העולם חושב שיוון היא המנצחת הכלכלית של 2022. אז איך זה שהתושבים שם נאבקים לגמור את החודש?

בחודש שעבר נחתמה באתונה עסקה שנחשבת חריגה מאוד בנוף העסקי: בנק ההשקעות ג'יי. פי. מורגן הודיע על רכישת מחצית מחברת הפינטק היוונית "ויוה-וואלט", תמורת כ-750 מיליון אירו. האקזיט זה לא התרחש בחלל ריק. ביוון, שלאורך שנים הייתה רחוקה מאוד מלהיות "סטארט-אפ" ניישן, נושבות בשנתיים האחרונות רוחות של שינוי.

● בן סלמאן מתעמת עם קרן העושר הסעודית: כיצד להשקיע את ההון מהנפט
● גנזת המדינה: "יש חור שחור בתיעוד של מדינת ישראל" | ראיון
● גיורא בר דעה: "מבאס שהמורשת שלי בשטראוס תיקשר למשבר, אבל אני מאמין שהמסע שלי שם הרבה יותר גדול" | ראיון

בגזרת ההייטק, התפתח בתוך שלוש שנים בלבד אקו-סיסטם של חברות הייטק ופארמה - ממיקרוסופט וגוגל ועד פייזר ואמזון - שבחרו להקים משרדים ומרכזי פיתוח ונתונים דווקא ביוון, באתונה ובסלוניקי. וכך, אחרי 15 שנה שבהן צעירים משכילים חיפשו את עתידם במקום אחר, תנועה שכונתה "בריחת המוחות", רואים לפתע שינוי כיוון. צעירים החלו לשוב ליוון, כשהם מקווים למצוא עבודה טובה ולהשתקע במדינה שאליה התגעגעו.

גם נתוני הצמיחה מעודדים מאוד. כלכלת יוון צמחה ב-8% ב-2021 וב-6% ב-2022, יותר ממדינות כמו בריטניה, צרפת, ארה"ב וגרמניה. קצב האינפלציה ביוון גבוה, קרוב ל-9% בחישוב שנתי, אך בכל זאת - מעט מתחת לממוצע של 10% בגוש האירו.

שיעורי האבטלה במדינה עדיין גבוהים - סביב 12% - בין הגבוהים ב-OECD, אך נמצאים בירידה מתמדת מאז 2013, אז הגיעו לשיא של 25%. גם יחס החוב־תוצר מצטמצם בקצב מהיר. לאור כל אלה, "האקונומיסט" הכתיר בדצמבר את יוון - ואחריה את פורטוגל ואירלנד - כ"מנצחות הלא צפויות של הכלכלה" לשנת 2022. במקום הרביעי ניצבות ישראל וספרד.

"אנחנו שמחים לראות שהמאמצים והרפורמות שאנחנו מאמצים יוצרים שינוי משמעותי, ומחכים בכיליון עיניים ל־2023", חגג ראש ממשלת יוון, קיריאקוס מיצוטאקיס, את ההכתרה מצד "האקונומיסט". סגן נשיא המפלגה, "הדמוקרטיה החדשה", ושר ההשקעות והפיתוח אדוניס גיאורגיאדיס, אמר בראיון לגלובס כי: "הממשלה שלנו היא בכיוון מובהק של שוק חופשי ו-Business Friendly. מהיום הראשון האצנו את תוכניות ההפרטה והפחתנו בביורוקרטיה. נתנו תמריצים לחברות ועודדנו השקעות. משם זה התקדם ככדור שלג. האסטרטגיה מצד הממשלה הייתה לעקוב אחר החוקים של הכלכלה".

במיוחד בהתחשב בכך שבשנת 2010 - שיאו של המשבר הכלכלי העולמי - יוון הייתה על סיפה של פשיטת רגל והתקשתה להתאושש במשך שנים, השיפור שהיא מראה כעת הוא בגדר הישג מרשים. אמנם היא עדיין לא סיימה להחזיר את החובות לאירופה, שמלווים אותה מאז ימי המשבר, אך לפי גיאורגיאדיס: "החוב שיש לנו כעת הוא לא מקור לדאגה, כי נוכל להחזיר אותו בתוך 15 שנה בריביות נמוכות מאוד".

