גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סיפור הבנייה המפרך שמאחורי הכנסייה היפהפה בקריית הוותיקן ברומא

בזיליקת פטרוס הקדוש בקרית הוותיקן ברומא, הכנסייה החשובה ביותר לנצרות, היתה במשך שנים מוזנחת ומתפוררת ● אחרי שורת אדריכלים שלא הצליחו לשקמה, אפיפיור פאולוס השלישי מינה את למיכלאנג'לו שהפך אותה למונומנט אדריכלי ● האמן הקדיש לה את 17 שנותיו האחרונות, אך הוא לא זכה לראות אותה בנויה ● הוא האמין בכל לבו ש"אלוהים הציב אותו שם"

חזית בזיליקת פטרוס הקדוש בקרית הוותיקן ברומא / צילום: ויקיפדיה
חזית בזיליקת פטרוס הקדוש בקרית הוותיקן ברומא / צילום: ויקיפדיה

 

וולאס הוא סופר ופרופסור לתולדות האמנות באוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס. ספרו "מיכלאנג'לו, האדריכל של אלוהים - סיפור שנותיו האחרונות ויצירת המופת הגדולה ביותר שלו" יצא בהוצאת הספרים של אוניברסיטת פרינסטון

כשאנו חושבים על מיכלאנג'לו, עולה ברוחנו דמותו של הגאון המתבודד שחצב בשיש את פסלי דוד והפייטה וצייר את פרסקאות התקרה בקפלה הסיסטינית ברומא. אנו נוטים להתעלם מיותר מ־50 שנים בחייו וביצירתו של האמן, בהן הוא השלים את קברו של האפיפיור יוליוס השני וצייר את "יום הדין", הפרסקאות ב"קפלה פאולינה", וכן את יצירת המופת הגדולה ביותר שלו: בזיליקת פטרוס הקדוש ברומא.

 

ב־1547 האפיפיור פאולוס השלישי מינה את מיכלאנג'לו, אז בן 71, לאדריכל הראשי של בזיליקת פטרוס הקדוש. "אינני אדריכל" מחה, אבל מיכלאנג'לו גם טען בעבר שאינו צייר. ובכל זאת, לפני מגיפת הקורונה, יותר מ־22 אלף איש עמדו בתור כדי לבקר בקפלה הסיסטינית מדי יום. מיכלאנג'לו היה יכול לטעון גם שהוא כבר אדם זקן - וזו היתה אמת. בתקופה בה אנשים מתו בגיל 45 בממוצע, הוא חי הרבה יותר מרוב האנשים בתקופת הרנסאנס. הוא רצה לפרוש ולחזור לפירנצה. אבל לא מסרבים לאפיפיור.

איזו וילה מוזרה בברצלונה תכנן אדריכל ספרדי נודע?
●  איזה בניין כונה "הפלא השמיני של העולם"?
●  איך הפך מוזיאון פומפידו לאחד מהסמלים הידועים והשנויים במחלוקת של פריז?  

מיכלאנג'לו הצעיר, שעשה הכל במו ידיו והדהים את העולם ביצירות פלאים שהן כיום נכסי צאן הברזל של האנושות, היה עסוק במוות, חטאים וגאולה. גילו, מספר רב של פרוייקט שלא השלים, וסדרה כואבת של מיתות של קרובי משפחה וחברים, מיקדו את תשומת ליבו של האמן בכנסייה. למרות שידע כי מפאת גילו הוא לא יזכה לראות אותה בנויה, הוא הקדיש לה את 17 שנותיו האחרונות. הוא האמין בכל ליבו ש"אלוהים הציב אותו שם", שהוא היה האדריכל של הבורא.

מצב הכנסייה טרום שיפוצה

כשמיכלאנג'לו קיבל לידיו את הכנסייה, היא היתה שרויה במצב מבולגן למדי. הפרויקט התחיל ב‏־1506, כשהאפיפיור יוליוס השני החליט להחליף את הבזיליקה המקורית, שנבנתה במאה הרביעית מעל קברו של השליח פטרוס. אלא שלאחר כ־40 שנה, היא היתה דומה יותר לחורבה רומית מאשר לכנסייה חדשה. שברים של כנסייה נוצרית קדומה היו פזורים בכל מקום, לאחר שנהרסו על ידי האדריכל שלפני מיכלאנג'לו, דונטו ברמנטה, שזכה בחייו לכינוי המפוקפק "Bramante il ruinante" - "ברמנטה ההורס". ארבעת האגפים של הכנסייה היו מחוברים בקמרונים, אבל ההצטלבות המרכזית מעל קבר השליח נותרה חשופה לאיתני הטבע. המבנה היה מכוסה פיגומים מחוזקים בחבלים, מנופים וגלגלות, והיו מפוזרים בו לבנים, ציוד בנייה וגללי חיות.

בנוסף, המבנה סבל מתוכניות הבנייה הלא מתאימות של חצי תריסר האדריכלים הקודמים, שאף אחד מהם לא חשב על הבעיה החשובה מכל: איך לבנות כיפה בקוטר כיפת הפנתיאון ברומא, אבל גבוהה פי שלוש. לפיכך המשימה הדחופה ביותר של מיכלאנג'לו היתה לחזק את ארבעת האגפים המצטלבים ואת הקירות החיצוניים של הבזיליקה, שביחד היו אמורים לתמוך במשקל ובגובה של הכיפה העצומה.

 

הפתרונות ההנדסיים שהמציא מיכלאנג'לו

בבזיליקת פטרוס הקדוש, פעל מיכלאנג'לו יותר מכאדריכל ומעצב. בזקנתו, מצא את עצמו מפקח על אתר בנייה עצום: הוא היה, בעת ובעונה אחת, מנהל פרויקט, מנהל כללי, מנהל עסקי ומנהל יחסי ציבור. מדי יום הוא רכב על סוסו לאתר, שוחח עם נציגיו בשטח, הגה פתרונות בנייה, ופתר בעיות הנדסיות שייאשו את קודמיו. כדי להרים חומרים לגובה הרב של המבנה, הוא תיכנן רמפה מעגלית, בשיפוע מתון, בין ארבעת האגפים. חמורים נשאו אלפי לבנים, חול וסיד להכנת מלט, וכן מזון ומים לעובדים חסרי המורא שעבדו שם, בגובה 46 מטר.

היו עוד פרטים רבים לחשוב עליהם: כמה טרוורטין (סוג של סלע גיר) נחוץ כל שבוע לבניית 32 העמודים שנועדו לתמוך בכיפה המרכזית המפוארת? כמה סתתי אבן צריך לשלוח למחצבות כדי לחצוב את הגושים הגדולים? כמה עגלונים נדרשים כדי להביא את החומרים האלה לאתר הכנסייה ברומא? האם המנופים והגלגלות חזקים דיים להחזיק את אבני הבסיס של הכיפה שתנוח על ראשי העמודים?

החזון האדריכלי של מיכלאנג'לו

הכיפה שבלב בזיליקת פטרוס הקדוש היא גדולה וקמורה, כספינת אוויר נפוחה הדוחפת את שלד הצלעות האנכיות המרסנות אותה. הכיפה נחה על מעגל אבן אופקי בגובה 15 מטרים, המוקף ב־16 תומכות מסיביות, שלפני כל אחת מהן שני עמודים עצומים. התומכות משמשות תפקיד דומה לתומכות החיצוניות בקתדרלה גותית: הן בולמות את העומס שנוצר מהכיפה. כל אחת מהצלעות הגדולות של הכיפה צומחת מזוג עמודים, וכך נוצרה לבסוף הכיפה. אלו רכיבי העיצוב של מיכלאנג'לו, או כפי שאמר: "הבאתי את 'פטרוס הקדוש' לשלב שבו אי אפשר יהיה לשנות או לחבל בתוכניות שלי".

מי בנה את הכנסייה לפני מיכלאנג'לו?

מיכלאנג'לו לא זכה לראות את הכנסייה מושלמת, אבל אם תשאלו כל אדם מי בנה את פטרוס הקדוש, מעטים יענו דונטו ברמנטה או קרלו מדרנו, האדריכל שבנה ב־1619 את החזית שהשלימה את הכנסייה. העוצמה והסמכותיות בחזון של מיכלאנג'לו, בהירות התוכנית, והפתרונות ההנדסיים שהגה הבטיחו את ההשלמה המוצלחת של הפרויקט.

האם אתם חושבים על פרישה רק בגלל שהגעתם לגיל 70? בגיל הזה מיכלאנג'לו רק התחיל את השנים העסוקות והיצירתיות ביותר של חייו. ותראו לאיזה הישג כביר הוא הגיע, 52 שנים אחרי שהשלים את הקפלה הסיסטינית. 

עוד כתבות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים