גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה מה שיאיץ בניית עשרות אלפי דירות בתע"ש השרון? הטיפול בקרקעות מזוהמות עובר ליזמים

סדרת פסיקות בעליון הובילה לגיבוש מסמך הנחיות שיאפשר תכנון מוסדר של תוכניות על קרקעות עם חשד לזיהום ● בדיקת הקרקע והטיהור, שעלותם יכולה להגיע למיליארדים, תוטל על היזם במקום על המדינה ● האם העלויות הכבדות ירחיקו יזמים מהשקעות פוטנציאליות?

תע''ש רמת השרון / צילום: תמר מצפי
תע''ש רמת השרון / צילום: תמר מצפי

אפולוניה, תל השומר, תע"ש השרון ועוד רבות: מסמך הנחיות שגיבש מטה התכנון הלאומי, ושהגיע לידי גלובס, מנסה לעשות סדר בתכנון תוכניות מגורים על קרקעות מזוהמות. המסמך עשוי לסייע בשחרור של כ־95 אלף יחידות דיור בהליכי תכנון. האתגר: המסמך מעביר את האחריות על הטיפול בקרקע לידיו של היזם, משימה שיכולה לבדה להסתכם במיליארדי שקלים - ולהרחיק השקעות עתידיות.

התאחדות בוני הארץ מתריעה: העלאות הריבית מורידות את קצב הבנייה
רשות המסים האמריקאית בעקבות משקיעי הנדל"ן הישראלים

המהלך התגבש בעקבות סדרה של פסיקות מצד בית המשפט העליון, סביב כמה תוכניות המתוכננות על קרקעות החשודות כמזוהמות. המפורסמת שבהם היא תוכנית אפולוניה של הוותמ"ל בהרצליה, שבה מתוכננות לקום 2,687 יחידות דיור חדשות, אך היא לא היחידה. ישנן עשרות אלפי יח"ד אשר "נתקעו" במשך שנים סביב נושא טיהור הקרקעות, שהוביל בסופו של דבר לביקורת חריפה מצד בית המשפט העליון על המדינה.

בפסק הדין האחרון שניתן בעליון בנוגע לתוכנית אפולוניה בהרצליה, במאי 2021, ציין השופט עוזי פוגלמן כי המדינה בחרה לבדוק את נתוני הקרקע בשלבים מאוחרים שלה, עובדה הפוגעת בציבור. "דחיית קבלת הנתונים לשלב הביצוע, והותרת הדיון בהשלכותיהם לצוות המלווה, פוגעת בשיתוף הציבור, העומד בלב ההליך התכנוני", כתב פוגלמן. "המדינה בטיעוניה הדגישה את היתרונות בקידום התוכנית כאמצעי לסייע לקידום מאמצי השיקום של המתחם. ברם, אין זה אפשרי לכרוך את שיקום הקרקע בהליך התכנוני ללא בחינת השלכותיו על פיתוח הקרקע".

עלויות טיהור תע"ש השרון: 2.6 מיליארד שקל

בעקבות פסיקות העליון הבינו אנשי מטה התכנון הלאומי כי נדרש סדר בעניין, בעיקר בשלבים הראשונים של הכנת תוכניות שבתחומן ישנו חשד לקרקע מזוהמת או למי תהום מזוהמים - הגדרה שגיבש זה מכבר המשרד להגנת הסביבה. לפי הגדרה זו ישנן תעשיות המוגדרות כ"מעגל ראשון", שם קיימת "סבירות גבוהה לנוכחות מזהמים בקרקע הגורמים לסיכון". בין התעשיות הללו ניתן למצוא את תעשיות האנרגיה; מפעלים לייצור ולעיבוד מתכות; תעשייה כימית; ואתרים לניהול פסולת.

 

מסמך ההנחיות של מטה התכנון הלאומי קובע איזה מידע נדרש למוסדות התכנון בנוגע לתוכניות שבתחומן קיים חשד לזיהום קרקע או לזיהום מי תהום, ודורש הכנת "מסמך בחינה סביבתית" שבו ייכלל המידע. בין היתר, קובע המסמך כי בתוכנית שניתן להוציא מכוחה היתר בנייה, ושמתקיימת או התקיימה בה בעבר פעילות הנמנית עם "המעגל הראשון", יידרש יזם התוכנית להכין מסמך בחינה סביבתית, שיכלול סקר היסטורי, תוכנית לחקירת הקרקע ופירוט ממצאי החקירה, וממצאי חקירת מי תהום אם תידרש.

