רו"ח עופר אלקלעי / צילום: איל יצהר
כשרו"ח עופר אלקלעי, הבודק החיצוני שמונה לחקור את היעלמותם של עשרות מיליוני השקלים בחברות האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט וגיבוי אחזקות נשאל עד כמה הופתע מהממצאים החמורים, הוא משיב כי "אין מעילה שטיפלתי בה ב-30 השנה האחרונות שאני לא מופתע ממנה. אתה אומר איזה אומץ ותעוזה יש לאנשים, ושואל את עצמך איך זה יכול להיות שאף אחד לא רואה? התשובה מאוד פשוטה: 'אתה לא מוצא כשאתה לא מחפש'. מאוד קל להטעות את כולם ומרבית המעילות מתגלות במקרה, בעיקר בשל טעות שמבצע המועל, ולא בגלל שמישהו מצליח למצוא את המעילה.
● הלכתם לאיבוד בפרשת יונט קרדיט? הנה כל הסיפור מההתחלה
● שתי חברות אשראי חוץ-בנקאי, שתי נפילות - ואיך קשורה אליהן משפחה אחת מנצרת
"אומרים שהעולם מתחלק בין חברות שהייתה בהן מעילה לחברות שתהיה בהן מעילה", הוא משתף תובנה נוספת. "מהניסיון שלי עולה כי בדרך-כלל העובד שימעל הוא האחרון שאתה מצפה שיעשה זאת, והוא משאיר את כולם המומים. קשה לנו כאנשים לקלוט שמישהו שעבדנו איתו המון שנים פתאום מעורב בדבר כזה".
הלילה שבין 31 במאי ל-1 ביוני 2022 היה דרמטי עבור חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט. החברה, שרק חודשים קצרים לפני כן, עד למינויו של שר האוצר לשעבר משה כחלון לתפקיד היו"ר, עוד הייתה אלמונית עבור הרוב המוחלט של המשקיעים בבורסה בתל אביב, ובוודאי שעבור הציבור הרחב, הודיעה כי גילתה אי-סדרים כספיים (היעלמות צ'קים) שהיא מעריכה כי היקפם עומד על בין 5 ל-7 מיליון שקל.
בעת הדיווח הראשוני כבר הודיעה החברה שהיא ממנה בודק חיצוני שיבחן את האירועים, ולאחר כמה ימים דיווחה כי ממצאים ראשונים של הבודק מעלים שהסכומים החסרים גבוהים הרבה יותר (כ-50 מיליון שקל), וכי המנכ"ל ואחד מבעלי השליטה בה, צחי אזר, חשוד כי נטל ממנה כספים ולא דיווח על כך.
ככל שהבדיקה נמשכה התגלו עוד ועוד פרטים על ההתנהלות הבעייתית בסניף נצרת של יונט קרדיט, עד כדי חשד כי שלושת בעלי השליטה - אזר, ושותפיו שלמה אייזיק ושי פנסו - מעורבים בעסקת הלוואה פיקטיבית בסכום של עשרות מיליוני שקלים.
כחלון עצמו, שכניסתו לתפקיד היו"ר לוותה בסערה ציבורית לאחר שהובטח לו תגמול בעלות שנתית של יותר מ-8 מיליון שקל, הרבה מעבר למגבלת שכר הבכירים בבנקים ובחברות הביטוח שחוקק בעת שהיה שר האוצר (חברות האשראי החוץ-בנקאי אינן כפופות למגבלה), החליט שלושה שבועות לאחר התפוצצות הפרשה כי הספיק לו, והתפטר.
כעת, בראיון ראשון מאז החל בבדיקה, שאותה סיים מאז, טוען רו"ח אלקלעי, הבודק החיצוני שמונה כדי לחקור לאן נעלמו עשרות מיליוני השקלים, כי גם אם כחלון, שטען כי המעשים נעשו לפני כניסתו לתפקיד, היה רוצה, הוא היה מתקשה לגלות את החוסרים, למרות שהיה יו"ר פעיל.
"ציפו מכחלון שיבדוק את תהליכי העבודה אבל למי שנמצא בדירקטוריון קשה מאוד להיות מודע למה שקורה למטה. ממנכ"ל מצפים שיירד לפרטי פרטים, אבל למי שמקבל פעם בשבוע דיווחים אין שום סיכוי לגלות את הדברים האלה. הציפייה שהוא ימנע מעילות היא לא ריאלית, במיוחד כאשר בחלק מהמקרים ההנהלה לא רוצה שיפקחו עליה, אז היא דואגת ששומרי הסף יהיו מאוד חלשים", מסביר אלקלעי.
