מייסד ביטס אוף גולד משוכנע שהקריפטו עוד יזכה לפריחה מחודשת

יובל רואש, מייסד ומנכ"ל ברוקר הקריפטו ביטס אוף גולד, שקיבל השבוע רישיון מרשות שוק ההון, משוכנע שבניגוד לדעה הקיימת, העמלות בישראל לא יותר גבוהות • "אני כמעט מבטיח שעם הזמן העמלות ירדו"

יובל רואש, מייסד ומנכ''ל ביטס אוף גולד / צילום: איל יצהר
יובל רואש, מייסד ומנכ''ל ביטס אוף גולד / צילום: איל יצהר

"אנחנו מאוד נרגשים. 13 שנה עבדנו בשביל להגיע לכאן, אנחנו רואים את השינוי אצל הרגולטורים, שהתחיל בנוהל הבנקאי שנוגע לקריפטו וממשיך עם הרישיונות מרשות שוק ההון. זה שם את התעשייה במקום שהיא מעולם לא הייתה בו - לבנקים יש מסגרת ברורה של הוראות איך להתייחס לקריפטו, ולתעשייה מסגרת של סטנדרטים שהיא צריכה לעמוד בהם. זה עידן חדש", כך אמר לגלובס יובל רואש, מייסד ומנכ"ל ביטס אוף גולד - ברוקר הקריפטו הגדול שקיבל השבוע רישיון קבע מהממונה על שוק ההון באוצר, משה ברקת.

זהו הרישיון השני שניתן בישראל, לאחר שמוקדם יותר החודש קיבלה חברת HBH רישיון לפעול. אך בניגוד ל-HBH, שהיא חברת תשתית שמספקת תשתיות למסחר בקריפטו עבור גופים אחרים, ביטס אוף גולד הוא ברוקר ותיק ופעיל בתעשייה, בעל מוצרים רבים ולקוחות בהיקף משמעותי.

למעלה מ־150 אלף לקוחות ישראלים

Bits of Gold, שהוקמה בשנת 2013, מאפשרת קנייה ומכירת ביטקוין ואתריום, ויש לה למעלה מ־150 אלף לקוחות ישראלים. לחברה שיתוף פעולה עם חברת כרטיסי האשראי Max, שבמסגרתו השיקה כרטיס אשראי MaxBack Crypto, שמאפשר קבלת מטבעות ביטקוין כקאש־באק על השימוש בכרטיס.

הרישיון הקבוע יקל על לקוחות ביטס אוף גולד את מעבר הכספים ממנו למערכת הפיננסית ובחזרה, בהתאם לנוהל בנקאי תקין 411. עם קבלת הרישיון קיבלו בחברה אישור להפעלת שירותי משמורת, ובאוקטובר הקרוב יושק ארנק שיאפשר ללקוחות להחזיק את הכספים בצורה מאובטחת במשמורת.

תסביר קצת על הארנק והמשמורת. אם יש בעיה מסוימת, הכסף הוא של הלקוח? שלכם?
"הכספים של הלקוחות מופרדים מכספי החברה, הם לא יהיו על אותם ארנקים, בשביל שלא יהיה מקום לבלבול, וזה היה חלק מהעבודה עם הרגולטור. הכסף מוחזק אחד לאחד במשמורת, והוא לא עובר לשום מקום".

הרישיון מגיע בתקופה טובה? אנחנו ב'חורף קריפטו' שאין לדעת כמה יימשך, אין כאן קצת תחושת החמצה?
"זה נכון, אנחנו בחורף קריפטו ומרגישים את זה בהיקף המסחר, אבל אחרי כל חורף גם יבוא אביב, ובינתיים זה זמן טוב לבנות תשתיות להמשך, ולהמשיך לבנות את הכלכלה החדשה הפיננסית שמתבססת על מטבעות דיגיטליים. עברנו כמה 'חורפי קריפטו' והתאוששנו מהם. אנחנו כאן יותר מעשור ורואים את כל השינויים שקורים ביחס של הציבור ושל הרגולטורים, ולכן בחורף הזה ברור לכולם שהקריפטו כאן כדי להישאר, והתעשייה ממשיכה לעבוד".

"זו ההזדמנות שגם הבנקים חיכו לה"

אתה אומר שאתם בונים את הכלכלה החדשה, אבל המיאוס מהכלכלה הישנה היה בין היתר בגלל ביורוקרטיה ועמלות מנופחות, ונראה שתעשיית הקריפטו בדרך לאותו מקום.
"בקשר לעמלות שלנו, כמו כל גוף פיננסי יש לנו הרבה מאוד עלויות שכרוכות בתפעול העסק, ומהן נובעות העמלות. העמלות שלנו לא הכי גבוהות בתעשייה, וכשקונים ביטקוין אצלנו, בסוף הדרך נשארים עם יותר ביטקוין ביד מאשר אם קונים בגופים כמו בייננס או קריפטו דוט קום, שמפרסמים בישראל בצורה הזויה.

"יש סברה שבישראל העמלות יותר גבוהות, וזה לא נכון. עכשיו, כשיש לנו רישיון ויהיה יותר קל לעבוד מול הבנקים - ואנחנו גם מכוונים לשיתופי פעולה איתם - זה יוזיל עלויות, ואני מאמין וכמעט מבטיח שעם הזמן העמלות יירדו.

"זו השאיפה שלנו, אנחנו לא רוצים להיות גוף חזירי שרק לוקח, ולכן אנו עובדים בלהוריד עלויות כמה שאפשר. לגבי עלות הטרנזקציה בקריפטו: יש סוגיות טכנולוגיות לא קטנות שבגללן קצב העברת הנתונים איטי ועלויות ההעברה מאוד גבוהות. המגבלות הטכנולוגיות הן החסם כיום לפריצה של הקריפטו, אבל אנחנו צופים שזה ילך וייפתר".

אתם מכוונים לשיתופי פעולה עם הבנקים, אבל עושה רושם שהבנקים מעדיפים לעבוד עם גורמים גדולים מחו"ל, למשל השת"פ של לאומי עם חברת הקריפטו הגדולה פקסוס.

"קודם כל אנחנו רואים שהשת"פ לא הולך חלק, הם הודיעו עליו לפני כחצי שנה ובינתיים לא קורה שום דבר. מעבר לכך, מה שפקסוס מציעה ללאומי זה רק קנייה ומכירה של ביטקוין ואתריום במעגל סגור. זה לא באמת הקריפטו שלך, אתה לא יכול לעשות בו דברים, להשתמש בו כמו נכס פיננסי, ואפילו לא להמיר אותו. זה שת"פ שחסרים בו דברים.

"הרישיון לגופים ישראליים זו ההזדמנות שגם הבנקים חיכו לה: יש כאן גופים מפוקחים, מקומיים, עם ניסיון ארוך שנים בפועל בתחום הקריפטו, שמכירים לעומק את כל העולם הפיננסי הזה - ולא רק אנשי מחשבים שבונים תוכנה - שאפשר לעבוד איתם ולעשות איתם שיתופי פעולה לטובת הלקוחות".

המהפך הגדול

בסוף השבוע שעבר התבצע שדרוג תשתית משמעותי בבלוק האתריום, שנקרא אתריום 2.0, שהעביר את מערכת הקונצנזוס, קרי אישור העסקאות, ממנגנון יקר ובזבזני של הוכחת עבודה למנגנון של הוכחת החזקה. השדרוג, שההיערכות אליו נמשכה שנים, עבר בהצלחה רבה ובמינימום תקלות, אבל מאז שבוצע, המטבע של הבלוק נמצא בירידה. מטבע האתר איבד 8% מיום השדרוג, כשאף הגיע לירידה של 12% אך התאושש לאחר מכן. מדוע זה קורה?

המטרה בשדרוג הייתה להפוך את האתריום לבלוק שיכול לעבוד בסקייל גדול, כלומר שיפור משמעותי בקצב העברת העסקאות, מה שיפחית את העמלות הגבוהות של הבלוק. אבל בשדרוג שבוצע לא קרה דבר מאלו - קצב העברת העסקאות לא עלה באופן מהפכני, והעמלות לא ירדו. זאת מאחר שזהו רק שדרוג ראשון מבין 5 שנכללים במפת הדרכים של הבלוק, והגדלת קצב העברת הטרנזקציות וההפחתה בעמלות אמורות להגיע משינויים טכנולוגיים שיתבצעו בשלבים הבאים. משקיעים שציפו, בטעות, לשינויים האלו כעת, התאכזבו והגיבו בהתאם.

סיבה נוספת לירידות היא ניסיון ל"מכירה בשיא"; התכונה סביב השדרוג הייתה טובה למחיר האתריום, שירד פחות ממטבעות קריפטו אחרים מתחילת השנה. אך במבט קדימה המצב לא נראה מבטיח - צפי להעלאות ריבית נוספות בארה"ב, לצד אמירות אגרסיביות מצד הפדרל ריזרב, המשך התגברות האינפלציה וירידה בשוקי ההון - עם כל אלו ייאלץ להתמודד גם שוק הקריפטו, שבשנה האחרונה נע במתאם גבוה למניות. כך, השדרוג המוצלח היה נקודה חיובית בתוך שלל פרמטרים שליליים שמשפיעים על השוק, ומשזו חלפה, בחרו חלק מהמשקיעים למכור "בשיא".

לגורמים הללו רמיזה של יו"ר רשות ני"ע בארה"ב, כי ייתכן שינוי ביחס למטבע, כאל Security Token, שהוא נכס דיגיטלי המייצג זכויות או בעלות על טכנולוגיה מסוימת. המשמעות היא שבעקבות השדרוג עשויה התייחסות הרגולטור לאתר להשתנות, ממטבע או "סחורה דיגיטלית", לטוקן שדומה במהותו לנייר ערך, על כל הרגולציה הנלווית לכך.