במיוחד ● כלי השיט החדש נושא חיישנים ומערכות תקשורת מתקדמות המאפשרות לו לבצע משימות כמו מעקב, זיהוי ונטרול מוקשים, מחקר בעומק האוקיאנוסים ומיפוי הקרקעית

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: ap, Markus Schreiber

דרמה בנמלים: ארדואן אוסר על יצוא סחורות לאשדוד וחיפה

בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף - כך נודע לראשונה לגלובס מפי גורמים המעורים בפרטים ● מדובר בחוליה האחרונה של שרשרת אירועים שוותיקי הסוחרים עם טורקיה לא זוכרים כמותם, וקשה לדעת מתי וכיצד יסתיימו

נשיא טורקיה, רג'פ טייפ ארדואן / צילום: Reuters, AHMAD AL-RUBAYE

לאחר חשיפת גלובס: בלומברג מדווחת כי טורקיה עוצרת לחלוטין את קשרי המסחר עם ישראל

בבלומברג דיווחו כי עדיין לא מדובר באישור רשמי, אלא בדיווח של גורמים טורקיים ● מוקדם יותר היום נחשף בגלובס כי בנמלי טורקיה כבר החלו לאסור על יצוא סחורות לנמלי חיפה ואשדוד באופן גורף ● בנוסף, חברת התעופה הטורקית MNG מפסיקה לייבא מטענים לישראל

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Jacquelyn Martin

דריכות בוול סטריט לקראת פרסום נתוני התעסוקה לאפריל

דוח התעסוקה לאפריל צפוי להתפרסם היום לפני פתיחת המסחר בוול סטריט ● הצפי הוא לתוספת של כ-240 אלף משרות ולשיעור אבטלה של 3.8% ● למה בפדרל ריזרב ובשווקים מודאגים?

פול אוסטר. ''סופרים לא יוצאים לפנסיה'' / צילום: Reuters, VINCENT WEST

על פול אוסטר, שהיופי שבמקריות העסיק אותו כל חייו

השבוע הלך לעולמו בגיל 77 הסופר היהודי-אמריקאי פול אוסטר ● אוסטר כתב ספרים שהפכו לרבי מכר ועוסקים באופן תכוף בצירופי מקרים ● כתיבתו נטועה בילדות קשה ואירועים מטלטלים ששינו את חייו

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן נואם בעצרת סולידריות עם הפלסטינים בסוף אוקטובר / צילום: ap, Emrah Gurel

טורקיה מפסיקה את המסחר עם ישראל: מה המשמעויות ואילו ענפים יפגעו?

כפי שנחשף בגלובס, טורקיה החליטה על הפסקת הסחר עם ישראל ● טורקיה היא מקור היבוא החמישי בגודלו בישראל, שפיתחה תלות גדולה במיוחד במוצרי המלט ● איך המהלך ישפיע על המדפים שלנו, ולמה דווקא עכשיו? גלובס עושה סדר

ב-OECD מעריכים כי המלחמה תוביל לפגיעה בתוצר בישראל בהמשך השנה / צילום: ap, Ariel Schalit

ארגון ה-OECD: הצמיחה בישראל תרד, ענף הבנייה יתאושש באופן חלקי

בדוח שפרסם ה-OECD צוין כי המלחמה תפגע בתוצר של ישראל ב-2024 ● לצד זאת, להערכתם, קיים חשש כי רכיבי ההשקעות וענף הבנייה יתאוששו באופן חלקי בלבד ● בדוח מציינים לחיוב את העלאת המע"מ ל-18% ב-2025, ומעריכים כי האינפלציה בישראל תרד בהמשך השנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Shakh Aivazov, Jacquelyn Martin)

ביידן צולל לשפל חדש, והמוני גיאורגים יוצאים לרחובות להתנגד ל׳חוק הרוסי׳

ג'ו ביידן מוסיף לשקוע ● הריבית בארה"ב לא תרד, והמשכנתאות יעלו ● גיאורגיה לוחמת נגד מהפכה משפטית ● פדרו סאנצ'ס עושה בית ספר לראשי ממשלות, ופקיסטן אומרת למשתמטי מס: אין כרטיס SIM בלי מסים

