גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מייסד ביטס אוף גולד משוכנע שהקריפטו עוד יזכה לפריחה מחודשת

יובל רואש, מייסד ומנכ"ל ברוקר הקריפטו ביטס אוף גולד, שקיבל השבוע רישיון מרשות שוק ההון, משוכנע שבניגוד לדעה הקיימת, העמלות בישראל לא יותר גבוהות ● "אני כמעט מבטיח שעם הזמן העמלות ירדו"

יובל רואש, מייסד ומנכ''ל ביטס אוף גולד / צילום: איל יצהר
יובל רואש, מייסד ומנכ''ל ביטס אוף גולד / צילום: איל יצהר

"אנחנו מאוד נרגשים. 13 שנה עבדנו בשביל להגיע לכאן, אנחנו רואים את השינוי אצל הרגולטורים, שהתחיל בנוהל הבנקאי שנוגע לקריפטו וממשיך עם הרישיונות מרשות שוק ההון. זה שם את התעשייה במקום שהיא מעולם לא הייתה בו - לבנקים יש מסגרת ברורה של הוראות איך להתייחס לקריפטו, ולתעשייה מסגרת של סטנדרטים שהיא צריכה לעמוד בהם. זה עידן חדש", כך אמר לגלובס יובל רואש, מייסד ומנכ"ל ביטס אוף גולד - ברוקר הקריפטו הגדול שקיבל השבוע רישיון קבע מהממונה על שוק ההון באוצר, משה ברקת.

זהו הרישיון השני שניתן בישראל, לאחר שמוקדם יותר החודש קיבלה חברת HBH רישיון לפעול. אך בניגוד ל-HBH, שהיא חברת תשתית שמספקת תשתיות למסחר בקריפטו עבור גופים אחרים, ביטס אוף גולד הוא ברוקר ותיק ופעיל בתעשייה, בעל מוצרים רבים ולקוחות בהיקף משמעותי.

למעלה מ־150 אלף לקוחות ישראלים

Bits of Gold, שהוקמה בשנת 2013, מאפשרת קנייה ומכירת ביטקוין ואתריום, ויש לה למעלה מ־150 אלף לקוחות ישראלים. לחברה שיתוף פעולה עם חברת כרטיסי האשראי Max, שבמסגרתו השיקה כרטיס אשראי MaxBack Crypto, שמאפשר קבלת מטבעות ביטקוין כקאש־באק על השימוש בכרטיס.

הרישיון הקבוע יקל על לקוחות ביטס אוף גולד את מעבר הכספים ממנו למערכת הפיננסית ובחזרה, בהתאם לנוהל בנקאי תקין 411. עם קבלת הרישיון קיבלו בחברה אישור להפעלת שירותי משמורת, ובאוקטובר הקרוב יושק ארנק שיאפשר ללקוחות להחזיק את הכספים בצורה מאובטחת במשמורת.

תסביר קצת על הארנק והמשמורת. אם יש בעיה מסוימת, הכסף הוא של הלקוח? שלכם?
"הכספים של הלקוחות מופרדים מכספי החברה, הם לא יהיו על אותם ארנקים, בשביל שלא יהיה מקום לבלבול, וזה היה חלק מהעבודה עם הרגולטור. הכסף מוחזק אחד לאחד במשמורת, והוא לא עובר לשום מקום".

הרישיון מגיע בתקופה טובה? אנחנו ב'חורף קריפטו' שאין לדעת כמה יימשך, אין כאן קצת תחושת החמצה?
"זה נכון, אנחנו בחורף קריפטו ומרגישים את זה בהיקף המסחר, אבל אחרי כל חורף גם יבוא אביב, ובינתיים זה זמן טוב לבנות תשתיות להמשך, ולהמשיך לבנות את הכלכלה החדשה הפיננסית שמתבססת על מטבעות דיגיטליים. עברנו כמה 'חורפי קריפטו' והתאוששנו מהם. אנחנו כאן יותר מעשור ורואים את כל השינויים שקורים ביחס של הציבור ושל הרגולטורים, ולכן בחורף הזה ברור לכולם שהקריפטו כאן כדי להישאר, והתעשייה ממשיכה לעבוד".

"זו ההזדמנות שגם הבנקים חיכו לה"

אתה אומר שאתם בונים את הכלכלה החדשה, אבל המיאוס מהכלכלה הישנה היה בין היתר בגלל ביורוקרטיה ועמלות מנופחות, ונראה שתעשיית הקריפטו בדרך לאותו מקום.
"בקשר לעמלות שלנו, כמו כל גוף פיננסי יש לנו הרבה מאוד עלויות שכרוכות בתפעול העסק, ומהן נובעות העמלות. העמלות שלנו לא הכי גבוהות בתעשייה, וכשקונים ביטקוין אצלנו, בסוף הדרך נשארים עם יותר ביטקוין ביד מאשר אם קונים בגופים כמו בייננס או קריפטו דוט קום, שמפרסמים בישראל בצורה הזויה.

