גדי איזנקוט / צילום: ישראל הדרי
יומיים לאחר שפרסמה דוחות כספיים עגומים למחצית הראשונה של השנה, ובהם הערת "עסק חי" של רואי החשבון, דיווחה חברת סטורג' דרופ , המפתחת מערכות אגירת אנרגיה, על הסכם לקבלת הלוואה מאחד מבעלי המניות שלה בתנאי "שוק אפור" (ריבית אפקטיבית של 21% בשנה).
כל זה היה מתויג ודאי תחת הערך: "עוד חברת טכנולוגיה שנכנסה לבורסה בתקופת הייפ בשווקים, וכעת מתמודדת עם קשיי העולם האמיתי", אלמלא זהותו של יו"ר הדירקטוריון שלה - הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, ששובץ לאחרונה במקום שלישי ברשימת "המחנה הממלכתי" לכנסת.
איזנקוט הצטרף לסטורג' דרופ, המנוהלת על ידי בעל השליטה שי כהן, באפריל 2021, טרם מיזוגה לשלד הבורסאי מדיוי שהושלם ביולי שעבר. למרות התקדמות בעסקיה, כפי שעולה מדיווחי החברה, המשקיעים במניה חוו אכזבה מתמשכת, לאחר שזו קרסה בכ־90% מאז השלמת המיזוג (עיקר הירידה בתחילת השנה הנוכחית). שווי השוק הנוכחי של סטורג' דרופ עומד על כ־27 מיליון שקל בלבד.
לפי דוחותיה עוסקת סטורג' דרופ בפיתוח מערכת אגירת אנרגיה באוויר דחוס, לייצור חשמל במתקנים סולאריים, ומערכת אגירת אנרגיה תרמית לאספקת קירור ומיזוג אוויר במבנים.
החברה נמצאת עדיין בשלב הדגמת ההפעלה של אבות הטיפוס, והיא עדיין אינה מוכרת את מוצריה. להערכת הנהלת החברה, סיום הפעלת אבות הטיפוס צפוי במחצית השנייה של שנת 2022, ובינתיים היא מציגה הפסד כשל כ־8 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה, ותזרים שלילי מפעילות שוטפת בגובה דומה. בקופתה בסוף יוני האחרון נותרו פחות מ־4 מיליון שקל.
"אין מקורות כספיים למימוש תוכניות החברה"
רואי החשבון צירפו לדוחות האחרונים הערה שלפיה "ליום החתימה על הדוחות הכספיים אין לקבוצה מקורות כספיים המאפשרים לה לממש את תוכניותיה העסקיות ולפרוע את התחייבויותיה בעתיד הנראה לעין", ולכן הצמידו לחברה הערת "עסק חי".
יומיים לאחר פרסום הדוחות, בשבוע שעבר, הודיעה החברה כי תיטול הלוואה המירה למניות, בגובה של 600 אלף שקל, מאחד מבעלי העניין בחברה, אהרון רבינוביץ', המחזיק ב־5.7% מהון המניות של סטורג' דרופ. על פי ההסכם בין הצדדים, מחצית ההלוואה תוחזר בינואר 2024, ומחצית תוחזר שנה לאחר מכן, כשלהחזר יתווסף תשלום של 200 אלף שקל, המשקף על פי הודעת החברה ריבית אפקטיבית גבוהה במיוחד של 21.5%.
האמין בטכנולוגיה פורצת הדרך של החברה
המצב הבעייתי שאליו התדרדרה סטורג' דרופ בסיכום השנה הראשונה של פעילותה בבורסה מפנה כאמור את הזרקורים לדמותו של יו"ר החברה, במה שנראה כהמשך המסורת העגומה שהתוו גנרלים בדימוס, שזמן קצר לאחר שפשטו את המדים מונו לתפקיד בכיר במגזר העסקי, אך תרומתם לקידום אותם עסקים מוטלת בספק.
במקרה של איזנקוט גורמים בסביבת סטורג' דרופ מציינים כי הצטרפותו דווקא לחברה זו נבעה מאמונתו בטכנולוגיה החדשנית שהיא מפתחת וביכולתה להפוך לפורצת דרך בשוק העולמי. זאת לאחר שהוגשו לו מספר הצעות מפתות בתנאים גבוהים משמעותית, מגופים גדולים בהרבה.
לזכותו של איזנקוט ייאמר שתנאי שכרו נחשבים סמליים במונחי שוק ההון, בוודאי עבור מי שכיהן בתפקיד הרם ביותר בצבא. איזנקוט משתכר 30 אלף שקל בחודש עבור רבע משרה כיו"ר, וב־2021 הסתכמה עלות שכרו ב־210 אלף שקל.
באוגוסט האחרון, על רקע הצטרפותו למפלגה שמוביל בני גנץ (קודמו בתפקיד הרמטכ"ל) דיווחה החברה כי איזנקוט יישאר בתפקיד יו"ר סטורג' דרופ עד למועד שמתיר לו החוק (ככל הידוע ללא תמורה, ובהתאם לתנאי ההודעה המוקדמת בהסכם ההעסקה שלו) כלומר עד לכינון הכנסת הבאה. ללא התאוששות מהירה ומפתיעה בעסקי החברה, לא נראה שכהונתו תיזכר, בלשון המעטה, כהצלחה מרשימה אצל בעלי המניות של סטורג' דרופ.
