ענת גואטה מול איתי בן זאב. צילומים: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
המאבק של הבורסה בתל אביב על עצמאותה הגיע בימים האחרונים לבג"ץ, כשזו עתרה נגד המשך התערבותה של רשות ניירות ערך בגביית התעריפים על השימוש במדדים שעורכת הבורסה. כספים אלה נגבים מהקרנות העוקבות אחרי אותם מדדים.
בבורסה טוענים כי לרשות ניירות ערך, כרגולטור המפקח עליה, אין סמכות להגביל את שיעורי העמלות שהיא גובה, וגם אם ישנה סמכות כזו, הרשות לא משיבה לבקשת הבורסה שנשלחה כבר בחודש מרץ להעלות את התעריפים.
■ הבורסה עתרה לבג"ץ נגד רשות ניירות ערך: "מערימה מכשולים בלתי סבירים"
"במשך שנתיים הפכנו כל אבן, למרות שנושא המדדים אמור להיות די קל לפתרון", אומר יניב פגוט, מנהל מחלקת מסחר, נגזרים ומדדים בבורסה. "אנחנו מקבלים מעט מאוד כסף - 3 מיליון שקל על 85 מיליארד שקל מנוהלים בקרנות הסל העוקבות אחרי מדדים. מעבר לזה, יש לנו כמעט 40 מיליארד שקל שאנחנו לא גובים בגינם דמי הרשאה לשימוש במדדי הבורסה, כי התקרה שלנו היא 9,700 שקל. כך שאם קרן מנהלת מעל 180 מיליון שקל, אנחנו לא גובים עליה שקל בדמי ההרשאה לשימוש במדדים. מכאן שהתעריפים שלנו אפסיים, מנותקים מכל סטנדרט בעולם ולא מתכתבים עם עולם ההוצאות שיש לנו, או עם היכולת לפתח את העסק. אנחנו נמצאים כבר שנתיים בוויה דולורוזה בלי קבלת תשובה - אם הם מסכימים, ואם לא, מה הנימוק".
בבורסה טוענים כי התעריף שהיא גובה על שימוש במדדים נמוך מהמחיר המקובל בעולם ובישראל. בגין היקף נכסים דומה, של 88 מיליארד שקל (שווי החזקות ציבור בקרנות סל על מדדי חו"ל נכון לדצמבר 2021), גבו עורכי המדדים 57 מיליון שקל, גבוה ביותר מ־50 מיליון שקל ממה שגבתה הבורסה. חישוב העמלה השיעורית האפקטיבית (bps) מגלה כי זו של הבורסה עומדת על 0.35 לעומת 6.5 של עורכי המדדים הזרים.
"בשווקים זרים העמלה מהעוגה שונה לחלוטין"
לשם השוואה, חברת S&P החולשת על 24% מהכנסות שוק המדדים (הסתכמו ב־4.1 מיליארד דולר בשנת 2020), הכניסה ברבעון השני של 2022 יותר מ־270 מיליון דולר על שימוש במדדים ובנגזרים שלה. MSCI, שהכניס כרבע מההכנסות בעולם, רשם הכנסות של כ־100 מיליון דולר ברבעון השני, מתוך זה כ־80 מיליון דולר על שימוש בהרשאות מדדים. אם מחלקים זאת ב־1.26 טריליון דולר נכסים, העמלה השיעורית האפקטיבית עומדת על 2.5 רק מעמלות שמשלמות קרנות הסל העוקבות אחרי המדד.
בעתירת הבורסה נכתב כי "על־פי מחקר שנערך לאחרונה, כ־30% מדמי הניהול שגובות קרנות נאמנות אמריקאיות העושות שימוש במדדי בורסות בארה"ב מועברים לעורכי מדדים אלה. כלומר, בשווקים זרים שיעור העמלות היחסי מתוך 'העוגה' - שונה לחלוטין. ואילו בארץ, דמי הניהול של קרנות הנאמנות שבבעלותן מכשירים פיננסיים מחקי מדד, עומדים על 0.5%, לעומת העמלה השיעורית של הבורסה העומדת כאמור על 0.35 bps, שהם 0.035%.
"כלומר, הבורסה כעורכת מדדים מקבלת רק כ־0.7% מסך דמי הניהול שגובות קרנות הנאמנות הפועלות בישראל, בשעה שבעולם עורך המדדים מקבל 30% מדמי הניהול".
