ליז טראס, ראש ממשלת בריטניה שהתפטרה (דיון בפרלמנט, 19.10.22) / צילום: Associated Press, Alberto Pezzali
זה נמשך רק 45 ימים. בשבוע שעבר הודיעה ראש ממשלת בריטניה, ליז טראס, על התפטרותה בשל הכאוס הכלכלי במדינה, ובכך הפכה למי שהחזיקה בתפקיד למשך הזמן הקצר ביותר בהיסטוריה של בריטניה. ובכל זאת, בשבועות האחרונים, ועוד לפני שהרימו ידיים, עסקו טראס ואנשיה בהגנה על הצעדים הכלכליים שלה, או לפחות בניסיון להראות שלא הם אלה שהובילו למפולת. וכפי שהראו בודקי העובדות בבריטניה, הניסיונות האלה לא תמיד היו מדויקים במיוחד.
● הפוליטיקאית הבריטית ששילמה את המחיר על הבטחות מנותקות מהמציאות | פרשנות
● לאחר 44 ימים בלבד: ראשת ממשלת בריטניה ליז טראס מתפטרת
● המהפכה שלא הייתה: בריטניה מנסה את "כלכלת הטיפטוף" וקוברת אותה בתוך 45 יום | פרשנות
● מיליונר, התנגד לברקזיט ולא מפחד מהתפקיד הכי מסוכן בממשלה: הכירו את האיש שינסה להציל את הכלכלה הבריטית
● "השנה הטובה" של בריטניה הפכה ברגע למשבר כלכלי מעמיק | פרויקט מיוחד
תסתכלו על העולם. אחד האפקטים השליליים בהם הואשמה התוכנית הכלכלית של טראס הוא עליית הריבית על האג"ח הממשלתיות של בריטניה. זאת אחת התוצאות האופייניות במקרים שבהם השווקים חוששים מפני יכולת של מדינה או חברה לעמוד בהתחייבויותיה. אלא שטראס טענה בפרלמנט כי "התשואות (על האג"ח הממשלתיות) עולות בכל העולם", וכך גם ההרעה במצב הכלכלי. זה אכן נכון, אבל כפי שהראו ב־Reality Check, צוות בדיקת העובדות של ה־BBC, בבריטניה האפקט היה חריג בהרבה. בגרף שצורף על ידם לבדיקה, ניתן לראות כיצד תשואות אג"ח ממשלת בריטניה ל־30 שנה זינקו בצורה חדה בהרבה בהשוואה ליתר מדינות ה־G7 במהלך ספטמבר ואוקטובר, וכי הזינוק המשמעותי הגיע לאחר פרסום התוכנית הכלכלית של טראס, שכללה הורדת מסים בהיקף של 45 מיליארד ליש"ט. גם הירידה המסוימת בתשואות שנרשמה בהמשך, מתאימה מבחינת לוחות הזמנים למועד שבו הודיעה הממשלה כי היא חוזרת בה מהתוכנית.
תאשימו את הבנק המרכזי. איין דאנקן־סמית', בכיר במפלגה השמרנית ותומך של טראס, ניסה להראות שמי שאשם באי היציבות הכלכלית הוא הבנק המרכזי של בריטניה ולא ההכרזה על התוכנית הכלכלית. הבנק "מכר אג"ח ממשלתיות בשווי של 80 מיליארד ליש"ט באותה תקופה של התוכנית הכלכלית [ו]ערער עוד יותר את השווקים", הוא כתב במאמר שפרסם בדיילי אקספרס. ב־Full Fact עשו קצת סדר בעניין. בנק אנגליה, המקבילה של בנק ישראל אצלנו, אכן הודיע יום לפני ההכרזה על התוכנית הכלכלית של טראס כי בכוונתו למכור חלק מהאג"ח הממשלתיות אותן קנה במהלך 13 השנים האחרונות, כחלק מתוכנית שהייתה מקובלת במדינות רבות להמרצת הכלכלה והורדה של רמות הריבית. כעת המגמה מתהפכת, ובניסיון להילחם באינפלציה הבנקים המרכזיים מעלים ריבית ומוכרים את האג"ח שקנו. אלא שלמרות שבבנק המרכזי נערכו להתחיל במכירת האג"ח, בפועל זה לא קרה. למעשה, בשל הכאוס שנוצר בשווקים בעקבות מהלכי טראס הבנק נאלץ לפעול בניגוד לכוונותיו, ולרכוש אג"ח נוספות בהיקפים של מיליארדי ליש"ט. עם זאת, חלק מהמומחים מסכימים שעצם ההכרזה של הבנק על כוונתו למכור את האג"ח תרמה לחששות בשווקים.
בכמה עלתה המשכנתה? גם היריבים של טראס לא תמיד דייקו. ראש האופוזיציה, קיר סטארמר, טען בנאום בפרלמנט שבעקבות הכאוס הכלכלי, משפחה ממוצעת בבריטניה תאלץ לשלם 500 ליש"ט יותר בכל חודש על המשכנתה שלה. ב־Full Fact הראו כי החישוב הזה הוא בעייתי. גם מכיוון שהוא מתייחס לסוג מסוים מאוד של משכנתה, וגם מפני שהוא נערך ביחס למצב ב־2020 - זמן רב יחסית לפני עידן טראס - וכולל העלאות ריבית שאינן קשורות אליה.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לקריאה נוספת:
ריאליטי צ'ק: בדיקת עובדות לדבריה של ליז טראס בפרלמנט
פול פאקט: בנק אנגליה לא מכר אג"ח מדינה במיליארדים לפני התוכנית של טראס
פול פאקט: בטענות הלייבור על התייקרות המשכנתה חסר הקשר חשוב