נמל חיפה / צילום: Shutterstock
בשעה זו הושלמה העברת הבעלות על חברת נמל חיפה מידי המדינה לזוכה במכרז הפרטת הנמל, קבוצת החברות גדות הישראלית ואדאני ההודית.
קבוצת אדאני-גדות, שזכתה במכרז בחודש יולי האחרון, הדהימה את בכירי המשק על נכונותה לרכוש את הנמל במלואו לפי תג מחיר כולל של 4.1 מיליארד שקל.
● התחילה הריסת התחנה המרכזית הישנה. בכמה עלה שווי המתחם מ-2015?
● למה בעלי העניין בחברות בבורסת תל אביב לא ניצלו את הירידות בשוק לקניית מניות
● מלונות ושטחי מסחר: התוכנית הגרנדיוזית של האיש העשיר באסיה עבור נמל חיפה
מודל המימון כלל הון עצמי של כ-1.2 מיליארד שקל, הלוואות בעלים בסכום של 1.6 מיליארד שקל שיזרמו למדינת ישראל וכן הלוואה של 1.1 מיליארד שקל מקונסורציום של גופים ישראלים בהובלת בנק מזרחי טפחות, בו השתתפו גם הבנק הבינלאומי ובית ההשקעות מיטב. מדובר בהלוואת גישור שניתנה לאדאני לתקופה של שנתיים.
בחודש נובמבר הודיעה הקבוצה על סגירת המימון, והיום (ג') התרחש השלב האחרון שכולל את חתימת הרגולטורים והדירקטוריון על העברת בעלות מניות החברה מהמדינה לקבוצה.
קבוצת אדאני-גדות רכשה את נמל חיפה לפי הצעה של 3.9 מיליארד שקל, שנחשבת כ-4.1 מיליארד שקל, משום שהמדינה קבעה בתנאי המכרז כי משקיע אסטרטגי שמומחה בהפעלת נמלים, ספנות או טרמינלים יקבל תוספת על הנייר של עוד 200 מיליון שקל. ההצעה הייתה גבוהה ביותר ממיליארד שקל מההצעה הבאה, כך על-פי ההערכות של קבוצת רמי אונגר וקרן ג'נריישן שהציעה "רק" 2.65 מיליארד שקל.
בקבוצה הזוכה סבורים כי ביצעו עסקה טובה, שכן בקופת הנמל יש כמיליארד שקל המיועדים לשדרוג תשתית הנמל, כך שיוכל להתחרות בנמל המפרץ שמופעל על-ידי חברת SIPG הסינית, והרכישה כוללת גם את הפיתוח הנדל"ני של חזית הים בחיפה ושטח גאוגרפי שממצב את הנמל כגדול ביותר במרחב.
אבן-דרך ברפורמה בנמלים
אדאני-גדות הפתיעה לא רק במחיר אלא גם במסוגלותה לסגור את העסקה, חרף הספקות שהביעו חלק מהגורמים בענף. לאחר הזכייה פורסמו עבודות כלכליות שדיברו על כך שקבוצת אדאני ממונפת מאוד. אחד מהחברות של קרדיט סוויס פרסמה הערכה לפיה "תרחיש גרוע עלול להוביל אותה לסחרור ולמלכודת חוב מאסיבית". עם זאת, בקבוצה פרסמו מצגת מיוחדת שבה נתונים שמלמדים על כך שהמינוף שלה סביר, והיציבות שלה איתנה - והדוח תוקן.
העברת הבעלות היא אבן-דרך מרכזית ברפורמה בנמלים שהחלה בתחילת המילניום, ובמסגרתה הוקמו שני נמלים פרטיים נוספים - נמל המפרץ סמוך לחיפה ונמל הדרום סמוך לאשדוד. מחלקת הים, שהיא ה"שאלטר" של הנמלים, הוצאה מהנמלים הממשלתיים לחברת-בת של חברת נמלי ישראל; וכעת הושלמה הפרטת נמל חיפה הממשלתי.
ואולם, בפני הקבוצה עומדים אתגרים לא מעטים. לא רק הריבית הגדלה משפיעה על העסקה, אלא גם התקררות ענף הספנות עקב התמורות שחלו בו בתקופת הקורונה והשינויים בצריכה בעקבותיה.
התחרות על המכולות
בנוסף, נמל חיפה שמעביר היום ידיים יתחרה על ענף שינוע המכולות מול נמל המפרץ הסיני. נמל המפרץ, נזכיר, החל לפעול לפני כשנה, ובחודשים האחרונים המגמה מצביעה על התקרבותו להובלה בתחום המכולות במרחב. כך, ברבעון הראשון של השנה שעברה תנועות המכולות בישראל עמדה בסך-הכול על 787 אלפי TEU (יחידת המדידה של המכולות), ומתוכן 354 עברו בנמל חיפה, ורק 51 עברו בנמל המפרץ.
ברבעון השלישי של השנה, מתוך 799 אלפי TEU, כ-250 עברו בנמל חיפה, ו-124 עברו בנמל המפרץ - שילוש של היקף התנועות.
משרד התחבורה עדיין לא פרסם את נתוני הרבעון האחרון של השנה, אך בחודש נובמבר נמל המפרץ כבר עבר במספר התנועות שלו את נמל חיפה (61 לעומת 45 בהתאמה). אומנם לא בהכרח מדובר בחודש מייצג, אבל המגמה ברורה, כשבחודש דצמבר חברת צים הודיעה ללקוחותיה על מעבר מנמל חיפה לנמל המפרץ, שפורק מכולות באמצעות מערכות חדשניות הכוללות מנופים שמופעלים מחדר בקרה.
בראייה לעתיד, מקסימום הקיבולת השנתית האפשרית של נמל המפרץ עומד על כמיליון TEU, שמהווים כמעט שליש מהיקף התנועות בישראל שהולך וגדל עם השנים. גורמים בענף הנמלים מתארים אתגר זה כחיובי - יותר מותגים משגשגים שפועלים בקניון תורמים להצלחתו הכללית מול קניונים מתחרים. כך, גם מרחב חיפה מתחרה בנמלים שנמצאים בים התיכון ומספקים שירות יעיל ורווחי.
אתגר נוסף שמולו תתמודד הקבוצה הזוכה הוא העובדה שהמדינה פיתחה יותר היצע נמלי מאשר ביקושים בתנועות הנמלים, ובשנים הקרובות השוק צפוי לגדול בהדרגה.
כדי לעמוד באתגרים אלה, הקבוצה הזוכה תצטרך לייעל את השירות היום יומי וכן את מצבת כוח-האדם. במסגרת הרפורמה בנמלים הגיעה המדינה להסכם מול העובדים שכלל עסקת פרישה של עובדי דור א', ומצבת העובדים ירדה מכ-1,100 לכ-800.
הקבוצה תתמודד בתחרות בקור-ביזנס שלה, שהוא המכולות, בצורה של התייעלות, אך היא לא תביא בהכרח לירידה במספר העובדים, שכן ייתכן שבמקביל להתייעלות בתחום זה, החברה תפתח תחומי פעילות נוספים.
כאמור, החברה תוכל גם להשתמש בסכום הצבור בקופת הנמל המיועד לשדרוג תשתיות ולרציף עמוק יותר שיוכל לאפשר עגינה של אוניות ענק גם בנמל החיפאי ולהגביר פעילות שטעון (העברת מטען מאונייה לאונייה אחרת שיעדה שונה), אך גם זו, לפי גורמים בענף, תדרוש התאמה של הוצאות שכר כדי להפוך אותה לרווחית וכדי שתוכל להתבצע במחירים תחרותיים ביחס לאלטרנטיבות בים התיכון ובנמל הסיני המתחרה.
כיוון אפשרי נוסף שבו יכולים ללכת שני הנמלים המתחרים - הסיני והישראלי-הודי - הוא פיתוח תחום הלוגיסטיקה בנמלים.
פיתוח הפעילות הנמלית
בכוונת הקבוצה הזוכה לפתח באופן משמעותי פעילות נמלית אחרת. עד כה בנמל חיפה לא ראו בפריקת מטען כללי כמו ברזל, מלט, עץ וכדומה כתחום רווחי, אך שינויי הבעלות ושינויים אפשריים בהסכמי שכר ופיצוי לעובדים ישנו את התמונה, והקבוצה הזוכה תלך לכיוון זה באופן די ודאי.
בטווח הזמן הקרוב, בכוונת הקבוצה להקים ממגורה לטיפול בתבואות, שיאפשר על-פי התמ"א לפנות את ממגורות דגון שאחראית על כ-70% מסך התבואה המגיעה לישראל. המתקן החלופי יגביר את פעילות הנמל בתחום זה על קצהו של אחד הרציפים, כך שאוניות ענק יוכלו לפרוק בו בנוחות, כשלחברת גדות יש ניסיון רב בתחום זה.
המעבר של נמל חיפה לתחומים אלה ידרוך על אצבעותיו של הנמל הפרטי מספנות ישראל הקטן והיעיל הסמוך, שנהנה עד כה מחוסר עיסוקו של הנמל הממשלתי בתחומים אלה. בכוונת החברה לא רק לפעול בתחום הממגורה אלא גם להגביר פעילות בתחום המלט, הברזל והמכוניות.
הפיתוח הנדל"ני
אזור דגון, שיתפנה לאחר הקמת הממגורה החדשה, יאפשר לזוכה להתחיל בפיתוח הנדל"ני של חזית הים בחיפה, שיכלול מבני מסחר, בילוי, הסעדה וטרמינל נוסעים חדש שיתכתב גם עם צמיחת הקרוזים בנמל חיפה בשנים האחרונות. כך, העיר התחתית בחיפה ותחנת הרכבת שמגיעה אליה יתחברו לחזית הים.
במצגת למשקיעים, חברת אדאני הסבירה כי בתרחיש החיובי הפיתוח הנד"לני יאפשר לה להחזיר את ההלוואות בתוך שש שנים, ואם לא, הוא יתרחש בתוך 25 שנה, ומכאן המוטיבציה הגבוה בפיתוח.
התוכנית העתידית כוללת אף הקמת בתי מלון, דיוטי פרי וטרמינל נוסעים וכן מקומות להסעדה ובילוי, ובכוונת הקבוצה להפוך אותו למרכז העיר החדש.
בדרך ליישום המיזם, הקבוצה תצטרך להתנהל מול עיריית חיפה ולנסות להגיע להסכמות שהמדינה לא הצליחה להשיג בעבר, ובשים לב לבחירות המקומיות בסוף השנה.
בלינקוב: להפריט גם את נמל אשדוד
רם בלינקוב, מנכ"ל משרד האוצר ויו"ר הוועדה למכירת נמל חיפה, מסר כי "אדאני-גדות קיימו אסיפה כללית, ומסרנו להם את כתב המניות, ומלפני כשעה החברה היא פרטית לחלוטין, ואין לנו יותר סיי בתפעול נמל חיפה.
"בכך השלמנו את ההפרטה, והכסף עבר לבנק של הממשלה ושל החברה - כמעט 4 מיליארד שקל: 2.9 מיליארד שקל לאוצר וכמיליארד שקל וקצת לחברת נמל חיפה. זאת אחרי מהלך מאומץ, ארוך ומלא מהמורות. אי-אפשר היה לעשות זאת ללא עזרתם המסורה ביותר של עובדי משרד האוצר וכמובן עובדי נמל חיפה והדירקטוריון".
בלינקוב התייחס לנמל אשדוד ואמר: "חייבים להביא להפרטה שלו, מכיוון שהוא בתחרות מוגבלת אומנם, אבל מתפתח לידו מתחרה חזק. נמל לא מתאים להיות חברה ממשלתית יותר, הוא צריך להיות חברה פרטית".
לדבריו, "החברות הממשלתיות שמצאו עצמן מתחרות בחברות פרטיות שהופרטו, ובראשן בזק, היו בסוף הכי טובות. בזק הייתה חברה ממשלתית, והיום היא חברת התקשורת הטובה ביותר בישראל.
"הנמלים החדשים עוסקים בעיקר במכולות, והנמלים שלנו גם במטען כללי, תפזורת ומכוניות, יש להם שטח יותר גדול שמקנה להם אפשרויות תפעוליות. עם כל הקשיים ביחסי עבודה, יש להם ידע בלתי נדלה, ולכן אני צופה להן עתיד טוב מאוד".
קארן אדאני, מנכ"ל APSEZ, מסר: "זהו יום משמח מאוד גם עבורנו וגם עבור הישראלים כולם, לאחר שהשלמנו את רכישת נמל חיפה. אנו מצפים כעת לשדרג את פעילותו במהירות האפשרית למען שיפור השירות, להפוך את מראה פקקי האוניות לזיכרון רחוק ולהקל על יוקר המחיה של האזרחים. זוהי סגירת מעגל מרגשת עבורנו, כ-100 שנה לאחר הקרב ההרואי בו הוצלה העיר חיפה על-ידי הפרשים ההודים במלחמת העולם הראשונה".
עופר לינצ'בסקי, מנכ"ל גדות, מסר: "זהו רגע מרגש עבור כולנו. כעת אנחנו עם הפנים קדימה לכניסתנו לפעילות הנמל, לפיתוחו המהיר ולתחילת מתן שירותים חדשים לענפי המשק השונים ולצמיחה כבר בשנים הקרובות".