המשרד להגנת הסביבה ידון בהיתר הרעלים של קצא״א

המשרד להגנת הסביבה יזמין את קצא"א לשימוע לגבי תנאי היתרי הרעלים החדשים שניתנו לה ובקשתה להגדלת הכמות השנתית המותרת לעיסוק; זאת, לאור הודעת המדינה לבית המשפט שלפיה המשרד מוסמך להגביל בהיתר את הכמות השנתית לעיסוק ברעלים

תחנת הכוח קצא''א אשקלון - קו צינור אילת אשקלון / צילום: איל יצהר
תחנת הכוח קצא''א אשקלון - קו צינור אילת אשקלון / צילום: איל יצהר

המשרד להגנת הסביבה יזמן את קצא"א לשימוע בעניין בקשתה להגדלת הכמות השנתית ולגבי תנאי היתר הרעלים החדשים למתקניה באילת ובאשקלון ובעניין קו הצנרת הארצי שהיא מפעילה. כך הודיעה היום (ד') פרקליטות המדינה לבית המשפט בעקבות עתירת קצא״א. בשל מחלוקות מול משרדי האוצר והאנרגיה באשר לסמכותו של המשרד להגנת הסביבה להגביל את כמות הנפט אותו משנעת קצא״א דרך אילת ואשקלון, ינהל המשרד דיון מול המשרדים האמורים בכדי להגיע להסכמות. אילו יעמוד המשרד להגנת הסביבה על החלטתו להגביל את כמויות הנפט שמשנעת קצא״א, צפויה החברה להמשיך בהליכים המשפטיים נגדו.

בחודש פברואר האחרון, עתרה חברת קצא״א לבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, ביקשה כי בית המשפט יבטל את החלטת המשרד שלא לדון בתוכנית החירום המפעלית של החברה, באופן שיאפשר לה להגדיל את כמויות הנפט אותן היא משנעת דרך מפרץ אילת, ולממש בפועל את הסכם RED-MED להפיכת ישראל לגשר יבשתי לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לעולם. במסגרת חידוש ההיתר, עמדה קצא״א על כך שאין בסמכותו של המשרד להגנת הסביבה להגביל את כמויות הנפט אותו משנעת החברה דרך ערי ישראל, ודרשה להכפיל את הכמות - מ-10 מיליון טון כיום, ל-20 מיליון טון.

מרבית השינוע מתוכנן להתבצע דרך נמל אשקלון, שכן המשרד להגנת הסביבה קבע מדיניות של אפס תוספת סיכון במפרץ אילת, ומגביל בעת הזו את יכלותה של קצא״א לשנע נפט דרך העיר ל-2 מיליון טון בשנה. עם חידוש היתר הרעלים של קצא״א, ביקשה החברה להגדיל את הכמות הכללית, אך במשרד להגנת הסביבה דרשו לוודא כי הכמות השנתית אינה מגדילה את הסיכון הסביבתי והבריאותי המושת על האזור בו פועלת קצא״א. חברת קצא"א עוסקת בשינוע, הובלה, אחסנה, פריקה וטעינה של נפט גולמי, הכרוכים בסיכונים סביבתיים ובריאותיים משמעותיים ועלולים לגרום לדליפות ופריצות של נפט ודלק, ולכן סבר המשרד להגנת הסביבה כי קיים סיכון לאירועי זיהום ולאירועי חומרים מסוכנים ביבשה העלולים להוביל לזיהום קרקע ומים וכן קיים סיכון לגרימת זיהום אוויר ומפגעי ריח במהלך התפעול והאחסון - כפי שאירע לא פעם בשנים האחרונות במסגרת פעילות החברה.

לכן, במסגרת היתר הרעלים החדש שניפק המשרד לחברות שינוע הנפט בחודש אפריל האחרון, נותרה על כנה הכמות השנתית הקודמת חרף בקשת החברה להגדיל את הכמויות השנתיות במתקניה באילת ובאשקלון. כמו-כן, הממונה במשרד להגנת הסביבה הוסיף תנאים מעודכנים, בין היתר, בשים לב להתפתחויות ולשינויי התקנים והרגולציה ולדרישות המקובלות במדינות המפותחות . קצא״א עתרה לבית המשפט, שקבע כי על הממשלה בכללותה להידרש לסוגיה, שכן מדובר בסוגיה כבדת משקל.

התנאים החדשים נובעים מעצם עיסוקה של קצא"א

בהודעת הפרקליטות כעת נכתב כי ״בתום הדיונים הכריעה המשנה לפרקליט המדינה כי בנסיבות המקרה הקונקרטיות העומדות לדיון, המשרד להגנת הסביבה מוסמך להגביל בהיתר רעלים שניתן מכוח חוק חומרים מסוכנים את הכמות השנתית לעיסוק ברעלים". עוד צוין בהודעת המדינה, כי עמדת המשרד להגנת הסביבה היא שהתנאים החדשים להיתר הרעלים נדרשים למניעת סיכונים סביבתיים ולמזעורם, הנובעים מעצם עיסוקה של קצא"א ברעלים ונובעים, בין היתר, משינויים אשר חלו במתקניה. לפיכך התבקש בית המשפט לקבוע את הדיון בנושא למחצית חודש אוגוסט.

במסגרת הדיונים שהתקיימו בנושא, גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה ציינו כי הצורך במגבלת כמות שנתית נובע, בין היתר, מהסיכון לאירועי חומרים מסוכנים שנובע מתפעול יתר, שגובר ככל שהכמות השנתית שעוברת במתקני קצא"א עולה - וזאת כפועל יוצא של פעולות רבות יותר של פריקה וטעינה. כמו כן, לתוספת הכמות השנתית יש השלכות סביבתיות נוספות, כגון על פליטת מזהמים לאוויר, שגם הן בסמכות הממונה לפי החוק במשרד להגנת הסביבה.