גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למכור מחדש מוצרים שהצרכנים לא צריכים: המושג החם בקמעונאות

קמעונאי אונליין מאפשרים ללקוחות למכור אצלם פריטי יד שנייה, באתרי מרקטפלייס מתפתח ענף C2C (לקוח ללקוח), ומותגים כמו H&M ואדידס מציעים פריטי אופנה ממוחזרים ● שוק ה־ReCommerce מזנק, וההערכות הן שבעוד חמש שנים הוא יסתכם בכ־290 מיליארד דולר

שוק ה־ReCommerce מזנק / צילום: Shutterstock
שוק ה־ReCommerce מזנק / צילום: Shutterstock

אחד המאפיינים הבולטים של בני דור ה־Z הוא מודעות לקיימות, מיחזור והשאלת בגדים ויד שנייה, מה שמוביל יותר ויותר מותגים להשקיע בנושא. כך, למשל, קמעונאי אונליין כמו זלנדו מאפשרים ללקוחות למכור דרכם פריטים שנרכשו שם, באתרי מרקטפלייס שונים ניתן למכור פריטים ישנים לרוכשים שמעוניינים לחדש או למחזר אותם (מה שמכונה C2C), ומותגים כמו H&M ואדידס מציעים פריטי אופנה ממוחזרים.

הבית החכם יגיע לכולנו: אלה הטכנולוגיות שיפרצו השנה
האיש שליווה את טסלה במשך שנים מפצח את תעלומת מאסק | ראיון

כאשר כל זה פוגש גם את משבר יוקר המחיה ועליות המחירים של מוצרים ושירותים רבים, גם בני הדורות הקודמים מחשבים מחדש את הרגלי הקנייה שלהם. כך נולד שוק ה־Recommerce, מושג חדש יחסית, הכולל בתוכו השכרה, מילוי מחדש, תיקון, מכירה חוזרת, החזרה והפצה מחדש של מוצרים ופריטים שהצרכן כבר לא צריך, או שיש לו יותר מדי מהם.

לפי נתוני פלטפורמת האיקומרס האירופית Cross Border, אתרי מרקטפלייס שמציעים מסחר־מחדש צומחים פי 20 מהר יותר מכל שוק הריטייל, ועד 2025 סקטור המסחר־מחדש צפוי להגדיל את הנתח שלו בשוק מ־10% ל־14%. מבחינה כספית, ב־2021 הסתכם שוק המסחר־מחדש באירופה ב־75 מיליארד אירו, והצפי הוא שעד 2025 יירשם גידול של 60% והשוק יסתכם ב־120 מיליארד אירו.

לפי סקר שערכו בקרוס בורדר, הסיבה העיקרית להתחזקות המגמה היא כלכלית. "לפחות 93% מהצרכנים אומרים כי האינפלציה משפיעה על החלטתם לקנות ולמכור מוצרים יד שנייה, בדגש על חיסכון כספי או ניסיון להרוויח כסף", מציינים בפלטפורמה.

פחות כלכלה ליניארית

בחברת ויזה ערכו סקר מקיף חדש בנושא, ומצאו כי 87% מנשאלים כבר השתתפו לפחות בפעילות מסחר־מחדש אחת, ועשו שימוש חוזר במוצר או בשירותים. הסקר נערך באירופה, וניתן ללמוד ממנו על מה שעשוי או יכול להכות שורש גם בישראל.

הסקר של ויזה בוצע על ידי חברת Opinium, והשתתפו בו 7,000 צרכנים בגילאי 18 ומעלה, ו־1,750 מקבלי החלטות בעסקים קטנים ובינוניים באירופה. הנתונים נאספו באמצעות סקר מקוון במדינות צרפת, גרמניה, יוון, איטליה, פולין, שוודיה ובריטניה. עסקים קטנים ובינוניים הוגדרו כעסקים עם פחות מ־250 עובדים, ומחזור של פחות מ־50 מיליון אירו בשנת הכספים האחרונה.

לפי הסקר, מכירה חוזרת היא הנפוצה ביותר מבין כל ההתנהגויות - 45% מהצרכנים ציינו כי הם מוכרים מוצרים לפחות פעמיים בשנה. רבע מהחברות הקטנות והבינוניות באירופה כבר מספקות אפשרויות למכירה חוזרת, ועוד 48% מצהירות כי הן מתכננות לעשות זאת בעתיד.

קצת יותר מרבע מהצרכנים (27%) יעדיפו למסור פריטים לתיקון, שיפוץ או התאמה, מכיוון שזה ישתלם להם יותר מלקנות חדש. צרכנים בגילאי 65 ומעלה הם בעלי המוטיבציה הגבוהה ביותר לעשות זאת. כמעט שליש מהנשאלים הצהירו כי חיסכון בעלויות הוא אחד המניעים העיקריים שלהם.

"המעבר מכלכלה לינארית של 'קח, תעשה, תבזבז' לכלכלה מעגלית ידרוש שינוי מערכתי שלם", אומר מנכ"ל ויזה בישראל גרי לסקי, ומציין כי מהסקר עולה כי "יש תיאבון חברתי ברור לאפשרויות בנות קיימא יותר. אם העסקים הקטנים והבינוניים, וגם הצרכנים, יקבלו יותר חינוך ותמיכה בנושא - זה יחזק את המגמה ברחבי העולם".

ההזדמנות הכלכלית

אחת הדרכים לחינוך בנושא היא מתן דגש על ההזדמנויות הפיננסיות לצרכנים, ועל הפוטנציאל לחיסכון בעלויות בקרב בעלי העסקים. כך, למשל, ניתן לפתח אפליקציה למכירת רהיטים או בגדים משומשים, או שייתנו תמריצים כספיים לחלוקת עודפי מזון.

באירופה יש כמה אפליקציות פופולריות למכירת אופנה יד שנייה, ובהן Vinted (השחקנית הגדולה ביותר בתחום, עם 65 מיליון חברים), Rubylane ו־Depop. מדובר בשוק שמכירותיו ב־2021 הסתכמו בכ־20 מיליארד אירו, והצפי הוא ששוק זה יגדל ל־37 מיליון אירו ב־2025.

כ־25% מהנשאלים בסקר אמרו שיקחו חלק במסחר־מחדש אם יוכלו להרוויח מכך כסף, אך גם יתרונות סביבתיים הם מניע מרכזי עבור כ־43% הצרכנים. תשעה מכל עשרה מבוגרים לקחו חלק פעיל בפעילויות ידידותיות לסביבה בשלושת החודשים שקדמו לסקר, כאשר הרוב המכריע (93%) ציינו כי הם חשים שלשימוש בפחות אריזות יש השפעה על הסביבה והחברה.

לפי הערכת ויזה, עד שנת 2030 ישקף המעבר למסחר־מחדש באירופה הזדמנויות כלכליות בהיקף של 900 מיליארד אירו. כמעט כל העסקים הקטנים והבינוניים שהשתתפו בסקר (91%) ציינו שהם מעוניינים לעבוד באמצעות שיטות בנות־קיימא יותר, ורבע מהם אמרו כי הם ישקיעו בכך 20% מההכנסות שלהם או יותר.

כבר כעת, ההכנסות של חברות קטנות ובינוניות המאפשרות מסחר־מחדש צמחו ב־22% בשנתיים האחרונות, ומרבית הצרכנים (69%) ציינו כי הם מעוניינים לקנות מוצרים או שירותים מעסקים שפועלים בתחום.

למרות זאת, יש עדיין כשלים ביישום. שליש מהמשיבים בסקר של ויזה ציינו כי המסחר־מחדש עדיין אינו נוח וקל ליישום, וחמישית אינם מרגישים בטוחים לגבי איכותם של מוצרים מסוימים, בעיקר בכל הנוגע לפריטים להשכרה ומכירה חוזרת של יד שנייה. כאמור, בקרב בני דור ה־Z הנושא פופולרי יותר, כך שבראייה לעתיד, ניתן להניח כי הנושא יתפתח ויהיה נגיש יותר לקהל הרחב.

"האובססיה של אמריקה"

לאחרונה פרסם המרקטפלייס האמריקני OfferUp את דוח המסחר־מחדש שלו לשנת 2022. זו השנה הרביעית שהדוח מתפרסם, וגם שם מזהים עלייה ברורה במגמה. "האובססיה של אמריקה לקנות ולמכור מוצרים יד שנייה יצרה תעשייה שגדלה יותר מהריטייל המסורתי, בלי שום סימני האטה. מדובר בצמיחה של 15% לעומת 2021", מציין המנכ"ל טוד דנלפ. ההערכות הן שבעוד חמש שנים יעמוד השוק העולמי על 289 מיליארד דולר.

לפי הדוח, האמריקנים מבלים 27 דקות בממוצע ביום באתרי מרקטפלייס יד שנייה, פרק זמן דומה מאוד ל־30 הדקות שהם מבלים בממוצע ביום באתרים כמו אינסטגרם, פייסבוק וסנאפצ'ט. מבין אלה שפעילים בזירת המסחר־מחדש, 58% מצהירים כי יגדילו את פעילותם בשוק זה.

למרות שלכאורה האופנה מובילה את התחום, גם באופר־אפ מזהים שהיא לא לבד במשחק. למעשה, 76% מהאייטמים למכירת מחדש מגיעים מתחומי החשמל והאלקטרוניקה, רהיטים, מוצרים לבית, פרטי ספורט ועוד.

נזכיר כי אחת השחקניות הוותיקות בתחום, הרבה לפני שמסחר־מחדש הפך לבאז וורד, היא איביי - במרקטפלייס שלה ניתן לרכוש זה שנים מוצרים יד שנייה, ומוצרים שעברו חידוש או התאמה מחדש.

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק