הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר
המחצית הראשונה של שנת 2022 הייתה מטלטלת עבור שוקי ההון בעולם, עם ירידות חדות שהביאו חלק מהמדדים המובילים בעולם, דוגמת הנאסד"ק, להפוך לדוביים. הבורסה בתל אביב הציגה ירידות של כ-8.5% בממוצע במדדים המובילים ת"א-35 ות"א-90, אשר היו מתונות למדי בהשוואה לירידות במדדים מובילים בעולם.
זאת, בין היתר, בשל התנאים המאקרו-כלכליים המשופרים של ישראל, ריבוי מניות פיננסים במדדים המובילים, תחום שנפגע פחות מהירידות בשווקים (שהיכו בעיקר במניות הטכנולוגיה), והקפיצה במדד ת"א-נפט וגז, שזינק במחצית הראשונה של השנה בכ-33%, לאור העלייה החדה במחירי הנפט והגז בעולם.
גם כך, האינסטינקט של המשקיעים למכור מניות כשהשוק יורד מחד, והחיפוש אחר הזדמנויות מאידך, הובילו לזינוק בתוצאות הבורסה לניירות ערך בתל אביב, שנהנתה מאוד מהמסחר הער בששת החודשים הראשונים של השנה. התוצאה היא רווח נקי של כ-29 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2022, גידול של 33% לעומת המחצית הראשונה אשתקד; ורווח נקי של 14.2 מיליון שקל ברבעון הראשון, גידול של 18% לעומת הרבעון המקביל ב-2021.
התנודתיות הרבה בשווקים גרמה לכך שמחזורי המסחר בבורסה היו גבוהים במיוחד במחצית הראשונה. אלו עמדו בששת החודשים הראשונים של השנה על ממוצע יומי של כ-2.5 מיליארד שקל. מדובר במחזור יומי הגבוה בכ-33% מהמחזור הממוצע במחצית הראשונה של 2021, אז שוקי ההון היו בשיא פריחתם. ברבעון השני של השנה נרשמה ירידה קלה במחזורים, והם עמדו בממוצע על 2.4 מיליארד שקל, אך גם כאן מדובר בזינוק גדול (27%) ביחס לרבעון המקביל אשתקד.
הגידול במחזורי המסחר הביא באופן ישיר לגידול בהכנסות הבורסה, ואלו הסתכמו בין ינואר ליוני בכ-190 מיליון שקל, זינוק של 16% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. כאשר בוחנים את ההכנסות מעמלות מסחר וסליקה לבדן, המהוות כ-40% מהכנסות הבורסה, רואים שאלה הסתכמו ביותר מ-75 מיליון שקל, גידול של כ-14%. חלק ניכר מגידול זה מגיע מעלייה במחזורי המסחר בין התקופות, בעיקר במניות (גידול של כ-10% בהכנסות) ובאג"ח תאגידיות (גידול של כ-5% בהכנסות).
בתחילת חודש מרץ הפחיתה הבורסה את גודל הפקודה המינימלי מ-5,000 שקל למניה במדד ת"א-35 ומ-2,000 שקל למניה במדד אחר, ל-500 שקל בכל מניה, במטרה להגביר את המעורבות של המשקיעים הפרטיים מקרב הציבור הרחב במסחר בבורסה. במבט לאחור, נראה כי המהלך השתלם לה, והביא להגברת המסחר.
לצד זאת נרשמה צמיחה בהכנסות גם מיתר הפעילויות של הבורסה. בדמי רישום ואגרות הציגה הבורסה גידול של כ-30% במחצית הראשונה, והן הסתכמו בכ-45 מיליון שקל (בעיקר כתוצאה מגידול במספר החברות והקרנות המשלמות אגרה שנתית, אשר קוזז בחלקו מקיטון בהכנסות מדמי בדיקה). ההכנסות שהניבו הנפקות מניות ואג"ח בסעיף זה הסתכמו ב-21.7 מיליון שקל.
גידול של 12% נרשם בשירותי מסלקה, שהסתכמו בכ-36 מיליון שקל (עלייה בהכנסות משירותי מסלקה ומדמי משמרת בשל עלייה בשווי הנכסים), וכן בפעילות הפצת המידע וקישוריות, שבה רשמה הבורסה גידול של 14% לכ-29 מיליון שקל (עלייה בהכנסות מהפצת מידע וכן בהכנסות מלקוחות מחוץ לישראל, בין היתר לאור שינוי תעריפים ללקוחות אלו).
בהתאם לעלייה בתוצאותיה, מתחילת השנה הציגה מניית הבורסה תשואה חיובית של כ-5%, ובסך-הכול מאז הנפקתה הראשונית באוגוסט 2019 היא הציגה תשואה של 95%, וכיום נסחרת סביב שווי של 1.75 מיליארד שקל.
