גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגלולה חזרה לאופנה: הדרך של טוויטר וקלטורה להתגונן מפני השתלטות עוינת

מהו מנגנון "גלולת רעל" שנועד להקשות על השתלטות, מתי כדאי להפעיל אותו ומי מרוויח מכך ● וגם אזהרת שימוש: "מומלץ לוודא שגלולת הרעל לא תיתפס כניסיון של ההנהלה להבטיח את המשך כהונתה, גם אם החברה אינה עומדת בתחזיות או אינה מראה צמיחה"

הנפקת קלטורה בניו יורק / צילום: ניר אריאלי
הנפקת קלטורה בניו יורק / צילום: ניר אריאלי

התקופה האחרונה החזירה לחיי המשקיעים מונח שנשכח כמעט בתקופת העליות בשווקים: גלולת רעל. הירידות החדות בשוויין של חברות טכנולוגיה בשנה האחרונה הובילו למקרים שבהם גורמים מסוימים רואים לנגד עיניהם אפשרות להשתלטות בדרך עוינת על אותן חברות, במחיר נמוך בהרבה ממה שהיו משלמים לו היו עושים זאת בתקופת הגאות בשווקים.

הדירקטורים וההנהלות בחברות המהוות יעד להשתלטות עוינת לא ששים למהלך שכזה, שבדרך כלל יוביל להחלפתם, ועשויים לאמץ במקרה כזה מנגנון הגנה העונה לשם "גלולת רעל" - שנועד להקשות על ניסיון ההשתלטות.

כך, לפני מספר חודשים אימצה הרשת החברתית טוויטר גלולת רעל בניסיון להדוף ניסיון השתלטות מצד המיליארדר אילון מאסק, ולהבדיל, בשבועות האחרונים נודע על שתי חברות טכנולוגיה מישראל שהודיעו על אימוץ גלולת רעל - חברת הדפסות התלת-ממד סטרטסיס (לאחר שהמתחרה ננו דיימנשן רכשה 12% ממניותיה) וחברת פתרונות הווידיאו קלטורה (שהמתחרה שלה פנופטו מבקשת להשתלט עליה). בשני המקרים הופעלה התוכנית לשנה.

מהי גלולת רעל? ד"ר אסף אקשטיין, מומחה לדיני חברות וניירות ערך ומרצה בכיר בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית, מסביר כי "גלולת רעל הינה תוכנית שבמסגרתה החברה מקצה לבעלי המניות הקיימים זכות לרכוש מניות נוספות, בהנחה מאוד משמעותית בהשוואה למחיר השוק שרואה לפניו משתלט מחוץ לחברה.

ד''ר אסף אקשטיין / צילום: ברונו שרביט

"בפשטות, דירקטוריון חברת היעד קובע שבמקרה שבו יגיע בעל מניות מחוץ לחברה, שיעבור רף החזקות מסוים שעליו מחליט הדירקטוריון - נניח 10% או 20% - ה'גלולה' מופעלת, ומציעים לבעלי המניות הקיימים לקנות מניות נוספות בדיסקאונט מאוד משמעותי. אבל הדבר מופנה רק לבעלי המניות הנוכחיים. הפעלת גלולת הרעל מגדילה את העוגה, את כמות המניות, ואז למשתלט מבחוץ יהיה קשה יותר להשתלט, כי זה יעלה לו הרבה יותר".

לדבריו, בנוגע לשוק הישראלי, בעבר לא היה מה לדבר על מנגנונים כאלה, משום שהשוק נשלט ברובו על ידי חברות עם בעלי שליטה דומיננטיים, וכשיש בעל שליטה דומיננטי, ממילא אין סיכוי למשתלט עוין. נכון לנתונים מ-2020, כ-12% בלבד מהחברות הציבוריות בת"א היו ללא גרעין שליטה, ושווי השוק שלהן מהווה כ-20% משווי השוק של כלל החברות הציבוריות.

"מגמה זו הולכת ונמשכת, כך שאנו צפויים לראות יותר חברות ללא גרעין שליטה, זאת, בעיקר משום שהתועלת הפרטית משליטה הולכת ומצטמקת", הוא אומר. "כלומר, בחלק ניכר מהחברות אנחנו עוברים למעשה משלטון בעלי השליטה לשלטון המנהלים. מי שנותן את הטון זה הדירקטוריון, ואז אפשר לדבר על ניסיון להשתלט ועל מישהו שיכול להגיע מבחוץ. אם המחזיק הגדול ביותר בחברה הציבורית מחזיק נניח ב-5% מהמניות, ברור שהשתלטות עוינת אפשרית. זה מה שכנראה נראה יותר בישראל. גרעיני השליטה מתפוררים".

לדבריו, בהשתלטות עוינת, להבדיל מרכישה ידידותית שבה הרוכש יוצר קשר עם הדירקטוריון, מציג את התוכניות ואת מקורות המימון ומנהל מו"מ על התנאים - מתחיל איסוף מניות בבורסה, עד לרף של הצעת רכש כמובן. "מכאן המינוח - השתלטות עוינת, כלומר עוינת בעיניי דירקטוריון חברת היעד", אומר אקשטיין.

זה טוב או רע לבעלי המניות?

"שאלת מיליון הדולר היא האם גלולת רעל זה דבר טוב או לא? והתשובה היא שזה תלוי בנסיבות", מציין אקשטיין. תמיד יש מתח בין העובדה שגלולת רעל יכולה לאפשר לדירקטוריון להתבצר, וזה לא טוב לבעלי המניות, משום שלמעשה מונעים שימוש במנגנון ההשתלטויות, שהוא מנגנון שוק חיוני שיכול לרסן את נושאי המשרה. מצד שני, הגלולה יכולה לאפשר להדוף משתלט שעלול לנצל לרעה מצב בשווקים - ואז היא מסייעת לבעלי המניות. בארה"ב ניטש ויכוח בין מלומדי משפט וכלכלנים אבל, אין ממצא מובהק - האם השימוש במנגנוני הגנה מפני השתלטויות עוינות, ובתוך כך בגלולת רעל - מועיל או מזיק לחברת היעד".

אקשטיין מציין מקרה שבו גלולת הרעל עשויה להתברר כדבר טוב: "נניח שיש הצעה ממשתלט עוין, 'מעל הראש' של הדירקטוריון. הדירקטוריון אומר שההצעה לא טובה ונוקט אמצעי הגנה כמו גלולת רעל. זה מתחיל להניע תהליך, יש כותרות בעיתונים, ומגיעים מציעים חדשים, או שהמשתלט מעלה את המחיר".

המצב בשווקים משפיע, ולדברי אקשטיין, השוק עלול לתמחר בחסר את המניה בשל מספר סיבות - חוסר יעילות השוק, קוצר רואי של המשקיעים או סיבות שנוגעות לחזון הייחודי של חברה המשקיעה בפרויקט מורכב להבנה.

אקשטיין מוסיף, כי בהקשר של השתלטויות עוינות, הדין בישראל בנושא עדיין לא מפותח, ואילו בארה"ב יש את הלכת UNOCAL, שנקבעה לפני כ-40 שנה. "ההלכה מכירה במתח הקיים - כאשר מצד אחד מנגנון ההגנה מפני השתלטויות (כמו גלולת רעל) יכול לאפשר להנהלה להתבצר מטעמים אינטרסנטיים, אבל מצד שני יכול לאפשר להדוף משתלט לא רצוי מבחינת טובת החברה.

"לכן, החלטת הדירקטוריון להשתמש בגלולת הרעל לא נבחנת מיד תחת סטנדרט הביקורת השיפוטית של כלל שיקול דעת עסקי המעניק חזקת תקינות להחלטה, אבל גם לא הולכים לקיצון השני, ולא בוחנים את ההחלטה בסטנדרט המחמיר ביותר של הגינות מלאה.

"הסטנדרט של הביקורת השיפוטית ביחס להחלטה על שימוש בגלולה הוא סטנדרט ביניים של בחינה מוגברת (enhanced scrutiny). הדירקטוריון יזכה בהגנת כלל שיקול הדעת העסקי אם יוכיח התקיימותם של שני תנאים מצטברים: האחד, כי האמין בתום לב ועל בסיס בחינה סבירה כי נשקף איום על חברת המטרה מהמשתלט העוין, וכי האמצעים שנקט כנגד ניסיון ההשתלטות הינם מידתיים ביחס לאיום".

המקרה של נטפליקס, המקרה של ישראל קנדה

עו"ד עודד קדוש, שותף במשרד פרל כהן, המתמחה במיזוגים ורכישות, מזהה מגמת עלייה בשימוש בגלולת רעל בשנים האחרונות. "הסיבות מגוונות, החל בהזדמנויות לאחר ירידות מחירים משמעותיות, המשך בריביות נמוכות וכלה בקשיים בגיוסי הון בשווקים באופן כללי", הוא אומר.

עו''ד עודד קדוש / צילום: תומר יעקובסון

לדבריו, "באופן כללי, חברות ששמרו על פרמטרים ביצועיים סבירים, ושמניותיהן ירדו בשנה האחרונה מעל 50%, הן יעד פוטנציאלי לרכישה או השתלטות עוינת. קלטורה היא דוגמה טובה למה שאנו צפויים לראות עם חברות נוספות - החברה קיבלה הצעת רכישה ובמקביל בעל המניות אסף מניות בשוק. מנגנון גלולת הרעל שהותקן הוא זכות לבעלי המניות לרכוש מניות מסוג חדש, המקנות זכויות עודפות משמעותיות (בחלוקת דיבידנד ובמכירת החברה)".

קדוש מציין שיש לשים לב שאם גלולת הרעל מופעלת, מדובר במהלך שיביא לדילול משמעותי של כל מי שלא משתתף. לכן, לדבריו, "בעוד שגלולת רעל עשויה לחזק את המניה בטווח המיידי, בטווח הבינוני היא עלולה לייצר לחץ על המחיר, מפני שמשקיעים, בעיקר מוסדיים, מהססים בדרך כלל להשקיע בחברות שמגינות בקשיחות מפני רכישה".

אילו דוגמאות יש למקרים שבהם גלולת הרעל הופעלה בהצלחה?
"אחד המקרים היותר מוכרים הוא אימוץ גלולת רעל על ידי נטפליקס ב-2012 נגד השתלטות עוינת פוטנציאלית של המשקיע קרל אייקן, שהגיע להחזקה של 10%. אייקן, שנחשב לבעל מניות אקטיביסטי, העריך שנטפליקס תהיה נחשקת על ידי ענקיות כאמזון, ורייזון וקומקאסט. במקרה זה הגלולה עבדה ואייקן הפסיק את הרכישות.

 

דוגמה נוספת אפשר לראות בעניין ישראל קנדה ונורסטאר של חיים כצמן, לאחר רכישת מעל 20% מהמניות. כצמן והנהלת נורסטאר בנו סוג של גלולת רעל בצורת חלוקה בעין של מניות גזית גלוב לבעלי מניות נורסטאר; נראה שהמהלך יוביל לפשרה או החלטה שיפוטית, אך כיום נראה שאין כדאיות להמשך ההשתלטות על ידי ישראל קנדה".

קדוש מזהיר כי ישנם מקרים, שאנו צפויים לראות מהם יותר, שבהם יטען המשקיע האקטיביסט שגלולת הרעל שאומצה על ידי הדירקטוריון אינה עולה בקנה אחד עם טובת בעלי המניות.

מה אתה ממליץ לבעלי שליטה או דירקטורים בחברות שמבקשות לאמץ גלולת רעל?
"לוודא שמנגנון גלולת הרעל לא ייתפס כניסיון של ההנהלה להבטיח את המשך כהונתה, גם אם החברה אינה עומדת בתחזיות או אינה מראה צמיחה ותוכנית פעולה מרשימות. מאידך, מנגנון הגלולה צריך להישקל היטב בהיבטי מידתיות, הן בהיבט טריגר (אחד או יותר) להפעלה והן בהיבט משך זמן אפקטיבי.

"יש גם לבחון את משמעות המנגנון עבור משקיעי החברה בהיבט הפיננסי המיידי, וכן לנסות להעריך אם מנגנון גלולת רעל כזה או אחר עשוי לגרור לחץ על המניה בטווח המיידי או הבינוני".

עוד כתבות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד