חברות ענק מאיימות לעבור מאירופה לארה"ב: האם זו תחילתה של מלחמת סחר?

המלחמה באוקראינה עדיין משתוללת, ומשבר האנרגיה שהיכה באירופה בעקבותיה נכנס לתקופת החורף הקריטית הראשונה שלו. אך כבר כעת, ההשלכות ארוכות הטווח של המשבר מתחילות להתברר. על רקע "סוף עידן" הגז הרוסי הזול, שהוכרז גם אם המלחמה תופסק, ומול חקיקה אמריקאית שנועדה לסבסד תעשיות שונות, אירופה מתעוררת בשבועות האחרונים כדי לגלות שענקי תעשייה שוקלים לעבור מעבר לים. לראשונה מאז פרוץ המלחמה, מסתמנים בקיעים בחזית האחידה שנרשמה עד כה בין ארה"ב לאירופה, ומנהיגים אירופאים מבקרים את המדיניות הכלכלית של הנשיא ג'ו ביידן ומגדירים אותה "לא הוגנת".

מפלצת הסבסוד האמריקאית

אירופה הייתה יריבה גדולה של ארה"ב בתחום הסחר העולמי בעשורים האחרונים, ונשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ אף הגדיר את האיחוד האירופי כ"אויב הגדול ביותר של אמריקה... בגלל מה שהם עושים לנו בתחום הסחר". אבל המלחמה באוקראינה, שהחלה בפברואר, שינתה את התמונה. עודף הסחר הגרמני העצום שנרשם במשך שנים והיה המוקד לביקורת אמריקאית הפך לגירעון עד לחודש שעבר, כאשר הגרמנים נאלצים להוציא הרבה יותר על רכש אנרגיה ומייצאים פחות בגלל ההאטה הגלובלית. העלות העצומה של המעבר האירופי בימים אלה מגז רוסי בצינורות לגז מונזל (LNG) מארה"ב, קטאר ואלג'יר, מאיימת לשחוק את היתרון התחרותי של ייצור ביבשת.

● אחרי שנה של אינפלציה מזנקת: אירופה מיטלטלת בין העלאות שכר לסחרור מסוכן של עליית מחירים | ניתוח
● מסימני המשבר בבריטניה: בורסת לונדון כבר לא הגדולה ביותר באירופה 

לכך מצטרף "חוק הורדת האינפלציה" (IRA) שהממשל הדמוקרטי בארה"ב הצליח להעביר באוגוסט אחרי התנגדות רבה. מדובר ב"מפלצת סבסוד" בשווי יותר מ־400 מיליארד דולר לתחומים כמו אנרגיה ירוקה, כלי רכב חשמליים, ייצור בטריות והקמת מפעלים, שמתרחבת גם לנושאי בריאות ומס.

  

השילוב של שני גורמים אלה הוא אחת מהסיבות לכך שכמה ענקי תעשייה אירופיים כבר הודיעו כי הם שוקלים לפתוח מפעלים בארה"ב ולצמצם פעילות אירופית. Northvolt, חברה שוודית לייצור בטריות לכלי רכב חשמליים בבעלות פולקסווגן, ב־מ־וו וגולדמן זאקס, הודיעה בימים האחרונים כי היא שוקלת להרחיב את הייצור שלה לארה"ב. היא מסרה לפייננשייל טיימס כי תחת החוק האמריקאי החדש, היא תקבל מימון של כ־600 עד 800 מיליון דולר למפעל, בשל הסובסידיות הממשלתיות לכלי רכב חשמליים ולתעשיית הבטריות. "ה־IRA יוצר מומנטום של מעבר מאירופה לארה"ב", אמר מנכ"ל החברה לעיתון. אפילו פולקסווגן הגרמנית הודיעה כי היא שוקלת הקמת מפעל חדש לכלי רכב חשמליים בטנסי.

באירופה מודאגים: "אנחנו צריכים להתעורר"

המומנטום הזה מדאיג מנהיגים אירופיים, שרואים כיצד השקעות עתיד ופעילות בהווה עוברת מאירופה לארה"ב. "אני חושב שאנחנו צריכים להתעורר באירופה בהקשר הזה", אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון לתעשיינים צרפתים. בצרפת, חלק מהתעשיות "זוללות האנרגיה" כמו ייצור זכוכית וקרמיקה כבר הושבתו בשל מחירי האנרגיה הגבוהים. מחיר הגז באירופה אומנם ירד בחדות מהשיא שנרשם באוגוסט, אך הוא עדיין גבוה פי כמה מהמחיר הממוצע בשוק בשנים האחרונות. גם מחיר האנרגיה בחוזים לשנה הבאה ולשנה שאחריה אינו קרוב למחיר הנמוך ששרר בעשור האחרון. שר הכלכלה הגרמני רוברט האבק הצטרף לעימות החדש, ואמר לתקשורת במדינה כי התמיכה האמריקאית "מוגזמת" וכי חוק ה־IRA "שואב את כל ההשקעות מאירופה".

למעשה, ההתעוררות האירופית כעת מאיימת להחיות מחדש את מלחמת הסחר בין ארה"ב לאירופה, שהגיעה לשיא במהלך כהונתנו של טראמפ. מאז הוסרו מכסים רבים, איומים ירדו מהשולחן, אך התחרות בין שני האזורים הכלכליים הגדולים ביותר בעולם עדיין קיימת מתחת לפני השטח - ובשבועות האחרונים גם מעליו.

הקרב על החקיקה של ביידן

הנציבות האירופית דורשת מארה"ב לשנות את חקיקת ה־IRA שלה "כדי להתאים לנורמות התחרות של ארגון הסחר העולמי". היא גם מתרעמת על העובדה שבתחום כלי הרכב החשמליים, החקיקה האמריקאית מעניקה סובסידיה של 7,500 דולר רק למכוניות ש"רוב הרכיבים" שלהן יוצרו בארה"ב. האמריקאים, מצדם, אומרים כי הכדור נמצא במגרש האירופי, וכי אם האיחוד רוצה לעודד תעשייה עתידית של כלי רכב חשמליים, עליו להגביר את הסובסידיות שהוא מציע בתחום. האיחוד טוען כי הדבר ייצור "מרוץ לתחתית" של סובסידיות, וכי זו בדיוק החקיקה שתקנות הסחר של ארגון הסחר העולמי (WTO) נועדו למנוע. בגרמניה במיוחד מרגישים כי ארה"ב "ניצלה לרעה" את הפתיחות היחסית שהפגינה בשוק כלי הרכב, אחרי שמפעל חדש של "טסלה" האמריקאית הוקם ליד ברלין וכבר התחיל למכור כלי רכב חשמליים ביבשת.

  

אך לא מדובר רק בתחום זה, אלא באיום כולל במגמת "דה־אינדסטריליזיצה" (נסיגת התיעוש) שמרחפת מעל אירופה ביתר שאת מאז המלחמה באוקראינה. החודש אמור להיכנס לתוקף אמברגו נפט אירופי על רוסיה, שישים קץ לשני מיליון חביות נפט גולמי רוסי שהאיחוד רכש בעבר. אספקת הגז הרוסי לגרמניה דרך "נורד־סטרים" פסקה לחלוטין וספק אם תוכל להתחדש אחרי הפיצוצים שאירעו בו. השאלה הגדולה היא כמה מהר תוכל אירופה להפגין מחדש ביטחון אנרגטי, ואם התעשייה שלה לא "תצביע ברגליים" ותעבור לאזורים אחרים, כולל ארה"ב ואסיה.

בינתיים, רשימת החברות השוקלות השקעה בארה"ב מתארכת. ביניהן חברת האנרגיה הספרדית Iberdrola, שמכוונת על שוק המימן העתידי ועל סובסידיות אמריקאיות בתחום זה; יצרנית המנועים הצרפתית Safran, שהודיעה כי היא "שוקלת מחדש" השקעה בארה"ב, אחרי שהשעתה החלטה לבנות מפעל בצרפת בגלל עלויות הייצור. מנכ"ל החברה הסביר כי מחיר האנרגיה זינק בצרפת, בעוד הוא נשאר יציב במלזיה ובארה"ב.

יצרנית הפלדה האירופית ArcelorMittal הודיעה כי תפחית ייצור במפעלים בגרמניה ותגדיל ייצור בטקסס, ארה"ב. יצרנית הכימיקלים ההולנדית OCI הודיעה גם היא כי תרחיב את מפעל האמוניה שלה בטקסס בשל היתרונות מבחינת עלות לייצור בו. אפילו חברת התכשיטים הדנית "פנדורה" הכריזה כי תעביר את הייצור לארה"ב.

גרמניה מנסה לספק תגובת נגד

גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באירופה ועד לאחרונה אחת היצואניות הגדולות בעולם, מנסה להגיב לתמורות ולהרגיע את חששות התעשייה על ידי סבסוד מקיף של האנרגיה לעסקים ולמשקי בית, אך לא ברור כמה היוזמה תעלה והיא טרם הוכרזה סופית. הממשלה מתכוונת להציב מחיר גג של 14 סנט לקוט"ש גז לתעשייה (קרוב לפי שלושה מהמחיר עד כה) שיוגבלו לכ־70% מהצריכה בשנים הקודמות. הדבר אולי יאפשר להמשיך פעילות, בעלות מוערכת של כ־200 מיליארד אירו על פני שנה וחצי, אך ספק אם יעודד השקעות בתחומים עתירי־אנרגיה.