מאסאיושי סון (סופטבנק) וצ'ייס קולמן (טייגר גלובל) / קולאז': טלי בוגדנובסקי
טייגר גלובל, אחת מקרנות ההשקעה המובילות של עידן הקורונה, עדכנה בתחילת החודש על כוונת השותף המוביל, ג'ון קורטיוס, לעזוב את תפקידו בשנה הבאה. קורטיוס אינו שם מוכר בקרב עובדי ההייטק בישראל, אך לעזיבתו השפעה גדולה על הענף. הוא היה איש הקשר בין הכסף הגדול של טייגר גלובל, קרן של 95 מיליארד דולר, לבין עשרות יזמים ישראלים שחיפשו מימון מהיר, רשת קשרים ענפה ומינימום התערבות בדירקטוריון. כסף ושקט תעשייתי הם לא סחורה שמקבלים מרוב הקרנות, והיזמים הישראלים למדו בשנתיים האחרונות להעריך זאת בזכות קרנות כמו טייגר גלובל.
● מסימני המשבר: ההייטק כבר לא בטופ 3 של מודעות הדרושים
● סטיקספיי הישראלית נסקה ב-255% ביום המסחר הראשון שלה: "חברה צנועה שצריכה להבקיע ולפרוץ"
במהלך שנתיים בלבד ביצעה הקרן קרוב לחמישים עסקאות בישראל - מבלי להחזיק בשותף מקומי וכמעט מבלי לבקר כאן. יותר משליש מהפורטפוליו הישראלי בנוי מחדי קרן או מחברות שיצאו להנפקה כמו איירון סורס, סנטינל וואן, פאגאיה, ראפיד, סניק, גונג ומליו. החל משנת 2020 התפרסם קורטיוס בתעשייה כמי שהיה יוצר קשר עם יזמים ישראלים מבטיחים, קובע עמם פגישה בלונדון, ולעתים קרובות מסיים אותה עם התחייבות להשקעה. הצ'ק היה נוחת בחשבון הבנק זמן לא רב לאחר מכן.
התגובות בתעשייה המקומית לחדשות על עזיבתו לא איחרו לבוא. קורטיוס הוא דמות שנויה במחלוקת בקרב המשקיעים הישראליים. זכורה להם הפעם ההיא בקיץ 2021, שבה הגיע לארץ עם צוותו מתוך מטרה מוצהרת לצאת עם עשרה הסכמי השקעה בתוך שבוע - קצב מהיר שקרנות ישראליות לא מורגלות בו ושלדעתם של כמה משקיעים עמם שוחחנו מעיד על היכרות שטחית עם החברות.
משקיעים אחרים יצאו להגנתו של קורטיוס: התנהלותו המהירה הביאה אותו לזכות ביותר עסקאות, אבל האם הדבר סייע בשורה התחתונה לקרן? תוצאות קרן ההשקעות הפרטית של טייגר גלובל נותרו חסויות אך קרן הגידור שלה, שמשקיעה בחברות ציבוריות, הפסידה 50% מהשקעותיה בחציון הראשון של השנה. שוק ההייטק הפרטי אמנם מגיב באיחור למשבר, אך גם שם השווי מתחיל לרדת ולאיים על יכולתן של קרנות הענק לייצר ערך מהשקעותיהן. פירמת שבלת דיווחה כי חלה עלייה בסיבובי הגיוס המגלמים ירידת שווי לחברות צמיחה וסטארט־אפים מ־4% ל־9% בתוך שנה מסך סיבובי הגיוס.
בו בזמן, קרנות דומות לטייגר גלובל, כגון קוטו (Coatue) וסופטבנק, דיווחו על הפסדים, כולל בהשקעות פרטיות, ספגו עזיבות ופיטורים - ועברו להשקיע בחברות צעירות. השקעות שדורשות מעט משאבים, מגלמים פוטנציאל רווח גדול יותר, אך גם מרכיב סיכון משמעותי.
על פי חברת המחקר IVC, טייגר גלובל הפסיקה כמעט לחלוטין להיכנס להשקעה בחברות הייטק ישראליות בוגרות - אותן חברות צמיחה שנהגו לגייס מאות מיליוני דולרים לפי שווי של מיליארדים - ועברה להשקעות זעירות של מיליוני דולרים בודדים בחברות צעירות. קורטיוס, בינתיים, ממשיך לפעול בקרן עד 2023, שבמהלכה יעזוב את טייגר גלובל במטרה להקים קרן משל עצמו.
מנהלי ההשקעות בסניק ופיירבלוקס עזבו
בה בעת, קרן הענק קוטו (Coatue), שמנהלת 70 מיליארד דולר וביצעה עשר השקעות ענק בחדי קרן ישראלים וישראלים למחצה - דוגמת פיירבלוקס, ראפיד, קאטו, דיל וטריפאקשנס, ספגה מהלומה החודש עם עזיבות של לפחות שלושה בכירים. בין העזיבות: סבסטיאן דיוסטרהופט, שניהל את השקעות הקרן בסניק הישראלית; ולוקה שמידט, שניהל את ההשקעות בפיירבלוקס - חברת אבטחת עסקאות הקריפטו מתל אביב, ובסטארקוור - חברת טכנולוגיית ההצפנה מנתניה שמשמשת רשתות בלוקצ'יין. אלה הגיעו לאחר עזיבתו של השותף הבכיר מאט מאצאו, אחד הוותיקים בקרן.
הקרן האטה משמעותית את השקעותיה בישראל. למעשה, לאחר שמונה השקעות ב־2021, השנה השקיעה סך הכל בחברה ישראלית אחת: סטארקוור. בד בבד נכנסה להשקעה בסיבוב הטרום־הנפקה של טריפאקשנס, שאיננה ישראלית - אך היא בעלת מייסדים ישראלים המתגוררים בארה"ב ומפעילה מרכז פיתוח קטן בתל אביב.
עד חודש ספטמבר האחרון, הקרן צברה הפסדים של 18.7%, ונכון לחודש מאי - קוטו הקטינה את החשיפה שלה להשקעות ב־14%.
מגמה דומה נרשמה גם בסופטבנק, אף היא קרן צמיחה שמשקיעה בחברות פרטיות וציבוריות. יאני פיפיליס, מי שניהל את צוות ההשקעות של קרן ויז'ן 2 של סופטבנק בלונדון והיה שותף לגיוסו של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן לקרן, הודיע על עזיבתו עם שותפים נוספים. הוא עתיד להצטרף למנכ"ל קרן ויז'ן שפרש גם הוא לאחרונה, רג'יב מיסרה, שסומן בעבר כמחליף האפשרי של מייסד סופטבנק - מסיושי סאן.
השניים יקימו קרן חדשה בהיקף של 6 מיליארד דולר בצירוף של משקיעים מאיחוד האמירויות כמו קרן מובאדלה וקרנות מאמירות אבו דאבי, שמשקיעות בקרן ויז'ן 1. באופן אבסורדי, הקפידה הקרן להדגיש עם צירופו של כהן כי לקרן ויז'ן 2 אין משקיעים ממדינות ערב. אולם, לפי ההערכה, המטרה המקורית בגיוס כהן הייתה משיכת משקיעים מאיחוד האמירויות ומערב הסעודית.
על פי מחקר של PitchBook, רג'יב ופיפיליס אינם לבד. מאז 2020 עזבו מחצית מחברי הדירקטוריון את קרן ויז'ן של סופטבנק, ודירקטוריון הקרן איבד 11 מתוך 15 חברים. בחודש שעבר יצאה הקרן היפנית למהלך קיצוצים שבמהלכו יפוטרו 150 איש, כ־ 30% מהעובדים, בעקבות ההפסדים. בשני הרבעונים האחרונים, קרנות ויז'ן 1 ו־2 רשמו הפסד מצטבר של 41.3 מיליארד דולר.
דמות המפתח באופרציה הישראלית של סופטבנק
יאני פיפיליס היה דמות מפתח באופרציה הישראלית של סופטבנק: מלונדון הוא ניהל את איתור ההשקעות בחברות ישראליות, ואת בדיקת הנאותות לפני כל השקעה שכזו. כהן, שדיבר בעבר על רצונו להתמודד על ראשות הממשלה ומכלה כעת את תקופת הצינון שלו, ממשיך את תפקידו בקרן סופטבנק ללא שינוי, ומדווח ישירות למייסד סופטבנק, מסיושי סאן. יתר על כן, לגלובס נודע כי הוא חתם בקרן לשנה נוספת.
