צינורות ומיכלי גז טבעי בצרפת, יום חמישי 13.10 / צילום: Associated Press, Jean-Francois Badias
בבירת גרמניה עומדת הטמפרטורה בלילות האחרונים על שש מעלות בלבד. מערכות החימום פועלות כבר מתחילת החודש, ואפילו הריח של תנורי הפחם הישנים, שנותרו בדירות רבות, כבר נישא באוויר. החורף עוד לא התחיל, העצים עדיין משירים עלים והשמש זורחת, אבל החימום כבר נדרש. בגלל שיטת החישוב בגרמניה אף אחד לא יודע עדיין כמה ישלם בעבור השימוש: הצרכנים נמצאים באפלה לגבי עלויות החימום הביתי, עסקים לא יודעים אם יצליחו לגמור את החודש ומפעלי ענק מצמצמים פעילות ונכנסים ל"תרדמת חורף" כדי להימנע מפשיטת רגל.
● משחקי הגז: החורף כבר פה וממשלות אירופה מנסות לסבסד את האנרגיה במאות מיליארדים
משבר האנרגיה האירופי, זה שהחל להתגלגל אחרי הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר אך הלך והחריף בקיץ האחרון, עדיין לא נפתר. מה שמרחף מעל היבשת היא אי־ודאות עצומה. אופים לא יודעים לחשב מה תהיה עלות כיכר לחם בדצמבר, מגדלי עגבניות בחממות לא יודעים אם שווה להם להמשיך בפעילות, קשישים שבקושי סוגרים את החודש עם פנסיות זעומות לא מעיזים לסובב את חוגת הרדיאטור. האי־ודאות הזו היא רעל כלכלי, שהולך ומתפשט ברחבי היבשת, ומביא למיתון שבו היא נמצאת כיום ולסכנה למשבר חריף הרבה יותר.
מהלכות על חבל דק מאוד
הממשלות האירופיות ניסו להגיב עד כה במתינות יחסית. הן התמקדו במתן תמיכה לשכבות החלשות ביותר, אך גם בחלוקת כסף במשורה לתושבים. משבר האנרגיה אינו היחידי במציאות הכלכלית האירופית. הוא מלווה ומלבה את משבר יוקר המחייה, שהביא כלכלות מרכזיות לחוות שיעורי אינפלציה דו־ספרתיים. לכן הממשלות נזהרו. מענקי חימום מוגברים ניתנו רק לעניים ולקשישים. סבסוד אנרגיה מלא הוכרז רק בצרפת. אחרי ההוצאות הציבוריות האסטרונומיות של ההתמודדות עם הקורונה, קיוו ממשלות רבות באירופה לשוב לתקציבים מאוזנים, לצמצם את הגירעון שנפתח. הן אולי קיוו שמחירי השוק יירדו.
אבל זה לא קרה, ועכשיו הן כבר נאלצות להוציא כסף בסדר גודל אחר לגמרי - אחוזים שלמים מהתמ"ג. בריטניה, גרמניה, דנמרק והולנד אימצו או נמצאות בתהליך אימוץ של מנגנון "מחיר גג" לאנרגיה, שבעצם יקטין את הפגיעה בעסקים ובמשקי בית, אבל מעל הכל יספק את הוודאות הכלכלית לגבי כמה ישלמו, וכיצד הם יכולים להתנהל בהווה. הן אמנם קוראות לציבור לחסוך אנרגיה, "ללבוש עוד סוודר" כפי שאמר ראש הבונדסטאג לשעבר, וולפגנג שויבלה, ממשרדו המחומם, אבל המחירים כה גבוהים עד כי הן מבינות כי מדובר בחיי אדם, וכי עליהן למצוא דרך לאפשר לציבור לצלוח את המשבר מבלי לקפוא או לחלות.
עליהן לפסוע על חבל דק מאוד. מצד אחד, עליהן לאפשר את העלאת מחירי האנרגיה, שהיא המנגנון היחיד שבעצם יוריד את הצריכה באופן משמעותי (ואיתו את הביקוש ואת המחירים). מצד שני, מדובר בחיי אדם, בחימום שהוא הכרחי ברמה כזו או אחרת למשקי הבית במהלך החורף הקרוב.
על חשבון החוב והגירעון
הביקוש לגז לחימום בינואר בגרמניה הוא כמעט קשיח - כלומר שווה כל מחיר. לכן, הן נתלות בשימוש קודם, בסבסוד חלקי ובשאר מנגנונים שאמורים להוריד את הצריכה אך גם לאפשר חימום בחורף.
אבל הן גם הולכות על חבל דק מקביל - המאבק באינפלציה. חלוקת המענקים וסבסוד האנרגיה הם כולם צעדים פיסקליים מרחיבים, שנעשים על חשבון החוב והגירעון ומול צעדים מוניטריים מצמצמים. הם אולי מורידים את יוקר המחייה מצד אחד, אך עוזרים לאינפלציה להפוך "דביקה" יותר ולהתפשט לאזורים אחרים על ידי קיבוע של מחירי האנרגיה ברמה שאינה מחיר השוק מנגד. הקרבות על תוספות־שכר מצד ועדים גדולים כרגע על אש קטנה, אך הם יכולים להתלקח במהירות. ספירלת שכר־אינפלציה נמצאת שוב על הפרק באירופה.
אירופה אינה קורבן מוחלט של הנסיבות. היא בחרה לעמוד באופן נחרץ לצד אוקראינה במלחמה עם רוסיה, וביצעה שורת צעדים שבגינם היא משלמת כעת מחיר כלכלי. המלחמה המתנהלת על אדמתה משפיעה עליה עמוקות. לפחות לפי סקרי דעת הקהל, נראה שהתמיכה באוקראינה עדיין איתנה. אך בין משבר האנרגיה למשבר האינפלציה, בין העלאות הריבית של הבנק המרכזי שמגדילות את החוב לבין הצורך להיכנס לחובות גדולים יותר, החורף הקרוב באירופה צפוי להיות קשה, וקר.