הלכתם לאיבוד בפרשת יונט קרדיט? הנה כל הסיפור מההתחלה

עד לפני כשנה, חברת יונט קרדיט - שפועלת בתחום האשראי החוץ-בנקאי - לא הייתה מוכרת בעבור מרבית הישראלים. אך אז נודע ששר האוצר לשעבר, משה כחלון, מונה לעמוד בראש החברה כיו"ר, בשכר של יותר מ-8 מיליון שקלים בשנה. שכר זה הופחת בהמשך ובסופו של דבר הסתכם בכמיליון שקל לשנת עבודה. עם מינויו של כחלון ליו"ר, הופנתה גם תשומת הלב הציבורית לכיוונה של יונט: חברה ציבורית, העוסקת באשראי חוץ-בנקאי דרך ניכיון צ'קים ושעסקיה צמחו מאוד במהלכו של משבר הקורונה.

אלא שחודשים ספורים אחרי כניסתו של כחלון לתפקיד, החלו להיחשף אי-סדרים בחברה, שכעת נחקרים בידי רשות ניירות ערך. מנהלי החברה נחשדים בגניבה בהיקף של מיליונים, זיוף, הלבנת הון ועבירות נוספות. וכך, אחד אחרי השני, רבים מבכיריה התפטרו או פוטרו. כחלון התפטר בחודש יוני, אחרי שהתברר שחסרים במאזן החברה כ-50 מיליון שקל. בסוף אותו חודש פוטר המנכ"ל, צחי אזר, ובימים האחרונים הודיע גם אחד המייסדים, שלמה אייזיק, על התפטרותו. רשות ניירות ערך פתחה בחקירה גלויה, כשאפילו פירמת רואי החשבון שליוותה את החברה, ארנסט אנד יאנג, על הכוונת. גם כחלון עצמו כבר נחקר. ולבינתיים גם הבורסה הודיעה על השעיה במסחר במניות החברה.

ובעוד הפרשה מסתעפת ומסתבכת, זוהי הזדמנות מתאימה לספר את הסיפור מההתחלה: מי זו יונט קרדיט, מיהן הנפשות הפועלות בתוכה, מדוע בחר כחלון דווקא ביונט כמקום שבו יתניע את הקריירה העסקית שלו, איפה היו שומרי הסף ולאן הפרשה צפויה להתפתח מכאן? הנה שאלות ותשובות.

מי זו יונט קרדיט?
יונט הוקמה למעשה כבר ב-1990 אבל נכנסה לבורסה רק ב-2018 באמצעות מיזוג של פעילותה לתוך "שלד בורסאי". היא עוסקת במתן אשראי חוץ-בנקאי הכולל בין היתר הלוואות צרכניות והלוואות לעסקים, כאשר עיקר האשראי ניתן באמצעות ניכיון צ'קים. המשמעות: אם בעל עסק קטן מעוניין בהלוואה ויש בידיו צ'ק דחוי, הוא יכול לתת אותו ליונט בתמורה לסכום שנקוב בצ'ק, רק בתוספת ריבית גבוהה כמובן, למשל ריבית חודשית של 10%.

בעלי השליטה ביונט הם שלמה אייזיק, שי פנסו וצחי אזר, המחזיקים יחד, בכ-67% מהחברה, יותר ממחצית באמצעות החזקות ישירות וכ-29% באמצעות חברה פרטית שבשליטתם הנקראת גם היא יונט קרדיט והפכה בשבועות האחרונים למשמעותית מאוד בפרשה.

הדמות המוכרת ביותר מבין השלושה היא שלמה אייזיק. בתעשיית הפיננסים הוא מוכר כסוכן ביטוח גדול שמכהן מאז סוף השנה שעברה כנשיא לשכת סוכני הביטוח. עבור הציבור, בעיקר חובבי הספורט, אייזיק מוכר כבעלים לשעבר של קבוצת הכדורסל הפועל חולון, שכיום נהנית מחסות של קבוצת יונט.

פנסו היה יו"ר החברה עד מינויו של משה כחלון, ומאז הוא מכהן כדירקטור, לצד היותו בעל תפקיד בגופים נוספים בתחום הייעוץ הפיננסי. הוא בן דודו של בעל השליטה השלישי בחברה, צחי אזר. אזר היה מנכ"ל החברה, אך פוטר זמן קצר לאחר הגילוי על אי-הסדרים ביונט, בין היתר לאחר שעל פי דיווחי החברה נטל כ-70 אלף שקל מכספי החברה בלי שדיווח על כך.

