גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ההודעה על כך שהפניקס , חברת הביטוח הגדולה בישראל במונחי שווי, עשויה לעבור בקרוב לשליטת קרן השקעות של ממשלת אבו דאבי, ממשיכה להכות גלים בשוק ההון המקומי.

● לא רק ביטוח ופיננסים: הפניקס מספקת גישה לכלכלה הישראלית
● הערכות: הממשלה החדשה תדחוף לאישור עסקת ממשלת אבו דאבי-הפניקס | ניתוח
● מיהי קרן הענק מאבו דאבי שרוכשת את חברת הפניקס ומי עוד על הכוונת? | פרשנות

לפי שעה קשה להעריך אם תאושר העסקה, שבמסגרתה תעבור השליטה בהפניקס (25% מהמניות) מידי הקרנות האמריקאיות סנטרברידג' וגלטין פוינט לידי הקונסורציום בהובלת קרן ההשקעות ADQ. על פי העסקה, השליטה תימכר בסכום של כ־2.3 מיליארד שקל, המשקף להפניקס שווי של 9.2 מיליארד שקל.

עם זאת, בשוק ההון ובציבור יש לה כבר מתנגדים, ולצידם מי שטוענים שלכל הפחות יש להחמיר את המגבלות שיושתו על מי שעשויים להיות בעלי הבית החדשים בחברת ביטוח המנהלת יותר מ־370 מיליארד שקל נכסים, רובם המכריע כספי חיסכון של הציבור בישראל.

"אם הייתי היום בתפקיד ראש רשות שוק ההון, שהוא הגורם העיקרי שצריך לאשר את העסקה, או שלא הייתי מאשר אותה בכלל או שהייתי מאשר אותה בכפוף לתנאים מאוד מחמירים, הרבה יותר מאשר אלה שקבעה הרשות", אומר מנהל בכיר בשוק ההון.

הוא מתייחס בדבריו לחוזר "דירקטוריון גוף מוסדי", שנכון להיום קובע בין היתר כי יו"ר דירקטוריון לא חייב להיות ישראלי, ואף לא לשבת בישראל כמקום קבע שלו. לדברי אותו גורם, כדי לשמור על טובת החוסכים יש להקשיח את התנאים ולקבוע כי יו"ר הדירקטוריון חייב להיות ישראלי, וכך גם רוב חברי הדירקטוריון. בנוסף לדבריו, יש לוודא עמידה בתנאי נוסף שדווקא כן מוגדר באותו החוזר, ולפיו כל חברי ועדת ההשקעות באותה חברה יהיו בעלי אזרחות ישראלית, מקום מושבם בישראל והם בקיאים בשפה העברית.

בנוסף לכלים האלו, שחלקם כבר נמצאים בשימוש, רשות שוק ההון יכולה להיעזר לצורך צמצום ההתערבות הזרה ברגולטורים נוספים, דוגמת בנק ישראל, בכל הנוגע לחשש מפני הלבנת הון, או ברשות ני"ע מאחר שהפניקס מחזיקה בחברה לניהול תיקי השקעות וקרנות נאמנות (קסם).

"החשש העיקרי הוא לגבי היכולת למנוע התערבות של גורם זר בניהול ההשקעות, באופן אשר יטה את ההשקעות לכיוון שיתאים למדיניות הכללית של אותו גוף שולט. אפשר אמנם למסגר ולגדר פעילות כדי למנוע הטיה כזו, אבל מכיוון שמדובר בחברה ממשלתית זה מסבך את העניין. כל דבר שיבקשו להתערב, וכמי שמכיר את שוק ההון מקרוב אני יודע שגופים זרים נטו להתערב, מיד יקבל צבע פוליטי ואיתות סכנה מפני משבר דיפלומטי", הוא אומר.

באשר למגבלות שיוטלו על הגוף הרוכש, הוא משווה אותן לניסיון לכלוא מים בבריכה, שתמיד יחפשו את הנקודה החלשה כדי לזרום החוצה. "כמה שלא ינסו לחשוב מראש איך למנוע התערבות, מי שרוצה להתערב ויש לו את מנופי הלחץ - יכול להשיג את מה שהוא רוצה. קשה לסגור את כל הפרצות. כשמהצד השני, אם גוף קונה גוף אחר אי אפשר גם להגיד לו 'זה אסור' ו'זה אסור', כי אז הוא ישאל את עצמו מה יוצא לו מההשקעה שעשה. אי אפשר לנטרל אותו מהשפעה לחלוטין כי הוא הצד השולט, ולכן יש גם גבול למגבלות".

בשוק קטן כישראל הסיכון גדול במיוחד

כמובן שניסיונות בעלי שליטה להשפיע על גופים פיננסיים שבשליטתם לא מיוחסים רק לבעלי שליטה זרים. די לחזור אחורה לשליטה של קונצרן אי.די.בי בתקופת נוחי דנקנר על כלל ביטוח בעשור הקודם, ולתמיכה של חברת הביטוח בעסקים האחרים של דנקנר, כדי להבין שהסיכון להתערבות של בעל בית מקומי בשוק כה קטן כמו ישראל, עשוי להיות גדול בהרבה.

אולם בניגוד להתערבות פנים ישראלית ביחסי הכוחות בין בעלת השליטה לוועדת ההשקעות, שאמורה להיות מנותקת לחלוטין מהדירקטוריון וההנהלה, כשמעורבת קרן בשליטת ממשלה זרה לכל חילוקי דעות עשוי להיות גוון גיאופוליטי.

"בשורה התחתונה מסוכן לאשר את העסקה, לא רק מבחינת ניסיון להתערב בהשקעות, עם כל המגבלות שיטילו, אלא בשל הפוטנציאל הנפיץ שיכול להביא להרעה ביחסים בין ישראל לאבו דאבי. ברור שלראש הממשלה הנכנס, בנימין נתניהו, יש אינטרס בעניין הזה - להראות שהסכמי אברהם נושאים פירות.

"ברור שיהיו לחצים מצד הקונה וגם מצד המוכר. הקרנות האמריקאיות ישאלו אם ישראל היא שוק חופשי רק כשאפשר לקנות, אבל כשרוצים למכור - אז זה כבר לא שוק חופשי?", מוסיף המנהל הבכיר. "אני לא יודע מי יעמוד בראש רשות שוק ההון (כרגע מכהן בתפקיד עמית גל כממלא מקום, ר"ו), אבל הוא יצטרך להיות חזק מאוד כדי לעמוד בכל הלחצים הללו".

"השינוי לא קורה ביום אחד, אבל הוא מחלחל"

נזכיר, כי מיד אחרי פרסום דבר החתימה על מזכר ההבנות בין הצדדים בהפניקס, אמר גורם מדיני בשיחה עם גלובס כי ההחלטה אם לאשר את העסקה צריכה לעבור מהדרג הפקידותי, קרי רשות שוק ההון, לידי הדרג הפוליטי. זאת לנוכח האינטרס של הממשלה הישראלית לממש את ההתחייבות האמירתית להשקיע 10 מיליארד דולר בישראל.

"אם זו הייתה חברה פרטית מאבו דאבי", אומר הבכיר, "אפשר היה להעביר אותה בצינורות המקצועיים ולכאורה לא הייתה סיבה לפסול אותה, כמו שלא פסלו את האמריקאים השולטים בקבוצת הביטוח הישראלית כיום. אבל בהינתן שמדובר בקרן בבעלות ממשלתית, יותר קל להיות רע ולהגיד לא מראש. אם הלא הזה יעזור? אני לא בטוח".

עד כמה האמירתים באמת יכולים לשנות את ה־DNA של הפניקס? לנתב השקעות ולהתנגד לרפורמות? לדברי הבכיר, "יש היום בהפניקס אנשים טובים מאוד. אבל מה יקרה אם מחר הם יתחלפו, הקדנציה של חברי ועדת ההשקעות תיגמר ויהיו לחצים על מינוי דירקטורים או דח"צים חדשים? הכל יכול להשתנות. כשעסק נמכר ומגיע בעל שליטה חדש עם תרבות ארגונית אחרת, השינוי אמנם לא קורה ביום אחד, אבל לאט־לאט זה מחלחל. לא צריך שהגוף הקונה יבצע שינויים דרמטיים, מספיק שהוא משדר מסרים לא גלויים כדי שאנשים בארגון יבינו מה רוח המפקד, ויתיישרו להיכן שנושבת הרוח".

"לקרן מאבו דאבי אין צורך בכספי החוסכים"

לעומתו, בכיר לשעבר בפיננסים שמכיר היטב את הנעשה בין חברות הביטוח לרגולטור, פחות מוטרד מזהות הרוכשת הפוטנציאלית, ביחס למתעניינים קודמים בהפניקס, דוגמת קרנות השקעה סיניות. "החשש אל מול הסינים היה שהם ינסו להפנות כספים של חוסכים לשימושים שנוחים להם, אך לא טובים מבחינת החוסכים הישראליים. כאן זה לא המצב. לקרן מאבו דאבי אין צורך בכספים, יש להם עודפי כספים, כך שהמצב הפוך - הם ירצו להשקיע.

"לכן אני לא חושש שהם יפנו כספים לשימושים לא טובים או שימשכו כספים. הדבר היחיד שאולי יכול לקרות הוא שהם ירצו להשתתף כמשקיע שותף בהשקעות של הפניקס, ואני לא רואה בכך משהו רע. זה יגביר מעורבות במדינת ישראל של גורמים שאנחנו רוצים להיות איתם בקשרים. קרנות אלו מביאות ידע וקשרים והפניקס יכולה להיבנות על זה, כך שיש בעסקה גם תועלות ולא רק חששות". לדבריו השאלה היא לא אם לתת או לא היתר, אלא באילו תנאים. "בכל מקרה לפיקוח על הביטוח יש זכות להתערב בנעשה במבטח מפה ועד הודעה חדשה, ואם הם יהיו מספיק ערניים הם יוכלו לוודא ששום דבר לא נאות לא יקרה. "שמעתי גם חשש משימוש במידע של המבוטחים. למי שיש שליטה בחברת ביטוח או בכל גוף מוסדי אחר (להבדיל מהחברה עצמה, ר' ו'), אין אינפורמציה פרטנית, אלא רק באופן אגרגטיבי שלא מאפשר זיהוי".

האתגרים בפני רשות שוק ההון

• מניעת התערבות של הקרנות הזרות בניהול ההשקעות, ושמירה שכספי החוסכים לא יופנו לכיוונים לא רצויים
• שמירה על המידע הפרטי של מבוטחי הפניקס
• הבטחה שהקרנות הזרות יהיו כפופות להוראות הרגולציה הישראלית
• השארת המחלוקות בגדר יחסי מפקח-מפוקח כדי להימנע מתקריות דיפלומטיות
• הכלים הנדרשים לחיזוק ביטחונם של החוסכים
• ועדת השקעות כלל ישראלית ללא נציגים זרים
• רוב ישראלי בדירקטוריון, כולל יו"ר דירקטוריון ישראלי
• חשבונות שונים לכספי העמיתים ולכספי הנוסטרו של החברה
• סיוע מרגולטורים נוספים