גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר רוצים להגביל את הפנסיה הצבאית לאנשי קבע שמוצאים קריירה שנייה במגזר הציבורי

סקירה של הכלכלנית הראשית באוצר ממחישה את האבסורד שמאחורי התנפחות הפנסיות ליוצאי הצבא לחבות של 285 מיליארד שקל, על אף שרובם ממשיכים לעבוד אחרי הפרישה ● באוצר שואפים להחזיר "קופה ציבורית" שקבעה הפחתה בקצבה עבור מי שהועסקו גם אחרי שסיימו את שירות הקבע

הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה
הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

במשרד האוצר זוכרים עדיין את כאב הבטן שחשו כשהתבשרו על אחת הכוונות הראשונות של הממשלה היוצאת. שר האוצר אביגדור ליברמן ושר הביטחון בני גנץ ניסו אז, לפני יותר משנה, להכשיר את התוספות השנויות במחלוקת לפנסיות הצבאיות, למורת רוחם של פקידי המשרד הפעם, במשרד לא ממתינים למינוי השרים החדשים ומקדימים תרופה לדיוני התקציב הקרובים.

חוק הפנסיות של גנץ: הפשרה החדשה יכולה לשים סוף לעיוות היסטורי | דעה
חובות המדינה לבעלי פנסיה תקציבית חצו את רף הטריליון שקל
שוב: בג"ץ החליט לא לעצור את "הגדלות הרמטכ"ל" בפנסיות הצבאיות

סקירה חדשה, שפרסמה היום (א') הכלכלנית הראשית באוצר, מבקשת להמחיש את האבסורד שמאחורי התנפחות הפנסיות ליוצאי הצבא לחבות אסטרונומית של 285 מיליארד שקל - ומרמזת על כוונות האוצר בנושא.

באוצר מנסים להפריך את התזה לפיה פורשי צה"ל נזקקים לפנסיות חריגות ברמתן בשל קשיים בהשתלבות בשוק התעסוקה לאחר פרישתם. הנתונים מראים כי רוב אנשי הקבע (76%) ממשיכים לעבוד לאחר שהם עולים על אזרחי ומשתכרים 21,400 שקל בחודש בממוצע - בנוסף לפנסיה שמשלמת המדינה.

לפי הסקירה, קיימים פערים רחבים בין רמות השכר בקריירה השנייה של אנשי הצבא. בעוד שבעשירון הנמוך עמד השכר על 3,500 שקל בלבד, המרמז על העסקה במשרה חלקית, מגיע השכר בעשירון העליון ל-85,000 אלף שקל בממוצע. מהעשירון השישי ומעלה, שכר פורשי צבא הקבע גבוה מהשכר הממוצע במשק.

"כך מתקבל שככל שהפנסיות הגבוהות יותר של פורשי צבא הקבע, ביחס לפנסיות של כלל פורשי שירות המדינה, נועדו לפצות על סיכויי השתלבות נמוכים בשוק העבודה עם תום שירות הקבע, הממצאים בעבודה זו מלמדים כי דווקא הפנסיות הגבוהות משולמות למי שנהנים מרמות שכר גבוהות משמעותית מהממוצע במשק", כתבו באוצר.

מהנתונים עולה כי קצין ותיק הזכאי לפנסיה תקציבית - שלא ניתנת לקצינים חדשים ב-20 השנים האחרונות - יזכה לאורך השנים לקצבה ממוצעת של 8.7 מיליון שקל. סכום זה גבוה ב-437% מהממוצע בקרב כלל עובדי שירות המדינה. נגד יקבל 6.1 מיליון שקל בממוצע במשך תוחלת החיים. הפערים הגדולים לעומת יתר עובדי המדינה נובעים בין היתר מגיל הפרישה הנמוך בצה"ל - גיל 45 בממוצע לקצין וגיל 50 לנגד.

בתוך הסקירה מסתתרת שאיפה של אנשי המקצוע באוצר, שלא מן הנמנע שעוד תונח על שולחן המשא-ומתן מול משרד הביטחון: החזרת מנגנון "קופה ציבורית" שקבע בעבר הפחתה בגובה הקצבה עבור מי שהועסקו לאחר פרישתם מצה"ל בשירות המדינה ברמות שכר גבוהות. בהתאם, מתמקד המסמך בתופעה ארוכת השנים של גיוס יוצאי צבא למשרדים ממשלתיים, חברות ממשלתיות ומוסדות מדינה אחרים.

הצדקה לקופה ציבורית? יוצאי הצבא זוכים למשכורות גבוהות יותר במגזר הציבורי

קרוב לרבע (22.3%) מיוצאי הצבא שנכנסו למשרה חדשה, מצאו אותה במגזר הציבורי. רמות השכר שלהם גבוהות בכ-43% מאשר של חבריהם מהשירות אשר נקלטו במגזר הפרטי - כ-30,000 שקל בשירות המדינה לעומת כ-21,000 שקל בשוק הפרטי.

באוצר מפרטים את רשימת מקומות העבודה השכיחים ביותר בקליטת פורשי צבא במגזר הציבורי: התעשייה האווירית, עיריית תל אביב (כולל בית החולים איכילוב) ומשרד החינוך. שכיחות יחסית גבוהה נמצאה גם בקרב עובדי מערכת הבריאות ויתר העיריות.

וכאן מגיעים באוצר לפואנטה: "על רקע רמות השכר הגבוהות יותר להם זוכים פורשי צבא הקבע שנקלטו במגזר הציבורי, זה המקום להזכיר כי בעבר היה קיים מנגנון קופה ציבורית". באוצר מדגישים: "לו היה קיים מנגנון זה גם כיום, היו נחסכים סכומים משמעותיים מהחבות האקטוארית בגין פורשי צבא הקבע".

המשא-ומתן הקואליציוני בין סיעות גוש הימין עדיין נמשך ומלאכת חלוקת התיקים טרם הושלמה. אבל כבר עכשיו נשקף מחלונות משרד האוצר צונאמי מתקרב של דרישות תקציביות. המשוואה לפיה "אם מכפילים את התקציבים לאברכים - אז למה לא לאנשי צבא"? עשוייה להדהד ולחזור על עצמה עם דוגמאות מתחלפות, מצד כל שר חדש שייכנס לתפקיד ויציג את תוכניותיו השאפתניות בחודשים הבאים לאנשי אגף תקציבים.

עוד כתבות

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"