"אם קונים מרמאים צריך להשקיע הרבה בבדיקה"
עוד באותו החודש נקרא אלקלעי, הנמצא בתחום כבר כמעט 30 שנה ומנהל משרד ובו כ-15 אנשי מקצוע בכירים, לפתוח בחקירה דומה בחברת אשראי חוץ-בנקאי אחרת, גיבוי אחזקות שבשליטת החתם יהונתן כהן.
גם כאן, מה שהחל בדיווח על הלוואות שנלקחו ללא אישור, בסך של מיליוני שקלים בודדים, בעיקר על-ידי מנהל הסניף הצפוני של החברה בקיבוץ מזרע, אייל רוזן, התפתח במהירות לחשדות למעילת ענק.
הבדיקה של רו"ח אלקלעי חשפה את מה שעשויה להתברר כמעילה הפיננסית גדולה ביותר בישראל מאז פרשת הבנק למסחר. גיבוי דיווחה לאחרונה על צפי להפסדי אשראי של עד 100 מיליון שקל בדוחות הרבעון השני שלה, שטרם פורסמו.
בד-בבד הגישה החברה תביעה נגד בכירי הסניף הצפוני ומנכ"ל גיבוי לשעבר, רן קאירי, שבה נטען כי הנתבעים "תכננו והוציאו אל הפועל, מאחורי גבה של החברה, מיזם מתוכנן ומתוזמן היטב, אשר במסגרתו נטלו לכיסם או לכיסי מקורביהם, בעורמה ובמרמה, מיליוני שקלים מקופת החברה".
טענות רבות הופנו בשוק כלפי בעל השליטה כהן, שמגיע מעולם החיתום ואמור לדעת היטב כיצד לנתח שווי חברה טרם רכישתה. ההיכרות הזו לא עזרה לו כפי שמתברר - מניית גיבוי איבדה מעל 90% מאז פרצה הפרשה ושווי החברה צלל אל מתחת ל-10 מיליון שקל, בדומה למניית יונט קרדיט לפניה. במקביל מנסות שתי החברות להגיע להסדר חוב מול הנושים.
"כשאתה נכנס לחברה אתה עושה בדיקה מקיפה כדי שלא תקנה חתול בשק", מתייחס רו"ח אלקלעי לעניין כהן. "האם בדיקת נאותות (דיו דיליג'נס) מסוגלת לגלות הכול? לא תמיד. בחלק מהמקרים המוכר יודע שהוא מוכר חתול בשק, וכששואלים אותו שאלות הוא מספק הרבה הסברים, אבל כל דבר צריך לבדוק.
"ברור שאם תגדיר שאתה קונה עסק מרמאים תצטרך להשקיע הרבה יותר משאבים כדי לבדוק, וזו בדיקה שלרוב לא מבוצעת לעומק, כי אתה לא קונה חברה מתוך נקודת מבט של גורם שמנסה לרמות אותך".
ובכל זאת, הנתונים בגיבוי זעקו לשמיים. מצאת שהיקף הפעילות בסניף הצפוני גדל כמעט פי ארבעה בתוך שנה בלבד, בעוד ביתר הפעילות בחברה הייתה מגמה הפוכה וחל קיטון.
"לפעמים יש חברות שמציגות גידול פנומנלי. אין לך יכולת להבין אם זה בגלל שהביאו אנשים מקצועיים והחברה מתנהלת בצורה טובה, או שמדובר בתרמית. תסתכל למשל על חברת האחים נאוי, שעשו עבודה רצינית מאז תהליך ההנפקה ועד לאן שהם הגיעו היום. האם משקיע סביר יכול לדעת האם המנהלים חיים את הביזנס ונותנים הלוואות כאילו זה כסף אישי שלהם, או שהם משחקים עם הנתונים? אף אחד לא יכול לדעת עד שנכנסים פנימה וחוקרים לעומק. במרבית המקרים זה מתגלה רק בסוף".
האם החברות החוץ-בנקאיות חשופות יותר למעילות?
"רמת הסיכון בחברות חוץ-בנקאיות הרבה יותר גבוהה כי נורא קל לגלגל את הדברים. במימון חוץ-בנקאי אתה יכול להעביר כסף מלקוח ללקוח ולגלגל חובות לאורך זמן".
אתה מזהה עוד סקטורים מועדים לפורענות?
"כל מקום שבנוי על אומדנים והערכות הוא יותר בעייתי. גם תחומים חדשים שלא מכירים, למשל ביטקוין, או כאלה שמבוססים על טכנולוגיה חדשה ואינם חלק מהכלכלה הישנה. זה פתח להתנפחות לא סבירה, כי אתה מוכר חלום ואין קשר בין השווי ובין מה שקורה במציאות. מכוניות חשמליות, חברות קנאביס, פינטקים, NFT - הרבה יותר קשה לבקר אותם עד שאתה מצליח להבין מה קורה שם".
רו"ח אלקלעי מונה לבדוק אירועים מוכרים רבים, הן על-ידי חברות שהסתבכו והן על-ידי בית המשפט בשורה של פרשות מתחומים שונים. כך למשל, המכירה התמוהה של מניות איסתא על-ידי התאחדות הסטודנטים בהנחה של 20% על מחיר השוק, קריסת חברת התיירות כנפי משק, המעילות בחברת המוצרים לבית נגב קרמיקה, גירעון של כ-30 מיליון שקל שנוצר בהתאחדות לכדורגל ועוד.
זמן קצר אחרי שסיים את הבדיקה ביונט קרדיט, פתחה רשות ניירות ערך בחקירה גלויה באשר למה שהתרחש בחברה. מצעד הנחקרים, שחלקם נחשדים בשורה של עבירות חמורות, כלל את שלושת בעלי השליטה, את היו"ר לשעבר כחלון, בכיר בפירמת רואי החשבון של יונט, EY ישראל, וגם את קצין הציות שלה שחשף את הפרשה, בכיר האוצר לשעבר יואב צבר. חקירה נעשית גם בפרשת גיבוי, ועל-פי דיווחים זומנו למשרדי רשות ניירות ערך גם חלק מבעלי השליטה הקודמים בחברה.
"הרשות צריכה להיות הרבה יותר אגרסיבית"
ללא קשר למקרים הספציפיים הללו, רו"ח אלקלעי טוען כי ישנם בעלי שליטה שכלל לא מעוניינים שרואי חשבון ומבקרים פנימיים יבדקו את הנעשה בחברה, וגם לא רוצים דירקטורים שמתערבים יותר מדי.
"אם בעל השליטה אגרסיבי, ורואה רק את האינטרס שלו, והחברה היא רק הפלטפורמה להשיג את מה שהוא רוצה, הוא ידאג לדירקטוריון, למבקר פנימי ולרו"ח מבקר חלשים, לא מישהו שירשום לו 'הערת עסק חי' בדוחות.
"הערת עסק חי זו סוגיה של חיים ומוות לחברה, והלחץ על רואה החשבון עצום. הם לא מבינים ששומרי הסף באים להגן עליהם. וזה דבר שהוא אבסורד.
"כך גם לגבי הדירקטוריון. זה כלי מעולה להנהלה שרוצה את הייעוץ. יש דירקטורים שבאים עם המון ניסיון ניהולי ותורמים המון לחברה.
"הבעיה היא בחברות שלא רוצות שיתרמו להן, ורוצות מישהו נוח שלא יעשה בעיות. בעיקר בחברות שיש בהן בעל שליטה אגרסיבי שלא רוצה אנשים דעתניים, שיגידו לו לדוגמה, בנוגע לעסקאות בעלי עניין, למה הוא עושה את זה. ברגע שדירקטוריון בחברה כזו בעייתי, ברור שהוא לא יישאר בקדנציה הבאה".
באשר לרשות ניירות ערך, שנזקקה לכחודש וחצי לפתיחת חקירה גלויה וזכתה על כך לביקורת, גם רו"ח אלקלעי לא חוסך את שבטו. "הרשות צריכה להיות הרבה יותר אגרסיבית בדרישות שלה. זה אומר, לדוגמה, קביעה של אילו חברות הכי מסוכנות והגדרה של רף מינימום לשעות ביקורת פנימית אצלן.
"אם התברר שחברות בתחום ניכיון צ'קים הן בעיתיות יותר, תגדירו לדוגמה 1,000 שעות ביקורת כמינימום שנתי. רשות ניירות ערך לא נכנסת לאלמנטים האלה. היום כל חברה מחליטה כמה שעות ביקורת פנימית לערוך, ולא אחת מוצאים חברות עם 50 שעות ביקורת בשנה. זה אבסורד. השוק נמצא בחוסר איזון והרגולטור צריך להחזיר אותו לאיזון שימנע פגיעה במשקיעים".
מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "הסמכות להורות על שעות ביקורת לחברה מסוימת אינה נתונה בידי רשות ניירות ערך, הרגולטור שאמון על הגילוי של חברות ציבוריות, אלא על הרגולטור שאחראי על מתן הרישיון לפעול בתחום - רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, כשם שהמפקח על הבנקים הוא בעל הסמכות להורות לבנקים כמה שעות להקצות לפעילות מסוימת. פתיחה בחקירה היא הליך מורכב שמתבצע לאחר בחינה מקצועית. רשות ניירות ערך תמשיך לפעול בנחישות ללא לאות וללא משוא פנים להגנה על ציבור המשקיעים ושוק ההון הישראלי".
"ראיית חשבון הפכה להיות חותמת גומי על הדוחות"
שתי הפרשות, ביונט קרדיט ובגיבוי, סיפקו לא מעט אירועים יוצאי דופן. אחד מהם הוא ההחלטה של משרד רואי החשבון EY ישראל להתנער רטרואקטיבית מהדוחות הכספיים שפרסמה יונט קרדיט. לדברי רו"ח אלקלעי, האירוע הזה אפשר הצצה לעולם ראיית החשבון העכשווי.
"לאורך השנים המקצוע עבר טלטלה. אם לפני 30 שנה רואה החשבון היה יועץ אסטרטגי לחברות, והיו נעזרים בו בשאלות כגון התרחבות, כניסה להשקעות חדשות ועוד, עם השנים ראיית החשבון עברה תהליך של הצפה. התחרות נהייתה מאוד אגרסיבית והתעריפים ירדו לרמה לא הגיונית, וברור שאם מורידים מחירים איכות העבודה יורדת. אבל בעיקר, ראיית חשבון הפכה להיות קומודיטי - חברות צריכות חותמת על הדוחות ולא יותר מזה", הוא אומר.
"דבר שני, הרמה של האנשים שעוסקים במקצוע ירדה בצורה דרסטית. כמות הסטודנטים ירדה מאוד, וסטודנטים מעדיפים ללכת למקצועות מתגמלים הרבה יותר, כמו הייטק והנדסה.
"ולבסוף, ראיית החשבון הפכה מ'המיין ביזנס' לפלטפורמה שאפשר לשווק דרכה שירותים אחרים, אז הפירמות מוכנות להפסיד על תיק ראיית החשבון, אבל העיקר שיידעו למכור שירותי יעוץ שלעתים לא קשורים בכלל לראיית חשבון. כלומר, ראיית החשבון היא רק דרך להגיע ללקוח, וברור שהאיכות נפגעת מכך".
למרות זאת, לטענתו יש חוסר הבנה בציבור לגבי תפקיד רואה החשבון ומה מצפים ממנו. "רואה חשבון לא עורך את הדוחות הכספיים, התפקיד שלו הוא לבקר אותם. לדעתי זה לא ריאלי, ואולי אפילו קצת נאיבי, שרואי חשבון יעלו על המעילות. התקציבים מאוד קטנים, הרמה של מי שעושה את הביקורת מאוד נמוכה והמתמחים שעושים את הביקורת בחיים לא ראו מעילה".
אז לסיכום, באופן הכי בוטה, האם מדובר בכסת"ח?
"זה לא שזה כסת"ח, אלא שאלה מה המנהל וההנהלה עושים עם הכלים שנותנים להם - דירקטורים, מבקרים פנימיים ורו"ח עצמאים ומקצועיים, עם תקציבים ראויים. ברגע שלא קובעים כללים בצורה ברורה וחד-משמעית, חלק מהחברות משתמש בכלים האלה בצורה שהיא רק חותמת גומי, לפרוטוקול, ולא מעבר לזה".
עורכי הדין גיא שנער ואינגה אייזנברג ממשרד אייזנברג, שנער ושות', המייצגים את צחי אזר, מסרו בתגובה לדבריו של רו"ח אלקלעי כי "לצורך הכנת הדוח סבר רו"ח אלקלעי כי שיחת טלפון שטחית של מספר דקות מספיקה על-מנת לקבוע כי דבק רבב בהתנהלותו של מר אזר, ורק לאחר התערבותו של משה כחלון נאות רו"ח אלקלעי לערוך פגישה חפוזה עם מר אזר, ערב פרסום הדוח. אנו בטוחים כי החקירה אשר מתנהלת ברשות ניירות ערך תמצא כי לא נפל פגם במעשיו של מר אזר".
ת.ז | עופר אלקלעי
אישי: בן 53, נשוי + 3
מקצועי: שותף ומייסד במשרד ע. אלקלעי ושות'. עובד 30 שנה בתחום, המשרד מעסיק 15 עובדים
עוד משהו: שוחה ומטפס מדרגות. "טיפסתי את מגדל עזריאלי ב-12 דקות ועשיתי מרתון שחייה של 10 ק"מ"