בבריטניה מקודמת בימים אלה יוזמת חקיקה שעשויה להשפיע דרמטית על חלוקת הכוח בשוק ראיית החשבון הבריטי: ממשלת בריטניה פרסמה להערות הציבור הצעת חוק לפיה חברות ציבוריות גדולות, הנכללות במדד FTSE 350, יחויבו להעסיק משרד רואי חשבון בינוני לביצוע כ-30% מעבודת הביקורת. מטרת המהלך היא להגדיל את מספר השחקנים בחלק העליון של שוק הביקורת, ולהוריד למינימום את הנזק שייגרם אם אחת מארבע הפירמות הגדולות תקרוס.
● בקרוב בישראל? ממשלת ספרד תסייע למשקי בית לעמוד בזינוק בהחזרי המשכנתאות
● חברות ענק מאיימות לעבור מאירופה לארה"ב: האם זו תחילתה של מלחמת סחר?
● הדילמה הכלכלית של הימין בבריטניה ובארה"ב: לנהל פנקסים או לנהל מהפכות | פרשנות
על-פי הפרסומים, ארבע הפירמות הבינלאומיות הגדולות בבריטניה, החברות בביג 4 העולמי - KPMG, Deloitte, PwC, EY - שולטות בשוק הביקורת בחברות הציבוריות, ומבצעות ביקורת לדוחות של כ-100 חברות במדד FTSE 250.
העלויות שיושתו על החברות בשל יישום הצעת החוק, אם תעבור, מתבררות כגבוהות במיוחד - ומוערכות בכמיליארד פאונד לאורך עשור (כ-100 מיליון ליש"ט בשנה). המתנגדים להצעה כבר משתמשים בהערכות הללו וטוענים כי אין להצעה הצדקה כלכלית. מנגד, התומכים טוענים כי בטווח הרחוק, ההצעה תוביל ליציבות של המשק ולשגשוג. אולם, הגלים של הצעת החוק הבריטית לא מוגבלים לחופי האי. האדוות של הדיון בהצעת החוק כבר מגיעות ומטלטלות את שוק ראיית החשבון בעולם, ועולה השאלה האם מדינות נוספות יקדמו מהלכים דומים.
"בריטניה מובילה בשנים האחרונות מספר מהלכים שאמורים להגביר את התחרות בתחום ראיית החשבון", מציין רו"ח שלומי שוב, ראש החוג לחשבונאות וסגן דיקן בית ספר אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן. "מצד אחד, באמצעות הפרדת חטיבות הייעוץ מחטיבות הביקורת בהקשר של חיזוק אי-התלות של רואה החשבון, ומצד שני באמצעות הגדלת כוחם של המשרדים הבינוניים. צעדים אלה מגיעים על רקע השיח העולמי הגובר והולך בנושא הריכוזיות בתחום ראיית החשבון בעשור האחרון. מדובר בצעדים דרמטיים שככל ואכן יתרחשו בפועל, יכולים להשפיע משמעותית על שוק ראיית החשבון העולמי וייתכן כי בעקבות כך גם הישראלי שמתבסס עליו".
הרקע להצעת החוק הבריטית היא מגמה שהתעצמה לאורך העשורים האחרונים, שמהלכם גבר כוחן של פירמות הביג 4 בעולם. "לאורך כל השנים, יש מגמה שהולכת וגדלה של התרחקות של המשרדים הגדולים, והתחזקות שלהם לעומת הבינוניים והקטנים", מסביר רו"ח יזהר קנה, שותף מנהל בפאהן קנה. "היא נובעת מהמעבר של העולם לחברות רב-לאומיות שנדרש להן טיפול רב-לאומי, וגם לעצם הגודל של החברות שמחייב טיפול על-ידי פירמות גדולות עם כוח-אדם משמעותי - אז הן פונות לביג 4. פירמות בינלאומיות במעגל השני, כמו BDO או GT, חלקן מצליחות לשמור על קצב גידול כמו הגדולות וחלקן משתרכות מאחור".
לדבריו, נוצר מצב שחברות ענק, כמו מיקרוסופט, קוקה קולה וחברות ענק רב-לאומיות אחרות מבוקרות רק על-ידי משרדי הביג 4. "זה מצב שמטריד את הממשלות, ולכן יש כל הזמן מהלכים שעולים ויורדים לבצע התערבות של הרגולטור בשוק על-מנת להקטין את הריכוזיות, ואנגליה מובילה בנושא הזה לעומת אחרים".
רו"ח קנה מציין כי הרגולטור בבריטניה חושב שבאמצעות הצעת החוק, הוא יכריח את החברות לתת למשרדים נוספים להיכנס. "הכלל של ה-30% יצליח ליהנות משני העולמות. מצד אחד, המשך הובלה ודומיננטיות של המשרדים הגדולים, ומצד שני כניסה של שחקנים נוספים שאפשרה להם בהמשך להיכנס כשחקנים מובילים".
חמש פירמות שולטות בשוק הישראלי
הדיון על הריכוזיות בביקורת חברות ציבוריות התקיים בעבר גם בישראל, אך בשנים האחרונות הוא נעלם מהבמה. על רקע הדיון בהצעת החוק בבריטניה, עולה השאלה האם הוא יתעורר מחדש. זאת, במיוחד לאור הנתונים שמלמדים על שליטה מוחלטת של הפירמות הגדולות בשוק הביקורת של החברות הציבוריות.
לפי דירוג Duns 100 לשנת 2022, חמש פירמות ראיית חשבון גדולות - מתוכן ארבע החברות בביג 4 העולמי - מחזיקות בכ-90% מהשוק. מהדירוג עולה כי פירמת ראיית החשבון והייעוץ הגדולה ביותר - EY ישראל, מבקרת את דוחותיהן של 251 חברות ציבוריות, Deloitte ישראל מבקרת 125, PwC ישראל מבקרת 121, BDO ישראל מבקרת 108 ו-KPMG-סומך חייקין מבקרת 84.
"הדיון סביב הצורך לבזר ולחלק סיכונים בשוק מתעורר פעם אחר פעם בגלל מקרים כמו אנרון וקריסת פירמת רואי החשבון אנדרסן, שמהווים נורת אזהרה", אומר רו"ח קנה. "המצב הקיים בעולם הוא כזה שהגדולים - גדולים מדי בשביל ליפול. הרגולטור לא יכול להרשות לעצמו שמחר אחת הפירמות תתמוטט, כי השוק לא יוכל לתת לזה מענה. הרגולטורים בעולם בדעה שזה נכון שיהיה ריבוי עוסקים ומגוון דעות לטיפול בבעיות חשבונאות וביקורת מכיוון שכאשר יש מספר קטן של שחקנים יכול להיוותר קיבעון, כמו הריכוזיות בישראל בנושא ביקורת הבנקים. למה הרגולטור בישראל לא עוסק בכך, צריך לשאול אותו".
לדברי רו"ח איריס שטרק, ראש משרד שטרק את שטרק ונשיאת לשכת רואי החשבון לשעבר, הבעיה חריפה יותר. "יותר חברות ציבוריות בעולם יצאו מהמשרדים הבינוניים, וכולם הלכו לביג 4 כי זו רשת עולמית וזה הפך לשפה של כולם. אבל מעבר לכך, בחברות הציבוריות מעוניינים לקלוט לסמנכ"לי כספים רק מהביג 4. במערכי הכספים של החברות הציבוריות נמצאים רק בוגרי ביג 4 ולא בוגרי משרדים בינוניים שבקיאים באופן הרישומים, בעבודה מול רשויות המס, במסמכי חשבונות, ובעלי הבנה לעומק של 'רצפת הייצור' בחברות כי הם היו בשטח".
הריכוזיות הזאת מובילה לחשש שחורג מהחששות להסתמכות יתר על ארבע פירמות גדולות. "החשש הוא שהריכוזיות בענף ראיית החשבון תפגע באיכות הביקורת, וכפועל יוצא במידע עליו מסתמכים המשקיעים בשוק ההון", מסביר רו"ח שלומי שוב. "כלומר, הבעיה המובנית היא בעצם קיומם של 'מותגי על', ללא אפשרות מעשית לכניסת מתחרים חדשים לשוק ותוך ידיעה מראש כי אחרי פרשת אנדרסן, הרגולטורים הפיננסיים לא יאפשרו לפירמת ראיית חשבון נוספת לקרוס (כדי שהשוק לא יהפוך להיות ביג 3) - וכמעט לא משנה מה היא תעשה".
שוב מוסיף כי יהיה מעניין לעקוב אחרי התוצאות של המהלכים האלה בבריטניה, ולראות את ההשלכות שלהם על ישראל. "בישראל מצבנו קצת יותר טוב כי קיימים חמישה משרדים גדולים. ככל שליותר משרדים תהיה תשתית מספקת להתמודד עם סוגיות חשבונאות וביקורת של חברות ציבוריות, הדבר ישפר את איכות המידע בשוק ההון".
שוק ההון כולו נשען על גבם של רואי החשבון
בישראל יש חוקים שכבר מחייבים שילוב כוחות בין משרדי רואי חשבון גדולים ובינוניים. "בביקורת פנים שנעשית בחברות ציבוריות יש גם משרדים קטנים ובינוניים בגלל תקנות אי-התלות, וכך גם שירותים נלווים. חוק ניירות ערך, תקנות ניירות ערך ותקנות אי-התלות מגבילים את רואי החשבון המבקרים במתן שירותים נלווים, ולכן יש שיתופי-פעולה, אבל זו לא עבודת הביקורת", מסבירה רו"ח איריס שטרק.
החשיבה של בריטניה, לדבריה, נכונה. "אנחנו ניזונים מהראייה הבינלאומית. זה צורך שעולה מבעיה שקיימת וניכרת על פני השטח. זה מצטרף לכך שמדברים בפירמות הגדולות על הפרדת הייעוץ מהביקורת, ובכל מיני פירמות כאלה שמנסים לחדד את הערך בביזור סיכונים. הנושא של איכות הדוחות הכספיים צריך לעמוד בראש החשיבה של כל הרגולטורים הכלכליים של שוק ההון. הכול מתבסס על הגב החזק של שומרי הסף, של רואי החשבון המבקרים, ולכן צריך להוריד סיכונים למינימום. הבידול שנוצר לאורך השנים יצר נתק של הביג 4 מהשאר, והדיון על כך עולה היום יותר בגלל כשלים שקורים בביקורת בחברות רבות, שמראים שיש בעיה".
היא אינה מציינת את הכשלים, אבל רק לאחרונה פורסמו החקירות סביב היעלמותם של עשרות מיליוני שקלים בחברות האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט וגיבוי, שהיו מבוקרות על-ידי משרדי רואי החשבון EY ודלויט (בהתאמה).
שטרק מסכמת כי "יש הרבה יתרון במהלך של ביזור השוק, ניהול סיכונים. ברגע שאנחנו בשוק ריכוזי, גם הסיכונים מאוד מרוכזים. ישראל בדרך-כלל הולכת אחרי העולם והמגמות בעולם משפיעות גם על ישראל, אז ייתכן כי המהלך הבריטי יניע גם כאן מהלך".
הפירמות הגדולות לא מגיבות
בעוד שהפירמות הקטנות עשויות להרוויח מהצעת החוק הבריטית, אלה הגדולות צפויות להיפגע. גלובס פנה לכל פירמות הביג 4 בישראל בבקשה לשוחח על המהלך הבריטי, אך זכה לשתיקה רועמת מרובן. "זה נושא רגיש", הסביר אחד הבכירים שסירב להתראיין. הרגישות ברורה כאשר שולטים על 90% מהשוק.
אולם, אחד מבכירי הביג 4 טוען כי "המהלך לא יעיל, מסכן את איכות הביקורת ויכול לגרום יותר נזק מתועלת. לעודד תחרות זה נחמד, רק לא זו הדרך. יש מחקר של אוניברסיטת מנצ'סטר שאומר כי אין ראיה שמודל שיתוף-פעולה בביקורת בין משרדים גדולים לבינוניים מחזק את איכות הביקורת".
לדבריו, ההתנגדות של המשרדים הגדולים לא נובעת רק מהעלויות הכבדות שיוטלו על החברות הציבוריות. "זה לא יעיל ומטיל אחריות של 100% על כל צד לג'וינט (כל אחד מהמשרדים המבקרים), ואז אני צריך לעשות בקרת איכות גם על המשרד הנוסף".
מעבר לכך, מסביר אותו בכיר כי יש פערים גם בתהליכי בקרת האיכות ובטכנולוגיות של המשרדים הגדולים והקטנים. "במשרדים הגדולים, תהליכי הבקרה הרבה יותר מורכבים, ולא בטוח שהמשרדים הבינוניים יכולים לעמוד בהם".
הבכיר מוסיף כי כשהמשרדים הקטנים ינסו להצטרף, הם ייתקלו גם בחסמים שקבועים בחוק - כמו מנגנון אי-התלות. על-פי חוק, למשרד מבקר אסור להיות תלוי במושא הביקורת, ולכן אסור שהיקף שכר-הטרחה שלו יעלה על אחוז מסוים ממחזור ההכנסות.
