גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגלולה חזרה לאופנה: הדרך של טוויטר וקלטורה להתגונן מפני השתלטות עוינת

מהו מנגנון "גלולת רעל" שנועד להקשות על השתלטות, מתי כדאי להפעיל אותו ומי מרוויח מכך ● וגם אזהרת שימוש: "מומלץ לוודא שגלולת הרעל לא תיתפס כניסיון של ההנהלה להבטיח את המשך כהונתה, גם אם החברה אינה עומדת בתחזיות או אינה מראה צמיחה"

הנפקת קלטורה בניו יורק / צילום: ניר אריאלי
הנפקת קלטורה בניו יורק / צילום: ניר אריאלי

התקופה האחרונה החזירה לחיי המשקיעים מונח שנשכח כמעט בתקופת העליות בשווקים: גלולת רעל. הירידות החדות בשוויין של חברות טכנולוגיה בשנה האחרונה הובילו למקרים שבהם גורמים מסוימים רואים לנגד עיניהם אפשרות להשתלטות בדרך עוינת על אותן חברות, במחיר נמוך בהרבה ממה שהיו משלמים לו היו עושים זאת בתקופת הגאות בשווקים.

הדירקטורים וההנהלות בחברות המהוות יעד להשתלטות עוינת לא ששים למהלך שכזה, שבדרך כלל יוביל להחלפתם, ועשויים לאמץ במקרה כזה מנגנון הגנה העונה לשם "גלולת רעל" - שנועד להקשות על ניסיון ההשתלטות.

כך, לפני מספר חודשים אימצה הרשת החברתית טוויטר גלולת רעל בניסיון להדוף ניסיון השתלטות מצד המיליארדר אילון מאסק, ולהבדיל, בשבועות האחרונים נודע על שתי חברות טכנולוגיה מישראל שהודיעו על אימוץ גלולת רעל - חברת הדפסות התלת-ממד סטרטסיס (לאחר שהמתחרה ננו דיימנשן רכשה 12% ממניותיה) וחברת פתרונות הווידיאו קלטורה (שהמתחרה שלה פנופטו מבקשת להשתלט עליה). בשני המקרים הופעלה התוכנית לשנה.

מהי גלולת רעל? ד"ר אסף אקשטיין, מומחה לדיני חברות וניירות ערך ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, מסביר כי "גלולת רעל הינה תוכנית שבמסגרתה החברה מקצה לבעלי המניות הקיימים זכות לרכוש מניות נוספות, בהנחה מאוד משמעותית בהשוואה למחיר השוק שרואה לפניו משתלט מחוץ לחברה.

ד''ר אסף אקשטיין / צילום: ברונו שרביט

"בפשטות, דירקטוריון חברת היעד קובע שבמקרה שבו יגיע בעל מניות מחוץ לחברה, שיעבור רף החזקות מסוים שעליו מחליט הדירקטוריון - נניח 10% או 20% - ה'גלולה' מופעלת, ומציעים לבעלי המניות הקיימים לקנות מניות נוספות בדיסקאונט מאוד משמעותי. אבל הדבר מופנה רק לבעלי המניות הנוכחיים. הפעלת גלולת הרעל מגדילה את העוגה, את כמות המניות, ואז למשתלט מבחוץ יהיה קשה יותר להשתלט, כי זה יעלה לו הרבה יותר".

לדבריו, בנוגע לשוק הישראלי, בעבר לא היה מה לדבר על מנגנונים כאלה, משום שהשוק נשלט ברובו על ידי חברות עם בעלי שליטה דומיננטיים, וכשיש בעל שליטה דומיננטי, ממילא אין סיכוי למשתלט עוין. נכון לנתונים מ-2020, כ-12% בלבד מהחברות הציבוריות בת"א היו ללא גרעין שליטה, ושווי השוק שלהן מהווה כ-20% משווי השוק של כלל החברות הציבוריות.

"מגמה זו הולכת ונמשכת, כך שאנו צפויים לראות יותר חברות ללא גרעין שליטה, זאת, בעיקר משום שהתועלת הפרטית משליטה הולכת ומצטמקת", הוא אומר. "כלומר, בחלק ניכר מהחברות אנחנו עוברים למעשה משלטון בעלי השליטה לשלטון המנהלים. מי שנותן את הטון זה הדירקטוריון, ואז אפשר לדבר על ניסיון להשתלט ועל מישהו שיכול להגיע מבחוץ. אם המחזיק הגדול ביותר בחברה הציבורית מחזיק נניח ב-5% מהמניות, ברור שהשתלטות עוינת אפשרית. זה מה שכנראה נראה יותר בישראל. גרעיני השליטה מתפוררים".

לדבריו, בהשתלטות עוינת, להבדיל מרכישה ידידותית שבה הרוכש יוצר קשר עם הדירקטוריון, מציג את התוכניות ואת מקורות המימון ומנהל מו"מ על התנאים - מתחיל איסוף מניות בבורסה, עד לרף של הצעת רכש כמובן. "מכאן המינוח - השתלטות עוינת, כלומר עוינת בעיניי דירקטוריון חברת היעד", אומר אקשטיין.

זה טוב או רע לבעלי המניות?

"שאלת מיליון הדולר היא האם גלולת רעל זה דבר טוב או לא? והתשובה היא שזה תלוי בנסיבות", מציין אקשטיין. תמיד יש מתח בין העובדה שגלולת רעל יכולה לאפשר לדירקטוריון להתבצר, וזה לא טוב לבעלי המניות, משום שלמעשה מונעים שימוש במנגנון ההשתלטויות, שהוא מנגנון שוק חיוני שיכול לרסן את נושאי המשרה. מצד שני, הגלולה יכולה לאפשר להדוף משתלט שעלול לנצל לרעה מצב בשווקים - ואז היא מסייעת לבעלי המניות. בארה"ב ניטש ויכוח בין מלומדי משפט וכלכלנים אבל, אין ממצא מובהק - האם השימוש במנגנוני הגנה מפני השתלטויות עוינות, ובתוך כך בגלולת רעל - מועיל או מזיק לחברת היעד".

אקשטיין מציין מקרה שבו גלולת הרעל עשויה להתברר כדבר טוב: "נניח שיש הצעה ממשתלט עוין, 'מעל הראש' של הדירקטוריון. הדירקטוריון אומר שההצעה לא טובה ונוקט אמצעי הגנה כמו גלולת רעל. זה מתחיל להניע תהליך, יש כותרות בעיתונים, ומגיעים מציעים חדשים, או שהמשתלט מעלה את המחיר".

המצב בשווקים משפיע, ולדברי אקשטיין, השוק עלול לתמחר בחסר את המניה בשל מספר סיבות - חוסר יעילות השוק, קוצר רואי של המשקיעים או סיבות שנוגעות לחזון הייחודי של חברה המשקיעה בפרויקט מורכב להבנה.

אקשטיין מוסיף, כי בהקשר של השתלטויות עוינות, הדין בישראל בנושא עדיין לא מפותח, ואילו בארה"ב יש את הלכת UNOCAL, שנקבעה לפני כ-40 שנה. "ההלכה מכירה במתח הקיים - כאשר מצד אחד מנגנון ההגנה מפני השתלטויות (כמו גלולת רעל) יכול לאפשר להנהלה להתבצר מטעמים אינטרסנטיים, אבל מצד שני יכול לאפשר להדוף משתלט לא רצוי מבחינת טובת החברה.

"לכן, החלטת הדירקטוריון להשתמש בגלולת הרעל לא נבחנת מיד תחת סטנדרט הביקורת השיפוטית של כלל שיקול דעת עסקי המעניק חזקת תקינות להחלטה, אבל גם לא הולכים לקיצון השני, ולא בוחנים את ההחלטה בסטנדרט המחמיר ביותר של הגינות מלאה.

"הסטנדרט של הביקורת השיפוטית ביחס להחלטה על שימוש בגלולה הוא סטנדרט ביניים של בחינה מוגברת (enhanced scrutiny). הדירקטוריון יזכה בהגנת כלל שיקול הדעת העסקי אם יוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד, כי האמין בתום לב ועל בסיס בחינה סבירה כי נשקף איום על חברת המטרה מהמשתלט העוין, וכי האמצעים שנקט כנגד ניסיון ההשתלטות הינם מידתיים ביחס לאיום".

המקרה של נטפליקס, המקרה של ישראל קנדה

עו"ד עודד קדוש, שותף במשרד פרל כהן, המתמחה במיזוגים ורכישות, מזהה מגמת עלייה בשימוש בגלולת רעל בשנים האחרונות. "הסיבות מגוונות, החל בהזדמנויות לאחר ירידות מחירים משמעותיות, המשך בריביות נמוכות וכלה בקשיים בגיוסי הון בשווקים באופן כללי", הוא אומר.

עו''ד עודד קדוש / צילום: תומר יעקובסון

לדבריו, "באופן כללי, חברות ששמרו על פרמטרים ביצועיים סבירים, ושמניותיהן ירדו בשנה האחרונה מעל 50%, הן יעד פוטנציאלי לרכישה או השתלטות עוינת. קלטורה היא דוגמה טובה למה שאנו צפויים לראות עם חברות נוספות - החברה קיבלה הצעת רכישה ובמקביל בעל המניות אסף מניות בשוק. מנגנון גלולת הרעל שהותקן הוא זכות לבעלי המניות לרכוש מניות מסוג חדש, המקנות זכויות עודפות משמעותיות (בחלוקת דיבידנד ובמכירת החברה)".

קדוש מציין שיש לשים לב שאם גלולת הרעל מופעלת, מדובר במהלך שיביא לדילול משמעותי של כל מי שלא משתתף. לכן, לדבריו, "בעוד שגלולת רעל עשויה לחזק את המניה בטווח המיידי, בטווח הבינוני היא עלולה לייצר לחץ על המחיר, מפני שמשקיעים, בעיקר מוסדיים, מהססים בדרך כלל להשקיע בחברות שמגינות בקשיחות מפני רכישה".

אילו דוגמאות יש למקרים שבהם גלולת הרעל הופעלה בהצלחה?
"אחד המקרים היותר מוכרים הוא אימוץ גלולת רעל על ידי נטפליקס ב-2012 נגד השתלטות עוינת פוטנציאלית של המשקיע קרל אייקן, שהגיע להחזקה של 10%. אייקן, שנחשב לבעל מניות אקטיביסטי, העריך שנטפליקס תהיה נחשקת על ידי ענקיות כאמזון, ורייזון וקומקאסט. במקרה זה הגלולה עבדה ואייקן הפסיק את הרכישות.

 

דוגמה נוספת אפשר לראות בעניין ישראל קנדה ונורסטאר של חיים כצמן, לאחר רכישת מעל 20% מהמניות. כצמן והנהלת נורסטאר בנו סוג של גלולת רעל בצורת חלוקה בעין של מניות גזית גלוב לבעלי מניות נורסטאר; נראה שהמהלך יוביל לפשרה או החלטה שיפוטית, אך כיום נראה שאין כדאיות להמשך ההשתלטות על ידי ישראל קנדה".

קדוש מזהיר כי ישנם מקרים, שאנו צפויים לראות מהם יותר, שבהם יטען המשקיע האקטיביסט שגלולת הרעל שאומצה על ידי הדירקטוריון אינה עולה בקנה אחד עם טובת בעלי המניות.

מה אתה ממליץ לבעלי שליטה או דירקטורים בחברות שמבקשות לאמץ גלולת רעל?
"לוודא שמנגנון גלולת הרעל לא ייתפס כניסיון של ההנהלה להבטיח את המשך כהונתה, גם אם החברה אינה עומדת בתחזיות או אינה מראה צמיחה ותוכנית פעולה מרשימות. מאידך, מנגנון הגלולה צריך להישקל היטב בהיבטי מידתיות, הן בהיבט טריגר (אחד או יותר) להפעלה והן בהיבט משך זמן אפקטיבי.

"יש גם לבחון את משמעות המנגנון עבור משקיעי החברה בהיבט הפיננסי המיידי, וכן לנסות להעריך אם מנגנון גלולת רעל כזה או אחר עשוי לגרור לחץ על המניה בטווח המיידי או הבינוני".

עוד כתבות

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?