גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

איך מצילים את העולם מפלסטיק? מנסים להפחיד את השאננים

והרי התחזית לאמצע המאה ה־21: כמות הפלסטיק במעמקי הים תגדל פי שלושה - כמות השקולה כנגד 50 ק"ג פלסטיק על כל מטר של חוף ים ● ועידת או"ם שהתקיימה באופן אירוני על חוף נקי באורוגוואי, ניסתה לקדם אמנה עולמית נגד הייצור והשימוש פלסטיק ● זה לא כל כך הלך

נשים צועדות בתוך פסולת, בעיקר מפלסטיק, במומביי, אוגוסט / צילום: Associated Press, Rajanish Kakade
נשים צועדות בתוך פסולת, בעיקר מפלסטיק, במומביי, אוגוסט / צילום: Associated Press, Rajanish Kakade

צריך מידה ניכרת של אירוניה, או אולי של ציניות, כדי לערוך ועידת חירום להצלת האוקיאנוסים מזיהום פלסטיק בפואנטה דל אסטה, עיר הקיט המרהיבה של אורוגוואי. היא נמצאת על שפת האוקיאנוס האטלנטי, "חלק מרצועת חוף מהממת של 660 ק"מ", לפי אתר תיירות אחד. נחמד להיות שם בתחילת דצמבר, בסוף האביב של חצי הכדור הדרומי.

אחד המדדים המובילים בוול סטריט יצא משוק דובי. מה ההיסטוריה מלמדת על זה? 
יזמי הטכנולוגיה הישראלים בוול סטריט איבדו השנה מיליארדים. אלו ה"שיאנים" | ניתוח

הרשות להגנת הסביבה של האו"ם (UNEP) היא שזימנה את הוועידה הזו, תשעה חודשים לאחר "החלטה היסטורית" בוועידה אחרת, בניירובי. משימת הייתה לנסח תוכנית פעולה לא יאוחר מ־2024. 160 ארצות ציוו על עצמן להתחיל את התהליך הזה לפני סוף השנה. אבל חופי הפלא הנקיים של פואנטה דל אסטה לא הצליחו להעניק השראה ל־2,000 באי הוועידה. הם אמנם הסכימו על הצורך להציל את הימים מפלסטיק, אבל לא הצליחו להגיד איך.

הסיבה העיקרית היא שהארצות העשירות, בייחוד ארה"ב, אינן מוכנות לקבל עליהן משטר של אכיפה. וושינגטון מעדיפה משהו מעין הסכמי פאריס להגנת האקלים: כל ארץ משתתפת מקבלת עליה לעשות משהו, אבל אינה צריכה להוציא אל הפועל תוכנית מוסכמת. התקדמות תלויה כמובן ברצון טוב ובהסכמה וולונטרית, אבל בהיעדר סטנדרטים ובהיעדר אכיפה קטן להפליא הוא הסיכוי להינצל מן הפלסטיק.

שנה אחר שנה, 12 מיליון טון של פלסטיק מזהמים את הימים ואת האוקיאנוסים. זה פלסטיק לשימוש חד־פעמי: אריזות, כוסות, בקבוקים, קשים ואפילו פילטרים של סיגריות.

גילוי דעת של חבר העמים הבריטי מתאר את התהליך: "לאחר גשם כבד, מוצרי הפלסטיק האלה נשטפים מרחובותינו אל נהרותינו, ומן הנהרות אל הים, מזהמים את מי החופים ולבסוף נערמים על החופים עצמם. שם הם מתפרקים לחלקים קטנים אפילו יותר, הופכים בסופו של דבר למיקרופלסטיק, ומתפזרים על פני כל האוקיאנוסים".

450 שנה של פלסטיק

מרכיב מרכזי במשוואה הזו הוא תהליך העיור המואץ של חופי העולם. 13 מ־20 הערים הגדולות ביותר בעולם (עשרה מיליון בני אדם ויותר) נמצאות לאורך החופים. הן פולטות כמויות מבעיתות של זוהמה, ופלסטיק נמצא סמוך לראש הרשימה.

הנה עוד קצת סטטיסטיקה:

● בין 60% ל־90% של זוהמת הימים באים מפלסטיק.

● תוחלת חייו של בקבוק פלסטיק ממוצע היא 450 שנה.

● כמות הפלסטיק שהמין האנושי עומד לייצר בשמונה השנים הבאות שקולה כנגד הכמות שיוצרה בכל המאה ה־20.

● הביקוש העולמי לפלסטיק גדל משני מיליון טון מטרי ב־1950 ל־348 מיליון טון מטרי ב־2017. שווייה של תעשיית הפלסטיק מוערך ב־520 מיליארד דולר, והיא תוכפל ב־20 השנה הבאות.

● עד 2040, כמות הפלסטיק במעמקי הים תגדל פי שלושה ותעמוד על 36 מיליון טון מטרי. לפי דוח של מרכז המחקר פיו (Pew), הכמות הזו תהיה שקולה כנגד 50 ק"ג של פלסטיק על כל מטר של חוף ים באשר הוא.

● הפלסטיק מזהם 800 מינים של בעלי חיים, ובכללם כל סוגי הצבים, 40% ויותר של הלווייתנאים (שבהם כלולים גם דולפינים) ו־44% של עופות הים.

● חד פעמיותו של השימוש בפלסטיק עולה לכלכלה העולמית בין 80 מיליארד דולר ל־120 מיליארד דולר בשנה.

שיטות "לא בטוחות"

מיחזור פלסטיק הוא יעד קיים ומוצהר כמעט בכל ארץ עלי אדמות. בארצות העשירות, מיחזור פלסטיק מעוגן בחוק. אזרחים מקבלים תזכורות שוטפות על הצורך להפריד פסולת מתכלה מפלסטיק, ורשויות מקומיות מספקות להם מכלי מיחזור. אבל כל המאמץ הזה הוא כמעט ברכה לבטלה. לפי נתוני מרכז פיו, עד 2040, התוכניות הקיימות, כמות שהן, יפחיתו את זיהום הפלסטיק ב־7% בשנה. זה הכול.

אין זאת אומרת שאין דרך לשפר את מצב העניינים הזה. לפי מרכז פיו ניתן להפחית את ההשקעות הגלובליות בפלסטיק מ־2.5 טריליון דולר ל־1.2 טריליון, ובלבד שיתאפשר "שינוי פרדיגמה". יצטרך להתחולל מעבר מטכנולוגיות ומשיטות ייצור ואספקה "בטוחות" לטכנולוגיות ושיטות "בטוחות פחות" ומנוסות פחות. תידרש התערבות מסיבית של ממשלות, שתחייב אותן להשקיע מאות מיליארדי דולרים. אין שום ראיה שהשקעות כאלה יחסכו כסף, או אפילו יעלו יפה.

כל מי שיעיינו בביקורת החריפה של הימין האמריקאי על יוזמות האנרגיה הירוקה של ממשל ביידן יוכלו לנחש ללא קושי את תגובת הימין על הצעות לטיפול בפלסטיק. תומכי האנרגיה הירוקה חוזרים ומטעימים, כי תצמח ממנה "כלכלה חדשה", עם הזדמנויות חדשות למשקיעים, למעבידים ולעובדים. מתנגדיה מושכים בכתפיהם, או לועגים. הניצחון הדחוק של הרפובליקאים בבחירות לבית הנבחרים בארה"ב בחודש שעבר שם קץ לסיכוי של חקיקה חדשה, מי יודע לכמה שנים. בהיעדר השתתפות אמריקאית מצטמצם מאוד הסיכוי של מאמץ גלובלי בחזית הפלסטיק.

"אלפי פלסטיקים"

נקודת תורפה מרכזית בענף המיחזור היא היעדר סטנדרטים. בארה"ב לבדה יש בערך 10,000 חברות העוסקות במחזור אשפה, כולל פלסטיק. לכל אחת מהן יש סטנדרטים משלה, ורווחיות המיחזור פוחתת בהתאם.

לפי עמותה אמריקאית, הנקראת 'מֵעֵבֶר לפלסטיק' (beyondplastics.org), רק 5%־6% מן הפלסטיק בארה"ב ממוחזרים, לכאורה ירידה דרמטית למדי מ־9.5% ב־2014. אבל מאמר בכתב העת 'אטלנטיק' מראה, שנתוני 2014 עצמם היו מופרכים, מפני שהם כללו מיליוני טונות של פלסטיק שארה"ב שלחה לסין, והעמידה פנים שהם "מוחזרו". הסינים שמו קץ להרגל המגונה הזה, שזיהם את סביבתם.

הבעיה העיקרית, לפי כותבי המאמר, היא שאין פלסטיק אחד, אלא "אלפי פלסטיקים, ולכל אחד מהם יש הרכב נפרד ותכונות נפרדות". ממילא הם אינם ניתנים למיחזור משותף.

אבל ענף המיחזור הוא תעשייה עתירת מיליארדים, המנהלת מסע יחסי ציבור ומשתדלת אצל פוליטיקאים ומחוקקים. היא גם מפיצה חצאי־אמתות על הצלחותיה. מקרה מפורסם אחד היה טענתה של Dow Chemical, שהיא הצליחה להפיק דיזל מפלסטיק, ששלחה אליה עיר במדינת איידהו, במערב ארה"ב. תחקיר עיתונאי הפריך את הסיפור הזה, אבל הממחזרים מוסיפים למחזר את הידיעות השגויות על המיחזור.

"פחמנים בלבוש אחר"

במארס השנה, ועידת האו"ם לענייני הסביבה בניירובי קיבלה החלטה "לשים קץ לזיהום הפלסטיק" באמצעות הסכם רב־לאומי, שבמרכזו יעמוד מאמץ לסטנדרטיזציה של ייצור ושל מיחזור. לשון ההחלטה מפותלת ומשתמעת לא פעם לשתי פנים, בייחוד כשהדברים נוגעים להכרה בזכותן של מדינות יחידות לחרוג מן המסגרת. אבל באי הוועידה חשבו שהיא "היסטורית", וצילומים של משתתפיה הראו אחדים מוחים דמעות התרגשות מעיניהם.

קושי מרכזי אחד הוא לעורר תחושת בהילות. מזכ"ל האו"ם אמנם אומר ש"מוצרי פלסטיק הם פחמנים בלבוש אחר, והם מאיימים על זכויות אדם, על האקלים ועל המיגוון הביולוגי". אבל לפי שעה חלקם בהתחממות האקלים צנוע, רק 3%. אי אפשר לפי שעה לייחס את הקיץ החם, או את הבצורת, לפלסטיק. מובטח לחלק הזה שיעלה.

לפי ארגון הסביבה של האו"ם עד 2050, פליטת גזי חממה הקשורים בפלסטיק תגיע ל־15% ממה שמותר על סמך היעד הנוכחי של הסכמי פאריס (הגבלת ההתחממות למעלה וחצי עד אמצע המאה). אבל מי ששמע באחרונה את דונלד טראמפ מתבדח שגובה האוקיאנוסים יעלה "ברבע אינץ' בעוד 300 שנה" יודע מה קשה להפחיד את השאננים.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny.globes
ציוצים (באנגלית) ב- twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● גיוס של 23 מיליון דולר ל-Restore Medical בתחום אי ספיקת הלב ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?