גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהו הגיל הממוצע של כלי רכב בישראל ואיך זה קשור למדיניות מיסוי שגויה

נטל המס על הנהגים בארץ שובר שיאים, ולמדינה אין כוונה לוותר על ההכנסות שנאמדות בכ־40 מיליארד שקל בשנה ● הממשלה מצדיקה זאת באמצעות נימוקים סביבתיים, אך יש דרכים שניתן לנקוט בהן מבלי להכביד על הצרכן: מימון גריטה של מכוניות ישנות והטלת מס נסועה

מכוניות ממלאות דלק. נטל המס על הנהגים בישראל שובר שיאים / צילום: כדיה לוי
מכוניות ממלאות דלק. נטל המס על הנהגים בישראל שובר שיאים / צילום: כדיה לוי

בכל פעם שמזדמן לי לשוחח עם עמיתים בחו"ל או עם בכירים מתעשיית הרכב, אני נשאל את אותן שאלות: "איך אתם מצליחים לנהל שוק רכב נורמלי עם מיסוי כל כך גבוה?", או "האם יש סיכוי שמיסוי הרכב ירד בעתיד?". בתעשיית הרכב העולמית פשוט מתקשים להבין איך השוק הישראלי ממשיך לצמוח עם מסים מצטברים של קרוב ל־100% (כולל מע"מ ומכס), במדינה שהתל"ג שלה וההכנסה הממוצעת לנפש בה נמוכים משמעותית מהממוצע של ה־OECD.

בחנו את עצמכם: מי ידע ששוק המניות יקרוס כך ב-2022 ומה התחזית שלכם לעתיד | המשקיע האינטליגנט
בנק דיסקונט עובר דירה ומשנה את כללי האופן ספייס | בלעדי
הפסימיות שטפה את הכלכלנים: פעמוני המיתון נשמעים חזק | ניתוח

התשובה על השאלה הראשונה היא "התרגלנו". במשך עשורים רבים חינכו אותנו שאנחנו מדינה קטנה, ענייה ומוקפת אויבים, ולפיכך תשלום מס גבוה על "מוצרי מותרות", כמו רכב פרטי, הוא כורח לאומי. התשובה על השאלה השנייה היא "כנראה שהמיסוי לא ירד אף פעם". למדינת ישראל אין כוונות לוותר על ההכנסות ממיסוי רכב, שנאמדות על כ־30־40 מיליארד שקל בשנה. ואם בעבר הנימוק העיקרי לכך היה היעדר מקורות הכנסה חלופיים, הרי שכיום הנימוק הרשמי הוא הנימוק הסביבתי. כלומר, אם המכוניות יוזלו חלילה ההמונים יסתערו, והפליטה והנסועה יגדלו דרמטית.

אולם, יש דרכים שבהן אפשר לשחרר את רסן המיסוי ובו זמנית לשמור על האינטרס הסביבתי והכלכלי. הבעיה היחידה היא שהמדינה מפחדת להשתמש בהן.

הגיע הזמן לחידוש תוכנית הגריטה

נתוני הלמ"ס מראים כי "הגיל הממוצע" של כלי הרכב בישראל הוא נמוך יחסית בהשוואה לעולם - כ־7 שנים "בלבד". אבל הסטטיסטיקה מטעה, וכיום, על פי נתוני הלמ"ס, נעים על כבישי ישראל כ־1.1 מיליון כלי רכב שנרכשו בין 2001 ל־2011, שהם כשליש מכלי הרכב הפרטיים המורשים לנוע על הכבישים.

במונחים של תעשיית הרכב המודרנית, כלי הרכב מתחילת העשור הקודם מזהמים ורחוקים כמה דורות מהסטנדרטים הנוכחיים. רמת פליטת המזהמים שהייתה מותרת בתקנות באירופה לפני כעשור או שניים, גבוהה בעשרות אחוזים מהמותרת כיום. אחרי עשור או שניים של בלאי, מכונית כזו מזהמת כמו שש או שבע מכוניות מודרניות עם טכנולוגיות פליטה עדכניות. עידוד גריטה של מכוניות ישנות והחלפתן במכוניות מודרניות צריכה לעמוד במקום מאוד בסדר העדיפויות הלאומי.

 

נקודה זו, אגב, הופיעה במחקר שפרסם בנק ישראל בשנת 2015. שנתיים לאחר הפסקת תוכנית הגריטה הממשלתית הדלה שהורידה מהכביש אלפים בודדים של כלי רכב, כתבו בבנק ישראל מסקנות נחרצות: "הגריטה המוקדמת כדאית יותר למשק מכפי שהעריכו בעבר, שכן במקרה של תאונה המכוניות הישנות מסוכנות לנוסעיהן ולהולכי רגל יותר ממכוניות חדשות. אם מצרפים לתועלת הזו גם את התועלת הסביבתית הנובעת מתוכנית הגריטה, מתקבל נימוק כבד משקל בעד חידושה. מומלץ להגדיל את המענק הכספי משום, שהדבר יאפשר 'לנקות' את השוק ממכוניות ישנות יותר באופן יעיל יותר".

בבנק ישראל אף הציעו תוכנית חלופית למימון הגריטה: "היבואנים או היצרנים יפרישו לקרן ממשלתית סכום קטן (מאות שקלים) תמורת כל רכב חדש שנמכר. כשכלי הרכב יגיעו ל'גיל' המתאים, הקרן תקנה אותם ותגרוט אותם".

אלא שהמלצות הבנק נפלו על אוזניים אטומות. תוכנית הגריטה לא חודשה, וכרגע אין אפילו כוונות לחדש אותה. המדינה ממשיכה להתייחס לשוק הרכב כאל מקור להכנסות ולא להוצאות תקציביות, והיא מצפה שאת "הפנמת עלות הנזקים הסביבתיים" ימשיכו האזרחים לשלם ללא שום עידוד תקציבי.

כיום קיימת בשוק הרכב הישראלי אלטרנטיבה ממשית למעבר של כלי רכב חשמליים ונטולי זיהום, ולפיכך אופציית הגריטה ריאלית ואפקטיבית מתמיד. התועלות הסביבתיות של מהלך בנוסח "תנו לגריטה מכונית הבנזין ישנה וקבלו החזר מס בעת רכישת מכונית מופחתת זיהום" גדולות מתמיד.

ממשלת סין למשל, כבר יישמה השנה תוכנית כזו בדיוק שהורידה מהכבישים מאות אלפי מכוניות מזהמות תוך חודשים בודדים והעלתה במקומן על הכבישים כלי רכב מודרניים, בטוחים ונקיים.

אבל כאמור, באוצר לא מוכנים לשמוע על תקציב גריטה. אולי בגלל שהתרומה היחסית של המכוניות הישנות (כאמור, בסביבות 1.1 מיליון כלי רכב) להכנסות המדינה ממיסוי על דלק היא משמעותית מאוד. כך לדוגמה, בחציון הראשון של 2022, נרשמה עלייה 8.6% בהכנסה המדינה מהמס על הדלק.

מס נסועה כתחליף למיסוי הירוק

בתחילת ינואר יבוצע עדכון נוסף בנוסחת המיסוי הירוק. מדובר במס שמבוסס על נוסחה שמשקללת את ערכי הפליטה של מספר מזהמים שמייצר כל רכב חדש שנמכר בישראל. לפי אותה נוסחה, נקבע לכל דגם "ציון ירוק" שמשייך אותו לאחת מ־15 קבוצות זיהום או "קבוצות ירוקות". בהתאם לקבוצה, מקבל היבואן (ולא הצרכן) של כל דגם זיכוי ממס קנייה בגובה שנע בין אפס ל־15 אלף שקל על המחיר שלפני מסים. בנוסף, נקבע שאחת לשנתיים תעודכן הנוסחה ותחמיר את הפחתת הפליטה הנדרשת לצורך קבלת זיכוי המס.

אלא שבשיטה הזו יש הרבה פגמים, ובראשם היעדר מוחלט של שקיפות צרכנית. השיטה גם לא מטילה "קנס" על מכוניות מזהמות במיוחד, ובכך מגדילה את הכדאיות היחסית לרכישה ולייבוא שלהן.

אמנם המיסוי הצליח להוריד זמנית את נטל המס הממוצע על כלי רכב בישראל ויצר פלח של מכוניות קטנות בסטנדרטים מודרניים שנמכרו במחירים של מכוניות משומשות, אבל זה שייך להיסטוריה. התעשייה כמעט הפסיקה לייצר מכוניות קטנות וזולות, ואלו שמשווקות כיום באירופה, ובוודאי המכוניות שיגיעו בשנתיים הקרובות לשוק, עומדות בסטנדרטים סביבתיים גבוהים. ברור גם שאם ב־2023 יימכרו בישראל כ־50 אלף מכוניות חשמליות - בסביבות שישית מהשוק - המיסוי הירוק יהיה מיותר ככלי לעידוד של הפחתת הפליטה.

התחליף לאותו מס ירוק הוא מס נסועה, כלומר תשלום על כל קילומטר של נסועה בפועל. לאוצר הייתה תוכנית להטיל מס כזה ב־2023, במקביל להפחתת כלל מס קנייה על רכב חדש ומס דלק. אבל אז החל מכבש לחצים והתוכנית נדחתה ל־2025. ככל הנראה שהיא כבר לא תצא לפועל. ברגע שמנסים להטיל מס על צרכני הנסועה הגדולים ביותר, ציי הרכב, הנושא הופך לסוגייה עתירת לובי. ואם להסתמך על ניסיון העבר, מדובר בקרב אבוד.

עוד כתבות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות קלות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%, מחירי הנפט מזנקים

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי קופצת בשיעור דו ספרתי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

רוב סיטורן / צילום: Reuters, REUTERS

מנהל קרן גידור טוען: אלה שני השווקים שיצמחו יותר מוול סטריט

מנהל אחת מקרנות הגידור המוכרות בוול סטריט טען שהשוק האמריקאי נסחר בפרמיה מוגזמת, חשף שהוא מהמר נגדו וגם - מי שני השווקים שיצמחו להערכתו?

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת