תחנת הכוח קצא''א אשקלון - קו צינור אילת אשקלון / צילום: איל יצהר
בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה הבוקר (ב') את בקשת עיריית אשקלון, החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין, עמותת צלול ואיגוד ערים לסביבה נפת אשקלון להצטרף כמשיבים להליך המשפטי שמתנהל בין קצא"א והמשרד להגנת הסביבה בנוגע להיתר הרעלים של החברה.
בית המשפט חייב את חמשת הגופים שביקשו להצטרף לעתירה לשאת בהוצאות משפטיות לקצא"א בסך 15 אלף שקל, וקבע כי "העתירה שעל הפרק ממוקדת בהיבטי סמכות, תקינות תהליכית וסבירות. המשיב הטבעי והיחידי לשאלות אלה הוא הגורם שקיבל את ההחלטה הנתקפת".
לפני מספר חודשים עתרה קצא"א לבית המשפט נגד היתר הרעלים החדש שהונפק לה על-ידי המשרד להגנת הסביבה, בטענה כי ההיתר מצמצם את פעילותה בצורה משמעותית, וכי למשרד אין סמכות להגביל את כמויות הנפט אותן משנעת החברה דרך ישראל, למרות הסיכונים הסביבתיים הגלומים בכך. היתר הרעלים של החברה הוגבל ל-10 מיליון טון, לעומת 20 מיליון שדרשה החברה, כדי לממש את הסכם red-med להפיכת ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לעולם.
בית המשפט קבע כי ההיתר החדש יוקפא, עד אשר הממשלה תקיים דיון רחב יותר בסוגיה. בשבוע שעבר הודיעה הפרקליטות לבית המשפט כי המשרד להגנת הסביבה יערוך לקצא"א שימוע לקביעת היתר הרעלים החדש, לאחר התייעצויות גם עם משרדי האנרגיה והאוצר, המתנגדים להגבלת פעילות החברה בהיתר הרעלים. עם זאת, המדינה הודיעה כי בסמכותו של המשרד להגנת הסביבה לקבוע תנאים סביבתיים בהיתרי הרעלים, לרבות הגבלת כמות הנפט שתשונע דרך אילת ואשקלון.
בבקשתם של ארגוני הסביבה להצטרף לתביעה כמשיבים, טענו הארגונים כי העתירה תוקפת את מדיניות המשרד שקבעה אפס תוספת סיכון למפרץ אילת, מדיניות שלמעשה מונעת מקצא"א "להגדיל באופן משמעותי והרסני את היקף שינוע הנפט בין אילת לאשקלון". הארגונים ביקשו למחוק את העתירה על הסף, או לחלופין לצרף אותם כמשיבים לעתירה, כדי שיוכלו להציג בפני בית המשפט את מלוא התמונה ביחס לסיכוני העסקה וביחס להתנהלותה הסביבתית של קצא"א לאורך השנים (בין היתר, החברה הורשעה בפלילים בגין זיהום כבד של נחל צין).
הבוקר דחה השופט אליהו ביתן את בקשתם וקבע כי "באופן כללי יש להבחין בין הכרה בארגון ציבורי כעותר לגיטימי בתקיפת החלטה של רשות, הנוגעת לתחום בו הארגון פועל - לבין הכרה בארגון כזה כמשיב להליך שבין הפרט לרשות. הטענה שיש לארגונים ציבוריים מעמד כמשיבים לצד גופי הרשות בהליך שבו הפרט תוקף החלטה של הרשות הפוגעת בו, היא מרחיקת לכת, יש לה השלכות רוחב רבות, ואין לקבלה. הרשות המינהלית, ובפרט משרדי הממשלה, הם האמונים על אינטרס הציבור בתחום פעילותם, וחזקה עליהם שהם שוקלים את כלל השיקולים הנוגעים לעניין ומאזנים ביניהם".
"האיגוד והעירייה הם רשות הנוגעת לעניין"
בארגוני הסביבה ביקשו להצטרף לעתירה, שכן לעמדתם, פנייתה של קצא"א היא בגדר "מסלול עוקף בג"ץ", לאחר שבעקבות עתירת הארגונים לשם בלימת הסכם שינוע הנפט של קצא"א מאחוד האמירויות דרך מפרץ אילת, הודיעה המדינה כי לא תתערב בשיקול-דעתו של המשרד להגנת הסביבה.
במשרד להגנת הסביבה תמכו בבקשת הארגונים, וסבורים כי הם אכן בעלי עניין בנושא בעקבות אותו בג"ץ. גם בעניין איגוד ערים ועיריית אשקלון, במשרד להגנת הסביבה טוענים כי "האיגוד והעירייה הם רשות הנוגעת לעניין וכן עלולים להיפגע מקבלת העתירה. הם מייצגים אינטרסים מקומיים ציבוריים של תושבים, אשר אחד ממתקניה של חברת קצא"א (מכלל אשקלון) וחלק מקו הצנרת הארצי שחברת קצא"א מפעילה, מצויים בתחומם".
לעניין שאלת סבירות החלטת הממונה לעדכן את תנאי היתר הרעלים, במשרד להגנת הסביבה מבהירים כי "לעמדתנו לא יכולה להיות מחלוקת שעיריית אשקלון ואיגוד הערים, שבתחומם מצויים מתקניה של קצא"א, ואשר התושבים שהם מייצגים עלולים כאמור להיפגע מההשלכות הסביבתיות שעשויות להיגרם כתוצאה מהפעלת המתקן וקו הצנרת, הם צד רלוונטי לעתירה אשר ראוי שעמדתו תשמע, וכן צד העלול להיפגע מקבלת עתירה שמשמעותה ביטול תנאי היתר הרעלים והותרת תנאים ישנים ולא מעודכנים על כנם. המדינה מייצגת את האינטרסים של התושבים ברמה הארצית, אך אין בכך כדי לגרוע מסמכותה של העירייה או של האיגוד לייצג את האינטרסים הציבוריים ברמה המקומית, ואין כל מניעה שעמדתם בעניינים הנוגעים להם תשמע. אנחנו לא מוצאים סתירה בין הדברים".