קניון שבעת הכוכבים בהרצליה. פתוח בשבת / צילום: כדיה לוי
הכותב הוא מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי־שיווקי צ'מנסקי בן שחר ושות'
לאן צועד ענף הקמעונאות והשיווק? מהן המגמות החדשות שיאפיינו אותו, ואילו מגמות ייכחדו? מיהם השחקנים שישרדו את קצב השינויים המהיר? המדור ינתח את המצב בענף ואת העתיד שמצפה לו. לפניות ותגובות: tamir@c-bs.co.il
סגירת שטחי המסחר בימי שבת תעביר 8 מיליארד שקל בשנה של הוצאות על קניות, הסעדה ובילוי משבתות לימי חול, ומיישובים יהודיים ליישובים ערביים.
● כבר לא עיר הקניונים: מה עובר על ראשון לציון?
● ההחמצה של פתח תקווה: 80 מיליון שקל יוצאים בחודש מחוץ לעיר
● מאזור נטוש לפדיונות חודשיים של עשרות מיליונים: סוד ההצלחה של העיר התחתית בחיפה
● הכנסות של 200 מיליון שקל בחודש: כך הפכו ירכא ושפרעם לבירות המסחר של הצפון
הנה כמה עובדות והערכות שצריך לדעת בנושא: בישראל יש 2 מיליון מ"ר של שטחי ומרכזי מסחר שפועלים בשבתות, כולל ביישובים ערביים, וזאת מתוך כ־11 מיליון מ"ר של שטחי מסחר קמעונאים. שטחי המסחר הפתוחים בשבת מחוללים בזכות יום זה פדיונות שנתיים של כ־8 מיליארד שקל, המהווים 12%־10% מסך כוח הקנייה של משקי הבית (לא כולל הוצאה על מזון וסופרמרקט). כ־80 מרכזי מסחר מתוך כ־280 מרכזים (ללא שכונתיים) פועלים בשבתות.
קניות בשבת הן צורך ובחירה, הן של החברה הערבית והן של חלק מהחברה היהודית החילונית, כולל של התיירים. ללא פעילות בימי שבת, חלק מהמרכזים, החנויות והפעילויות לא ישרדו - וייסגרו.
כאן נציג את תמונת השוק ביחס לגודלם, מאפייניהם ותפקודם של מרכזי המסחר והרחובות הפועלים בשבתות, והשלכות סגירתם על הערים שבתחומן הם פועלים ועל הרגלי הצריכה של הישראלים.
בעיקר בשולי הערים
בצ'מנסקי בן שחר ושות' אנו מגדירים 12 סוגים של מרכזים מסחריים, בחלוקה לקניונים, מרכזי מסחר פתוחים ומרכזים מיוחדים שייעודם נקבע על־פי מיקום או נושא. מרביתם הם קניונים אזוריים (גדולים המשרתים מספר ערים) ועירוניים (משרתים בעיקר את העיר שבה הם פועלים), פאוור סנטרים המחולקים ל"רגיל" (בשטח גדול, בעיקר חנויות Big Boxes) ו"ישראלי" (מוצר מעורב הכולל גם חנויות אופנה, מזון והסעדה ולעתים אף בתי קולנוע).
בין המרכזים המיוחדים נמנים: מרכז לייף סטייל (בעיקר אופנה, בילוי, פנאי והסעדה), כפר קמעונאי (אינו קיים עדיין בישראל), מרכז נושאי (קולנוע, ריהוט, הלבשת הבית וכו'), מרכזי עודפים, שכונתיים, דרכים, מרכזים בבתי חולים ומרכזים עסקיים המשרתים פארקי תעשייה.
כל זאת, במקביל למסחר ברחוב, שחלקו פועל בשבתות, בעיקר בחברה הערבית, ביישובים מעורבים (כדוגמת חיפה ועכו) ובשטחי הסעדה ובתי קפה, כדוגמת נמל תל אביב ו־G סיטי ראשון לציון.
כיום יש בישראל כ־9.6 מיליון נפש, כך שבפועל קיימים 1.15 מ"ר של שטחי מסחר לנפש. כ־44% מכלל שטחי המסחר מצויים במרכזי המסחר, נתון שנמצא בירידה בהשוואה לעבר. הרוב נמצא ברחובות - כ־56%.
כ־20% מכלל שטחי מרכזי המסחר הקיימים בישראל פתוחים בשבת, גם אם באופן חלקי, וכ־15% משטחי המסחר ברחובות פתוחים בשבת. הפריסה בהם היא בעיקר במגזר הלא־יהודי, בערים המעורבות, באילת, במזרח ירושלים וגם בשטחי הסעדה ובתי קפה, חנויות נוחות, פיצוציות ומקומות בילוי בערים היהודיות החילוניות.
במבט מעמיק יותר, 30% מהמרכזים הפועלים בשבתות פרוסים בעיקר בשולי הערים. מרביתם הם מרכזי בילוי ופנאי (G סיטי ראשון לציון, גלובוס סנטר), לייף סטייל (ביג פאשן נצרת, נמל תל אביב), קניונים (שבעת הכוכבים) ופאוור סנטרים (חוצות המפרץ), כאשר אחד מיתרונות התחרות העיקריים שלהם הוא פעילות בשבתות.
המרכזים השכונתיים שבמרכזי הערים סגורים, למעט בודדים, וכך גם ההיצע ברחובות ובמרכזים האחרים לסוגיהם. כלומר, למרבית הלקוחות החילונים אין אפשרות לבצע קניות בסמיכות לבתיהם, מלבד בחלק מחנויות הפארם, הנוחות וההסעדה ובתי הקפה. כך המצב גם עבור התיירים.
מעמד של "מוצר משלים"
בישראל קיימים 2.9 מיליוני משקי בית, שברשותם כוח קנייה שנתי בגודל של כ־158 מיליארד שקל. בארבע השבתות שקיימות בחודש ממוצע, הם מוציאים כ־12% מכוח הקנייה החודשי, בעיקר על הסעדה, בילוי, פנאי ומוצרים שאינם מזון. מרבית (90%) משטחי המזון והסופרמרקט סגורים בשבת.
נתח הפדיון בשבת מסך הפדיון החודשי/השבועי, עומד על 40%־30% בתחום ההסעדה ובתי הקפה, 30%־20% באופנה, ו־60%־50% בבילוי ובפנאי. מנתוני צ'מנסקי בן שחר ושות' ומפילוח ההוצאות בכרטיסי האשראי ושל מועדוני הלקוחות של רשתות קמעונאיות, עולה כי רק אם יועברו הפדיונות מימי שבת לימי חול באותם המרכזים, יתקבלו רמות פדיון חודשיות כנדרש. אם לא, חלקם ייסגרו.
נזכיר כי מרבית מרכזי המסחר הפועלים בשבתות ממוקמים מחוץ לערים היהודיות ו/או הערביות. הם מהווים "מוצר משלים" למרכזי המסחר הממוקמים בערים, וסגורים בשבת. במרביתם קיים תמהיל חנויות שאינו קיים בתוך הערים, כמו חנויות ריהוט גדולות, מוצרי חשמל, חנויות "מחיר" בענף האופנה ובתי קולנוע. בין אלה: ביג יהוד, Merkaza בנוף הגליל ובקרוב בנשר, שבעת הכוכבים בהרצליה, ביל"ו סנטר ובקרוב גם ביג פאשן בגלילות וביג אאוטלט באילת.
פעילותם של המרכזים בשבת מאפשרים ללקוחות לקנות, לבלות ולסעוד, כחלופה לימי החול שבהם לא מתאפשר להם לעשות זאת. בכך גם מוקטנים העומסים בימי חול בכבישים ובמרכזים, ואילו הפדיונות וההכנסות של המרכזים, החנויות והפעילויות גדלים, כאשר לחלקם כאמור לא קיימת זכות קיום כלכלית ללא פעילות זו.
40% לחברה הערבית
מרכזי מסחר מספקים מענה לצורך של הישראלים, ותורמים למאזן הפיסקלי של הערים וליכולתן להשקיע ולשרת את תושביהן. מרביתם ממוקמים בשולי הערים, ואינם "מפריעים" בתוכן.
למרכזי ושטחי מסחר הפועלים בימי שבת קיים יתרון תחרותי מובהק ביחס למרכזים שאינם פועלים בשבת, ולערים יהודיות וערביות נוצרות תועלות כלכליות מפעילות זו. כיום 12%־10% מכוח הקנייה זורם לשטחים הפועלים בימי שבתון, מתוכם, רק 40% זורמים לשטחי מסחר בחברה הערבית, ו־60% לשטחים שביישובים יהודיים.
סגירת שטחי המסחר הפועלים בימי שבת תוביל לאובדן של מיליארדי שקלים ברף העליון - מאחר שחלק מהפדיון יועבר לקנייה בימי חול. ברם, לצרכנים בשתי החברות תאבד האפשרות לקנות ולבלות ביום המועדף עליהם.
במקרה שייסגרו מרבית שטחי המסחר רק ביישובים היהודיים, אלה יפסידו הכנסות מארנונה מנדל"ן מניב של שטחי מסחר, וכוח הקנייה ה"פנוי" יפרנס בהכרח ערים ומרכזים בחברה הערבית.
בכתיבת הטור השתתף עומרי קרני.