מסטורג' דרופ נמסר בתגובה: "חבל שגורמי אינטרס פוליטיים דוחפים לפגוע בפעילות החברה ולא בוחלים באמצעים. החברה ממשיכה ביעדיה על מנת להביא לפיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך בתחום האנרגיה הירוקה ומתקדמת ליישומם בפרויקטים שונים". לא נמסרה תגובה מאיזנקוט עצמו.
מניסיון השנים האחרונות קשה להצביע על גנרל בדימוס שעשה חיל במגזר העסקי, למעט אולי אהוד ברק, לשעבר רמטכ"ל וראש ממשלה, שמוביל בהצלחה את חברת הקנאביס אינטרקיור. לא אחת נכתב כאן על חוסר ההתאמה שלהם לתפקיד במערכת האזרחית. פורשי צבא בכירים מצוידים אומנם בניסיון רב בניהול של מערכות עתירות כוח אדם ותקציבים, אך כאלו שאין בהן צורך לדאוג לצד ההכנסות, ושניהולן מתאפיין בבזבזנות ובחוסר יעילות.
כל זה לא גורע מהתלהבותם של בעלי חברות רבות לנסות ולפתות אותם לשמש בתפקידי מפתח עבור שכר מפתה ככל הנראה בתקווה ששמם הטוב והקשרים שצברו יסייעו גם בפן העסקי. אלא שמרבית הניסיונות להצניח אלופים ורבי אלופים במיל' למשרות ניהול שאינן במגזר הציבורי־מוניציפלי נחלו עד היום כישלון חרוץ. גם מי שעומד בראש רשימת המחנה הממלכתי, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ, יכול לשמש כדוגמה לכך.
טרם כניסתו לפוליטיקה שימש גם גנץ בתור יו"ר דירקטוריון של חברת סטארט־אפ טכנולוגית, במקרה שלו חברת המימד החמישי. מדובר בחברה שפיתחה מערכות בינה מלאכותית ליישומים בתחום המודיעין הצבאי. החברה הוקמה ב־2014 ונסגרה ב־2018 לאחר שהממשל האמריקאי הטיל סנקציות על אחד המשקיעים בחברה. המימד החמישי קיבלה לפי הפרסומים מיליוני שקלים כפיילוט ממשטרת ישראל, במה שגרר חשדות לכאורה לפעילות לא כשרה, ובפברואר 2020 החליט מ"מ פרקליט המדינה דן אלדד על פתיחה בחקירה פלילית בעניינה.
בין הרמטכ"לים שהסבו אכזבות מרות למשקיעים נמצא גם גבי אשכנזי, שטרם הצטרף אף הוא למפלגתו של גנץ (ובהמשך מונה לשר החוץ), כיהן למשך שנתיים (2011-2013) כיו"ר שותפות חיפושי הנפט שמן. קידוח ימי שעלה 180 מיליון דולר שביצעה השותפות התגלה כיבש, ובהמשך הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית, שגרסה כי החברה ומנהליה הטעו לכאורה משקיעים בקשר לסיכויי מציאת הנפט.
רמטכ"ל נוסף בדימוס שמונה לתקופה לא ארוכה כבכיר במגזר העסקי הוא דן חלוץ, ששימש בשנים 2010-2007 כמנכ"ל יבואנית רכבי ב.מ.וו, קמור מוטורס, ובתקופתו הציגה החברה תוצאות כספיות שליליות, תוך שהמניה איבדה עשרות אחוזים.
הרשימה לא נגמרת ברמטכ"לים. גם לאלופי צה"ל "מסורת" מאכזבת בשוק ההון. בין היתר בולט אליעזר שקדי, לשעבר מפקד חיל אוויר, שכיהן כמנכ"ל אל על ארבע שנים (2010-2014), ובזמן כהונתו איבדה מניית החברה עשרות אחוזים מערכה.
המקרים של גיורא ענבר ואיתן בן אליהו
מקרה זכור אחר בשוק הוא של גיורא ענבר, תא"ל במיל', ששימש כיו"ר קבוצת קמן אחזקות הציבורית במשך ארבע שנים וחצי, בין 2005 ל־2010. יחד עם בעל השליטה, רוני אלרואי, ביצעה החברה רכישות ממונפות של חברות תעשייה מסורתית. אלרואי עזב את קמן כשהחלה ההתדרדרות ב־2010, וב־2013, קרסה החברה בשל חובות של מעל ל־700 מיליון שקל לבנקים ולמחזיקי האג"ח.
גם לאלוף במיל' איתן בן אליהו, בעבר מפקד חיל אוויר, הייתה גיחה ארוכה, שהסתיימה באכזבה למשקיעים, בחברת המטוסים ללא טייס אירונאוטיקס. הוא שימש כבכיר בה ב-2011־2018, וזו הונפקה ב-2017. החברה הציגה תוצאות מאכזבות והסתבכות שהובילה לחקירות שקשורות בהתנהלותה, מה שהוביל לקריסת המניה. באפריל 2018 עזב בן אליהו את אירונאוטיקס, ועשרה חודשים לאחר מכן היא נמכרה לרפאל ואביחי סטולר ונמחקה מהמסחר.
סטורג' דרופ
תחום עיסוק: אגירת אנרגיה באמצעות אוויר דחוס
היסטוריה: מוזגה לשלד בורסאי ביולי 2021 תוך גיוס 6 מיליון דולר
נתונים: מעסיקה 30 עובדים ונותני שירות. מנכ"ל החברה הוא בעל השליטה בה, שי כהן. כיו"ר מכהן גדי איזנקוט. הגישה שבע בקשות פטנטים עד היום.
תוצאות מחצית 1 2022: ללא הכנסות, הפסד של 8 מיליון שקל