אלא שנתוני המאקרו אינם מתיישבים באופן מלא עם המיקרו. התחושה של הצלחה לאומית, של השתפרות מתמדת ואפילו המשיחה הרשמית בשמן מצד המגזין הכלכלי המוביל אינן משתקפות בתחושות האזרחים. משיחות שקיימנו בימים האחרונים עם תושבים המתגוררים ביוון עולה כי האינפלציה הגואה מייצרת משבר יוקר מחיה ממשי. העובדה כי סופלקי זינק למחירים שמעבר לשלושה אירו למנה, למשל, הפכה לכותרות לאומיות בחודשים האחרונים.

"החשבון בסופר התייקר ב-40% בשנה האחרונה. נהגנו לשלם 280 אירו וכעת החשבון הוא 400 אירו בחודש. אלה בדיוק אותם מוצרים", אומר אלכס באטיס, בן 39 שעובד כאחראי IT בתחום הבנקאות, ומתגורר באתונה עם אשתו רוזי (34) ובתו הפעוטה. רוזי, שעובדת כאנליסטית בכירה בארגון ללא כוונת רווח, מוסיפה כי: "בהתחלה הייתי שואלת את הקופאית אם זה באמת החשבון, והיא אמרה לי שאני לא היחידה ששואלת".

התייקרות האנרגיה והנדל"ן

כמדינה שתלויה במידה רבה בגז הרוסי - יותר מ-40% מהגז הטבעי המשמש ביוון לחימום ולהפקת חשמל הגיעו ב-2021 מרוסיה - המלחמה בין רוסיה לאוקראינה נתנה את אותותיה על מחירי הגז ביוון, שעלו מאוד, בהתאם למגמה האירופית. אלכס ורוזי מספרים כי המחיר הוכפל בהשוואה ללפני שנתיים, אפילו אחרי התערבות ממשלתית שנועדה לסבסד חלק מהמחיר.

לדבריהם, הסוגיה שהכי מטרידה כיום את היוונים - בעיקר אלה שגרים בשכירות - היא העלייה במחירי הנדל"ן. מחירי השכירות באתונה למשל, עלו לדבריהם בכ־25% בהשוואה למצב לפני שנה, בגלל עליות המחירים הכלליות, שכוללות גם את חומרי הבנייה ועלויות העבודה. עליות המחירים נובעות גם מהמחסור שנוצר בדירות למגורים, בשל העובדה שדירות רבות מופנות לצרכי תיירות ומומרות למשל לדירות אייר בי.אן.בי.

"לקנות או לשכור בית הפך לעניין מאוד יקר", הם אומרים, ומציפים שיח שמוכר מאוד לאוזניים ישראליות. "למשל, שכירות של דירת 85 מ"ר, שני חדרי שינה, במצב טוב ובמיקום טוב, תהיה היום 800 אירו לחודש. לפני שנה, השכירות הייתה 600 אירו. בעלים של דירות ובתים מנצלים את המצב ומעלים מחירים. לפני כשנה, כשעזבנו את הבית הקודם שבו גרנו בשכירות, הביקוש היה ענק. בעל הבית השכיר אותו מיד לאדם הראשון בתור ב־100 אירו יותר. יוקר המחיה הוא כיום בעיה ענקית ביוון".

מה אנשים עושים במצבים שבהם שכר הדירה עולה יותר מכפי שהם יכולים להרשות לעצמם?
"הם שוכרים בתים במצב פחות טוב, כדי להוזיל עלויות, או נאלצים לחזור לבית ההורים. גם המשכנתאות התייקרו, בגלל עליות הריבית מצד הבנק המרכזי האירופי (ECB). למזלנו, כשקנינו את הבית שלנו נטלנו משכנתה עם ריביות קבועות בלבד".

באחרונה הממשלה העניקה מענק חג מולד חד־פעמי של 250 אירו כדי לסייע לפנסיונרים ומשפחות מעוטות יכולות להתמודד עם יוקר המחיה. כמו כן, היא מסבסדת שיעור מסוים מחשבונות הגז של האזרחים. סך הכל, יוון מסבסדת אנרגיה וחימום לתושבים בעלות של 5 מיליארד אירו בשנה, וזו צפויה לעלות. היא גם מתכוונת להוציא כמיליארד אירו על סבסוד מזון לשכבות החלשות ביותר, לפי תוכנית ממשלתית. סוכנויות הדירוג (ואתן "האקונומיסט") לא רואות בכך פריצה מסוכנת של מסגרת התקציב והעמקה נוספת של החובות, כי הממשלה מצאה דרך מקורית לממן זאת - מיסוי הרווחים העודפים של חברות האנרגיה שמרוויחות מהמשבר הנוכחי.

 אלכס (מימין) ורוזי באטיס. ''החשבון בסופר התייקר ב-40% בשנה'' / צילום: פרטי

"הסופרמרקטים מחויבים להראות את המחירים הכי זולים של המוצרים הבסיסיים, אבל הם לא מחויבים למחיר כלשהו", מוסיפים אלכס ורוזי, "אלה דברים קטנים שלא ממש עוזרים" .

"זו לא מדינת רווחה", מוסיפה רוזי. "חברים שלי שפוטרו בבריסל למשל, זכאים לדמי אבטלה מאוד נדיבים. ביוון דמי האבטלה מאוד נמוכים, וכך זה היה תמיד".

זוג נוסף שמתמודד עם יוקר המחיה המאמיר ביוון הוא יאניס וויקי (שמות בדויים) - בשנות ה־30 לחייהם. יאניס עובד כמנהל בדרג ביניים בתחום השיווק וויקי היא מועמדת לדוקטורט ועובדת בתחום המחקר והפיתוח. יש להם ילד אחד ועוד אחד בדרך. שאלנו אותם האם האמון שלהם במדינה עלה ככל שהמצב הכלכלי השתפר. "אנחנו לא חשים שיפור בחיי היום־יום שלנו", הם אומרים. "יוקר המחיה שעלה לא תואם את המשכורות שלנו". יאניס עבר באחרונה למשרה חדשה בשכר גבוה יותר, אבל, הוא אומר, "אין לי אמון במעסיקים היוונים. יש לי אמון במיומנויות שרכשתי".

השר גיאורגיאדיס דיבר בראיון עמו על "חזרת מוחות" ליוון אחרי תקופה ממושכת שבה צעירים יוונים התגוררו ועבדו בחו"ל. אכן, גם חלק מחבריהם של אלכס ורוזי חזרו באחרונה ליוון. לדברי רוזי, "חברים שלי חזרו כי הם מתגעגעים ויש להם תקווה שעכשיו יוכלו להסתדר תעסוקתית, מה גם שיש הטבות במס לחוזרים. מעבר לכך, כיום גם מדינות אירופיות אחרות בצרות, כמו בריטניה".

בכל זאת, יאניס וויקי היו רוצים דווקא לעבוד מחוץ ליוון. הם נשארים לבינתיים בזכות העזרה שהם מקבלים מהסבים והסבתות בטיפול בילדים. איך נראים חיי היום־יום שלהם? "יכול להיות יותר טוב, יכול להיות יותר גרוע", הם אומרים. "אנחנו מרוצים מהעבודות שלנו, והשכר בסדר. אבל אנחנו חושבים פעמיים לפני כל רכישה, אפילו בסופרמרקט. יוקר המחיה - בעיקר בתחום הדיור והאנרגיה - יוצר הרבה אי ודאות. אנחנו לא מבינים איך אנשים עם שכר מינימום (כ־700 אירו) מצליחים להסתדר".

ג'ורג' (שם בדוי), רווק בן 38, עובד כשומר ומרוויח רק מעט מעל שכר המינימום. גם הוא לא חש כל הקלה כלכלית. "השכר שלי לא עלה כלל בשנים האחרונות, וכעת זו תקופה מאוד מאתגרת. כדי להצליח לעמוד בהוצאות הוספתי עוד משמרות בעבודה, אבל המשמעות היא שאין לי בכלל זמן לבלות עם משפחה חברים או אקסטרה כסף כדי לצאת לחופשה".

בתגובה לתלונות האזרחים אומר גיאורגיאדיס: "מה לעשות, ולדימיר פוטין החליט לפלוש לאוקראינה ולכן ראינו את האינפלציה מטפסת ושוברת שיאים בכל אירופה. בהחלט יש לחץ וקושי, אבל רואים שיפור. בספטמבר האינפלציה הייתה 12%, ובדצמבר כבר ירדה לסביב 7.6%. זה הרבה יותר מאינפלציה של 2% שאליה אנשים היו רגילים".

רוחות של אופטימיות

סמי טורון (66) הוא מנכ"ל ובעלים של חברה בתחום התוצרת החקלאית ביוון, שעובדת מול ישראל וגם מול כמה מדינות באירופה. לדבריו, "למרות שהמחזור שלנו ב־2022 היה זהה לזה של שנה קודמת, ההוצאות שלנו עלו ב־20% בגלל מחירי האנרגיה שהתייקרו וגם כי העלינו שכר לעובדים. הם התלוננו שלא הצליחו לגמור את החודש. יש עסקים שלא הצליחו לעמוד בהוצאות, ונסגרו".

 סמי טורון, בעלי חברת תוצרת חקלאית / צילום: פרטי

עוד לדבריו, "סל המצרכים לבית ביוון עלה ב־15% לפחות. אם מלחמת רוסיה־אוקראינה לא תסתיים בקרוב", אומר טורון, "יהיה מחסור משמעותי באנרגיה. כיום יוון מקבלת חלק מהגז הטבעי מאזרבייג'ן, אבל זה לא מספיק".

אך מעבר למשבר יוקר המחייה ולטווח הקצר, גם טורון וגם אלכס ורוזי מתארים רוח של אופטימיות שקיימת כיום ביוון, ושחסרה בה מאוד בשנים האחרונות. לדברי אלכס ורוזי, "זו אווירה של צמיחה, בטח לא אווירה של מיתון. אנשים יותר שמחים". טורון טוען כי בזכות צעדים נכונים שבהם נקטה ממשלתו של מיצוטאקיס, "האמון של המשקיעים חזר ליוון, וזה השלב הכי חשוב".

"יש התקדמות בכלכלה. היא מתרחשת בקצב איטי, ולא כפי שהממשלה מציגה זאת, כמשהו מדהים", אומרים אלכס ורוזי.

אך טורון מדגיש כי הצמיחה גם נובעת מכך שיוון הייתה בתחתית, "ומשם אפשר לצמוח משמעותית", וגם מכך שיחסית למדינות אירופיות אחרות, יוון היא מדינה זולה ולכן אטרקטיבית לתיירים או מי שמגיעים לגור בה ממדינות אחרות. "בעוד מדינות מערב אירופה התייקרו מאוד, ביוון כוח הקנייה נמוך בהרבה. השכר נע בין 1,000 אירו ועד 4,000-5,000 אירו לבכירים מאוד. בגלל כוחות של ביקוש והיצע, גם המחירים נמוכים יחסית". הוא התייחס גם לצמיחת האקו־סיסטם של חברות הייטק ורפואה, התפתחות שהוא רואה מאוד לחיוב: "כיום צעירים יוונים עוסקים בהייטק, מקובל לעבוד מהבית, אלה דברים שלא היו פעם".

ביוון - בניגוד למדינות אחרות, בוודאי כאלה עם מגזרי הייטק מפותחים כמו ישראל - לא רואים גלי פיטורים. "אנחנו לא מכירים אנשים שפוטרו מהעבודה", אומרים אלכס רוזי ומוסיף כי מראש חברות ביוון העסיקו פחות עובדים מכפי שהיו צריכות. "חברות פיטרו עובדים בזמן משבר הקורונה וכעת יש משרות פנויות ויש ביקוש לעובדים", אומר אלכס. "כשחיפשתי בעצמי עבודה לא מזמן, היו הרבה אפשרויות".