"יש סברה שבישראל העמלות יותר גבוהות, וזה לא נכון. עכשיו, כשיש לנו רישיון ויהיה יותר קל לעבוד מול הבנקים - ואנחנו גם מכוונים לשיתופי פעולה איתם - זה יוזיל עלויות, ואני מאמין וכמעט מבטיח שעם הזמן העמלות יירדו.

"זו השאיפה שלנו, אנחנו לא רוצים להיות גוף חזירי שרק לוקח, ולכן אנו עובדים בלהוריד עלויות כמה שאפשר. לגבי עלות הטרנזקציה בקריפטו: יש סוגיות טכנולוגיות לא קטנות שבגללן קצב העברת הנתונים איטי ועלויות ההעברה מאוד גבוהות. המגבלות הטכנולוגיות הן החסם כיום לפריצה של הקריפטו, אבל אנחנו צופים שזה ילך וייפתר".

אתם מכוונים לשיתופי פעולה עם הבנקים, אבל עושה רושם שהבנקים מעדיפים לעבוד עם גורמים גדולים מחו"ל, למשל השת"פ של לאומי עם חברת הקריפטו הגדולה פקסוס.

"קודם כל אנחנו רואים שהשת"פ לא הולך חלק, הם הודיעו עליו לפני כחצי שנה ובינתיים לא קורה שום דבר. מעבר לכך, מה שפקסוס מציעה ללאומי זה רק קנייה ומכירה של ביטקוין ואתריום במעגל סגור. זה לא באמת הקריפטו שלך, אתה לא יכול לעשות בו דברים, להשתמש בו כמו נכס פיננסי, ואפילו לא להמיר אותו. זה שת"פ שחסרים בו דברים.

"הרישיון לגופים ישראליים זו ההזדמנות שגם הבנקים חיכו לה: יש כאן גופים מפוקחים, מקומיים, עם ניסיון ארוך שנים בפועל בתחום הקריפטו, שמכירים לעומק את כל העולם הפיננסי הזה - ולא רק אנשי מחשבים שבונים תוכנה - שאפשר לעבוד איתם ולעשות איתם שיתופי פעולה לטובת הלקוחות".

המהפך הגדול

בסוף השבוע שעבר התבצע שדרוג תשתית משמעותי בבלוק האתריום, שנקרא אתריום 2.0, שהעביר את מערכת הקונצנזוס, קרי אישור העסקאות, ממנגנון יקר ובזבזני של הוכחת עבודה למנגנון של הוכחת החזקה. השדרוג, שההיערכות אליו נמשכה שנים, עבר בהצלחה רבה ובמינימום תקלות, אבל מאז שבוצע, המטבע של הבלוק נמצא בירידה. מטבע האתר איבד 8% מיום השדרוג, כשאף הגיע לירידה של 12% אך התאושש לאחר מכן. מדוע זה קורה?

המטרה בשדרוג הייתה להפוך את האתריום לבלוק שיכול לעבוד בסקייל גדול, כלומר שיפור משמעותי בקצב העברת העסקאות, מה שיפחית את העמלות הגבוהות של הבלוק. אבל בשדרוג שבוצע לא קרה דבר מאלו - קצב העברת העסקאות לא עלה באופן מהפכני, והעמלות לא ירדו. זאת מאחר שזהו רק שדרוג ראשון מבין 5 שנכללים במפת הדרכים של הבלוק, והגדלת קצב העברת הטרנזקציות וההפחתה בעמלות אמורות להגיע משינויים טכנולוגיים שיתבצעו בשלבים הבאים. משקיעים שציפו, בטעות, לשינויים האלו כעת, התאכזבו והגיבו בהתאם.

סיבה נוספת לירידות היא ניסיון ל"מכירה בשיא"; התכונה סביב השדרוג הייתה טובה למחיר האתריום, שירד פחות ממטבעות קריפטו אחרים מתחילת השנה. אך במבט קדימה המצב לא נראה מבטיח - צפי להעלאות ריבית נוספות בארה"ב, לצד אמירות אגרסיביות מצד הפדרל ריזרב, המשך התגברות האינפלציה וירידה בשוקי ההון - עם כל אלו ייאלץ להתמודד גם שוק הקריפטו, שבשנה האחרונה נע במתאם גבוה למניות. כך, השדרוג המוצלח היה נקודה חיובית בתוך שלל פרמטרים שליליים שמשפיעים על השוק, ומשזו חלפה, בחרו חלק מהמשקיעים למכור "בשיא".

לגורמים הללו רמיזה של יו"ר רשות ני"ע בארה"ב, כי ייתכן שינוי ביחס למטבע, כאל Security Token, שהוא נכס דיגיטלי המייצג זכויות או בעלות על טכנולוגיה מסוימת. המשמעות היא שבעקבות השדרוג עשויה התייחסות הרגולטור לאתר להשתנות, ממטבע או "סחורה דיגיטלית", לטוקן שדומה במהותו לנייר ערך, על כל הרגולציה הנלווית לכך.

עוד כתבות

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

בישראל מרוצים מביטול מכסי טראמפ: "מעניק יתרון במו"מ, אין כבר טעם למהר לחתום"

גורמים בממשלה מסרו לגלובס כי פסיקת ביהמ"ש העליון בארה"ב, שפסלה את מרבית המכסים הגלובליים, משפרת משמעותית את עמדת המיקוח של ישראל במו"מ על הסכם הסחר ● בינתיים, היצואנים בארץ דווקא מביעים חשש שהיתרון היחסי של ישראל ייפגע, לאחר שטראמפ הכריז על מכס גלובלי אחיד של 15%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדילמה של בנק ישראל עם הריבית והסיבה שהאנליסטים עשו סיבוב פרסה

האינפלציה באמצע טווח היעד, והשקל התחזק, אך רוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים וגרמו לשוק לשנות כיוון ● בעוד שנתוני הצמיחה המפתיעים מעניקים לנגיד "מרחב נשימה", רוב האנליסטים מעריכים כעת: בנק ישראל יבחר בשמרנות וישאיר את הריבית על כנה

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

ברק רוזן, צחי ארבוב וזיו יעקובי / צילום: ינאי אלפסי, אלכס פרגמנט

הנתון שיכריע אם המיזוג הענק בין אקרו לישראל קנדה יצליח

המיזוג הצפוי בין יזמיות הנדל"ן המובילות ישראל קנדה ואקרו צפוי ליצור את החברה הגדולה בענף ● בשוק מנתחים את היתרונות והסיכונים שלקחו על עצמם בעלי ישראל קנדה, את הסיבות שהביאו למכירתה של אקרו, ואת הנתון שעליו תקום או תיפול הצלחת העסקה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מכסי טראמפ מכים בשווקים: צפי לירידות בוול סטריט, הביטקוין נופל

ירידות גם באירופה ● ברקע הירידות - חוסר הוודאות כתוצאה מתוכנית המכסים של טראמפ שהודיע על מכס גלובלי בגובה 15% ● הביטקוין מתחת ל-65 אלף דולר לאחר ירידה של 47% מהשיא שנרשם באוקטובר ● עליות באסיה

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

מכה לאל על: רשות התחרות שוקלת להטיל קנס נוסף בהיקף 110 מיליון שקל

הממונה על התחרות הודיעה לאל על כי תטיל עליה עיצום בסך כ-110 מיליון שקל, בכפוף לשימוע, בנוסף לעיצומים אישיים במאות אלפי שקלים על שני נושאי משרה ● הסיבה: סירוב אל על לאפשר לארקיע גישה להאנגרים עבור תחזוקת מטוסים בתקופת המלחמה ● מדובר בקנס שני לאל על בתקופה קצרה: הקנס הקודם על "מחירים מופרזים" במלחמה עומד על 121 מיליון שקל, בכפוף לשימוע ● אל על: לא נפל כל דופי במעשי החברה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

פינק פלויד, The Wall / צילום: Shutterstock, Pink Floyd on the wall

אל תגלו לרוג'ר ווטרס: מה מצאו חוקרים בטכניון על הלהיט של פינק פלויד?

חוקרים מהטכניון הצליחו לעורר אזורים מסוימים במוח עם השיר "עוד לבנה בחומה", באופן שישפר קליטה של תרופות לטיפול במחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

מטה חברת נובו נורדיסק בדנמרק / צילום: Shutterstock

זריקת ההרזיה דור 2 של נובו נורדיסק נכשלה בניסוי השוואתי מול מונג'ארו

זריקת CagriSema של נובו נורדיסק הורידה 20.2% בממוצע ממשקל הנבדקים, לעומת 23.6% לזריקה מונג'ארו של אלי לילי ● בתגובה, מניית נובו נורדיסק יורדת, ומניית אלי לילי עולה ● לאלי לילי יש עוד מוצר בקנה, שעשוי להיות פוטנטי אף יותר