בבורסה מבהירים כי בוועדת המדדים שלה הומלץ להחיל מתווה מדורג שיביא להכנסות של 30 מיליון שקל תוך מספר שנים מעמלות אלה. הבורסה אף הודיעה לרשות כי עיקרון של הדרגתיות בהעלאת העמלות מקובל עליה, והציעה מתווה שיתחיל ב־15 מיליון שקל, כך שהגידול ל־30 מיליון ייעשה בתוך שנתיים־שלוש, אך תשובת הרשות לא התקבלה.
בעתירה מזכירה הבורסה גם את המתחרה המרכזית שלה בארץ, אינדקס, וטוענת לפער משמעותי בעמלות שגובה אינדקס בגין מדד הבנקים, לעומת הסכומים שגבתה הבורסה לפני שנאלצה להעביר אותו לידי המתחרה לפני זמן קצר.
"עם העברת הסמכות לערוך את המדד לידי אותה מתחרה, שתעריפיה כלל אינם מפוקחים על־ידי רשות ניירות ערך, חלה התייקרות חדה ביותר של פי 30 בתעריפים הנגבים עבור השימוש במדדים אלה, לעומת אלה שגבתה הבורסה", נכתב. מכיוון שידוע כי הבורסה גבתה כ־40 אלף שקל בשנה מהמוצרים העוקבים אחר מדד הבנקים, מדובר לפי הידוע בשוק על 1.2 מיליון לערך שגובה אינדקס.
"מאז שינוי הבעלות לא בוצעו התאמות"
בבורסה מסבירים כי בשל רמת ההכנסה הנמוכה נפגעת יכולתה לפעול כגוף עסקי ותחרותי המהווה מוקד לגיוס הון לחברות בישראל על־פי הסטנדרטים הפיננסיים העדכניים ביותר. מכך נפגעים גם בעלי העניין בפעילותה ואף הציבור בכללותו.
"אין עוד מקום בעולם שבו המחירים נקבעים כדרישה מהרגולטור", מדגיש פגוט. "אני מאוד מקווה שברשות ניירות ערך יבינו את המצוקה האמיתית שלנו כגוף מפוקח. מבחינת אסטרטגיה עסקית, התמחור לא נמצא בידיים שלנו אלא בידי הרשות, ולא רק שאנו לא שולטים עליו, אנחנו גם לא מקבלים עליו תשובות. הרגולציה כפי שהיא פועלת היום, למעשה לא מיישמת את לשון החוק שהיא עצמה חוקקה".
להבנתו, הסיבה לאי־קבלת התשובה היא מערכת היחסים ההיסטורית בין הבורסה במבנה הבעלות הישן שלה לבין רשות ניירות ערך - יחסים של מפקח ומפוקח ואפילו סימביוזה בין הגופים. "ביום שהבורסה יצאה לחיים כחברה עסקית וציבורית, נדרשו התאמות במערכות היחסים והקלות רגולטוריות. התאמה זו עדיין לא מיושמת והשינויים טרם נעשו", אומר פגוט.
"אני לא יודע מתי יש ישיבת מליאה ברשות, ולא יודע אם הנושאים שנוגעים לבורסה עולים בה. איך אפשר להתנהל כך אם אנחנו רוצים לגבש תוכנית עבודה, ואם רוצים להשקיע בכל מה שקשור בפיתוח העסקי?", טוען פגוט.
בג"ץ הורה לרשות ניירות ערך להגיב לעתירה בתוך חודשיים, עד 2 בנובמבר.
מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה כי "בהתאם להוראות חוק ניירות ערך הקובעות כי הבורסה מחויבת להביא את העמלות הנקבעות על־ידיה לאישור הרשות, פנתה ביום 4.5.22 הבורסה לרשות בבקשה לאשר את תיקון התעריפון בנושא עמלות השימוש במדדים. בקשת הבורסה להעלות תעריפים נבחנת מאז על־ידי הרשות, בטרם תקבל החלטה. הרשות הגדירה יעדים אסטרטגיים לפיתוח ולשכלול שוק ההון הישראלי שכוללים הטמעת סטנדרטים בינלאומיים והגברת התחרות, גם אם אלה אינם מתכתבים עם התוכניות העסקיות של הבורסה".