אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין
ההסכם המסתמן שמגבשים חמשת הגופים המוסדיים עם אהרון פרנקל, למכירת מניות שופרסל שהם מחזיקים לידיו, צפוי לכלול שני סעיפים מיוחדים. סעיף אחד שקובע כי אם פרנקל ימכור את נתח מניות שופרסל שירכוש לגוף גדול אחר, הגופים יתחלקו איתו ברווחים שייווצרו לו. הסעיף השני הוא ספציפי יותר למקרה שבו פרנקל דווקא יקנה עוד מניות, ככל הנראה מחברת מגדל שאינה שותפה להסכם המתגבש. אם ירכוש פרנקל מניות במחיר גבוה יותר, גם כאן ייכנס לתוקף מנגנון מיוחד שיפצה את המוסדיים על המחיר הגבוה יותר שלפיו יירכשו המניות.
● המיליארדר שרוצה להשתלט על רשת שופרסל חושף את התוכניות | ראיון
● המאבק מסתיים בעסקה: פרנקל ימכור לנכסים ובניין את החזקתו בגב-ים
● המוסדיים כבר פחות מתלהבים מחברות ללא גרעין שליטה, ושופרסל היא רק דוגמה | ניתוח גלובס
שישה גופים מוסדיים מחזיקים כיום בכ-60% משופרסל. חמישה מהם (אלטשולר שחם, הראל, הפניקס, מנורה וכלל ביטוח) מנהלים מגעים עם אהרון פרנקל למכירה של כחמישית מהחזקותיהם. חברת מגדל אינה צד למשא-ומתן המתגבש ואינה מעוניינת למכור את המניות, משום שהיא מעריכה כי המחיר המוצע בעסקה (25 שקל למניה) נמוך מדי.
מניית שופרסל עלתה במעל ל-10% בשבועיים האחרונים, והיא נסחרת כיום סביב 24 שקל, לא הרחק מהמחיר בו אמורה להתבצע העסקה עם פרנקל. אם המכירה תצא לפועל, פרנקל יחזיק בשלב הראשון בכ-10% משופרסל ויקבל אופציה להגדיל את החזקתו בהמשך להיקף שעדיין לא ידוע במלואו, ייתכן שעד 15% ואף מעבר לכך.
ניסיון להרתיע את פרנקל ממימוש החזקות מהיר
המטרה של המוסדיים היא שפרנקל ייכנס ויהפוך לבעל מניות דומיננטי בשופרסל. הכנסת הסעיפים שיידרשו ממנו להתחלק ברווחים אם יחליט לממש במהירות את החזקותיו ולגרוף רווח מהיר, נועדה דווקא לנסות להרתיע ולהשאיר אותו בשופרסל לתקופה ארוכה. המוסדיים למעשה מעוניינים למכור לפרנקל חלק ממניותיהם, במטרה שהוא יישאר לאורך זמן ויתמוך בתוכניות ההשבחה, בעיקר הנדל"ניות, ששופרסל מבקשת לקדם.
כל זאת על רקע דשדוש במניית שופרסל שנסוגה בשנה האחרונה ב-7%, וסובלת מחולשה לנוכח התגברות התחרות בענף הקמעונאות לצד זינוק בעלויות שכר העובדים ומחירי מוצרי המזון.
גורם מוסדי ששוחח עם גלובס אמר כי המוסדיים רוצים לתמוך ביו"ר שנבחר לאחרונה, איציק אברכהן, לאחר מספר טלטלות עזות בהנהלת החברה השנה. "אנחנו רוצים לתת קונטרה לאברכהן. ראינו שכמעט כל החברות ללא גרעין שליטה בבורסה פשוט לא מתפקדות יותר מדי. אני חושבת שזה מהלך שנועד לבצע איזון מסוים".
לדברי אותו גורם, "נכון שהמוסדיים תמכו באברכהן, אבל זה היה יותר בבחינת הרע במיעוטו. אמרנו: יש פה מישהו שמכיר את החברה, עדיף לקחת אותו. אבל אנחנו רואים שלמרות זאת העניינים לא עובדים שם כמו שצריך, ונראה לנו שאם יהיה בעל שליטה 'הנדס און' שיאזן את העניינים, זה יהיה טוב לחברה".