למרות זאת, תחת כהונתו של כהן, סופטבנק כמעט ולא ביצעה השקעות גדולות בישראל - למעט הובלת ההשקעה בחברת הסייבר קלארוטי ומיזוגה עם מדיגייט. תחת כהן פועל בישראל עמית לובובסקי, מנהל השקעות בסופטבנק המתגורר בארה"ב ומגיע מדי כמה שבועות לישראל על מנת לבחון חברות חדשות להשקעה. "עמית ויוסי היו תלויים מאוד ביאני וברג'יב, וכשהם עזבו הייתה קצת עצירה", אומר בכיר שמכיר את התנהלות סופטבנק בישראל. "יש שם הרבה חשיבה מחדש - זו קרן שרשמה הפסדים רבים - אך העזיבות והפיטורים בקרן אינם מוסיפים לאווירה".
סופטבנק פעילה בישראל גם באמצעות בן וייס, שותף יהודי יליד אוסטרליה, שמשקיע בחברות צעירות במסגרת סופטבנק ונצ'ר אסיה - קרן הממוקמת בדרום קוריאה ומתמחה בחברות סטארט־אפ צעירות.
הקרנות ש"גילו" מחדש את ענף הטכנולוגיה
טייגר גלובל, סופטבנק וקוטו הן רק כמה קרנות מקבוצה גדולה של קרנות גידור וקרנות מעורבות ש"גילו" מחדש את ענף הטכנולוגיה בשנות הקורונה, לאחר הירידה בתשואות החברות הציבוריות ועלייה בתשואות החברות הפרטיות. קרנות אלה, שמחזיקות בדרך כלל בקרן גידור שמשקיעה בחברה ציבורית ובקרן נוספת המשקיעה בחברות פרטיות, התקנאו בתשואה שהשיגו מנהלי ההון סיכון - וניצלו את הריביות הנמוכות והכסף הזול של שנות הקורונה כדי להשקיע בבת אחת מאות מיליוני דולרים בחברות ענק, לפי שווי של מיליארדים.
קרנות אלה גם הואשמו בניפוח שווי של חברות: הסכומים הגדולים שהרעיפו על היזמים והחברות לא העניקו להם שליטה, אלא נתח קטן יחסית מן המניות - מה שבתורו הגדיל את שוויה של החברה באופן מלאכותי. טייגר גלובל, למשל, איננה מחזיקה ביותר מ־15% בחברה ישראלית.
כעת, עם עליות הריבית, הירידות בשוק ההון, והתפוצצות בועת שווי החברות לצד נסיגה מסין כיצרן או כשוק צרכני - מביאות חברות פורטפוליו של קרנות רבות לאובדן שווי אדיר. סופטבנק, למשל, סבלה רבות מהנפקת דורדאש שהונפקה בסוף 2020 - ומאז ירדה מנייתה ב־73%. גם ביטול רכישת חברת השבבים ARM על ידי אנבידיה ב־40 מיליארד דולר מוקדם יותר השנה, היווה מכה גדולה לקרן היפנית. טייגר גלובל אף היא סבלה מהירידות בשווקים הציבוריים, ביניהן של מניות מבטיחות שהכזיבו כמו זום, רובין הוד ודוקוסיין. היא נאלצה להקטין את חשיפתה למניות יורדות כמו דורדאש, קוינבייס וקרבנה.
"טייגר, קוטו ודומותיהן לא נעלמו, הן פשוט חזרו למקום ממנו באו: השקעות בחברות ציבוריות. היכן שהיום, לאחר כל הירידות, ניתן אולי להכות את הבנקים ביכולת להשיג תשואה גדולה", אומר משקיע בכיר אחד. משקיע אחר איתו שוחחנו, דווקא מברך על יציאתן של קרנות הענק משוק חברות הצמיחה. "אין הצדקה להשקעות מהירות כמו אלה שנעשו כאן בשנתיים האחרונות", אומר המשקיע. "לפני שמשקיעים, צריך לפגוש את החברה לאורך שנים בנקודות זמן שונות ולפתח מערכת יחסים ארוכה עם היזמים. אי אפשר לפגוש את היזם בפעם הראשונה, באותה הפגישה שבה מציעים לו הסכם השקעה. את החברה צריך להכיר לאורך שנים בנקודות זמן שונות ולפתח מערכת יחסים ארוכה עם היזמים. במובנים רבים, כעת אנחנו חוזרים למצב שבו היינו לפני שנה וחצי - שוק שנשלט על ידי המשקיעים הישראלים, ושמשקיעים אמריקאים פועלים בו בשיתוף פעולה - מבלי לזרוק כסף על היזמים".