גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גנזת המדינה: "יש חור שחור בתיעוד של מדינת ישראל"

"אם פעם כל תכתובת ממשלתית תועדה בנייר שהיה אפשר לשמור, היום 70% מהעבודה של פקידי המדינה מתבצעת במיילים, שהם מוחקים, למרות שזה בניגוד לחוק", מסבירה גנזת המדינה רותי אברמוביץ' ● בראיון היא מדברת על הטכנולוגיה שעתידה לייעל את המערכת, מספרת על הפרוטוקולים הבלתי־קריאים של אהרן ברק, וקוראת למשרתי הציבור: "החזירו את החומר, הוא של המדינה"

רותי אברמוביץ'. גנזת המדינה / צילום: איל יצהר
רותי אברמוביץ'. גנזת המדינה / צילום: איל יצהר

מאז הוקם ארכיון המדינה ב־1955 נכנסו אליו יותר מ־3 מיליון תיקים: מפרוטוקולים של מלחמות ורשימות עולים בנות 100 שנה, דרך פרסומות מיתולוגיות וסרטי בורקס ועד אוצרות כמו מגילת העצמאות או האקדח ששימש לרצח רבין. 75% מהם רשומים ומקוטלגים.

בן סלמאן מתעמת עם קרן העושר הסעודית: כיצד להשקיע את ההון מהנפט
הפרדוקס היווני: המדינה מתגאה במהפך כלכלי. האזרחים לא מרגישים את זה בכיס
גיורא בר דעה: "מבאס שהמורשת שלי בשטראוס תיקשר למשבר, אבל אני מאמין שהמסע שלי שם הרבה יותר גדול" | ראיון

אלא שב־15 השנים האחרונות החומרים האלה לא התחדשו כמעט. "יש חור שחור בתיעוד ההיסטורי של מדינת ישראל", אומרת רותי אברמוביץ', גנזת המדינה. "אם פעם כל תכתובת ממשלתית תועדה בנייר פיזי שהיה אפשר לשמור ולעיין בו בעתיד, ולרוב משרדי ממשלה פנו בעצמם לארכיון כדי שניקח מהם את ערימות הניירת שהצטברו אצלם, דווקא ההתקדמות הטכנולוגית, שהיינו מצפים שתשפר דרמטית את התיעוד, יוצרת בעיה גדולה. היום כל פקיד מדינה, ויש כ-70 אלף כאלה, יוצר עשרות עד מאות מסמכי מידע מדי יום. 70% מהעבודה שלהם מתבצעת במיילים, והם מוחקים אותם כשהתיבה מתמלאת. זה בניגוד לחוק, אבל זה מה שקורה בפועל. על הודעות וואטסאפ אין בכלל מה לדבר.

"החוק היום לא מאפשר להיכנס לתיבת מייל של עובדים שפרשו בניגוד להסכמתם, בין השאר מתוך חשש לפרטיות. לא תמיד אפשר למצוא פקיד לשעבר שיצא לפנסיה או עבר לחו"ל או סתם לא רוצה שנסתכל בתיבה. הרבה מנהלים גם את החיים האישיים שלהם דרך המייל של העבודה, ויש חשש מפגיעה בצנעת הפרט כשמכניסים את כל החומר לארכיון. המידע אצלנו אמור להיות נגיש לציבור לאחר תקופה (כשהוא בלתי מסווג - ע"א), ויש פה התנגשות".

בימים אלה היא עובדת עם נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ על גיבוש נוהל שיחייב הפרדה בין המידע המקצועי והאישי והצהרה של העובדים שהם יודעים שכל התכתובת המקצועית תעבור לארכיון המדינה ואסורה במחיקה. "אם בן גוריון היה חי היום וכותב את אמרות השפר שלו במייל, כנראה שנכון להיום אסור היה לנו לקרוא אותן".

אלא שלדבריה, "גם זה לא יפתור את כל הבעיות. כל המערכות שלנו מבוססות על ניהול של דפים וקופסאות. קבצים מתנהגים אחרת, תיקייה אחת יכולה להכיל גם אלפי קבצים. בנוסף, בכל מסמך עלול להיות מידע שפוגע בצנעת הפרט, הביטחון או יחסי החוץ, שהן העילות שאוסרות עלינו לחשוף מידע לציבור.

"כדי לקטלג את כל החומר צריך המון כוח אדם. אנחנו עובדים על להביא בינה מלאכותית שתסייע בעבודה. אנחנו עושים עכשיו פיילוט AI 'לעניים', שזה מילון שמזהה מילים חשודות ומפנה אותן לתשומת לב הארכיונאים. אבל זה אתגר טכנולוגי: מילים בעייתיות בהקשרים מסוימים לא בעייתיות באחרים ולהפך. במקביל אנחנו עובדים על פתרונות מתקדמים יותר, אנחנו דורשים 90% דיוק. בעוד שנתיים כבר תהיה התקדמות מעשית ושימוש בכלים טכנולוגיים משולבי בינה מלאכותית לטובת סריקה חכמה, הוצאת תקצירים וישויות ידע מתוך הטקסטים. אבל חשיפת חומר בלתי מסווג על ידי מערכת AI עצמאית ואוטומטית לחלוטין תיעשה בשלבים, זה ייקח יותר זמן. מעריכה שעבודה ראשונית עם כל הרכיבים תתבצע בעוד כשלוש שנים".

אלא שלדבריה, אצלנו המצב טוב בהשוואה לעולם. "אין לשום גוף ארכיוני בעולם את היכולות הטכנולוגיות האלה, ואנחנו בקשר שוטף עם כולם. אנחנו מקווים להיות הראשונים לפתח ולהשתמש בהן בהיקף וברמה שאנחנו צריכים, אבל כמובן שלארכיונים באנגלית, סינית או ערבית יש יתרון טכנולוגי, כי קודם מפתחים כלים לשפות נפוצות".

ובכל מקרה, היא אומרת "הגורם האנושי היה ויישאר קריטי בעבודת הארכיון. בסוף אין תחליף לעבודה של הארכיונאי. אנחנו בקשרים טובים עם הארכיון של איחוד האמירויות למשל, ושאלנו איך הם מתנהלים. הם התלוננו על מחסור בכוח אדם, ואמרו שיש להם רק 100 אנשי טכנולוגיות מידע. לנו יש 105 עובדים סך הכול, וזה כולל סטודנטים ופנסיונרים".

"נסיים לסרוק בעשור הבא"

אחת הבעיות הידועות בפעילותו של ארכיון המדינה היא ההנגשה הלקויה של החומרים בו לקהל - מנוע החיפוש מסורבל מאוד ולא אינטואיטיבי והרבה מאוד חומרים רלוונטיים מוסתרים. אברמוביץ' כמובן מודעת לכך, אבל מבטיחה שכבר יש פתרון. "הבנו שהאתר הנוכחי הוא לא לשביעות רצונו של הציבור. עד 2017 מי שהיה רוצה גישה למידע היה צריך לקבוע פגישה מראש ולהגיע לקבל אותו פיזית. היום האתר מאפשר לקבל חומרים בלי לצאת מהבית, וברגע שאנחנו חושפים וסורקים אותם - הם זמינים לכולם בלי לבקש כלום.

"מנוע החיפוש עדיין בעייתי מאוד. אני רוצה שכל ילד יוכל לחפש מידע על סבתא שלו לעבודת השורשים. היום זה כמעט בלתי אפשרי, כי לא ניתן לחפש ערכים בתוך הקבצים, ושמות הקבצים נוצרו בידי המפקיד שהוא יוצר החומר, וזה יכול להיות גם '1234' או השם שלו".

אלא שלמרות העיכובים בעקבות אי־אישור התקציב בזמן הקורונה והמשבר הפוליטי, באמצע 2024 אתר חדש של ארכיון המדינה יעלה לאוויר, היא מבטיחה, "בלי דחיות, אני ייקית בעניינים האלה".

אבל עד שכל החומר יעלה אליו ייקח זמן: מתוך 400 מיליון הדפים שיש בו עד היום נסרקו 211 מיליון, ועל פי אתר הארכיון, "בקצב הסריקה הנוכחי, של יותר מ-15 מיליון דפים בשנה, הפרויקט יימשך לתוך העשור הרביעי של המאה ה-21", כלומר מתישהו בעשור הבא.

וחוץ מהגישה לציבור יש עוד סיבה שהמסמכים האלה חייבים לעלות לפלטפורמה מקוונת. "היום פיזית אין מקום בארכיון המדינה לכמות המסמכים הזאת. חלקם יושבים במגנזות פרטיות, אבל רובם יושבים במתקן העיקרי בירושלים. הוא אולי לא חשוף לציבור, עם מגוון אמצעי הגנה, שגם עליהם אי אפשר לפרט, אך יש כמה סכנות אפשריות - מתאונה או שריפה ועד לפעילות מכוונת. אנחנו הרי יודעים שיש מתעניינים בחומר שלנו באתר מכל מיני מדינות בעולם. זה חלק ממטרות פרויקט הסריקה: דף פיזי שלא נסרק נמצא בסכנה ואין לו גיבוי. החומר הסרוק מועבר לגיבוי בשרתים חיצוניים".

העט של מגילת העצמאות

אברמוביץ' (53) נולדה וגדלה בנתניה, בת בכורה לשני אחים. אבא שלה היה חבר אגד ומורה דרך ואמא שלה קוסמטיקאית. בצבא היא שירתה כקצינה בגדנ"ע, ולאחר שחרורה למדה לתואר ראשון ושני בניהול באוניברסיטת העברית. הדרך לארכיון המדינה, אם כך, לא הייתה צפויה או מתוכננת. "הגעתי בעקבות מודעה בעיתון, לא היה לי מושג מה עושים בארכיון".

אהרן ברק וההנהגה הישראלית בקמפ דיוויד. ''היה אחראי על תיעוד הפרוטוקולים, אבל אף אחד לא ידע לקרוא את הכתב שלו'' / צילום: משה מילנר - לע''מ

היא התחילה את דרכה שם ב־1994 כראש ענף פיקוח והדרכה, ולאחר 13 שנים עזבה לתפקיד מנהלת אגף פניות הציבור של משרד ראש הממשלה ואז שימשה כמ"מ מנהלת אגף משאבי אנוש במשרד. אלא שבשנת 2019 היא חזרה לארכיון, הפעם לקדנציה של שמונה שנים, כגנזת הראשית.

"עד היום כל מי שכיהנו בתפקיד היו גברים מבוגרים (זאת למעשה למעט מקימת הארכיון סופיה יודין, האישה הראשונה והיחידה בתפקיד עד אברמוביץ', אלא שהיא כיהנה עוד לפני חוק הארכיונים - ע"א) כשמוניתי אפילו פנינו לאקדמיה ללשון כי לא הייתה המילה 'גנזת'. כולם גם היו דוקטורים או פרופסורים להיסטוריה או משפטים. אני בכלל חוקרת ניהול".

במסגרת פעילותה במהלך השנים נתקלה אברמוביץ' בסיפורים ייחודיים מאוד בהיסטוריה הישראלית, בעלי חשיבות או רגישות מיוחדת. "יש פרופיל אישיות שכתב אחד הגופים הביטחוניים, ובו הערכה מאוד לא מחמיאה על נשיא מצרים לשעבר אנואר סאדאת. היה כתוב שהוא חלש, ושאין לו סיכוי להישאר בשלטון. כשבאנו לחשוף את המסמך, היינו צריכים להתייעץ עם משרד החוץ כדי לוודא שאין פגיעה ביחסים עם מצרים. במדינות שאינן דמוקרטיות עלבון כזה למנהיג לשעבר עלול להיות בעייתי במיוחד. לשמחתנו, ניתן אישור לפרסום".

משמאל: בן גוריון, משה שפירא ומשה שרת בחתימה על מגילת העצמאות. ממצא של הארכיון מנע מכירה פומבית מופרכת / צילום: הנס פין - לע''מ

סיפור אחר הוא על אהרן ברק, ששימש כיועץ המשפטי של שיחות השלום בקמפ דיוויד. "הוא היה אחראי על תיעוד הפרוטוקולים, אלא שהייתה בעיה - הוא כתב את זה בכתב יד, ואף אחד לא יודע לקרוא את כתב היד של אהרן ברק חוץ מאהרן ברק. אז פנינו ישירות אליו והוא הקריא לנו את הפרוטוקולים. אלמלא זה היום לא היו לנו המסמכים של קמפ דיוויד".

במקרה אחר מנע הארכיון עסקה כמעט מיתולוגית. "לפני כשנה פנה אחד הנכדים של חותמי מגילת העצמאות לאדם שעוסק במכירות פומביות, וסיפר לו שסבו הוריש לו את העט שבו חתמו כל חברי מועצת העם, וכעת מבקש למכור אותו לכל המרבה במחיר. אלא שבמסמך ששמור אצלנו רואים שהחתימות נעשו לפחות ב־15 עטים שונים".

ויש לה גם סיפור אישי. "יום לפני שעזבתי את הארכיון (למשרד ראש הממשלה - ע"א) מצאתי כאן מסמך מרגש במיוחד: טופס של המודיעין הבריטי, שמתאר את סבתא שלי, דבורה פרל, ניצולת שואה שעלתה ארצה ב־1947 באוניית מעפילים. הטופס הקטן שמילאו הבריטים הכיל פרטים יבשושיים, אך מלאי צבע עבורי, וגם תצלום פספורט שבו היא מחייכת. צילמתי עותק לכל בני המשפחה".

על השולחן של אברמוביץ' תוכלו למצוא אבנים מהירח. "כשהקמנו את מרכז המבקרים, היינו במחסנים של האפוטרופוס הכללי, ששם מאוחסנות המתנות שקיבלו ראשי המדינה. בין היתר מצאנו שם אבנים מהירח, שהעניק נשיא ארה"ב לשעבר ניקסון לנשיא שז"ר. אותי זה ריגש מאוד ובמקום שזה ישכב בחושך במחסנים זה מוצג אצלי במשרד בגאווה".

