המוצר הלוהט שמתחרה בבנקים - קרנות כספיות / אילוסטרציה: Shutterstock
קרנות הנאמנות הכספיות הפכו מתחילת השנה ללהיט בקרב מי שמחפש אפיק סולידי להשקיע בו את הכסף בתקופה של ירידות חדות בשוקי ההון. נתוני רשות ני"ע מגלים כי מתחילת השנה גייסו הקרנות הכספיות כ-18 מיליארד שקל, מחצית מהסכום רק בחודש וחצי האחרונים.
● ההלוואות התייקרו: מה קרה לפיקדונות בבנקים בספטמבר, ואיפה התשואה הכי גבוהה
● הכסף שלכם בקרנות כספיות? אתם מוותרים על תשואה ולא מודעים לכך | המשקיע האינטליגנט, WSJ
● איבד את הפחד: הציבור ממשיך להגדיל את ההפקדות למסלולי הפנסיה המנייתיים | בדיקת גלובס
לשם השוואה, קרנות הנאמנות המתמחות במניות בחו"ל פדו מחודש ינואר ועד לסוף השבוע האחרון סכום דומה, של כ-17 מיליארד שקל.
ההשקעה בקרן כספית פשוטה לביצוע ויכולה להתבצע באופן עצמאי או באמצעות יועץ השקעות.
למרות הנהירה של רבים מהמשקיעים לקרנות הכספיות, מוצר שדומה יותר לפיקדונות שמציעים הבנקים מאשר לקרנות הנאמנות, ולמרות יתרונות משמעותיים שמעניקות הקרנות הללו, הציבור הרחב עדיין מעדיף לשמור את כספו בבנקים.
כך, בעוד שבספטמבר נכנסו לקרנות הכספיות כ-6 מיליארד שקל, היקף הפיקדונות בבנקים צמח בכ-50 מיליארד שקל.
גלובס עושה סדר במוצר שהופך שוב למבוקש בתנאים של חוסר ודאות בשוקי ההון וריבית עולה, עבור מי שמחפש תחליף נזיל לפיקדונות בבנקים.
מהי קרן נאמנות כספית?
קרן נאמנות כספית היא למעשה יותר מוצר חיסכון מאשר מוצר השקעה. הן הרבה יותר סולידיות מאשר קרנות נאמנות אחרות (המשקיעות במניות ובאג"ח) ומציעות ריבית כמעט קבועה, כזו הזהה כמעט לחלוטין לריבית הבנק המרכזי במדינה שבה הן פועלות. הקרנות הכספיות בישראל החלו לפעול בראשית 2008, וכיום פועלות בארץ 32 קרנות כספיות, רובן באפיק השקלי, אך יש קרנות המציעות למי שמחזיק חשבון דולרי גם קרן דולרית.
במה משקיעה קרן כספית?
קרן כספית יכולה להשקיע בפיקדונות בנקאיים, במק"מים (תעודות מלווה קצר מועד), בניירות ערך מסחריים בדירוג A1 עד 25% מהתיק, ולא יותר מ-2.5% לנייר ספציפי, ובאיגרות חוב ממשלתיות, או כאלו המדורגות בדירוג AA ומעלה. משך החיים הממוצע של כלל נכסיה לא יכול לעלות על 90 יום לפדיון.
מהי התשואה שהקרנות הכספיות מציעות?
התשואה של הקרנות הכספיות בכל חודש נעה סביב ריבית בנק ישראל, אך גבוהה במקצת.
התשואה דומה לפיקדון בריבית משתנה, בניגוד לפיקדונות ריבית קבועה שבהם הכסף ננעל על פי הריבית שבה נסגר ההסכם, ולא מתעדכנת כשהריבית עולה.
מעל לריבית בנק ישראל הקרנות מציעות תשואה של כ-0.1%-0.2% מאחר שהן מחזיקות במח"מ (משך חיים ממוצע) של עד 90 יום, ויכולות לשלב מק"מים קצת יותר ארוכים, שכיום נותנים תשואה של 3% (לעומת ריבית בנק ישראל של 2.75%) וכן לקנות אג"ח קצרות מאוד של בנקים, שמוסיפות שברי אחוז נוספים.
קרנות כספיות דולריות מציעות כבר תשואה גלומה המתקרבת לאזור של 4%, מכיוון שהריבית בארה"ב גבוהה יותר, והן כבר גייסו השנה מאות מיליוני דולרים מלקוחות ישראלים.
למה קפצה ההשקעה בכספיות?
לדברי אייל גורן, מנכ"ל פסגות קרנות נאמנות, מדובר ב"שילוב של שני דברים. הראשון הוא תנודתיות וירידות חדות בשוקי המניות והאג"ח, שגרמו למשקיעים לחפש אחר אלטרנטיבה סולידית.
"השני הוא שאחרי 15 שנה שבהן הריבית הייתה אפסית, והקרנות נתנו תשואה אפסית, היום אפשר - ברמת סיכון ששואפת לאפס - לקבל תשואות שמתעדכנות עם ריבית בנק ישראל.
"לקוח יכול לקבל השקעה סולידית, נזילה כל יום, בלי עלויות נסתרות, ולקבל 3%. כך שהעוצמה של הגיוס של הקרנות הכספיות עלתה ככל שהריבית עלתה".
ואכן, הנתונים מגלים התאמה בין ריבית בנק ישראל והמצב בשוק ההון להיקף הנכסים שמנהלות הקרנות הכספיות לאורך השנים.
כך למשל, בין אוקטובר 2012 לאוקטובר 2013, כשהריבית עוד נעה בין 1% ל-2% הגיע היקף נכסי הקרנות הכספיות ליותר מ-60 מיליארד שקל, והן היוו כמעט 30% מסך נכסי תעשיית הקרנות המקומית.
כאשר השווקים התייצבו באמצע העשור הקודם, ובנק ישראל הוריד את הריבית ל-0.1%, הציבור משך את הכסף מהקרנות הללו, והיקף נכסיהן צנח לפחות מ-20 מיליארד שקל.
בשנת 2021, שנת שיא מבחינת שוקי ההון, הציבור העדיף את הקרנות האחרות, שהשיגו תשואות גבוהות, ונכסי הקרנות הכספיות הגיעו לשפל של 4.5% בלבד מנכסי קרנות הנאמנות הישראליות.
מה גובה דמי הניהול שגובות הקרנות?
דמי הניהול נעים סביב 0.1%. הקרן הכספית היקרה ביותר גובה דמי ניהול של 0.17% והזולה ביותר אף "משלמת" דמי ניהול, שלאחר דמי ההפצה לבנקים עומדים על מינוס 0.07%.
כלומר, בהנחה של תשואה של 3% בשנה, התשואה נטו תעמוד על בין 2.83% ל-3.07%.
הביקוש ייקר את דמי הניהול?
לדברי גורן ייתכן כי יש גופים שינסו להעלות את דמי הניהול, אך התחרות הגדולה בשוק תפעל כגורם ממתן ואף מרתיע. "יש תמיד תחרות בתעשייה. בישראל מותר להעלות דמי ניהול בכל שנה קלנדרית ב־1 בינואר. דמי הניהול העדכניים נקבעו כשהריבית הייתה אפס, והקרנות נתנו תשואה של 0.1%-0.2%, ולכן, כשהיום הן נותנות סביב 3%, ייתכן שיהיו מי שינסו להעלות דמי ניהול. אבל התחרות תגרום לכך שדמי הניהול יהיו אטרקטיביים מאוד, ובכל מקרה, גם עם דמי ניהול של 0.2% הקרנות עדיפות משמעותית על הפיקדונות".
גורם בשוק מציין כי ניסיון העבר מלמד שבגלל הגנריות האבסולוטית של המוצר, והתשואות הכמעט זהות, התחרות הביאה גוף מסוים להציע 0 דמי ניהול. "במשך כמה חודשים ראינו נדידה של כספים לקרנות שלו, ולאחר שהוא גייס הוא העלה דמי ניהול, וכל הכסף עבר לחברה אחרת, שהורידה דמי ניהול. האם יהיה מישהו שינסה לעשות את זה גם הפעם, כדי לרכוב על הבאזז? כנראה שכן".
מה יתרונות הקרן הכספית מול הפיקדונות בבנקים?
היתרון הראשון והמשמעותי ביותר הוא הנזילות. על מנת ליהנות מריבית משמעותית בפיקדונות הבנקאיים הלקוח חייב לסגור את הכסף לתקופה של שנה ומעלה. מנתוני בנק ישראל שפורסמו אתמול, הריבית הממוצעת על פיקדונות קצרי-טווח (עד שלושה חודשים) בריבית קבועה עומדת על 0.73%, ואילו זאת שמציעים הבנקים למי שיסגור את הכסף לתקופה של שנה עד שנתיים עומדת על 2.59% לכל התקופה, כלומר עדיין פחות מריבית בנק ישראל.
בתקופה של תנודתיות רבה בשווקים, משקיע שירצה לחזור לשוקי ההון במקרה שהגלגל יתהפך, ולמשוך את הכסף מהפיקדון הבנקאי לפני תום התקופה המוגדרת, ייאלץ לשלם קנס, בעוד שבקרנות הכספיות הכסף זמין למשיכה מיידית.
היתרון השני נוגע לתשלום המס בעת משיכת הכסף. בקרנות הכספיות הלקוח ישלם 25% על הרווח הריאלי (הרווח בהפחתת האינפלציה). כיום האינפלציה בישראל עומדת על 4.6%, בעוד שהתשואה של הכספיות היא סביב ריבית בנק ישראל, שעומדת על 2.75%, כך שהלקוח לא ישלם מס. לעומת זאת, בפיקדונות, המס חל על הרווח הנומינלי, ועומד על 15%, כלומר על כל שקל רווח הלקוח ישלם 15 אג' כמס.
אז מדוע הציבור עדיין "מעדיף" השקעה בפיקדונות?
הבנקים אומנם מחזיקים עשרות יועצי השקעות, אולם נוטים להכווין אותם לייעד את כספי הציבור לפיקדונות הבנקאיים, שמשמשים את הבנקים כבסיס למתן הלוואות שניתנות בריבית גבוהה יותר מזו המוצעת על הפיקדונות. בנוסף, בנק ישראל לא מרשה לבנקים לגבות דמי ניהול חשבון על החזקה בקרן כספית, אלא רק דמי הפצה, שנעים סביב 0.1% בלבד, כך שהמוצר אינו כדאי לבנקים.
לאן הולך השוק הזה?
גורם בשוק מסביר כי בניגוד לפיקדונות הבנקאיים, הקרנות הכספיות לא הצליחו לייצר "דביקות של הכסף למוצר. אין נאמנות. הלקוחות אומרים 'באנו לחנות כאן עד שהשוק יירגע', וברגע שהשוק התאושש וחזר להיות בר-השקעה, הכסף ייצא החוצה. זה 'הר השקלים' המדובר, ואין לי ספק שברגע שהשוק יחזור להיות מעניין גם הפעם נראה אקסודוס - כסף יוצא בהמוניו ולקוחות שמחפשים תשואה גבוהה יותר במקומות אחרים".
לדברי גורן, בעולם גייס המוצר בתקופה האחרונה מאות מיליארדים. "הפוטנציאל בישראל הוא עשרות מיליארדי שקלים. היום הקרן הכספית הכי גדולה מנהלת 4 מיליארד שקל, וב-2008 הגדולה ביותר ניהלה מעל 10 מיליארד שקל, אך כשהורידו את הריביות לאפס, הכסף יצא מהקרנות.
"אבל כל עוד סביבת הריבית גבוהה, הכספיות הן אלטרנטיבה צומחת, ואני מניח שבשנה הבאה נוכל לראות שוב קרנות כספיות שמנהלות יותר מ-10 מיליארד שקל, ואני מקווה שהציבור יבין שזה מוצר שעדיף על פיקדונות".
גורן טוען כי מי שקנה את הקרן כתחנת מעבר יוציא את הכסף שלו. "עם זאת, אם הוא קנה אותה כתחליף למזומן שישב לו בבנק ועשה לו תשואה של אפס, והיום הוא מקבל בכל חודש תשואה חיובית על המזומן שלו, הכסף יכול להיות יותר יציב, וחלק מהחוסכים לא יחזור כלל להשקיע בשוק ההון - בעיקר חוסכים סולידיים שמסתפקים בתשואה של 3%, או מי שצריכים את הכסף בטווח המיידי".