גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה נכשל החוק ליישוב סכסוכים במשפחה, ואיך אפשר לתקן אותו?

בארבע השנים שבהן פורסמו נתונים על יישום החוק, רק 12% עד 15% מהזוגות המסוכסכים פתרו את המחלוקות ביניהם באמצעות מנגנון יישוב הסכסוך של החוק ● ואולם על אף כישלונו המוחלט של החוק, בשנת 2020 הורחב תוקפו לחמש שנים נוספות ● מהם הכשלים בחוק, ואיך ניתן לתקנם?

גירושים / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur
גירושים / אילוסטרציה: Shutterstock, Elnur

הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה

בשנת 2016 החל יישומו של חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, שמטרתו המוצהרת הייתה להפחית את מספר והיקף ההתדיינויות בסכסוכים פנים-משפחתיים בין בני זוג או בין הורים וילדיהם, באמצעות כפיית הליך מקדמי גישורי ומניעת האפשרות להגיש תביעות לבית המשפט בטרם הושלם.

המחוקק סבר כי בני זוג רצים מהר מדי לבתי המשפט ומגישים תביעות שכוללות השמצות ועלבונות כלפי הצד שכנגד, שיש בהם כדי ללבות את הסכסוך. לכן, בשש השנים האחרונות, גבר או אישה המעוניינים להגיש תביעה שקשורה לפירוק הנישואים ביניהם, נדרשים לגשת תחילה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני ולהגיש "בקשה ליישוב סכסוך", שהוא טופס פשוט הכולל את פרטי הצדדים בלבד. לאחר הגשת הטופס, הצדדים מוזמנים למפגש עם עובד סוציאלי, שמנסה לשכנע אותם כי מוטב להם ליישב את המחלוקות ביניהם באמצעות גישור, מאשר באמצעות הגשת תביעות בבית המשפט.

בג"ץ קבע: אישה שבגדה במשך עשור תקבל בגירושים מחצית מהרכוש
איך התחלקו בני זוג בהליכי גירושים במניות שהחזיקו במשותף?
20 שנה לאחר שנפרדו: אישה דרשה מחצית מהרכוש שבעלה לשעבר הוריש לזוגתו. מה קבע בית המשפט?
איך משפיעה בגידה על הנישואים? לפי בית הדין, תלוי אם הזוג חילוני או דתי

החוק הוגדר תחילה כהוראת שעה לשלוש שנים, כדי לבחון את מידת הצלחתו, והנה, על אף כישלונו המוחלט, בשנת 2020 הורחב תוקפו של החוק לחמש שנים נוספות.

הכישלון נלמד קודם כל מהעובדות הסטטיסטיות שמפרסמת המדינה עצמה בנושא: בארבע השנים שבהן פורסמו נתונים אודות יישום החוק, רק 12% עד 15% מהזוגות המסוכסכים פתרו את המחלוקות ביניהם באמצעות מנגנון יישוב הסכסוך של החוק. שליש מהזוגות לא טרחו אפילו להשתתף בפגישה שנקבעה להם עם העובד הסוציאלי.

שתי בעיות מהותיות

בהתחשב בנתונים עגומים אלה, אפשר היה לצפות כי תוקם ועדה לניתוח כישלון יישום החוק, שתצביע על הכשלים שנולדו, וכיצד אפשר לתקנם או לשפרם, בטרם יוחלט על הארכה אוטומטית ועיוורת של החוק לשנים נוספות, אולם לא נראה כי יש עניין בכך מצד המחוקק.

אשמח לסייע בנושא זה, באמצעות ציון שתי בעיות מהותיות.

ראשית, הסיבה העיקרית לריצה של בני זוג להגשת תביעות הדדיות בישראל היא מרוץ הסמכויות בין בית הדין הרבני לבית המשפט לענייני משפחה. מי שמגיש ראשון תביעה נגד השני, "תופס" סמכות בערכאה שהוא בוחר בה, לפי שיקולים אסטרטגיים שונים.

לא זאת בלבד שהחוק ליישוב סכסוכים לא פתר את בעיית מרוץ הסמכויות, אלא שהוא החמיר אותה בצורה ניכרת. בעוד שבעבר, כדי לתפוס סמכות בערכאה הרצויה, התובע היה צריך להשקיע בהכנת כתב תביעה, לחשוב מה הוא תובע ולמה - הרי שכעת, כדי לתפוס סמכות, כל שנדרש הוא למלא את הטופס. התובע לא צריך אפילו להחליט מראש באיזו ערכאה הוא ירצה להגיש אחר-כך את תביעותיו, זה ממש "נגעת נסעת".

כמו כן, החוק לא פתר את הבעיה של הכללת "לכלוכים" מיותרים וצהובים על בן הזוג במסגרת ההליכים המשפטיים. אם המטרה הייתה באמת למנוע את הסלמת הסכסוך מההיבט הזה, הרי שהדרך הנכונה להגיע לתוצאה זאת אינה למנוע מהורה את הגישה לבית המשפט, כדי לתבוע מזונות שהוא זקוק להם מההורה האחר, אלא ליצור טופס מובנה לתביעת מזונות, במקום להתיר מלל חופשי מיותר. הפרמטרים הנחוצים להכרעה בנושא מזונות ידועים היטב, והם טכניים בלבד: גובה השכר, היקף הרכוש, רשימת ההוצאות וחלוקת זמני שהות. אין רלוונטיות לרקע הסכסוך בין ההורים, בגד לא בגד וכו'.

ניתן כמובן גם לחייב בהוצאות משפט צד אשר חורג מהנדרש על-פי הטופס וכולל מלל מיותר שכל תכליתו השחרת הצד השני. למרבה הצער, פירוט החלק "הצהוב" נותר רלוונטי לגמרי במסגרת תביעות הגירושים המתנהלות בבתי הדין הרבניים, שם גם כיום לא ניתן להתגרש פשוט מרצון חופשי, ולפיכך גם בעיה זאת לא טופלה ולא נפתרה כלל על-ידי החוק ליישוב סכסוכים.

עוד כתבות

שר החוץ של עומאן, סייד באדר בן חמד אל-בוסעידי, נפגש עם סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, לקראת השיחות העקיפות בין ארה''ב לאיראן, בז'נבה / צילום: Reuters, via REUTERS

הזעקה שניסתה להגיע לחדרי הדיונים: הגולים האיראנים בז'נווה מול "השטיח האדום" של המשטר

הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד), המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין ההריסות במטולה לצמיחה של כרמיאל: מפת העסקאות החדשה של הנדל"ן בצפון

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

כוחות איטלקיים לצד סירת מהגרים, בסמוך לאי למפדוזה / צילום: Reuters, Juan Medina

"מצור" בים התיכון: איטליה משנה את כללי המשחק נגד ההגירה הלא־חוקית

במסגרת רפורמה דרמטית, איטליה תאפשר לחיל הים למנוע כניסת סירות מהגרים למים הטריטוריאליים ולגרשם למדינות שלישיות שהוגדרו "בטוחות" ● החוק החדש גם מטיל קנסות כבדים על ארגוני הסיוע למבקשי המקלט, ומהווה חלק מהחרפת המאבק האירופי בהגירה הלא־חוקית

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים