הדולר מתחזק לשיא של 5 שבועות מול השקל: "פער הריביות פועל לטובתו"

המטבע האמריקאי משלים שישה ימי מסחר רצופים של עליות שערים ועומד על 3.43 שקל • הכלכלנים מסבירים כי הסיבה המרכזית לכך היא חשיפת המוסדיים לבורסה האמריקאית שסובלת ממגמת היחלשות • וגם: מה צפוי בהחלטת הריבית הדרמטית של הבנק האירופי וכיצד היא עשויה להשפיע על שוק המט"ח

הדולר מתחזק מול השקל / צילום: Unsplash
הדולר מתחזק מול השקל / צילום: Unsplash

שוק המט"ח סוער והדולר מטפס לשיא של 5 שבועות מול השקל - וכנראה שזה לא הסוף. הסיבה העיקרית לכך, כפי שמסבירים הכלכלנים, היא המגמה השלילית בבורסה האמריקאית. "אם מסתכלים על השקל מול הדולר זה נראה שהוא במגמת ירידה, אבל ביחס לסל המטבעות השקל עדיין חזק מאוד", מסביר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים.

למדד הנאסד"ק יש השפעה מהותית של שער השקל משתי סיבות, מסביר שפריר, והראשונה היא המוסדיים בארץ: "כשיש עליות בשווקים, גופים מוסדיים שחשופים לשווקים בחו"ל לרוב מוכרים דולרים. אין לנו עדיין נתונים על יולי ואוגוסט, אבל ב-2021 הם מכרו 24 מיליארד דולר וחיזקו את השקל. כשהשווקים יורדים, כפי שקורה עכשיו, הם רוכשים דולרים. המוסדיים חשופים לשווקים בחו"ל דרך חוזים וברכישת הדולר הם מגדילים את הבטחונות".

שפריר מזכיר גם שהדולר, כתמיד, נחשב לנכס בטוח שמהווה מקלט בזמן ירידות בשווקים. הדולר נמצא כעת בשיא של 20 שנה מול סל המטבעות בצל משבר האנרגיה והחשש ממיתון שפוקד את אירופה, וכן לאור העלייה בפערי הריביות בין ארה"ב לגוש האירו, הוא מסביר.

סיבה נוספת שמספק שפריר למגמה של השבועות האחרונים היא מחסור יחסי בדולרים בשוק המקומי. "זה לא שחסרים דולרים במזומן", הוא מדגיש, "אלא שלעתים בתקופות של ירידות חדות בשווקים לגופים המוסדיים קשה יותר ללוות דולרים והם נאלצים לקנות אותם, מה שמחזק עוד יותר את המטבע האמריקאי מול השקל".

"השווקים יחזרו לעלות והשקל ישנה כיוון"

אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות, מציין גם הוא כי אחת הסיבות להיחלשות המטבע המקומי נעוצה בפערי הריביות מול ארה"ב ובעדכון התחזיות של המשקיעים. "המשקיעים מעריכים היום שהריבית בארה"ב תעלה לרמה גבוהה יותר ממה שצפו ושהיא תישאר גבוהה, כך שפער הריביות יגדל עוד יותר, וזה פועל לטובת הדולר. לכן הדולר מתחזק מול כל המטבעות בעולם".

מה אתה צופה לגבי החודשים הקרובים בשוק המט"ח?
"אנחנו מאמינים שהריבית בארה"ב תגיע ל-4%-4.25%, וזה לא מגולם עדיין בשוק כך שיש עוד מקום להתחזקות הדולר. אם הפד אכן יעלה את הריבית לכיוון ה-4-4.25%, שוק המניות צפוי לחזור למגמה חיובית ואז גם השקל יחזור להתחזק, כפי שהיה בשנים האחרונות".

השאלה המרכזית, אומר גרינפלד, היא היא איך יגיב הבנק המרכזי באירופה (ECB) - והוא נמצא בין הפטיש לסדן. "מצד אחד, נראה שאירופה בדרך למיתון כבד ומצד שני האינפלציה שם רותחת. הבנק יצטרך להחליט אם להילחם באינפלציה גם במחיר של מיתון כבד או לא. אנחנו מעריכים שהריבית באירופה לא תעלה בקצב דומה לשל ארה"ב, והתוצאה תהיה פער גדול יותר בין הריביות כך שהדולר ימשיך להתחזק מול האירו. סימן השאלה הגדול הוא מדיניות ה-ECB וכל ניסיון לענות עליו הוא בגדר הימור".

גרינפלד משדר אופטימיות ומעריך שהשווקים יחזרו לעלות, וכך השקל יחזור להתחזק מול המטבע האמריקאי. בנוסף הוא מציין שלישראל יש יותר ודאות לעומת אירופה. "מבחינת הסחר חוץ, יצוא-יבוא, מתחילים לראות את ההאטה בענף הטכנולוגיה אבל בסופו של דבר זה תיקון של הטירוף שהיה ב-2020-2021. זה לא שסקטור הטכנולוגיה יסבול לאורך זמן, ואנחנו מעריכים שכלפי השקל מדובר בבשורות טובות. אנחנו אופטימיים", הוא מסכם.

"ריבית בנק ישראל הפכה לגורם משני בלבד"

בפסגות מעריכים שבנק ישראל ימשיך להעלות את הריבית עד לרמה של 3.25%-3.5% ושאז האינפלציה גם תתקרר, אבל האם הריבית היא עדיין פרמטר מרכזי וחזק בקביעת שער החליפין? אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, מסביר שהריבית היא כעת גורם משני בלבד בגזרת השקל-דולר, ובדומה לדברי שפריר מבנק הפועלים - הוא מאמין שהמוסדיים הם אלה שנותנים את הטון.

"זה די פשוט. שער השקל דולר מתנהל בשנים האחרונות בקורלציה גבוהה מאוד ביחס לשוק המניות האמריקאי. אם המניות בארה"ב עולות, השקל מתחזק. אם הן יורדות, השקל נחלש. הסיבה שזו המשוואה היא התיק של המוסדיים בחו"ל שנהיה גדול מאוד, והקשר הזה רק הולך ומתחזק. הפיחות שראינו לאחרונה התחיל כאשר התחילה מגמת הירידות בארה"ב. אם רוצים להבין לאן הולך שער החליפין, צריך לנסות להבין לאן הולך שוק המניות. הריבית של בנק ישראל הייתה פעם הפרמטר החשוב והחזק, וכעת היא משתנה משני בלבד", מסביר זבז'ינסקי.

בסוף השבוע צפויים החלטת ריבית דרמטית באירופה ונתוני מאקרו חשובים בארה"ב. מה אתה צופה?
"מבחינת ריביות, אני מניח שה-ECB יעלה ריבית בשיעור גבוה. לא אופתע מעלייה של 75 נקודות, הם בסיכון אינפלציה משמעותי מאוד. אם בארה"ב יש סימנים של התקררות, באירופה לא. מבחינת הפד, מדד המחירים שיתפרסם בשבוע הבא יגדיר לאן פניו. אם נראה מדד גבוה נראה כנראה עוד העלאת ריבית של 75 נקודות, ואם הוא יהיה נמוך אני מעריך שהעלאת הריבית הבאה תסתכם ב-50 נקודות".