העמלות פיצו על הצניחה במספר ההנפקות
הגידול במחזורי המסחר, שהביא עימו כאמור גידול בעמלות ממסחר, אפשר לבורסה לפצות את עצמה על כך שברבעון השני התבצעה הנפקה ראשונית (IPO) אחת בלבד, זו של חברת התעופה ישראייר. החברה הונפקה ממש לקראת סוף הרבעון, וזאת לאחר שמונה הנפקות ברבעון הראשון של השנה, כך שבסך-הכול הסתיימה המחצית הראשונה של 2022 עם תשע הנפקות ראשוניות (שגייסו 1.4 מיליארד שקל), לעומת 63 הנפקות ראשוניות במחצית הראשונה של השנה שקדמה לה, שהייתה שנת שיא לשוק הראשוני.
למרות הירידה הדרסטית במספר ההנפקות החדשות, סך גיוסי ההון של חברות בבורסה נותר גבוה כמעט כמו ב-2021. במחצית הראשונה של השנה הנוכחית גויס סכום כולל של כ-14.4 מיליארד שקל בהנפקות מניות - סכום המהווה כ-54% מסך הגיוסים בכל שנת 2021, שהייתה כאמור שנת שיא, ונמוך בכ-3 מיליארד שקל בלבד מזה שגויס במחצית הראשונה אשתקד.
עיקר גיוסי ההון במחצית נרשמו בהנפקות משניות, שעמדו על סך של כ-13 מיליארד שקל, חלק ניכר מהן על ידי הבנקים. לאומי גייס בחודש יוני 2.75 מיליארד שקל ודיסקונט עשה זאת שלושה חודשים לפניו, כשגייס 1.4 מיליארד שקל, ושני הגיוסים נועדו לאפשר לבנקים להמשיך במתן האשראי.
גיוסים ערים בשוק החוב הקונצרני
לצד שוקי המניות, גם תחום האג"ח היה פעיל מאוד במחצית הראשונה של השנה, כאשר מחזור המסחר היומי ירד ב-8% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד, ועמד על ממוצע של 3.6 מיליארד שקל. הירידה נזקפת בעיקר לסיום רכישות אג"ח ממשלתיות על ידי בנק ישראל בסוף השנה שעברה.
בד בבד, שוק הנפקות האג"ח הקונצרניות (המגזר העסקי) המשיך להיות פעיל, עם גיוסים ערים מהציבור בסך של כ-43 מיליארד שקל בחצי השנה הראשון, המהווים כ-55% מסך הגיוסים מהציבור בכל שנת 2021, וגבוה כמעט פי שניים מהגיוס במחצית הראשונה של השנה שעברה. בנוסף, גייס המגזר העסקי בתקופה האמורה סך של כ-2.7 מיליארד שקל באיגרות חוב שנרשמו למסחר במערכת TASE UP.
מקורה של העלייה בגיוס חוב זה הוא בסקטור הפיננסי, שגיוסיו הסתכמו בכ-19.2 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2022 - כ-73% מהסכום שגויס על ידי הסקטור הפיננסי בכל שנת 2021, ולעומת סך של כ-3.8 מיליארד שקל בלבד במחצית הראשונה של שנת 2021.
הבנקים האיצו את פעילותם, והגבירו את מתן האשראי - בעיקר לרוכשי דירות - החל במחצית השנייה של 2021, בין היתר באמצעות גיוסי הון וחוב מהציבור. זאת לאחר שצמצמו את פעילות מתן האשראי במחצית הראשונה של שנת 2021, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה וירידה חדה ברווחיות, עקב הגידול בהפרשות להפסדי אשראי בשנת 2020.
לצד המגזר הפיננסי, גם חברות ענף הנדל"ן המשיכו ליהנות מביקושי שיא מצד רוכשי דירות ומביקוש לנדל"ן מניב, עקב חזרה של עובדים למשרדים ולשטחי מסחר שחזרו לפעילות מלאה. הללו גייסו במחצית הראשונה של 2022 חוב סחיר בסך של כ-15 מיליארד שקל, עלייה של 29% לעומת כ-11.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, ולעומת סך של כ-32 מיליארד שקל בכל שנת 2021.
בתוך כך, השבוע הצטרף באופן רשמי משקיע זר נוסף לבעלי העניין המחזיקים במניות הבורסה. לצד חברת ההשקעות האמריקאית-אוסטרלית מניקיי, המחזיקה מאז הנפקת הבורסה ב-2019 בשליטה בה (19.7%), הודיעה קרן ההשקעות האמריקאית ארטיזן פרטנרס כי רכשה ב-26 ביולי מניות הבורסה, והיא מחזיקה בדיוק ב-5% מהמניות.
לצורך כך פנתה הקרן, בניהולו של ריזו קנוביץ', לרשות ניירות ערך וקיבלה היתר החזקה של עד 10% ממניות הבורסה, כנדרש בחוק ניירות ערך הישראלי.
ארטיזן פרטנרס השקיעה לראשונה במניית הבורסה בחודש יולי 2019, בסמוך לשלב הרוד-שואו של ההנפקה הגלובלית שעשתה הבורסה, וכעת כאמור הפכה לבעלת עניין.