מגרש מכוניות למכירה, נמל אשדוד / צילום: Shutterstock

צ'רי חדשה וחשמלית בדרך לישראל, והמסים מענף הרכב בשיא היסטורי

הסכום הממוצע של מס קנייה מרכב נוסעים חדש זינק ב-12.6% לעומת שנת 2022 ● מותג הפרימיום Exlantix של צ'רי בדרך לישראל, וכך גם הקרוסאובר של KGM הקוריאנית ● ועוד חדשות מענף הרכב

עו''ד יוסי בנקל / צילום: תמר מצפי

"יכולנו לגבות הרבה יותר": עורך הדין שמנהל את פשיטת הרגל הגדולה במדינה בראיון

זה שבע שנים שעו"ד יוסי בנקל מנהל קרב משפטי על כספיו של אליעזר פישמן, לאחר שצבר חובות של כמעט 4 מיליארד שקל וזכה ל"תספורת" נדיבה ● בראיון ראשון לאחר מותו של פישמן מספר בנקל איך ימשיך לנהל את התיק, נמנע מלבקר את הבנקים ומספר על ה"תרגיל" שעשה פישמן כדי להשאיר הון בידי משפחתו

מפגינים באוניברסיטת קליפורניה, השבוע / צילום: Reuters, Aude Guerrucci

ניצולי ה־7 באוקטובר תובעים את מובילי המחאות בקמפוסים בארה"ב: "זרוע של חמאס"

אזרחים ששרדו את הטבח ביישובי הדרום, הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי בווירג'יניה תביעה נגד ארגוני המחאות בארה"ב, בטענה לקשר ביניהם לחמאס ● בין היתר, צוין כי ראשיהם היו חברים בארגוני טרור ואף הכינו מסמכי תעמולה נגד ישראל, בטרם התרחש הטבח

מטרו / אילוסטרציה: Unsplash, olivier collet

בעלי קרקעות עותרים לבג"ץ נגד הפקעות המטרו וחושפים התנהלות מרושלת סביב חקיקת התוכנית

העותרים טוענים כי ההפקעה לטובת הדיפו בראשל"צ, שמעליו מתוכננת בנייה מאסיבית, אינה חוקית, שכן החוק מאפשר הפקעה רק לשימוש ציבורי ● חוק המטרו אמור היה להסדיר זאת, אך החלק הנוגע לכך טרם הושלם

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר רוני הירש / צילום: פרטי

היא חקרה את אחד הכלכלנים המפורסמים בעולם ובטוחה - אנחנו עושים לו עוול

שיחה עם ד"ר רוני הירש, מומחית לתיאוריה פוליטית והיסטוריה של מחשבה כלכלית ● על הגותו של אדם סמית, שוק חופשי ושחיתות פוליטית ● האזינו 

אפרת שפר / צילום: שלמה שהם

כמה יקבל כל מפונה שיירשם לתוכנית התעסוקה החדשה בחיפה?

יוזמה של החברה הכלכלית חיפה, שותפות חיפה־בוסטון והעירייה מציעה רצף תעסוקתי למפונים שנותרו במלונות ● ד"ר אפרת שפר, מובילת התוכנית: "המטרה היא להעלות אותם על מסלול השיקום"

בתי הזיקוק במפרץ חיפה / צילום: שלומי יוסף

המדינה לביהמ"ש: פעילות צ'יינה הרבור לא נפסלה באופן גורף בישראל

חברת התשתיות הסינית צ'יינה הרבור עתרה נגד פסילתה מהמכרז להקמת נמל התזקיקים בחיפה עקב סיבות ביטחוניות ● אתמול הצהירה המדינה בביהמ"ש כי פעילות החברה הסינית לא נפסלה באופן גורף בישראל, וכי הפסילה היא רק לגבי המכרז הקונקרטי - והעתירה נדחתה בהסכמה

גבינת סקי של שטראוס. צפויה להתייקר בקרוב

גל העלאות המחירים נמשך: שטראוס וגד מייקרות את מוצרי החלב

אחרי תנובה וטרה, גם שטראוס מודיעה כעת על התייקרות בחלק ממוצרי החלב הלא מפוקחים בשיעור של כ-1.6% ● בין היתר מדובר על גבינת סקי, שמנת להקצפה וחלב יטבתה ● העלאת המחירים תיכנס לתוקף ב-19 במאי ● גם מחלבות גד הצטרפו לגל העלאות המחירים, והודיעו על העלאת מחירים בשיעור ממוצע של 3.5% החל מ-16 במאי