מדובר בעבודות שמסתכמות בעשרות אלפי שקלים במקרה של קרקע קטנה, ומאות אלפים במקרה של קרקע בשטח גדול. במסגרת העבודות, נבחנת הקרקע המזוהמת, מאותרים מוקדי הזיהום ומדוגמת הקרקע, כדי לעמוד על רמת הזיהום.

לעלויות אלו צריך להוסיף את עלויות הטיהור של הקרקע, אשר גם הן יוטלו על היזם - ועלולות להגיע לסכומים אדירים. כך, ההערכות הן שעלויות פינוי הקרקע במתחם תע"ש השרון, שבו מתוכננות להיבנות 36 אלף יח"ד סמוך לרמת השרון, יכולות להגיע עד לכ־2.6 מיליארד שקל; עלות טיהור הקרקע במתחם תע"ש מגן בתל אביב היא 1.5 מיליארד שקל.

עם זאת יש לציין כי במתחמים רבים המדינה היא שנחשבת ליזם, כך שהיא זו שתישא בעלויות. במנהל התכנון מציינים שהרווח העצום הצפוי מתוכניות גדולות אלו, עולה עשרות מונים על העלויות הצפויות של עבודות טיהור הקרקע.

"באזורי הביקוש לא תהיה בעיה לממן עבודות טיהור בהיקפים כאלה", אומרת רוני בריל, יועצת סביבה ושמאית מקרקעין. "גם אם מדובר במיליארדים - כמות הדירות שתיבנה, והמחיר שבה תימכר כל דירה, יכסו זאת. אבל מה דינן של קרקעות מזוהמות במקומות שבהן הקרקע לא שווה הרבה? הן יישארו מזוהמות כי אין יזם שירצה לשקם אותן?

"שיקום קרקעות, בטח בקרקעות שבהן הפעילות המזהמת הייתה של המדינה, לא צריך להיות קשור לכוחות השוק. צריך לעשות אותו, פשוט כי צריך לעשות. ויש דבר נוסף, רלוונטי מאוד לתע"ש השרון: האם רק בנייה תממן כאן טיהור קרקעות? עד שיש לנו שטח כזה במרכז הארץ, חייבים לבנות שם עיר חדשה? אנחנו כורכים שוב ושוב בין טיהור לבנייה, כשהיום כולנו מבינים כמה חשובים דווקא השטחים הפתוחים".

המסמכים יהוו תנאי לקליטת התוכנית

מסמך ההנחיות קובע, בין היתר, כי המסמכים שנדרש יזם התוכנית להכין ייקבעו על ידי היועץ הסביבתי של מוסד התכנון הרלוונטי, וכי קבלת המסמכים המדוברים תהווה תנאי לקליטת התוכנית. עוד מומלץ על עריכת התייעצות מקדימה עבור תוכניות מפורטות שהיזם מבקש לקדם, כדי לשקף את המצב הקיים ליזם, "בטרם יחליט אם ומתי לקדם את הכנת המסמכים הנדרשים". המסקנות מההליך עלולות לגרום ליזמים פוטנציאליים להתרחק מהשקעות, מה שעשוי להתגלגל להפחתת היקף הבנייה - ולעליית מחירי הדיור.

במטה התכנון מדגישים כי מסמך ההנחיות החדש משותף ומוסכם על המשרד להגנת הסביבה ועל רשות המים, ונוסח על רקע אותן פסיקות בדיונים סביב התוכניות השונות. לכן, אמור להיות מקובל גם על בית המשפט העליון ולאפשר סוף־סוף את קידום התכנון בתוכניות, המציעות עשרות אלפי יחידות דיור חדשות.

שירה ברנד, סגנית יו''ר מטה התכנון הלאומי / צילום: ניב קנטור

סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי, שירה ברנד: "המתווה אושר לאחר תהליך ארוך שבסופו הושגה הסכמה עם כלל השותפים הרלוונטיים, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים, משרד המשפטים ומוסדות התכנון. המתווה נותן מענה הן להיבטים התכנוניים והן להיבטים המשפטיים, ובכך ישחרר עשרות אלפי יחידות דיור באזורי ביקוש".

מעמותת אדם טבע ודין נמסר: "במסמך לא נדרש שהבדיקות והחקירה של מקורות הזיהום תהיה מלאה. חייבים להוסיף דרישה לפיה בלי קבלת תמונה מלאה בנוגע לזיהום אסור לתכנן בשטח. כמו כן, חבל שהסדרת נושא כל כך חשוב לא נעשית תוך שיתוף ציבור, שיוכל להעיר הערות בנוגע לפגמים בנוהל המוצע, וכך ניתן היה לתקנם. יש לקוות שכך ייעשה בעתיד. המסמך אינו מספיק כדי להבטיח שנושא הזיהום יילקח בחשבון ברצינות בהליכי תכנון".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל