טוקיו. הין הגיע לשפל של 24 שנים / צילום: Associated Press, Kiichiro Sato
ריבוי הטלטלות בשווקים, לצד העלאות הריבית החדות של הבנק המרכזי בארה"ב, הובילו את הדולר האמריקאי לשיא של 20 שנה מול סל המטבעות. אמנם, גם השקל "חטף" ונחלש בכ־7% כנגד הדולר מתחילת השנה, אך יש מי שספגו ירידות חדות יותר. הרבה יותר. הליש"ט והאירו נפלו לשפל של עשרות שנים מול המטבע האמריקאי, אבל הדרמה הגדולה מתרחשת בכלל ביפן.
"יש שלושה מטבעות בעולם המפותח שחווים פיחות משמעותי מול הדולר, ובכלל - הין היפני, הליש"ט הבריטית והאירו", אומר קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיה בבנק לאומי. "באירופה ובבריטניה, הסיבה לפיחות ברורה. הכלכלות חוות אינפלציה גבוהה, והריבית עולה לאט ביחס למדינות אחרות ורק לאחרונה מתחילות להעלות את הקצב".
הסיפור ביפן הוא מורכב יותר ושונה במקצת ממה שאנחנו רואים בעולם, מסביר לוי. בשבוע האחרון צלל המטבע היפני לרמה הנמוכה ביותר שלו מול הדולר מאז אוגוסט 1998 - בתום הירידה השנתית המשמעותית ביותר אי־פעם. הסיבה העיקרית היא מדיניות הבנק המרכזי ביפן, שמסרב להצטרף למגמת העלאות הריבית בעולם. השפל מול הדולר הגיע בעת שבה קרנות גידור באירופה ובארה"ב חידשו את ההימורים כי המדיניות המוניטרית "המקלה מאוד" של הבנק המרכזי בטוקיו תימשך. זאת, על רקע הערכות כי הפד יהדק אפילו יותר את המדיניות המוניטרית שלו, והריבית תעלה לרמה גבוהה יותר מזו שתוכננה (4%־4.25%) ותישאר כזו למשך זמן ארוך יותר ממה שחשבו תחילה. הפער בין הריביות מתרחב, וההערכות כי המגמה הזו תימשך נתנו את הדחיפה לשפל האחרון. מעבר לכך, העלאת הריבית באירופה צפויה להגדיל את הלחץ על המטבע היפני אף יותר.
"קחו בחשבון שהמגמה ביפן עשויה להשתנות"
"אם ברוב העולם הבנקים המרכזיים שינו כיוון והעלו את הריבית, ביפן היא לא עולה ונשארת אחת הנמוכות בעולם", מציין לוי. "הממשלה והבנק המרכזי אומרים שהם ימשיכו בהרחבה מוניטרית ככל שיידרשו. למשקיעים מצד אחד יש את הביטחון של הכלכלה. היא נתפסת כמקלט, אך הריבית הנמוכה הולידה כדור שלג שהוביל לפיחות של המטבע. בשבוע האחרון יש תזוזות, כשהממשל החל להתבטא בחוסר הנוחות שלו ממה שקורה עם המטבע. זה מראה שהממשל רוצה להיות יותר אקטיבי. כרגע זה במילים, אבל אם המגמה לא תשתנה זה יכול לעבור לפסים מעשיים. מי שמתחיל לרכב על הטרנד של הין החדש צריך לקחת בחשבון שהתערבות של הממשל יכולה להביא להיפוך מגמה חד".
ביום שבו צלל הין לשפל, שר האוצר היפני שוניצ'י סוזוקי אמר כי הוא צופה במהלכים ב"תחושת דחיפות רבה", אך נראה שהשוק לא השתכנע שהבנק המרכזי ישנה כיוון ויעלה ריבית. נגיד הבנק המרכזי הרוהיקו קורודה הודיע לאחרונה כי אין בכוונתו לשנות כיוון, אף שהאינפציה חצתה את היעד (2%) - והגיעה ביולי לקצב שנתי של 2.4%. בבנק המרכזי טוענים כי האינפלציה נובעת רק מצד ההיצע, ולכן תחלוף. בינתיים, משקי הבית המקומיים משלמים את המחיר הגבוה בשל עלויות היבוא והאנרגיה שטיפסו. בסוף השבוע אף נפגש ראש ממשלת יפן המודאג מהסוגיה, פומיו קישידה, עם נגיד הבנק המרכזי קורודה.
"מדהים שרק לפני זמן לא רב היו מי שהעריכו ששיאו של הדולר מאחוריו", אמר שר האוצר האמריקאי לשעבר לארי סאמרס בראיון לבלומברג, והעריך כי מגמת ההתחזקות של הדולר תימשך. סאמרס הדגיש כי לארה"ב יש "יתרון עצום" בכך שאינה תלויה ב"אנרגיה זרה יקרה להחריד". שר האוצר האמריקאי לשעבר ציין לטובה את תגובת הפדרל ריזרב, שמיהר להדק את המדיניות המוניטרית - ולא התמהמה כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם. "הגורמים השונים הללו הופכים הפכו את הדולר למקלט בטוח, וגרמו להון לזרום אליו", אמר סאמרס.
אחת האפשרויות שנשקלות ביפן היא רכישה מסיבית של מטבע מקומי ומכירת דולרים, כפי שעשו שתי המדינות במהלך משותף בשנת 1998 כדי למנוע את הפיחות החד של הין. סאמרס, שכיהן כשר האוצר באותה תקופה, מעריך כי אין לכך היתכנות. "אני נוטה להיות סקפטי שלהתערבות יכולות להיות השפעות מתמשכות", אמר סאמרס. "שוקי ההון הם פשוט כל כך גדולים, אפילו ביחס למשאבים שיש לרשויות". גם במשרד האוצר האמריקאי בינתיים לא מתלהבים מהרעיון, ושוללים התערבות שתעצור את הפיחות של הין.
בדויטשה בנק מזהירים מ"סטרלינג קריסיס"
המטבע הבריטי נפל בשבוע שעבר לשפל של 37 שנה מול הדולר (1.14 דולר לליש"ט), והסיבות לכך די ברורות. "כשברקע חששות מפני האטה כלכלית ופגיעה נוספת עקב משבר האנרגיה לקראת החורף, הדיסוננס הזה של אינפציה דוהרת וריבית נמוכה מאתגר את הבנק המרכזי הבריטי", אומר לוי. "על הליש"ט מכבידים בנוסף אתגרי הברקזיט, וחוסר יציבות פוליטית, שמייצרים חוסר שקט שמעצימים בעיות חברתיות־פוליטיות במשולש אנגליה, סקוטלנד ואירלנד".
כלכלני דויטשה בנק הזהירו כי אין לזלזל בסימנים כי הממלכה ניצבת בפני "משבר סטרלינג". בבנק הסבירו בשבוע שעבר כי בעקבות הגירעון הגבוה של בריטניה, לטובת בלימת הפיחות של הליש"ט נדרשים צמצום כמותי, שיפור באמון המשקיעים וירידה בציפיות האינפלציה. אלא, שלפחות כרגע, קורה ההיפך.
בה בעת, לראשונה מזה 18 חודשים - מדד מנהלי הרכש המשוקלל של בריטניה עודכן כלפי מטה לרמה של 49.6 נקודות. מה שמצביע על צפי להתכווצות הכלכלה.
בגוש האירו נערכים להעלאות ריבית נוספות
חרף התגברות ההערכות כי הכלכלה האירופית תיכנס למיתון ב־2023, הבנק המרכזי (ECB) העלה בשבוע שעבר את הריבית ב־0.75% - שיעור העלייה החד ביותר מאז היווסדות גוש האירו. הבנק אף הודיע כי צפויות העלאות ריבית נוספות.
"כלכלני ה־ECB העלו גם את הערכותיהם לאינפלציה בשנים הקרובות ל־8.1% ב־2022, 5.5% ב־2023, ומעל היעד גם ב־2024 (2.3%) - רמז לכך שה־ECB צפוי להעלות את הריבית לרמה מרסנת", מסביר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים. לוי מבנק לאומי מוסיף כי "על האירו מכבידים חששות מפני חוסר יציבות בכלכלות אירופה החלשות, שמועצמים בעקבות חוסר היציבות הפוליטית באיטליה".
המגמה באירופה הובילה בחמישי לעלייה חדה בתשואות הבונדס הגרמני הקצרות, להתחזקות האירו בשישי, ולעלייה בתחזיות הריבית של השווקים. "מעריכים שהריבית תעלה לכ־2.4% ביוני 2023, לאחר ששהתה בטריטוריה שלילית ב־8 השנים האחרונות", מסכם שפריר. "לפי בלומברג, ה־ECB לא פוסלים העלאה של 75 נקודות בסיס גם באוקטובר. ידיעה שתמכה, גם היא, בהתחזקות האירו ובעליית התשואות".
הצרכן הישראלי עשוי להרוויח
לשכת המסחר ישראל־יפן חגגה בחודש מאי 70 שנה לכינון היחסים הדיפלומטים בין המדינות, עם הכרזה כי ההשקעות היפניות בישראל הרקיעו ל־3 מיליארד דולר בשנת 2021.
עם זאת, שחיקת הין - 17% בשנה האחרונה - מכווצת את הכסף הזר שנכנס מיפן, וגם היקף הסחר בין המדיניות ירד מאז השיא שאליו הגיע ב־2018, 3.9 מיליארד דולר - והסתכם ב־2020 במעט יותר מ־3 מיליארד דולר. הסחר כולל בעיקר יבוא של סחורות יפניות, בהיקף של 70% (2.1 מיליארד דולר ב־2020, לעומת 948 מיליון דולר יצוא).
שחיקת המטבע עשויה להוות בשורה לחובבי המותגים היפנים, בעיקר בענפי הרכב והטכנולוגיה. היבואנים משלמים עליהם פחות בדולרים או בשקלים, וניתן לקוות שחלק מזה יתגלגל לכיסו של הצרכן הישראלי.