את תחילת השינוי בכלכלה של יוון מסמן טורון עוד בקדנציה של הממשלה הקודמת, בראשות אלכסיס ציפראס, שעמד בראש מפלגת השמאל סיריזה. בתחילה ציפראס קידם מדיניות ניצית כנגד תנאי ההחזר הנוקשים להלוואות שהעמידו האיחוד האירופי וקרן המטבע בפני יוון, יחד עם שר האוצר שלו, יאניס ורופאקיס. אך בתוך חודשים ספורים הוא ביצע "פניית פרסה" במדיניותו ואף פיטר את ורופאקיס (שהציג את הפיטורים כהתפטרות על רקע קרע אידאולוגי) בדרכו לגישה פשרנית הרבה יותר מול האיחוד האירופי. נקודת שפל שזכורה בתקופה ההיא התרחשה ביוני 2015, אז הבנקים היוונים נסגרו לכמה ימים ומשיכות מכספומטים הוגבלו ל־60 אירו ביום, מחשש שהאזרחים ימשכו את כל כספם וידרדרו את המערכת לכאוס גמור. אמנם במשאל עם שנערך אז, היוונים הצביעו אז על התנגדות לתנאי החילוץ של האיחוד האירופי וקרן המטבע, אך ציפראס לבסוף הגיע עמם להבנות.

ראש ממשלה שעבד במקינזי

אך נקודת המפנה החשובה ביותר בסיפור הצמיחה הכלכלית של יוון נעוצה להערכת טורון בעלייתה לשלטון של הממשלה בראשות קיריאקוס מיצוטאקיס, ב־2019: "הם נקטו בכל הצעדים הנכונים כדי להחזיר את האמון של המשקיעים בכלכלה. הדימוי שהיה ליוון הרבה שנים כאיש החולה של אירופה, הוא כבר לא רלוונטי".

לטובת הכתבה שוחחנו גם עם א', שמכיר את מיצוטאקיס עוד מימי בית הספר התיכון באתונה. "כמו בחברה עסקית, כך גם במדינה - המנכ"ל הוא האדם הכי חשוב, הוא הכוח המוביל", הוא אומר. "מיצוטאקיס מאוד מרשים, אני מכיר אותו 35 שנים. הוא תמיד היה התלמיד הכי טוב, ואדם שלומד ועובד קשה. הוא למד בהרווארד ועבד תקופה בפירמת הייעוץ מקינזי בלונדון. הוא צעיר, משכיל ובינלאומי. הוא מבין בעסקים ובפוליטיקה, והצליח לבסס אמון ולהביא השקעות. את התוצאה רואים כעת".

סאבי מיוניס, יו"ר לשכת המסחר ישראל-יוון, מציין כי השחיתות במדינה, לצד מגזר ציבורי מנופח ולא יעיל, עמדה במרכז הקשיים הכלכליים שמהם סבלה יוון לאורך עשרות שנים. בשנים האחרונות רואים שיפור מסוים גם במישור הזה, ולפי הציון שנותן ארגון Transparency International למדינות בתחום השחיתות (ציון גבוה יותר משמעותו פחות שחיתות), יוון עלתה מציון 36 ב־2012 ל־49 ב־2021 - מקום 58 מבין 180 מדינות מדורגות (ישראל מקום 36). "זו הייתה תרבות של שחיתות שבה נציגי ציבור רבים פעלו לטובתם שלהם ולא לטובת המדינה. המגזר הציבורי היה מנופח מאוד ומערכת הפנסיה הייתה מושחתת, עם אנשים שיצאו לפנסיה בגיל 40", אומר מיוניס, שהוא גם איש עסקים ופילנתרופ יווני-ישראלי. "הייתה קהילה ענקית של פנסיונרים אל מול הקבוצה העובדת. יוון נסמכה בעיקר על תיירות וספנות, וזה לא הספיק. ויחד עם מוסדות מושחתים רבים, וחובות רבים, זה הרס את הכלכלה ובא על חשבון הדור הצעיר שלא ראה עתיד ביוון".

ועכשיו? מה קורה בגזרת השחיתות?
"יש פחות כסף לבזבז אז יש פחות לגנוב", הוא אומר בהומור. "עכשיו רואים שינוי חיובי שנדחף גם בזכות הקורונה. הרבה שירותים עברו דיגיטציה מאוד מהירה".

הידוק היחסים הכלכליים בין יוון לישראל בשנים האחרונות - בעיקר נוכח כניסה מואצת של משקיעי נדל"ן ישראלים ליוון - הוביל לירידה חדה ברגשות האנטישמיים, כפי שגם ציין השר גיאורגיאדיס בראיון עמו. "כילד ביוון חוויתי כל כך הרבה אנטישמיות שלא יכולתי לדמיין שתתרחש סיטואציה כמו זו שקיימת היום, עם כל כך הרבה אהדה כלפי ישראל", אומר מיוניס. "אבל החיים מוזרים. היוונים מרוכזים בתועלות הכלכליות, וגם ככל שהם עשו יותר עסקים עם הישראלים, זה סדק את הסטריאוטיפ".

אתה רואה באופק את יוון כמדינה מצליחה כלכלית, ממש כראש חץ של אירופה?
"יש עדיין הרבה חוב ויש מנטאליות של שחיתות. זה לא משהו שמשנים בין לילה, זה לוקח דורות. הבחירות הקרובות ביוון בעוד שלושה חודשים מאוד חשובות. אם הממשלה הנוכחית תיבחר שוב, השינויים החיוביים יימשכו".

הניצחון היווני בדירוג האקונומיסט: הכל יחסי

בגיליון סוף השנה הימם ה"אקונומיסט" את העולם הכלכלי: יוון, בעבר סמל לשחיתות ודשדוש כלכלי - הוכתרה "בראש רשימת המנצחות הכלכליות" של 2022. המגזין הליברלי שלעג למדינה שער אחרי שער מאז המשבר הכלכלי של 2008, שיבח את ההתקדמות היוונית בשנה החולפת.

אלא שהניצחון הוא בשברי נקודות בלבד. המדינה הים־תיכונית "זורחת" בעיקר בגלל שמצב הכלכלות סביבה היה גרוע יותר בשנה החולפת וכן בשל העובדה כי מהתחתית ניתן רק לעלות.

כך למשל הנתון החשוב של צמצום יחס החוב־תוצר, שנרשם כמעט בכל מדינות אירופה ב־2022 ביחס ל־2021, בעיקר בגלל שבקורונה השיקו חבילות סיוע חסרות־תקדים. יוון עשתה זאת בשיעור הגבוה ביותר - ירידה של 16% מ־2022, הגדולה מבין המדינות שנבדקו. החישוב לא מתחשב ברמת החוב הגבוהה - כ־180% מהתמ"ג, פי שלושה מיחס החוב־תוצר של גרמניה, למשל.

היוונים גם הציגו שיפור משמעותי ב־2022 במיוחד משום ש־2021 הייתה כה אומללה. הקורונה הביאה לקריסה בתיירות, שאחראית לחמישית מהתמ"ג בדרך כלל. עם התפרצות הביקוש הכבוש לטיולים ולחופשות בשמש לא פלא שיוון סיימה את 2022 עם עלייה של 2.2% בתמ"ג.

פרמטר חיובי נדיר נוסף נוגע לעליות הצנועות שנרשמו בבורסת אתונה - 0.8%. להשוואה, שוקי המניות של גרמניה ושבדיה, שתי מדינות יציבות שהפכו השנה למוקד הסערה הגיאופוליטית שפרצה ביבשת - ירדו בקרוב ל־18% ויותר מ־21%, בהתאמה. ההשקעות שמתחילות לזרום ליוון אמורות להגביר את התשואה.

בשני הפרמטרים האחרים שנמדדו, יוון אינה מככבת באופן יוצא דופן. היקף האינפלציה, כמה מהמוצרים בסל התייקרו ביותר מ־2% - קרוב לממוצע בגוש האירו. כך גם קצב האינפלציה, בנובמבר זה עמד על 8.8% (בחישוב שנתי) לעומת ממוצע של 10.1%. חודשיים לפני כן עוד עמד על 12%.

גם ה"אקונומיסט" מסכים כי יוון, ספרד ופורטוגל - המדינות ה"מנצחות של 2022" - לא התמודדו עם הבעיות ארוכות־הטווח שלהן. יוון, לפחות, תצטרך להתמודד עם ריביות גבוהות שיעיקו על יכולת מחזור החוב שלה, עם הניסיון לשמור על נתח התיירות הקריטי לתמ"ג שלה דווקא בשנה של מיתון גלובלי, ועם משבר אנרגיה מתגלגל שאיש לא יודע לאן יילך. חובת ההוכחה עוברת כעת לאתונה. מהמקום הראשון, בניגוד לעבר, אפשר רק לרדת.