שקל דיגיטלי / אילוסטרציה: Shutterstock
הבנק הבינלאומי לסילוקין (BIS) והבנקים המרכזיים של נורבגיה ושבדיה וישראל משיקים ניסוי בינלאומי משותף שיבחן שימוש במטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים - CBDC (Central Bank Digital Currencies) לביצוע תשלומים חוצי גבולות על ידי משקי בית ובתי עסק.
● מייסד ביטס אוף גולד משוכנע שהקריפטו עוד יזכה לפריחה מחודשת | ראיון
● מומחי השקעות ממליצים: מה כדאי לעשות עם 50 אלף שקל ואיך להשקיע חצי מיליון שמיועדים לרכישת דירה? | בדיקת גלובס
תשלומים בינלאומיים הם אחת מנקודות התורפה של המערכת הבנקאית המסורתית, הם מתאפיינים בדרך-כלל בכך שהם יקרים, איטיים ואינם שקופים, ולמעשה, מערכת מטבעות הקריפטו שמאפשרת להעביר מטבעות באופן ישיר מארנק לארנק ברחבי העולם, מאתגרת את המערכת הפיננסית המסורתית בנקודה זו, והיתה אחת מהתמריצים של הבנקים המרכזיים לעבור למטבעות דיגיטליים - CBDC.
בנק ישראל מציין שארגון ה-G20, שמאגד את קבוצת המדינות בעלות הכלכלות המובילות בעולם, שואף להביא לכך שתשלומים אלו יהיו מהירים יותר, זולים יותר, שקופים יותר ונגישים יותר ללקוחות הקמעונאיים, כאשר אחת הדרכים להשיג זאת הוא באמצעות שימוש CBDC.
סוגיות אבטחת סייבר ופרטיות
בפרויקט משתפים פעולה בנק ישראל, הבנקים המרכזיים של נורבגיה ושבדיה והבנק לסילוקין, כדי לפתח מרכז ("Hub") שאליו יחברו הבנקים המרכזיים את המערכות הניסיוניות של המטבעות הדיגיטליים שהם מפתחים בשנים האחרונות. המטרה היא לבחון תרחישים ספציפיים ואת ההיתכנות הטכנולוגית של חיבור בין מערכות CBDC ממדינות שונות.
הארכיטקטורה תאפשר לבצע תשלומים חוצי גבולות קמעונאיים מיידיים, בהם העלויות צפויות להיות נמוכות במידה משמעותית בהשוואה למערכות התשלומים הבינלאומיות הקיימות, שבדרך-כלל מתבססות על תשלומים המועברים דרך מספר בנקים עד שהם מתקבלים באופן סופי אצל מקבל התשלום. הפרויקט יימשך עד סוף שנת 2022, ודוח סופי אודות ממצאי הפרויקט צפוי להתפרסם במהלך הרבעון הראשון של שנת 2023.
ניסוי זה מצטרף לפרויקט שמבצע בנק ישראל יחד עם הרשות המוניטרית של הונג קונג לקביעת הדרך בה יפעל הבנק המרכזי ב-CBDC מול הציבור ומול המתווכים הפיננסיים השונים, בדגש על שאלת אחריותם של המתווכים אל מול האחריות של הבנק המרכזי.
בפרויקט נבחנת ההיתכנות של ארכיטקטורה בה תפקידם של המתווכים מתמצה במתן הגישה הטכנולוגית אל רשת ה-CBDC - ביצוע תהליכי "הכר את הלקוח", ומתן שירות צרכני ללקוחות, והם אינם מפתחים חשיפה פיננסית בתהליך בו הלקוחות רוכשים, מעבירים, מחזיקים או פודים את המטבע הדיגיטלי. הפרויקט גם בוחן את היבטי אבטחת הסייבר במודל זה, כאשר במסגרתו נבחן האם ביזור המתווכים והשירותים שהם מספקים תוך עירפול שכבות המידע יאפשר לספק שירות שיהיה עמיד יותר בפני מתקפות סייבר מתוחכמות.