הציור שסימן את אחת מפריצות הדרך החשובות באמנות במאה ה-20

קאמי בראדרס היא מרצה באוניברסיטת נורת'איסטרן בבוסטון ומחברת הספר "מיכלאנג'לו, רישום והמצאת האדריכלות" שראה אור בהוצאת ייל 

"ציור קיר", הציור שצייר ג'קסון פולוק (Jackson Pollock) ב־1943, הוא ערכה למתחילים להבנת אמנות מופשטת. פולוק לא המציא את סגנון השפרצות הצבע שלו בן לילה, הוא הגיע אליו בצעדים קטנים. לפני כארבע שנים "ציור קיר" הוצג במוזיאון גוגנהיים בניו יורק. הוא הוצב בין הציורים הפיגורטיביים שהאמן צייר בשנותיו הראשונות לבין הציורים המופשטים, פורצי הדרך, שהוא צייר בשנים מאוחרות יותר.

תחילת דרכו של ג'קסון פולוק: ציור נופים כפריים

למרות הרדיקליות שאפיינה את דרכו האמנותית המאוחרת, פולוק התחיל באופן צנוע ועם הכשרה אמנותית מסורתית למדי. הוא נולד ב־1912 בחווה בקודי, ויומינג, הצעיר מבין חמישה אחים. בעקבות אחיו הגדול צ'רלס הוא נסע לניו יורק, שם למד אמנות. אחד ממוריו היה תומאס הארט בנטון (Thomas Hart Benton), מהציירים האמריקאים המובילים בתקופתו. בנטון התמחה בציור סצינות כפריות ונופים, שהתאפיינו בצבעים חזקים ומשיכות מכחול דינמיות.

בעשור שקדם ל"ציור קיר", פולוק צייר נופים כפריים, דומים לאלו של בנטון, ביניהם הציורים "ללכת מערבה" (1934-35) ו"קוטפי הכותנה" (1935). ארבע שנים אחרי "ציור קיר", פולוק נטש את דרך הציור הקונסרבטיבית (שימוש במכחול טבול בצבע), ועבר להשפריץ צבע על בדי קנבס גדולים המונחים על הרצפה. תהליך היצירה תועד על ידי הצלם האנס נמות' (Hans Namuth) בסרט קצר מפורסם מ־1950.

● איזה בניין כונה "הפלא השמיני של העולם"?
● מה הופך את "ורטיגו" של אלפרד היצ'קוק לאחת מפסגות הקולנוע במאה ה־20?
● כיצד נולד אחד הלהיטים הגדולים של מוזיקת הג'אז?

המעבר לציור מופשט

"ציור קיר" הוא הציור הגדול ביותר שצייר פולוק: 2.44 מטר גובה ו־6 מטר רוחב. הוא הוזמן על ידי אספנית האמנות האמריקאית פגי גוגנהיים כדי לעטר את הכניסה של דירתה בניו יורק. פני שטח הציור הוא רשת קליגרפית של קווים שחורים, המהווה את הפיגומים של הצבע הרועש.

הפשטה (abstraction) מגיעה מהפועל הלטיני "להסיר", ולעתים קרובות זה עוזר להבין מה "הוסר" מעבודת האמנות. ב"ציור קיר" ניתן לזהות דמות, גם בקווים השחורים הקליגרפיים וגם במקטעים הבשרניים בצבעי ורוד ולבן, אבל בו בזמן מבינים שפולוק אומר להתראות לפיגורטיבי ולקונקרטי. נדמה שהוא נפרד מהמטען הכבד של ההיסטוריה של האמנות, שהוא אינו זקוק לו עוד.

כיצד האמן תיאר את הציור?

בהתחלה נראה שהציור מורכב כולו מקווים. אבל ככל שמתבוננים בו, נראה שהוא גם צייר דמויות. האם הדמויות הן משיכות המכחול השחורות הקליגרפיות? או הגושים הוורודים ביניהם? או שניהם - מבנים שלדיים והבשר שסביבם?

פולוק עצמו תיאר את הציור כ"צעדה פרועה של כל החיות במערב האמריקאי, פרות, סוסים אנטילופות ובופאלו. כולם שועטים על פני השטח הארור". זה כאילו פולוק זרק רימון לאחת מאותן סצינות הטבע המתרחשות במערב אמריקה, ואז לכד את תנועת החיות הנמלטות ממוקד הפיצוץ. את ציורי הטבע שלו אפיינו גוונים חומים וירוקים. ב"ציור קיר", הפאלטה שלו מתרחקת מהעולם הטבעי: הוורוד דומה לגוון של סירופ נגד שיעול, הירוק הוא ירוק בית חולים והצהוב חומצי.

הדרך הטובה ביותר להסתכל על הציור היא תוך כדי תנועה, אחורה וקדימה, למעלה ולמטה - כמו שבטח גוגנהיים ואורחיה התבוננו בו. קנה המידה של "ציור קיר" מזכיר ציורי פרסקו איטלקיים, בעוד שהאנרגיה והדחיסות שלו מזכירים יצירות רנסאנס, כמו סדרת ציורי "קרב סן רומאנו" של הצייר האיטלקי בן המאה ה־15 פאולו אוצ'לו, המפוזרת היום בין "גלרית אופיצי" בפירנצה, הגלריה הלאומית בלונדון והלובר בפריז; או הציור "קרב הקנטאורים" של מיכלאנג'לו, המוצג בית מיכלאנג'לו ב-Casa Buonarroti בפירנצה.

הציור עובר בין כמה אכסניות

כשפגי גוגנהיים עברה לונציה ב־1947, היא העבירה את הציור של פולוק לאוניברסיטת ייל, אלא שהסטודנטים בעלי ההשכלה השמרנית לא גילו בו עניין רב. לאחר מכן היא העבירה אותו למחלקה ללימודי אמנות באוניברסיטת איווה ולמנהלה, לסטר לונגמן, בעל הראש הפתוח, שראה את הציור בדירתה במנהטן. לונגמן תלה את הציור בחלל בו תלו ציורי קיר, מעשה מתריס ומעליב כלפי האמן האמריקאי גרנט ווד, שלימד שם, ונודע בזכות ציוריו שתיעדו את החיים במערב התיכון בארה"ב, כמו למשל "אמריקן גותיק".

הציור נועד לעודד סטודנטים לאמנות לבדוק גבולות, כחלק ממתודולוגיה שנודעה בשם "הרעיון של איווה": אוניברסיטאות צריכות לשמש כמעבדות ניסויים - לא רק במדעים, אלא גם באמנויות. "ציור קיר" היה העוגן של אוסף מכובד במוזיאון לאמנות של אוניברסיטת איווה, עד ששיטפונות הרסניים ב־2008 אילצו את עובדי המקום להעביר את כל היצירות לאתר אחר.

לאחר שהצעתו, חסרת הרגישות, של אחד מאנשי האוניברסיטה למכור את הציור כדי לממן את תיקוני הנזקים של השיטפונות נדחתה, נשלח הציור למכון השימור של "גטי". מאז הוא מוצג ברחבי ארה"ב, בזמן שאוניברסיטת איווה בונה לו משכן חדש.

"ציור קיר" מתעד את הרגע בו הפנה ג'קסון פולוק את גבו לציור הפיגורטיבי. אם אתם ספקניים לגבי כוחה של אמנות מופשטת, הביטו בציור הזה והיכונו לחוויה מטלטלת שתשנה את דעתכם.