מה קרה בשוק האשראי החוץ-בנקאי בשנתיים האחרונות?
משבר הקורונה, במהלכו עסקים קטנים ומשקי בית נזקקו לסיוע בהלוואות, היטיב מאוד עם חברות האשראי החוץ-בנקאי. זו הסיבה שהן נמצאו בתנופה במהלכו של משבר הקורונה, וגם לאחריו. למעשה, ראינו חברות שהצליחו להגדיל תיק אשראי של עשרות מיליונים למאות מיליונים. הפריחה הזו הביאה בין היתר לכך שהתחום הצליח להתנער מהתדמית שדבקה בו ולפיה שהוא משרת בעיקר לקוחות בעייתיים, שמשלמים ריביות עתק. כיום יש יותר מ-20 חברות אשראי חוץ-בנקאי שנסחרות בבורסה, כשעל הקווים יש עוד כמה חברות שנמצאות לפני הצטרפות. חברת האשראי החוץ-בנקאיות נהנו בשנים האחרונות מהקלות רגולטוריות משמעותיות כחלק מהמאמץ של המדינה לפתוח את המערכת הפיננסית לתחרות.

לפני קצת יותר משנה, אנחנו מתבשרים ששר האוצר לשעבר משה כחלון ימונה ליו"ר יונט בשכר אסטרונומי של 8 מיליון שקלים בשנה, שאחר כך הופחת. מדוע יונט רצו את כחלון ומדוע כחלון - שיכל לבחור בכל חברה עסקית להמשך הקריירה - בחר דווקא ביונט?
המינוי של כחלון נועד בראש ובראשונה לסייע ליונט מבחינת התמודדות עם הרגולציה בתחום ועל מנת למשוך משקיעים ולקוחות לחברה. נזכיר כי כחלון, כשר אוצר, היה זה שמינה את שני הרגולטורים האמונים על התחום - ראש רשות שוק ההון, ד"ר משה ברקת שאחראי על מתן רישיונות לחברות החוץ-בנקאיות, ויו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה. היא אחראית על דיווחי החברה לציבור המשקיעים והגנה עליהם. כמובן שאין כאן הטלת ספק ביושרה של אף אחד מהמעורבים ואנו משוכנעים שהם יעשו את עבודתם נאמנה בבדיקת הפרשה, אך מינוי שר אוצר לשעבר יכול לפתוח דלתות או לכל הפחות לייצר קשר עם בעלי תפקידים.

בנוסף, אם נגענו בתדמית הבעייתית שהייתה במשך שנים לאשראי החוץ-בנקאי, כחלון מגיע ליונט עם תדמית של נבחר ציבור שהציב בפרונט את הפן החברתי ומינויו, בעיקר בעיני מי שנדחה על ידי הבנקים מקבלת אשראי, נועד להעניק ליונט את הלגיטימציה כמקור אשראי.

בכל הנוגע לכחלון, אי אפשר להתעלם מהתנאים המפליגים שלהם זכה ביונט קרדיט, גם אם בסופו של דבר הוא הסכים, בעקבות סערה ציבורית, לצמצם את היקף שכרו. מעבר לכך, אשראי חוץ-בנקאי הוא תחום צומח, שמהווה תחליף למערכת הבנקאית המסורתית, ונוגע פעמים רבות בעסקים או באנשים פרטיים שלא קיבלו הלוואות מהבנקים, מכל מיני סיבות. הצלחה בתחום הזה הייתה יכולה לסייע לו לחזק את התדמית החברתית שאותה טיפח במהלך הקריירה הפוליטית שלו.

כיצד הצדיק כחלון את התפטרותו מהחברה?
גרסתו של כחלון שאותה מסר בחקירתו, כפי שחשף כתב גלובס אבישי גרינצייג, היא כי ברגע שנודע לו על החשד לאי-סדרים בדבר צ'קים שנעלמו, הוא הורה לפירמת רואי החשבון EY ישראל לחקור זאת ומינה בודק חיצוני לפרשה. בהמשך, ברגע שנודעו לו החשדות למעשים פליליים בחברה, הוא הודיע על התפטרותו. לטענת כחלון, הגורמים שמתחתיו אמרו לו שלא מדובר באירוע קיצוני ומהותי לחברה, ומשום כך לא פעל לדווח על כך כל עוד היקף חומרת הבעיה לא נחשף בפניו. לדבריו, אומנם התריעו בפניו על בעיות ניהוליות ותפקודיות כאלה ואחרות, אך מעולם לא קיבל התרעה בנוגע למידע מהותי המחייב דיווח לציבור.

כמה חודשים אחרי שכחלון מתמנה לתפקיד, מתחילים לצוף אי-הסדרים ביונט קרדיט. מה בדיוק אנחנו מגלים?
בתחילה, במאי האחרון, נשדדים מסניף החברה בחולון 3.5 מיליון שקלים. השודדים הם שני רעולי פנים שהתחפשו לשליחים של וולט. הגניבה הזו פתחה קופת שרצים, ומתגלות אי התאמות כספיות בהיקפים של 5-7 מיליון שקלים. יונט לא מפרסמת דוח כספי. אחר כך מתברר שהסכום שחסר במאזן הוא הרבה יותר גדול, 50 מיליון שקלים, וכחלון מתפטר. זהו השלב שבו אנחנו מבינים שמדובר כנראה במעילה בקנה מידה גדול מאוד.

ליונט קרדיט גם חברה פרטית וגם חברה ציבורית. האירוע המרכזי נוגע להקצאת מניות מיונט קרדיט החברה הציבורית - כלומר זו הנסחרת בבורסה - עבור החברה הפרטית בתמורה ל-50 מיליון שקל שהיו אמורים להגיע לחברה הציבורית. החשד שבודקת רשות ניירות ערך הוא שאותם 50 מיליון שקל חזרו לחברה הפרטית, כלומר לאותם שלושה בעלי שליטה - פנסו, אייזיק ואזר. בתוך הסכום הזה נמצאים גם 37 מיליון שקלים עליהם דיווחה החברה כחוב שלא בטוח שתצליח לגבות. במילים אחרות, החשד הוא שמדובר בעסקה פיקטיבית, במסווה של עסקאות שונות. בשורה התחתונה - כך חושדת הרשות - בעלי השליטה גם קיבלו חזרה את הכסף וגם הגדילו את אחזקותיהם בחברה הציבורית.

הפרשה השנייה נוגעת לצ'קים חסרים מסניף החברה בנצרת בהיקף של 10 מיליון שקל . הפרשה השלישית עוסקת בחשד לשימוש במידע פנים מצד בעלי השליטה ביונט, ולשורה של עסקאות במסגרתן נמכרו מניות החברה הציבורית במאות אלפי שקלים, לאחר שלכאורה בעלי השליטה ידעו על אי-הסדרים בחברה.

פרשת יונט גם מציפה את השאלה של מידת האחריות שיש לרואי החשבון שליוו את החברה וחתמו על דוחותיה, פירמת ארנסט אנד יאנג, בהסתבכות שלה. בימים האחרונים בכירים בחברה נחקרים גם הם באזהרה במשרדי רשות ניירות ערך. למה גם רואי החשבון על הכוונת?
כיום נבדקים שלושה כיוונים הנוגעים למעורבתה של פירמת ארנסט אנד יאנג ישראל בפרשה. ייתכן - כפי שהפירמה עצמה טוענת - כי הנתונים הכספיים שהוגשה לידיה לביקורת לא היו מדויקים, ולכן היא לא יכלה להתריע על האי-סדרים. אפשרות נוספת היא שהפירמה יכלה לבדוק טוב יותר את הדוחות, אך כשלה בכך, ולכן מדובר ברשלנות. אפשרות שלישית שתיבדק היא מעורבות של הפירמה במרמה עצמה. נכון לעכשיו מיוחסת לנחקרים חזקת החפות, גם לרואי החשבון וגם למנהלי יונט, ורק בעתיד נדע אם ואיך הם היו מעורבים באי-הסדרים הכספיים בחברה.

מיהם הנפגעים בסיפור?
לקוחות החברה הם לא הקבוצה שנפגעה כאן, כי אם הציבור שהשקיע ביונט קרדיט הציבורית. המניה קרסה ביותר מ-50% וכעת עומדות על הפרק תביעות ייצוגיות נגד החברה ומנהליה על אובדן כספי ההשקעות.

לאן הפרשה עשויה להתגלגל מכאן?
אחרי שבמשך חודש נדם קולם של הרגולטורים, ראינו בימים האחרונים את רשות ניירות ערך מודיעה על הידוק הפיקוח על חברות האשראי החוץ-בנקאי, ועל כך שהיא מקדימה את ביקורת הרוחב. זאת ועוד, בתחום האשראי חלק ניכר מיכולת הצמיחה נובע מהאמון של הציבור, בין אם מדובר במשקיעים בחברה ובין אם בלקוחות. בהיבט זה, קשה לראות איך החברה תצליח להתאושש, בעיקר בטווח הקצר, כשהבדיקות והחקירות עוד בעיצומן. בימים האחרונים, כאמור, אף הוגשו בקשות לתביעה ייצוגית ותביעה נגזרת נגד החברה ונגד בעלי התפקידים, בגלל אובדן הערך של המניה. אלה תביעות שבסופן החברה עשויה להידרש לשלם סכומים גבוהים לתובעים.

*** חזקת החפות: הנחקרים בפרשת יונט קרדיט הם בגדר חשודים בלבד. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, ועומדת להם חזקת החפות.