גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחסן, בית בושת או גן: פסק הדין שפותח את השאלה מה נחשב לדירת מגורים

ביהמ"ש העליון קבע כי אין להכיר במחסן ששימש שלא כדין כדירת מגורים, כמזכה בפטור ממס שבח לדירות מגורים, אך בכל זאת העניק לבעליו פטור כ"מקרה חריג ומיוחד" • פסק הדין פתח את הדלת למחלוקות המס הבאות סביב השאלה מתי שימוש אסור בנכס למגורים שולל את הפטור ממס

הבניין ברחוב מגידו 5 בתל אביב / צילום: איל יצהר
הבניין ברחוב מגידו 5 בתל אביב / צילום: איל יצהר

סגירת מרפסת או מחסן צמוד לדירה לטובת עוד חלל בדירה, פיצול דירה אחת לשלוש־ארבע־או יותר יחידות דיור עצמאיות, הפיכת מקלט, מחסן ואפילו לול תרנגולים לדירת מגורים - כל אלה הפכו מזמן לפרקטיקות שגורות בישראל. אבל כש"דירות המגורים" הללו נמכרות מתחילות הבעיות. אחת השאלות המרכזיות שעולות במקרים אלה היא האם אותה דירה שהייתה בעברה מחסן־לול־מקלט, מזכה את בעליה בפטור ממס שבח כדירת מגורים יחידה בעת המכירה של הנכס.

שני שותפים מכרו דירה ב-10 מיליון שקל - וזכאים לפטור מלא ממס
רשות המסים האמריקאית בעקבות משקיעי הנדל"ן הישראלים

השאלה הזאת הגיעה בשבוע שעבר להכרעת בית המשפט העליון, שקבע כי נכס שבעת מכירתו משמש בפועל למגורים, אולם לפי ייעודו השימוש בו למגורים אינו כדין - אינו נחשב "דירת מגורים" המזכה בפטור ממס, "למעט חריגים מיוחדים ונדירים". מהם אותם חריגים מיוחדים ונדירים? את השאלה הזאת השאיר בית המשפט לפרשנות בכל מקרה ומקרה.

המחסן שהפך לדירה

במקרה שבו הכריע העליון מדובר על נכס בשטח של כ־55 מ"ר בקומת הקרקע בבניין ברחוב מגידו 5 בתל אביב. על־פי היתר הבנייה שהוצא ב־1945, ייעודו של הנכס הוא "מחסן, גרז' ושטח פתוח בין עמודים" או "גרז', הסקה ומחסן". ואולם, בנכס הותקנו המתקנים הנחוצים לדירת מגורים, והוא כלל שני חדרים, מטבח וחדר אמבטיה, ושימש בפועל למגורים במשך עשרות שנים.

כשבני הזוג שטיין, בעלי הנכס, ביקשו למכור את הנכס לצד שלישי, הדברים החלו להסתבך: הם ביקשו ממנהל מיסוי מקרקעין לקבל פטור ממס שבח כ"דירת מגורים מזכה" (כדירה יחידה שלהם). מנהל מיסוי מקרקעין סירב להכיר בנכס כ"דירת מגורים מזכה", אך ועדת הערר קיבלה ברוב דעות את הערעור שהוגש על־ידי עורכי הדין מאיר מזרחי, אפרת סולומון וטלי יהושע, וקבעה כי הם זכאים לפטור ממס.

המחלוקת הגיעה אל בית המשפט העליון, שקבע כי המקרה הספציפי מהווה חריג המצדיק בכל זאת הכרה בנכס כ"דירת מגורים" לצורך מתן הפטור ממס שבח, בין היתר משום שהנכס נמצא בשכונת מגורים, שימש למגורים מעל 70 שנה, כשבני הזוג רכשו אותו הם שילמו מס רכישה בגין דירת מגורים, והם אף שילמו עליו ארנונה לאורך השנים כדירת מגורים.

מי שבקיא בשוק הנדל"ן באזור תל אביב, יכול לספר כי הנסיבות הללו אינן חריגות כל־כך. בעלי נכסים רבים שאינם מיועדים למגורים - מקלטים, מחסנים, חניות, חנויות, חדרי כביסה, מלטשות יהלומים לשעבר באזור הבורסה ברמת גן ועוד - מסבים אותם למגורים ומשכירים אותם במשך שנים רבות. האם כולם יהיו זכאים לפטור ממס שבח בחלוף עשרות שנים?

עו"ד אייל עזורי - לשעבר מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב ונתניה ומי שהתנגד לסווג את הנכס של בני הזוג שטיין כדירת מגורים בתפקידו ברשות המסים, וכיום בעליו של משרד לעריכת דין המשמש כיועץ לדלויט - סבור כי הפתח שהותיר העליון אינו רחב כל־כך. לדבריו, "בית המשפט העליון סייג את קביעתו ב'חריגים מיוחדים ונדירים', אך אלה אינם כוללים מקרים שבהם מוסבים לולים למשל לדירות מגורים".

לא כל מומחי מיסוי המקרקעין נחרצים כמו עזורי. חלק מהם אמרו לגלובס כי פסק הדין "השאיר לעורכי הדין הרבה עבודה", כיוון שהוא השאיר את השאלה מה נחשב כ"חריג" לדיונים בין הנישומים לרשות המסים. הם מספרים כי מאז פרסום פסק הדין בעניין המחסן של בני הזוג שטיין, הם קיבלו טלפונים רבים מלקוחות ששואלים האם "הנכס שלי כן או לא יוכר?".

בית בושת ומאורת סמים

אחת השאלות הפתוחות, למשל, היא מה קורה אם מתקיימים רק חלק מהחריגים? לדוגמה, הסביבה אינה סביבת מגורים, אבל הפכו את הדירות לדירות מגורים; או שמס הרכישה ששולם לא היה עבור דירת מגורים. "זה נשאר בסימן שאלה, וכל מקרה ייבחן לגופו כשתגיע המחלוקת הספציפית לבית המשפט", אומרת עו"ד אפרת סלומון, שותפה במשרד מאיר מזרחי ושות', אשר ייצגה את בני הזוג שטיין. בינתיים, גם בפסק הדין שטיין וגם בפסיקות קודמות ובחוק עצמו כבר ניתנה תשובה ברורה לגבי חלק מהנכסים שמתחזים לדירות.

אחת השאלות שנדונה בפסיקה סביב דירת מגורים המזכה בפטור, הייתה מה הדין כאשר נעשה בנכס שימוש בלתי חוקי לטובת ניהול בית בושת. יולנדה נפתלי־לוי החזיקה בנכס ברחוב יפו בחיפה, במרתף של בניין, וכשמכרה אותו, ביקשה פטור ממס שבח בגין דירת מגורים יחידה. רשות המסים התנגדה, כיוון שהתברר כי הנכס שימש כבית בושת: המבנה חולק לשבעה חדרים קטנים שבהם מיטה ווילון, ולא היו בו מטבח או כלים סניטריים כלל. בית המשפט קבע כי עקב השימוש במקום שלא למגורים ובהיעדר מאפיינים של דירה - לא מדובר בדירה מזכה.

בית כנסת וגן ילדים

בכל הנוגע לשימוש בדירות מגורים לטובת בית כנסת או גן ילדים, החוק ברור: דירה אשר שימשה להפעלת גן ילדים או בית כנסת, יכולה להיחשב כדירת מגורים מזכה גם אם לא שימשה למגורים בפועל, בהתקיים תנאים מסוימים. "תיקון 36 לחוק מס שבח קובע כי אם בגן הילדים היו יותר מ־10 ילדים, או שהמקום שימש כבית כנסת למתפללים - יוכר הנכס כדירת מגורים גם אם לא נעשה בו שימוש למגורים כלל", מסבירה עו"ד סלומון.

דירות נופש ו־Airbnb

אחת השאלות המתבקשות - וגם כזו שנדונה בפסיקה - היא מה קורה כאשר נעשה שימוש בדירת מגורים כדירות נופש או Airbnb. פסק הדין בנושא ניתן בעניינם של בני הזוג חכים, אזרחי צרפת, שרכשו דירת נופש ב"אי" אשר על שפת ימה של הרצליה. בעת שמכרו את דירת הנופש שרכשו, סירב מנהל מיסוי מקרקעין נתניה להכיר בדירת הנופש כ"דירת מגורים מזכה". העליון קבע כי משעה שדירת נופש, מעצם טיבה, שוללת מגורים רגילים דרך קבע, אין לומר כי מדובר ב"דירת מגורים" לצורך פטור ממס שבח.

משרדי עורכי דין ואדריכלים

שימוש נפוץ נוסף בדירות הוא לטובת משרדים, למשל ניהול משרד עורכי דין באחד מחדרי הבית, משרד אדריכלי או מכון קוסמטיקה. האם במכירה יישלל הפטור? לדברי עו"ד עזורי, התשובה לכך תלויה בשטח שיועד ל"משרד" לעומת שטח המגורים. "לפי לשון החוק, דירה תיחשב למגורים אם נעשה שימוש פיזי בלפחות 50% משטח הדירה למגורים. לדוגמה, בדירת 5 חדרים, שימוש בחדר אחד לפעילות שאינו למגורים (בדרך־כלל עבודה במקצועות חופשיים) לא יפגע בסיווג שלה כדירת מגורים מזכה".

חשוב לדעת, מציין עו"ד עזורי, כי החוק והפסיקה הכירו בכך שגם דירה שעמדה ריקה לחלוטין ולא שימשה כלל למגורים, תזכה את המוכר בפטור ממס.

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?