משחקי הגז: החורף כבר פה וממשלות אירופה מנסות לסבסד את האנרגיה במאות מיליארדים

שבועות בלבד לפני שהחורף משתלט על אירופה, מנסות ממשלות היבשת לגבש במהירות תוכנית כלשהי לסבסוד האנרגיה עבור התושבים, בעוד חלקן מבטיחות גם תמיכה פיננסית מסיבית לעסקים קטנים ולמגזר התעשייתי.

בזו אחר זו מכריזות ממשלות באיחוד אירופי על תוכניות לאומיות, בסכום שכבר מתקרב ל־700 מיליארד אירו, לפי חישובי מכון "ברויגל" האירופי, לסבסוד מחירי הגז והחשמל באמצעות מנגנונים שונים. על הדרך, מושעים עקרונות ותיקים של שמירה על איזון תקציבי או של הימנעות ממיסוי חברות רטרואקטיבי, מבוטלים היטלים סביבתיים ומתפתחת תחרות פנים־אירופית סביב סיוע לאומי לתעשייה.

● אי־הוודאות האנרגטית מרעילה את הכלכלה האירופית | פרשנות

בגרמניה, הכריזה הממשלה בתחילת החודש על מה שהקנצלר אולף שולץ כינה "בום כפול" - הקצאה של עד 200 מיליארד אירו לטובת סבסוד חשמל וגז לתושבים ולתעשייה הגרמנית, שמאיימת לקרוס בשל מחירי האנרגיה שזינקו פי כמה לעומת השנים הקודמות. השבוע סיימה את עבודתה ועדת מומחים, והציגה את המלצותיה שאותן הממשלה צפויה לאמץ בזריזות.

מבחינת הצרכן הפרטי, תוכנית הסיוע תתחיל ככל הנראה רק בדצמבר, אז הממשלה הגרמנית תיקח על עצמה את התשלום החודשי הכולל על החימום (לפי הצריכה בשנה הקודמת), בעוד על השימוש בינואר־פברואר יצטרכו משקי הבית הגרמנים לשלם בעצמם. מדובר בחודשים הקרים ביותר, והמטרה היא לגרום לצרכנים בכל זאת לנסות לחסוך בשימוש.

תוכנית של "מחיר־גג" אמיתי לצריכת גז וחשמל תאומץ בגרמניה לפי התוכנית רק ממרץ 2023, ותימשך לפחות כשנה קדימה. במהלך תקופה זו, הצרכנים יצטרכו לשלם כ־12 סנט בלבד לקוט"ש גז עד למכסה של כ־80% מהשימוש שלהם בשנה הקודמת. מעבר לכך, הם ישלמו את מחירי השוק, שבימים אלה מגיעים לבין 30 ל־40 סנט לקוט"ש. עד כה, שילמו צרכנים בגרמניה בין 5 ל־7 סנט בלבד, כך שגם רמת המחירים המסובסדת תגרור עלייה משמעותית בהוצאות משקי הבית. עלות הסבסוד למשקי הבית תגיע לכ־100 מיליארד אירו. גם צרכנים גדולים בתעשייה הגרמנית יזכו לסבסוד בסכום דומה, שיתחיל כבר ב־1 בינואר כדי למנוע הפסקת ייצור ומשבר כלכלי חריף במדינה. הם צפויים לשלם כ־7 סנט בלבד לקוט"ש.

חלוצת הכלכלות הגדולות

מדינות אירופיות אחרות אימצו את מנגנון מחיר־הגג מוקדם יותר. בריטניה הייתה החלוצה בין הכלכלות הגדולות ביבשת, למרות שעדיין לא ברור מה יהיה המקור התקציבי לכך, והממשלה "קיבעה" את מחיר הגז והחשמל למשקי בית על 2,500 ליש"ט לכל היותר בשנה.

בפועל, מחיר הגג שייגבה מצרכנים יהיו 8 אירו־סנט לקוט"ש על השימוש בגז. הממשלה גם הכריזה על תוכנית קצרת־טווח לסבסוד כשליש עד מחצית מחשבונות האנרגיה של עסקים קטנים. המחיר של רשת הביטחון האנרגטית הזו צפוי להגיע ליותר מ־150 מיליארד אירו, בהתחשב במחירי הגז והחשמל הנוכחיים.

בהולנד, לאחר שבועות של דיונים בפרלמנט ועל רקע אינפלציה שכבר מטפסת לקרוב ל־15%, החליטה הממשלה להעניק למשקי הבית מענק חימום של 190 אירו מדי חודש בעבור החודשים נובמבר־דצמבר, כאשר כבר בתחילת השנה הבאה ייכנס לתוקף מנגנון של מחיר־גג. במסגרת השיטה ההולנדית, על צריכה "בסיסית" של 1,200 קוב גז ישלמו הצרכנים 14 סנט לקוט"ש. לאחר מכן יהיו המחירים תלויים בחוזים מול הספקים השונים. כמו בבריטניה ובגרמניה, ייקבע גם מחיר מקסימום לשימוש בחשמל. עלות התוכנית למשלמי המסים ההולנדים - לפחות 25 מיליארד אירו. מדינות אירופיות רבות הסירו ממחירי החשמל היטלים סביבתיים או אפילו מע"מ, כדי להוזיל את מחירו בעבור הצרכנים.

עימות פנימי באיחוד

מכון המחקר האירופי "ברויגל" חישב כי עלות התוכניות השונות לממשלות אירופה תעבור את רף ה־750 מיליארד אירו, נכון לרמת המחירים העכשווית, וכי היא עלולה לזנק - או לצנוח - בהתאם לתנאי האקלים בחודשים הקרובים, לחיסכון באנרגיה בחורף הקרוב וגם במציאת החלופות לגז הרוסי שעד השנה סיפק כ־40% מצרכי האיחוד האירופי. בריטניה, למשל, תקצה לסבסוד כ־6.5% מהתמ"ג שלה וגרמניה 5.6% - סכומי עתק שכבר כעת מסייעים ליצור משבר בשווקי האג"ח הממשלתיים.

 מנהיגי האיחוד האירופי במפגש פסגה בבלגיה בשבוע שעבר שבו דנו במחירי האנרגיה לקראת החורף / צילום: Reuters, Valeria Mongelli

בנוסף, ה"תחרות" שמתנהלת בין המדינות להודיע על תוכניות סבסוד אנרגיה - ובמיוחד אלו המיועדות למגזר העסקי ולתעשייה - גוררת שוב עימות פנימי בתוך האיחוד, כאשר החשש הוא שמדינות "עשירות" בעלות יחס חוב־תוצר נמוך, כמו גרמניה, יוכלו לסבסד בנדיבות רבה יותר את התעשייה שלהן, לעומת מדינות "עניות" ושקועות בחובות כמו איטליה.

"המרוץ הנוכחי לסובסידיות מטיל בספק את האמון בעקרונות הסולידריות והאחדות שבלב הפרויקט האירופי", כתבו שני בכירים בנציבות האירופית, תיירי ברטון הצרפתי ופאולו ג'נטיליוני האיטלקי.

למעשה, איטליה ומדינות אחרות דורשות הימנעות מתוכניות לאומיות, ופעולה ברמת האיחוד בלבד. הן קוראות לתוכנית נוספת של "חוב משותף אירופי", שיממן את הסבסוד לכל המדינות לפי מפתח מסוים. במקום שאיטליה תשלם ריבית אסטרונומית על גירעון שנועד לסייע לתעשייה לצלוח את משבר האנרגיה, היא דורשת שותפות בחוב עם גרמניה, שצפויה לשלם עליו ריבית נמוכה.

התקדים אליו מתייחסת ממשלת איטליה החדשה הוא משבר הקורונה, שאחריו הצליחו מדינות דרום־אירופה נוספות לגרום לגרמניה להסכים למהלך, בשם השיקום של היבשת מהמגפה. ואולם כעת גרמניה מתנגדת בנחרצות לרעיון.

מחפשים מקורות מימון

הפעולות של הנציבות האירופית המובילה את האיחוד בשלב זה מתרכזות בניסיון למציאת מקורות מימוניים להוצאות האדירות של הממשלות, שכבר מגיעות לאחר הוצאות של מאות מיליארדים בשנתיים האחרונות על ההתמודדות עם מגפת הקורונה והשלכותיה.

בהתאם לכך, הנציבות מקדמת מיסוי רטרוקאטיבי של חברות אנרגיה מתחדשת ש"נהנות" מהזינוק במחירים. הנציבות מנסה לתקן את המצב שהיא עצמה יצרה, כאשר שוק האנרגיה האירופי הופרט לחלוטין ובניסיון לעודד את "המהפכה הירוקה" נקבע כי מחיר החשמל ייקבע לפי עלויות ייצורו מגז. לכן, חברות המייצרות אנרגיה מאטום, ביומאסה, משמש ומרוח נהנות כעת מזינוק ברווחים, שאותם מתכוונת הנציבות למסות רטרואקטיבית.