חברת Meta. תפטר כ־11 אלף עובדים / צילום: Reuters, Yichuan Cao
הכותב הוא המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון לשעבר. חבר סגל בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון
גל פיטורי עובדי הייטק, שתפס לאחרונה תאוצה עם פיטורי כ־11 אלף עובדי מטא (פייסבוק), גרם לרבים לתהות האם אנו ניצבים על סיפו של משבר עמוק בענף הטכנולוגיה.
בישראל, שבה ענף זה משמש כקטר מרכזי המושך את הכלכלה הלאומית, התפתחה חרדה ממשית מפני ההשלכות האפשריות של מהלכי הצמצום האלה. כדי להבין טוב יותר את המציאות הנוכחית ולהוריד קצת את מפלס החרדה, כדאי להסתכל בפרספקטיבה של כמה עשורים.
מהפכת האינטרנט שהחלה לפני 30 שנה, והקצב המסחרר של התפתחות יכולות המחשוב בתקופה זו, הביאו לפריחה מדהימה של חברות שפיתחו ומכרו שירותים שונים של טכנולוגיות מידע. במחצית השנייה של שנות ה־90 הוקמו הרבה חברות "דוט.קום" שאופיינו במודלים עסקיים חסרי בסיס, עם משקיעים חסרי ניסיון ורגולציה חסרת אונים.
השוק החופשי, אותו יצור וירטואלי המנהל ביד נעלמה את הכלכלות בעולם המערבי, הביט תחילה בהשתאות על תופעה זו ואף עודד אותה. אולם ההתעשתות לקראת שנת 2000 הובילה ל"התפוצצות הבועה" - מהלך שמחק אלפי חברות והשקעות עתק שהוזרמו להן.
בעשור הראשון של המאה ה־21 נדמה היה כי לקחי הבועה הופקו, וחברות טכנולוגיה החדשות נבנו על בסיס איתן. זה הוכח כשהן צלחו את המשבר הפיננסי ב־2008. בעשור האחרון זכו חברות הטכנולוגיה לשגשוג חסר תקדים שהביא ברכה למשקיעים, לעובדים ולציבור הרחב. השווי של כמה מהן עבר את רף טריליון הדולר, כאשר הן משאירות הרחק מאחוריהן חברות ענק מוכרות בתעשיות המסורתיות.
במקביל לשגשוג המהיר נדלקו גם נורות אזהרה, למשל כשמכפילי חברות הטכנולוגיה (המבטאים את היחס בין שווי החברה לרווחיה) חרגו מהמקובל, וחלקן הגיעו למעמד "חד־קרן" (שווי גבוה ממיליארד דולר) לפני שרשמו רווחים כלשהם. אולם החגיגה המשיכה - עובדים נוספים גויסו, המשכורות תפחו, ויחד עמן התעצם זרם מפנק של הטבות, משרדים חדשים ועוד.
משבר או מטוטלת טבעית?
השוק החופשי יכול להגיב במהירות - קנייה ומכירה של מניות תוך מיקרו־שניות מרגע ההכרזה על נתון כלכלי - אבל לעתים חולפים חודשים עד שהתמונה מתבהרת. כך קרה הפעם. שערי מניות החברות בתחום צנחו לאורך השנה, אבל הנהלותיהן התעלמו. גל הפיטורים - שהתחיל במטא, עבר דרך אמזון וסיסקו וימשיך גם בגוגל ובשאר חברות הטכנולוגיה - מבטא התפכחות של הנהלות החברות מחלום השגשוג המתמשך שבו הן היו שרויות.
האם מדובר במשבר אמיתי או בתנועת מטוטלת המגיבה לצמיחה מהירה מדי? כדי לענות על השאלה צריך לחזור לעקרונות בסיסיים של כלכלת שוק. הביקוש של משתמשי קצה למידע, ורצון המפרסמים להגיע לפלחי השוק הנכונים בזמן הנכון, ימשיכו להתקיים.
היצע היכולות שפיתחו החברות הללו במגוון עצום של שימושים לא נעלם כאשר מפטרים 5% או 10% מהעובדים - במיוחד כאשר הפיטורים מתמקדים בעובדים שדורגו בתחתית סולם התפוקה.
בפתחו של מיתון
סביר להניח כי אנו ניצבים כעת בפתחו של מיתון גלובלי הנובע ממשבר הקורונה, המלחמה באוקראינה, המתח הגואה בין ארה"ב לסין ועוד. אבל לכל מיתון יש אופק שבעקבותיו מתחיל שגשוג מחודש.
חברות הטכנולוגיה עושות כעת מהלכים מתבקשים של התייעלות המהווים תיקון מסוים להתנהלותן בשנים האחרונות. התיקון יעזור להן להיערך טוב יותר לתרחיש המיתון.
למעט מקרי קיצון (כמו טוויטר), יש לחברות מנגנונים פנימיים של בקרה ופיקוח, תכנון אסטרטגי, יכולות ניהול ומשאבים פיננסיים שעליהם ניתן להישען לאורך זמן. לכן, יש לצפות כי הן ייצאו מהתקופה הנוכחית מחוזקות ומוכנות טוב יותר להמשך.