"הארכיון בצומת דרכים"

מבין האירועים שכן תועדו ונשמרו בארכיון בשנים האחרונות ישנם כמובן הפרוטוקולים של דיוני הקורונה. "הם ייחשפו לציבור בתוך 30 שנה. אלה הדיונים המלאים, כולל כל השאלות והתהיות של הפוליטיקאים שהיו צריכים לקבל החלטות קשות לגבי ניהול המגפה. שואלים למה זה חסוי בינתיים, והתשובה היא שצריך איזון: מצד אחד ההנגשה לציבור היא אחת המטרות העיקריות של הארכיון, ומצד שני בג"ץ קיבל את עקרון חופשיות הדיון", כדי שיוכלו לחשוב בקול רם בלי שזה יגיע בתוך זמן קצר לתקשורת.

"מסמכים של הקבינט המדיני־ביטחוני נשמרים ל־50 שנה (ומחויבים בפרסום לאחר מכן - ע"א), מה שאומר שהשנה נוכל לחשוף המון מסמכים ממלחמת יום כיפור".

הארכיון מקפיד לשמור את חומר הגלם כמו שהוא. "יש פה מידע גנאולוגי עשיר מאוד, לרבות מידע בן יותר מ־70 שנה שמותר בפרסום - עליו אנחנו מריצים את הפיילוט הט כנולוגי. זה יאפשר לחוקרים לעשות הצלבות כמו משלחי יד לפי מגדר ופילוחים נוספים בהיסטוריה הרחוקה יחסית של ישראל".

אחד הפרויקטים הבולטים של ארכיון המדינה כיום הוא רישום עולים ומפעילים לא-חוקיים עוד מלפני קום המדינה. במסמכים ארוכים בני מאות עמודים מתועדות עשרות ספינות בכל שנה ובהן גברים, נשים וילדים. אלא שאם מישהו רוצה לחפש את הסבא־רבא שלו הוא לא יצליח. ניתן במקרה הכי טוב לחפש את שם הספינה, ואז לעבור על מסמך ארוך ולעתים מבולגן. אלא שגם כשיעלו הרשימות לאתר, היא מסבירה, התועלת מהן תהיה מוגבלת. "השמות והתיאורים לא בהכרח ממצים, ומי שמתאמץ לחפש עניין ספציפי - לא בהכרח ימצא אותו".

ויש עוד כמה דברים שעלולים להשתבש. "יש למשל 186 דרכים לכתוב שם נפוץ כמו ברקוביץ' בארבע שפות שונות. זה אומר שגם כשמחפשים את השם, עלולים לפספס המון מהפעמים שהוא מופיע. בדיוק קיבלנו אישור עקרוני להשתמש במאגר המידע של יד ושם, שכבר בנו קישוריות כזאת, ובעזרת אינטגרציה בין המערכות אפשר לשפר דרמטית את מנוע החיפוש".

לסיכום, אברמוביץ' יוצאת בקריאה לאנשי המגזר הציבורי בעבר ובהווה. "כדי שיהיה לישראל זיכרון לאומי, על כל מוסדות השלטון לגלות אחריות ולהפקיד את החומר שלהם בארכיון המדינה. פקידים שלקחו חומר הביתה יחזירו אותו למשרד. החומר הזה של המדינה, הוא שייך לציבור הרחב, ואין דרך אחרת להנגיש אותו. רק בארכיון המדינה יינתנו לו חיי נצח".

רותי אברמוביץ'. גנזת המדינה / צילום: איל יצהר

איך היא רואה את הארכיון ב-2030? "כל הדיסציפלינה הארכיונית בארץ ובעולם השתנתה לנו. מישהו הזיז את הגבינה שלנו. הארכיון בצומת דרכים, ואני צריכה לדאוג שמי שיקבל ממני את המקל יהיה מוכן לעולם החדש. אני רוצה שנהיה מקור ידע לא רק על היסטוריה ישראלית, אלא גם על ניהול ארכיון. יש בישראל שלל ארכיונים פרטיים וממשלתיים, ואנחנו צוברים ידע אדיר על איך לדאוג שחומר וידע יישמרו לעד. אנחנו כבר מתוקצבים בידי הציבור, אז אנחנו נותנים את הידע חינם לכל דורש.

"נוסף על כך, אנחנו רוצים שכל אחד - ילד, חוקר, פנסיונר - יוכל לקבל גישה לכל המקורות ההיסטוריים של ישראל. יש לזה חשיבות אישית, לאומית ומחקרית. התוכנית היא ל-2030, ואני אסיים את הקדנציה שלי קודם, אבל אני מקווה לגזור את הסרט".

עוד כתבות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%