ח"כ טלי גוטליב, הליכוד (ספי עובדיה ויניר קוזין, גל''צ, 20.11.22) / צילום: כדיה לוי
מאז הבחירות השיח הפוליטי והתקשורתי רווי ביוזמות חקיקה שונות שלפחות על פניהן עשויות לחולל תמורות משמעותיות בתחום המשפט בישראל. אחת מהן, שעלתה עוד במהלך מערכת הבחירות, היא ביטול העבירה שנקראת "מרמה והפרת אמונים", בה, כזכור, מואשם גם ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו. כשחברת הכנסת הטרייה של הליכוד טלי גוטליב נשאלה על כך במהלך ראיון לגלי צה"ל, היא הצדיקה את הביטול, בין היתר, בכך ש"בכל מדינה מתוקנת עבירת מרמה והפרת אמונים לא קיימת בספר החוקים". אבל האם זהו אכן המצב?
● האם יש קונצנזוס בשמאל על הצורך לבטל את העברה של מרמה והפרת אמונים
● היוזמה של הציונות הדתית תשנה את משפט נתניהו? בחנו אותה משלוש זוויות
● משפטנים בכירים: כך אפשר לתקן את מערכת המשפט בלי לדרוס אותה
עסקנו לאחרונה בעבירה הזאת בכתבה שפרסמנו, ושם ציינו כי על־פי סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) מ־2016, מקור העבירה הוא באנגליה, והיא הגיעה משם למדינות רבות ששיטת המשפט שלהן נשענת על זו הבריטית. אומנם בחלק מהמדינות הללו החליטו למקד את העבירה במהלך השנים, או אף לבטל אותה לאחר שהגדירו חוקים שונים שיחליפו אותה, אך יש מדינות שבהן גם כיום המצב בתחום זה דומה מאוד לישראל.
הראשונה שבהן היא אנגליה עצמה (יש הבדלים משפטיים בין החלקים המרכיבים את בריטניה), בה העבירה נקראת "התנהגות פסולה של נושא משרה ציבורית" (misconduct in public office). על־פי הסקירה של הממ"מ, העבירה לא מעוגנת אומנם בחקיקה הפלילית, אלא "נוצרה ופותחה במסגרת הפסיקה האנגלית ועל בסיס הנחיות התביעה הכללית". כלומר, מבחינה טכנית ניתן אולי לטעון כי העבירה אכן "לא קיימת בספר החוקים", אבל בפועל בהחלט ניתן להעמיד בגינה לדין.
יותר מכך, כפי שקרה בישראל, גם באנגליה העבירה התרחבה מאוד עם השנים בעקבות פסיקות של בתי משפט, ורשימת נושאי המשרה שכפופים לה גדלה. בסקירה של הממ"מ נכתב על כך שהעבירה הזו התפתחה "מעבירה שבליבה מצוי מניע של שחיתות או חוסר יושר אל עבירה רחבה יותר (ולעיתים עמומה יותר) שכוללת גם מחדלים שבוצעו בפזיזות או באדישות מצד בעלי משרה ציבורית". הדברים אף הגיעו למעין אבסורד לאחר שב־2019 קבע בית משפט שלום במדינה כי אפשר להעמיד לדין את בוריס ג'ונסון, אז מועמד לראשות הממשלה, על הפרת אמונים, לאחר שנטען נגדו כי הסלוגן על האוטובוס של מחנה הברקזיט ב־2016 היה מטעה במכוון (ההחלטה נהפכה במהירות על־ידי ערכאה גבוהה יותר).
אומנם, בדצמבר 2020 המליצה נציבות המשפט במדינה (Law Commission) לא להותיר את העבירה בצורתה הנוכחית, אך ככל הידוע לנו מאז ההמלצות לא קודמו, ובכל מקרה גם שם נכתב כי "אין לבטל את העבירה מבלי תחליף מתאים של עבירות סטטוטוריות" (דבר שעומד לפחות בניגוד לחלק מהיוזמות שנשמעו כאן בעניין, שקראו קודם כל לבטל את העבירה).
על־פי הנחיות הפרקליטות באנגליה, אכן יש העדפה לשימוש בסעיפי אישום ספציפיים שמופיעים בחוק הפלילי, אך ניתן להשתמש בסעיף "מרמה והפרת אמונים" כאשר "אין עבירה סטטוטורית רלוונטית, אבל ההתנהגות או הנסיבות הן כאלה שבכל זאת יש להתייחס אליהן כאל פליליות"; או "כאשר יש עבירה סטטוטורית, אך יהיה קשה או לא ראוי להשתמש בה".
מדינה מרכזית נוספת שהמצב בה דומה לזה ששורר בישראל היא קנדה. שם סעיף 122 לחוק העונשין מגדיר עבירה בשם "הפרת אמונים על-ידי משרת ציבור" (Breach of trust by public officer). לפי הסקירה של הממ"מ, "בדומה לישראל, גם בקנדה העבירה היא עבירת מסגרת. כתוצאה מכך… בתי המשפט (שם) נדרשו לפרשנות העבירה, וזאת בשל ההגדרה הרחבה והעמומה יחסית שלה בספר החוקים הקנדי" (בחלק מהמקרים בתי המשפט שנדרשו לכך אכן צמצמו במידת מה את גבולות העבירה).
ניתן אף להתרשם מהדמיון בין נוסח החוק הקנדי והישראלי. כך, בעוד שבחוק הישראלי נכתב (בסעיף 284 לחוק העונשין) כי "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה נגד יחיד, דינו - מאסר שלוש שנים"; בחוק הקנדי מופיע הנוסח הבא: "כל משרת ציבור שמבצע מעשה של מרמה או הפרת אמונים בהקשר של חובותיו בתפקיד, גם אם המרמה או הפרת האמונים לא היו נחשבות לעבירה ביחס לאדם פרטי, ייחשב לאשם (באחת משתי עבירות אפשריות)". העונש על העבירה הראשונה הוא עד חמש שנות מאסר.
מלבד שתי המדינות הללו, שבהן, כאמור, המצב דומה מאוד לישראל, יש עוד מדינות שבהן בהחלט קיימת עבירה מסוג זה בספר החוקים (מדינות שונות בארה"ב, באוסטרליה בדרום אפריקה ועוד) אם כי ברוב המדינות הללו העבירות אכן עברו במהלך השנים תהליך שהפך אותן ממוקדות יותר ופחות מעורפלות.
פנינו אל ח"כ גוטליב עם המידע הזה, והיא השיבה לנו כך: "באף מדינה שציינתם אין עבירה של מרמה והפרת אמונים בנוסחה כמו בישראל. גם בישראל, בדיוק כמו שאני אומרת, יש שורת עבירות מרמה בחוק העונשין: קבלת דבר במרמה, קבלת דבר בתחבולה, זיוף וכו' על כל הרבדים, סעיף 415 ואילך… לכן העבירות הללו קיימות. אותו דבר (בכל הנוגע ל)עבירות שקשורות בטוהר המידות, שוחד, תיווך לשוחד וכו' - (אלה) עבירות ספציפיות שקיימות בתוך חוק העונשין. ולכן עבירת מרמה והפרת אמונים זו עבירה שפוגעת בעיקרון החוקיות, ואף שניסיתם למתוח את הדברים בתגובה שכתבתם לי, הרי שדבריי מובהקים כסלע: אין עבירה של מרמה והפרת אמונים, גם לא במדינות שציינתם".
בשורה התחתונה: דבריה של גוטליב לא נכונים. עבירה בשם מרמה והפרת אמונים קיימת במדינות רבות שמערכת המשפט שלהן מבוססת על שיטת המשפט הבריטי, ובמדינות כמו אנגליה וקנדה היא אף דומה באופיה לעבירה הישראלית ("עבירת סל" או "עבירת מסגרת"). ישנן מדינות שבמהלך השנים החליפו את העבירה בקבוצת עבירות ממוקדות יותר שנועדו להילחם בשחיתות שלטונית.
תחקיר: אוריה בר-מאיר