איזו וילה מוזרה בברצלונה תכנן אדריכל ספרדי נודע?

קניון גרדרט מלמד אמנות ומדעים באוניברסיטת סמפורד באלבמה ומחבר הספר Puritan Spirits in the Abolitionist Imagination 

ברצלונה היא עיר שבנויה בצורת גריד. אם תצאו מהרובע הגותי המפותל, תראו בלוקים המחולקים על ידי שדרות רחבות וצמתים בצורת מתומן שמכניסים אוויר נקי מכיוון הים. על זה יש להודות לאילדפונס סרדה, מתכנן עירוני ספרדי־קטלוני, בעל חזון אוטופי־סוציאליסטי, שהועסק על ידי העירייה לטפל באוכלוסייתה הגדלה.

כשהולכים במורד "פסץ' דה גרסיה", אחת השדרות המרכזיות בברצלונה, השתי וערב מדגיש את קימורי המבנים של האדריכל הספרדי הנודע אנטוני גאודי (Antoni Gaudí). ראשית תגיעו לבניין שהוא תכנן בשם "קאסה באליו", המתהדר במרפסות שנראות כמו כלוב צלעות, חלונות סגלגלים וגג שנראה כעמוד שדרה של דרקון - כשכל אלו מתפתלים בתוך המלבניות שמאפיינת את התכנון של סרדה. בדיוק לפני תחנת המטרו ניצב עוד בניין שתכנן גאודי - "קאסה מילה". קימורים מרשימים יותר ניכרים בכנסיית "סגרדה פמיליה", יצירת המופת האחרונה שתיכנן גאודי.

היצירה הראשונה שגאודי תכנן: קאסה ויסנס

אבל עזבו את האוקיינוס ושכונת "אישמפלה" האופנתית ותתקדמו לכיוון ההרים. תחצו את שדרת "אבינגודה דיאגונל" לכיוון גורדי השחקים מתקופת הרודן הספרדי פרנסיסקו פרנקו. שם מתחבא מבנה שתיכנן גאודי, מוזר יותר מכל האחרים, וגם היחיד שהוא בנה בקווים ישרים - "קאסה ויסנס".

כשגאודי סיים את לימודיו בביה"ס לאדריכלות של ברצלונה ב־1878, בדיוק התחוללה בצרפת מגיפה של כנימות עלה בשם "פילוקסרה" שהשמידה כרמים רבים, והניעה בקטלוניה בספרד פריחה כלכלית שכיום מכונה "קדחת הזהב".

● מה הופך את "ורטיגו" של אלפרד היצ'קוק לאחת מפסגות הקולנוע במאה ה־20?
● הציור שסימן את אחת מפריצות הדרך החשובות באמנות במאה ה-20
● כיצד נולד אחד הלהיטים הגדולים של מוזיקת הג'אז?

בתקופה זו ברוקר ספרדי עשיר בשם מנואל ויסנס אי מונטנר הזמין ב־1883 מגאודי, אז אדריכל לא ידוע בן 31, וילה לחודשי הקיץ. קאסה ויסנס הושלמה ב־1885. זה היה הבית הראשון שגאודי תכנן, והיצירה האדריכלית הראשונה שהיה לו עליה שליטה מלאה. למרות שלא ידועה דעתו של ויסנס על הוילה, המשפחה החזיקה בנכס 16 שנים.

בסופו של דבר, אלמנתו של ויסנס מכרה את הנכס למשפחה אחרת, שבתורה החזיקה בו שלושה דורות והפכה אותו לבית דירות להשכרה ב־2007. אחר כך "בנק מאנדורה" רכש את הווילה ב־2014 וקבוצת מומחים שחזרה אותו. כיום, כמוזיאון, הבית פתוח לציבור.

המאפיינים האדריכליים של קאסה ויסנס

כשביקרתי בקאסה ויסנס, מה שהפתיע אותי היה ההצבה של התריסים היפנים אל מול עיטורי הערבסקות; השילוב בין מודרניזם לאדריכלות נאו־מורית (סגנון השואב השראה מאדריכלות ספרדית־איסלמית של ימי הביניים האופיינית לחצי האי האיברי); המרצפות הקרמיות שמודבקות על הקיר החיצוני וה"סגרפיטו" (טכניקה של ציור על קירות) בחללים הפנימיים של הבית; החלק העליון העשוי מלבנים חלקות והתחתון מאבן גסה; ולוח הדמקה בטורקיז, לבן וצבע אלמוג. כל האלמנטים האלה משווים לווילה זוהר ייחודי, אבל הם אינם הדבר המוזר ביותר בקאסה ויסנס.

גאודי אמר שבניינים הם כמו הטבע: "הם לא צריכים קווים ישרים או פינות חדות". קאסה ויסנס מטיחה בנו זוויות ישרות ללא רחם. מרצפות ריבועיות המחפות על מרפסות ריבועיות, עמודים ריבועיים הממסגרים חלונות ריבועיים עם ווילונות ריבועיים. למעט מגדל אחד מעגלי שנצמד לפינת הבניין, העיצוב מיישר את כל "הפרבולות, ההיפרבולות והסלילים". קאסה ויסנס הוא בית המשורטט כמעט כמו קובייה.

המוזיאון עושה עבודה טובה, הן מבחינת התערוכות המוצגות בו והן מבחינת איכות השחזור, ומציג את קאסה ויסנס, ובעיקר את ברצלונה, כ"עיר על סף פריצה".

מקור ההשראה של קאסה ויסנס

קחו לדוגמא את מקור ההשראה של גאודי - הטבע. הוא נוכח בקאסה ויסנס כקישוט, ולא כאלמנט מרכזי. כשגאודי גילה שהמגרש עליו תיבנה הווילה מכוסה ב"פרחים צהובים קטנים", הוא צייר פרחים על מאות מרצפות קרמיות, המשמשות כחיפוי החיצוני של הבניין. בפנים, התקרות מצופות בשיחים וגפנים מעיסת נייר, המאיימים לפרוץ דרך סורגים חדים, ישרים ומקבילים.

לדעת גאודי, זה בדיוק מה שהבורגנות הקטלאנית החדשה רצתה: חיוניות יוקרתית שבודקת גבולות מבלי לכופף או לפרוץ אותם.