גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גנזת המדינה: "יש חור שחור בתיעוד של מדינת ישראל"

"אם פעם כל תכתובת ממשלתית תועדה בנייר שהיה אפשר לשמור, היום 70% מהעבודה של פקידי המדינה מתבצעת במיילים, שהם מוחקים, למרות שזה בניגוד לחוק", מסבירה גנזת המדינה רותי אברמוביץ' ● בראיון היא מדברת על הטכנולוגיה שעתידה לייעל את המערכת, מספרת על הפרוטוקולים הבלתי־קריאים של אהרן ברק, וקוראת למשרתי הציבור: "החזירו את החומר, הוא של המדינה"

רותי אברמוביץ'. גנזת המדינה / צילום: איל יצהר
רותי אברמוביץ'. גנזת המדינה / צילום: איל יצהר

מאז הוקם ארכיון המדינה ב־1955 נכנסו אליו יותר מ־3 מיליון תיקים: מפרוטוקולים של מלחמות ורשימות עולים בנות 100 שנה, דרך פרסומות מיתולוגיות וסרטי בורקס ועד אוצרות כמו מגילת העצמאות או האקדח ששימש לרצח רבין. 75% מהם רשומים ומקוטלגים.

בן סלמאן מתעמת עם קרן העושר הסעודית: כיצד להשקיע את ההון מהנפט
הפרדוקס היווני: המדינה מתגאה במהפך כלכלי. האזרחים לא מרגישים את זה בכיס
גיורא בר דעה: "מבאס שהמורשת שלי בשטראוס תיקשר למשבר, אבל אני מאמין שהמסע שלי שם הרבה יותר גדול" | ראיון

אלא שב־15 השנים האחרונות החומרים האלה לא התחדשו כמעט. "יש חור שחור בתיעוד ההיסטורי של מדינת ישראל", אומרת רותי אברמוביץ', גנזת המדינה. "אם פעם כל תכתובת ממשלתית תועדה בנייר פיזי שהיה אפשר לשמור ולעיין בו בעתיד, ולרוב משרדי ממשלה פנו בעצמם לארכיון כדי שניקח מהם את ערימות הניירת שהצטברו אצלם, דווקא ההתקדמות הטכנולוגית, שהיינו מצפים שתשפר דרמטית את התיעוד, יוצרת בעיה גדולה. היום כל פקיד מדינה, ויש כ-70 אלף כאלה, יוצר עשרות עד מאות מסמכי מידע מדי יום. 70% מהעבודה שלהם מתבצעת במיילים, והם מוחקים אותם כשהתיבה מתמלאת. זה בניגוד לחוק, אבל זה מה שקורה בפועל. על הודעות וואטסאפ אין בכלל מה לדבר.

"החוק היום לא מאפשר להיכנס לתיבת מייל של עובדים שפרשו בניגוד להסכמתם, בין השאר מתוך חשש לפרטיות. לא תמיד אפשר למצוא פקיד לשעבר שיצא לפנסיה או עבר לחו"ל או סתם לא רוצה שנסתכל בתיבה. הרבה מנהלים גם את החיים האישיים שלהם דרך המייל של העבודה, ויש חשש מפגיעה בצנעת הפרט כשמכניסים את כל החומר לארכיון. המידע אצלנו אמור להיות נגיש לציבור לאחר תקופה (כשהוא בלתי מסווג - ע"א), ויש פה התנגשות".

בימים אלה היא עובדת עם נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ על גיבוש נוהל שיחייב הפרדה בין המידע המקצועי והאישי והצהרה של העובדים שהם יודעים שכל התכתובת המקצועית תעבור לארכיון המדינה ואסורה במחיקה. "אם בן גוריון היה חי היום וכותב את אמרות השפר שלו במייל, כנראה שנכון להיום אסור היה לנו לקרוא אותן".

אלא שלדבריה, "גם זה לא יפתור את כל הבעיות. כל המערכות שלנו מבוססות על ניהול של דפים וקופסאות. קבצים מתנהגים אחרת, תיקייה אחת יכולה להכיל גם אלפי קבצים. בנוסף, בכל מסמך עלול להיות מידע שפוגע בצנעת הפרט, הביטחון או יחסי החוץ, שהן העילות שאוסרות עלינו לחשוף מידע לציבור.

"כדי לקטלג את כל החומר צריך המון כוח אדם. אנחנו עובדים על להביא בינה מלאכותית שתסייע בעבודה. אנחנו עושים עכשיו פיילוט AI 'לעניים', שזה מילון שמזהה מילים חשודות ומפנה אותן לתשומת לב הארכיונאים. אבל זה אתגר טכנולוגי: מילים בעייתיות בהקשרים מסוימים לא בעייתיות באחרים ולהפך. במקביל אנחנו עובדים על פתרונות מתקדמים יותר, אנחנו דורשים 90% דיוק. בעוד שנתיים כבר תהיה התקדמות מעשית ושימוש בכלים טכנולוגיים משולבי בינה מלאכותית לטובת סריקה חכמה, הוצאת תקצירים וישויות ידע מתוך הטקסטים. אבל חשיפת חומר בלתי מסווג על ידי מערכת AI עצמאית ואוטומטית לחלוטין תיעשה בשלבים, זה ייקח יותר זמן. מעריכה שעבודה ראשונית עם כל הרכיבים תתבצע בעוד כשלוש שנים".

אלא שלדבריה, אצלנו המצב טוב בהשוואה לעולם. "אין לשום גוף ארכיוני בעולם את היכולות הטכנולוגיות האלה, ואנחנו בקשר שוטף עם כולם. אנחנו מקווים להיות הראשונים לפתח ולהשתמש בהן בהיקף וברמה שאנחנו צריכים, אבל כמובן שלארכיונים באנגלית, סינית או ערבית יש יתרון טכנולוגי, כי קודם מפתחים כלים לשפות נפוצות".

ובכל מקרה, היא אומרת "הגורם האנושי היה ויישאר קריטי בעבודת הארכיון. בסוף אין תחליף לעבודה של הארכיונאי. אנחנו בקשרים טובים עם הארכיון של איחוד האמירויות למשל, ושאלנו איך הם מתנהלים. הם התלוננו על מחסור בכוח אדם, ואמרו שיש להם רק 100 אנשי טכנולוגיות מידע. לנו יש 105 עובדים סך הכול, וזה כולל סטודנטים ופנסיונרים".

"נסיים לסרוק בעשור הבא"

אחת הבעיות הידועות בפעילותו של ארכיון המדינה היא ההנגשה הלקויה של החומרים בו לקהל - מנוע החיפוש מסורבל מאוד ולא אינטואיטיבי והרבה מאוד חומרים רלוונטיים מוסתרים. אברמוביץ' כמובן מודעת לכך, אבל מבטיחה שכבר יש פתרון. "הבנו שהאתר הנוכחי הוא לא לשביעות רצונו של הציבור. עד 2017 מי שהיה רוצה גישה למידע היה צריך לקבוע פגישה מראש ולהגיע לקבל אותו פיזית. היום האתר מאפשר לקבל חומרים בלי לצאת מהבית, וברגע שאנחנו חושפים וסורקים אותם - הם זמינים לכולם בלי לבקש כלום.

"מנוע החיפוש עדיין בעייתי מאוד. אני רוצה שכל ילד יוכל לחפש מידע על סבתא שלו לעבודת השורשים. היום זה כמעט בלתי אפשרי, כי לא ניתן לחפש ערכים בתוך הקבצים, ושמות הקבצים נוצרו בידי המפקיד שהוא יוצר החומר, וזה יכול להיות גם '1234' או השם שלו".

אלא שלמרות העיכובים בעקבות אי־אישור התקציב בזמן הקורונה והמשבר הפוליטי, באמצע 2024 אתר חדש של ארכיון המדינה יעלה לאוויר, היא מבטיחה, "בלי דחיות, אני ייקית בעניינים האלה".

אבל עד שכל החומר יעלה אליו ייקח זמן: מתוך 400 מיליון הדפים שיש בו עד היום נסרקו 211 מיליון, ועל פי אתר הארכיון, "בקצב הסריקה הנוכחי, של יותר מ-15 מיליון דפים בשנה, הפרויקט יימשך לתוך העשור הרביעי של המאה ה-21", כלומר מתישהו בעשור הבא.

וחוץ מהגישה לציבור יש עוד סיבה שהמסמכים האלה חייבים לעלות לפלטפורמה מקוונת. "היום פיזית אין מקום בארכיון המדינה לכמות המסמכים הזאת. חלקם יושבים במגנזות פרטיות, אבל רובם יושבים במתקן העיקרי בירושלים. הוא אולי לא חשוף לציבור, עם מגוון אמצעי הגנה, שגם עליהם אי אפשר לפרט, אך יש כמה סכנות אפשריות - מתאונה או שריפה ועד לפעילות מכוונת. אנחנו הרי יודעים שיש מתעניינים בחומר שלנו באתר מכל מיני מדינות בעולם. זה חלק ממטרות פרויקט הסריקה: דף פיזי שלא נסרק נמצא בסכנה ואין לו גיבוי. החומר הסרוק מועבר לגיבוי בשרתים חיצוניים".

העט של מגילת העצמאות

אברמוביץ' (53) נולדה וגדלה בנתניה, בת בכורה לשני אחים. אבא שלה היה חבר אגד ומורה דרך ואמא שלה קוסמטיקאית. בצבא היא שירתה כקצינה בגדנ"ע, ולאחר שחרורה למדה לתואר ראשון ושני בניהול באוניברסיטת העברית. הדרך לארכיון המדינה, אם כך, לא הייתה צפויה או מתוכננת. "הגעתי בעקבות מודעה בעיתון, לא היה לי מושג מה עושים בארכיון".

אהרן ברק וההנהגה הישראלית בקמפ דיוויד. ''היה אחראי על תיעוד הפרוטוקולים, אבל אף אחד לא ידע לקרוא את הכתב שלו'' / צילום: משה מילנר - לע''מ

היא התחילה את דרכה שם ב־1994 כראש ענף פיקוח והדרכה, ולאחר 13 שנים עזבה לתפקיד מנהלת אגף פניות הציבור של משרד ראש הממשלה ואז שימשה כמ"מ מנהלת אגף משאבי אנוש במשרד. אלא שבשנת 2019 היא חזרה לארכיון, הפעם לקדנציה של שמונה שנים, כגנזת הראשית.

"עד היום כל מי שכיהנו בתפקיד היו גברים מבוגרים (זאת למעשה למעט מקימת הארכיון סופיה יודין, האישה הראשונה והיחידה בתפקיד עד אברמוביץ', אלא שהיא כיהנה עוד לפני חוק הארכיונים - ע"א) כשמוניתי אפילו פנינו לאקדמיה ללשון כי לא הייתה המילה 'גנזת'. כולם גם היו דוקטורים או פרופסורים להיסטוריה או משפטים. אני בכלל חוקרת ניהול".

במסגרת פעילותה במהלך השנים נתקלה אברמוביץ' בסיפורים ייחודיים מאוד בהיסטוריה הישראלית, בעלי חשיבות או רגישות מיוחדת. "יש פרופיל אישיות שכתב אחד הגופים הביטחוניים, ובו הערכה מאוד לא מחמיאה על נשיא מצרים לשעבר אנואר סאדאת. היה כתוב שהוא חלש, ושאין לו סיכוי להישאר בשלטון. כשבאנו לחשוף את המסמך, היינו צריכים להתייעץ עם משרד החוץ כדי לוודא שאין פגיעה ביחסים עם מצרים. במדינות שאינן דמוקרטיות עלבון כזה למנהיג לשעבר עלול להיות בעייתי במיוחד. לשמחתנו, ניתן אישור לפרסום".

משמאל: בן גוריון, משה שפירא ומשה שרת בחתימה על מגילת העצמאות. ממצא של הארכיון מנע מכירה פומבית מופרכת / צילום: הנס פין - לע''מ

סיפור אחר הוא על אהרן ברק, ששימש כיועץ המשפטי של שיחות השלום בקמפ דיוויד. "הוא היה אחראי על תיעוד הפרוטוקולים, אלא שהייתה בעיה - הוא כתב את זה בכתב יד, ואף אחד לא יודע לקרוא את כתב היד של אהרן ברק חוץ מאהרן ברק. אז פנינו ישירות אליו והוא הקריא לנו את הפרוטוקולים. אלמלא זה היום לא היו לנו המסמכים של קמפ דיוויד".

במקרה אחר מנע הארכיון עסקה כמעט מיתולוגית. "לפני כשנה פנה אחד הנכדים של חותמי מגילת העצמאות לאדם שעוסק במכירות פומביות, וסיפר לו שסבו הוריש לו את העט שבו חתמו כל חברי מועצת העם, וכעת מבקש למכור אותו לכל המרבה במחיר. אלא שבמסמך ששמור אצלנו רואים שהחתימות נעשו לפחות ב־15 עטים שונים".

ויש לה גם סיפור אישי. "יום לפני שעזבתי את הארכיון (למשרד ראש הממשלה - ע"א) מצאתי כאן מסמך מרגש במיוחד: טופס של המודיעין הבריטי, שמתאר את סבתא שלי, דבורה פרל, ניצולת שואה שעלתה ארצה ב־1947 באוניית מעפילים. הטופס הקטן שמילאו הבריטים הכיל פרטים יבשושיים, אך מלאי צבע עבורי, וגם תצלום פספורט שבו היא מחייכת. צילמתי עותק לכל בני המשפחה".

על השולחן של אברמוביץ' תוכלו למצוא אבנים מהירח. "כשהקמנו את מרכז המבקרים, היינו במחסנים של האפוטרופוס הכללי, ששם מאוחסנות המתנות שקיבלו ראשי המדינה. בין היתר מצאנו שם אבנים מהירח, שהעניק נשיא ארה"ב לשעבר ניקסון לנשיא שז"ר. אותי זה ריגש מאוד ובמקום שזה ישכב בחושך במחסנים זה מוצג אצלי במשרד בגאווה".

