גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם הממשלה החדשה תממש את תוכניותיה המוצהרות, היא תפגע אנושות במעמד הכלכלי והרפואי של ישראל

מנכ"ל טבע לשעבר ג'רמי לוין מזהיר: החוקים החדשים המוצעים ע"י הממשלה מעמידים את ישראל במסלול התנגשות עם עסקים מרכזיים בעולם ● יהיה בלתי אפשרי עבור עסקים בעלי מוניטין להשקיע ולשתף פעולה עם עסקים ישראלים שיוכפפו להצעות שקובעות אפליה והפרדה

ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו

הכותב הוא מנכ"ל טבע לשעבר, יו"ר שתי חברות ביוטכנולוגיה ציבוריות (Ovid Therapeutics ו-Opthea) ומנכ"ל Ovid

כיהודי, ישראלי, וכמי שאוהב את מדינת ישראל, אני כותב את את הדברים בלב כבד. זו פנייה לכל אלה שיבינו את מה שאני כותב, להתאחד. זוהי תקופה שבה מנהיגות אמיתית צריכה להציג את עצמה ללא חשש, ולהתמודד עם מה שמתרחש, כשהיא מאוחדת.

נשיאת העליון אסתר חיות מגיבה על המהפכה המשפטית: "תוכנית לריסוק מערכת המשפט"
שר המשפטים לוין על נאומה של נשיאת העליון חיות: "זו קריאה להבעיר את הרחובות"
בחירת השופטים ופסילת החוקים: מורה נבוכים למהפכה המשפטית | ניתוח

כעת אנו מתמודדים עם מציאות בה הממשלה החדשה, אם תפעל לפי דבריה, תהרוס, בתוך זמן קצר את היסודות שהפכו את ישראל לכל כך יוצאת דופן, ובטווח ארוך, תגרום לפתיחת דלתות חדשות לאויביה של ישראל. זוהי לא תיאוריה בלבד. היתרון המשמעותי ביותר של ישראל הוא ההון האנושי שלה, בעזרתו הפכה למובילה בתחום החדשות. הדבר נבנה בעשורים האחרונים בזכות מערכת החינוך הישראלית, המעוררת קינאה בעולם. בנוסף, עולים מרוסיה וממקומות אחרים שהביאו ידע ומומחיות מהמדרגה הראשונה. התחומים של מדעים, רפואה, ביולוגיה, הנדסה, מתמטיקה, אגרונומיה והרבה דיסציפלינות אחרות שגשגו.

מערכת חינוך בסכנה

שגשוגה של ישראל נבנתה בזכות מעורבותם של כל רבדי אוכלוסיותיה. גברים, נשים, האוכלוסייה הערבית, והאוכלוסייה החילונית, כולם תרמו ושימשו דוגמה למזרח התיכון ולעולם. כל היכולות הללו, יחד עם המחויבות לבניית אומה דמוקרטית, סייעו לחזק ולהעצים את הילדים שהלכו לשרת בצה"ל, מתוך כוונה לשרת את האומה. הילדים הללו הפכו לחיילים, לחובלים, ולטייסים שהצמיחו צבא עוצמתי ושירותי מודיעין שמעכבים את אויבינו הרבים. הם עושים זאת כיוון שהם מגיעים ממערכת חינוך ערכית, מאומנים לתפארת, ובעלי מוטיבציה גבוהה.

אולם, בצהרותיה של הממשלה, אם נאמין להן, יש כדי לערער את יסודות החינוך הזה, שהינו הבסיס לכל. חלקים גדולים ממערכת החינוך מנוהלת על-ידי מי שלא מאמינים במהות המושגים של מדע מבוסס עובדות או באפשרות של נשים וגברים, יהודים וערבים, ללמוד יחדיו.

כשמערכת החינוך תהפוך להיות כלי ללא היבטי היסוד הללו, יסודות שהם קריטיים לישראל כ-innovation-nation, ישראל לא רק תאבד את עליונותה החדשנית, אלא שעם הזמן, היא תאבד גם את היכולות הצבאיות הגבוהות שלה. המדיניות החדשה תהפוך את הילדים הללו מלוחמים בעלי חינוך והשכלה ספוגים בטכנולוגיה ובאינטליגנציה, המסוגלים להביס אויבים בעלי עליונות מתחרה, לבריונים ורברבנים המסוגלים (רק) לדכא אויבים לא מצוידים, נשים וילדים. סביר להניח שמצב זה יעודד את המוכשרים ביותר להצטרף לגולה הישראלית ההולכת וגדלה.

הרפואה תישחק

במישור הרפואי, המערכת שטיפחה רפואה מהדרג העליון תישחק. רבע מכלל הרופאים הם ערבים, רבים נחשבים כמובילים עולמיים ברפואה. רבים נוספים הם רוקחים ואחיות. ההצעות לרפורמות בחינוך, כמו גם ההצעות המצמצמות את זכויות הערבים, יבטיחו שהמשאב הזה יהפוך יותר ויותר משולל זכויות ורבים יעזבו. ההשפעה לרעה על שירותי הרפואה תהיה עמוקה ואיכותם של שירותי הבריאות תישחק.

במישור המשפטי, ההצעות עלולות לפגוע בנדבך המרכזי והבסיסי בעוצמתה של ישראל: מערכת משפט עצמאית ובעלת יכולת להביע ביקורת בריאה. הפעולה המוצעת דומה להתנהגות של דיקטטורות ברחבי העולם. היא מציבה את ישראל בחברת מדינות כמו ערב הסעודית, איראן, ונצואלה וטורקיה. הדבר יביא להרס האמון בעולם במערכת המשפט הישראלית ולהשלכות מעשיות על האינטראקציה בין העולם העסקי ומדינות העולם לבין ישראל.

מסלול התגשות

במישור העסקי המשמעות חריפה באותה מידה. החוקים המוצעים מעמידים את ישראל במסלול התנגשות ישיר עם העסקים המרכזיים בארה"ב ואירופה. יהיה בלתי אפשרי עבור עסקים בעלי מוניטין להשקיע (או למעשה לשתף פעולה ולסחור) בעסקים ישראלים שיוכפפו להצעות החוק המוצעות, שקובעות אפליה וההפרדה. חברות זרות אלו מחויבות לקודים מוסריים וחוקיים הנהוגים במדינותיהן, קודים האוסרים עליהן לעבוד עם גורמים בעולם, לרבות בישראל, שמרשים או דורשים חוקים שמתירים הפרדה, אפליית נשים ו/או חוקים המבקשים להטיל סטיגמות ואף לפגוע בקהילת הלהט"ב.

לחברות כמו Google, AstraZeneca, J&J, Novartis, Moderna, Pfizer ורבות אחרות, יש שפע של מקומות שבהם הן יכולות לבחור להשקיע בחדשנות ולהצמיח עסקים. כולן נשלטות על-ידי הנחיות משפטיות ואתיות ברורות עליהן יש הקפדה יתרה. הן רואות בישראל שוק זעיר למוצרים שלהם, אבל הזדמנות ענקית כמקור לחדשנות. בטווח הקרוב הן ימתינו בקשב רב לראות איך הממשלה מבצעת את חקיקתה ויפעלו על-פי התוצאות. באם יחוקקו חוקים שיעררו על עצם קיומה של מערכת משפט ביקורתית ובריאה, או אם ייחקקו חוקים גזעניים ודומיהם, חברות אלו לא תהססנה לנטוש את ישראל תוך זמן קצר. בעלי המניות שלהן לא יאפשרו קבלה של חוקים מפלים כאלה. אם בטווח הארוך, כפי שהוצע, מערכת החינוך תיהרס, הן יחפשו חדשנות במקום אחר.

בעוד שעימותים עם איראן, חיזבאללה וחמאס מובנים כחלק מהמאבק הצודק בטרור, תוך סיכון מחושב שחברות אלו בחרו לקחת, מעטים יראו התלקחות מסיבית בגדה המערבית ברוח דומה. הם יראו בכך מלחמה נגד פלסטינים שמנוהלת בידי קנאים דתיים יהודים. ההצהרות של חברי הקבינט מראות שהם משוכנעים לפעול בדרך הזו. אם זה יקרה, החברות יצביעו ברגליים נגד ישראל.

מתח עם יהודי העולם

לבסוף, במישור החברתי: מערכת היחסים מהחזקות בעולם, שעומדת בבסיס ישראל מאז 1973, זו עם ארה"ב, תישחק גם היא. רוב היהודים באמריקה לא מזדהים אף לא במעט, עם הערכים שמציעה הממשלה. רבים לא היו זוכים להכרה כיהודים על-ידי התיאוקרטיה החרדית שעולה לשלטון בישראל.

בעוד שהקהילה החרדית בארה"ב והאגף הימני הקיצוני של הקהילה היהודית שם יישארו כמעוז מתכווץ של תמיכה בממשלת ישראל, יהודים אחרים ייפרדו מישראל. היהודים באמריקה ובמקומות אחרים בעולם כבר מרוחקים מישראל המודרנית. דמותה של ישראל בעיניהם היא של ישראל של פוסט-השואה, העצמאות, הניצחונות של 1967 ו-1973 וניסי ה"סטארט-אפ ניישן", יחד עם תמונות של חיי חברה ותיירות תוססים בת"א, בירושלים ובאתרים נוספים. דימוי זה ייעלם ותמיכתם הבלתי מעורערת תסדק. יש לכך השלכות אלקטורליות ופוליטיות ישירות בארה"ב. ציבור הבוחרים האמריקאי וממשלתו אינם זקוקים לישראל רצופת סכסוך גזעני ונשלטת על-ידי תיאוקרטיה ושנאת נשים. מדוע צריכה אמריקה לסייע למדינה שתומכת בגזענות כפי שעושים רבים בממשלת ישראל?

התפנית של ישראל מציעה רק שתי גישות: אחת שמעריכה את נכסי הליבה שלה כמו הון אנושי, שורשים דמוקרטיים, מנוע של חדשנות ומערכת משפט עצמאית. והשנייה, שמובילה לתיאוקרטיה הדומה יותר לאלו שנראים בסעודיה ואפגניסטן. אמריקה תבחר בגישה הראשונה, לא האחרונה. הבחירה בידי בנימין נתניהו.

עוד כתבות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?