"הארכיון בצומת דרכים"

מבין האירועים שכן תועדו ונשמרו בארכיון בשנים האחרונות ישנם כמובן הפרוטוקולים של דיוני הקורונה. "הם ייחשפו לציבור בתוך 30 שנה. אלה הדיונים המלאים, כולל כל השאלות והתהיות של הפוליטיקאים שהיו צריכים לקבל החלטות קשות לגבי ניהול המגפה. שואלים למה זה חסוי בינתיים, והתשובה היא שצריך איזון: מצד אחד ההנגשה לציבור היא אחת המטרות העיקריות של הארכיון, ומצד שני בג"ץ קיבל את עקרון חופשיות הדיון", כדי שיוכלו לחשוב בקול רם בלי שזה יגיע בתוך זמן קצר לתקשורת.

"מסמכים של הקבינט המדיני־ביטחוני נשמרים ל־50 שנה (ומחויבים בפרסום לאחר מכן - ע"א), מה שאומר שהשנה נוכל לחשוף המון מסמכים ממלחמת יום כיפור".

הארכיון מקפיד לשמור את חומר הגלם כמו שהוא. "יש פה מידע גנאולוגי עשיר מאוד, לרבות מידע בן יותר מ־70 שנה שמותר בפרסום - עליו אנחנו מריצים את הפיילוט הט כנולוגי. זה יאפשר לחוקרים לעשות הצלבות כמו משלחי יד לפי מגדר ופילוחים נוספים בהיסטוריה הרחוקה יחסית של ישראל".

אחד הפרויקטים הבולטים של ארכיון המדינה כיום הוא רישום עולים ומפעילים לא-חוקיים עוד מלפני קום המדינה. במסמכים ארוכים בני מאות עמודים מתועדות עשרות ספינות בכל שנה ובהן גברים, נשים וילדים. אלא שאם מישהו רוצה לחפש את הסבא־רבא שלו הוא לא יצליח. ניתן במקרה הכי טוב לחפש את שם הספינה, ואז לעבור על מסמך ארוך ולעתים מבולגן. אלא שגם כשיעלו הרשימות לאתר, היא מסבירה, התועלת מהן תהיה מוגבלת. "השמות והתיאורים לא בהכרח ממצים, ומי שמתאמץ לחפש עניין ספציפי - לא בהכרח ימצא אותו".

ויש עוד כמה דברים שעלולים להשתבש. "יש למשל 186 דרכים לכתוב שם נפוץ כמו ברקוביץ' בארבע שפות שונות. זה אומר שגם כשמחפשים את השם, עלולים לפספס המון מהפעמים שהוא מופיע. בדיוק קיבלנו אישור עקרוני להשתמש במאגר המידע של יד ושם, שכבר בנו קישוריות כזאת, ובעזרת אינטגרציה בין המערכות אפשר לשפר דרמטית את מנוע החיפוש".

לסיכום, אברמוביץ' יוצאת בקריאה לאנשי המגזר הציבורי בעבר ובהווה. "כדי שיהיה לישראל זיכרון לאומי, על כל מוסדות השלטון לגלות אחריות ולהפקיד את החומר שלהם בארכיון המדינה. פקידים שלקחו חומר הביתה יחזירו אותו למשרד. החומר הזה של המדינה, הוא שייך לציבור הרחב, ואין דרך אחרת להנגיש אותו. רק בארכיון המדינה יינתנו לו חיי נצח".

רותי אברמוביץ'. גנזת המדינה / צילום: איל יצהר

איך היא רואה את הארכיון ב-2030? "כל הדיסציפלינה הארכיונית בארץ ובעולם השתנתה לנו. מישהו הזיז את הגבינה שלנו. הארכיון בצומת דרכים, ואני צריכה לדאוג שמי שיקבל ממני את המקל יהיה מוכן לעולם החדש. אני רוצה שנהיה מקור ידע לא רק על היסטוריה ישראלית, אלא גם על ניהול ארכיון. יש בישראל שלל ארכיונים פרטיים וממשלתיים, ואנחנו צוברים ידע אדיר על איך לדאוג שחומר וידע יישמרו לעד. אנחנו כבר מתוקצבים בידי הציבור, אז אנחנו נותנים את הידע חינם לכל דורש.

"נוסף על כך, אנחנו רוצים שכל אחד - ילד, חוקר, פנסיונר - יוכל לקבל גישה לכל המקורות ההיסטוריים של ישראל. יש לזה חשיבות אישית, לאומית ומחקרית. התוכנית היא ל-2030, ואני אסיים את הקדנציה שלי קודם, אבל אני מקווה לגזור את הסרט".

עוד כתבות

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד, הוא פיתח את אפליקציית "פארמי" שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

גר בראש העין, משקיע באינדיאנה

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%–15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים ומה הסיכונים?

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות בקראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג׳יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר