גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אם הממשלה החדשה תממש את תוכניותיה המוצהרות, היא תפגע אנושות במעמד הכלכלי והרפואי של ישראל

מנכ"ל טבע לשעבר ג'רמי לוין מזהיר: החוקים החדשים המוצעים ע"י הממשלה מעמידים את ישראל במסלול התנגשות עם עסקים מרכזיים בעולם ● יהיה בלתי אפשרי עבור עסקים בעלי מוניטין להשקיע ולשתף פעולה עם עסקים ישראלים שיוכפפו להצעות שקובעות אפליה והפרדה

ראש הממשלה בנימין נתניהו
ראש הממשלה בנימין נתניהו

הכותב הוא מנכ"ל טבע לשעבר, יו"ר שתי חברות ביוטכנולוגיה ציבוריות (Ovid Therapeutics ו-Opthea) ומנכ"ל Ovid

כיהודי, ישראלי, וכמי שאוהב את מדינת ישראל, אני כותב את את הדברים בלב כבד. זו פנייה לכל אלה שיבינו את מה שאני כותב, להתאחד. זוהי תקופה שבה מנהיגות אמיתית צריכה להציג את עצמה ללא חשש, ולהתמודד עם מה שמתרחש, כשהיא מאוחדת.

נשיאת העליון אסתר חיות מגיבה על המהפכה המשפטית: "תוכנית לריסוק מערכת המשפט"
שר המשפטים לוין על נאומה של נשיאת העליון חיות: "זו קריאה להבעיר את הרחובות
בחירת השופטים ופסילת החוקים: מורה נבוכים למהפכה המשפטית | ניתוח

כעת אנו מתמודדים עם מציאות בה הממשלה החדשה, אם תפעל לפי דבריה, תהרוס, בתוך זמן קצר את היסודות שהפכו את ישראל לכל כך יוצאת דופן, ובטווח ארוך, תגרום לפתיחת דלתות חדשות לאויביה של ישראל. זוהי לא תיאוריה בלבד. היתרון המשמעותי ביותר של ישראל הוא ההון האנושי שלה, בעזרתו הפכה למובילה בתחום החדשות. הדבר נבנה בעשורים האחרונים בזכות מערכת החינוך הישראלית, המעוררת קינאה בעולם. בנוסף, עולים מרוסיה וממקומות אחרים שהביאו ידע ומומחיות מהמדרגה הראשונה. התחומים של מדעים, רפואה, ביולוגיה, הנדסה, מתמטיקה, אגרונומיה והרבה דיסציפלינות אחרות שגשגו.

 

מערכת חינוך בסכנה

שגשוגה של ישראל נבנתה בזכות מעורבותם של כל רבדי אוכלוסיותיה. גברים, נשים, האוכלוסייה הערבית, והאוכלוסייה החילונית, כולם תרמו ושימשו דוגמה למזרח התיכון ולעולם. כל היכולות הללו, יחד עם המחויבות לבניית אומה דמוקרטית, סייעו לחזק ולהעצים את הילדים שהלכו לשרת בצה"ל, מתוך כוונה לשרת את האומה. הילדים הללו הפכו לחיילים, לחובלים, ולטייסים שהצמיחו צבא עוצמתי ושירותי מודיעין שמעכבים את אויבינו הרבים. הם עושים זאת כיוון שהם מגיעים ממערכת חינוך ערכית, מאומנים לתפארת, ובעלי מוטיבציה גבוהה.

אולם, בצהרותיה של הממשלה, אם נאמין להן, יש כדי לערער את יסודות החינוך הזה, שהינו הבסיס לכל. חלקים גדולים ממערכת החינוך מנוהלת על-ידי מי שלא מאמינים במהות המושגים של מדע מבוסס עובדות או באפשרות של נשים וגברים, יהודים וערבים, ללמוד יחדיו.

כשמערכת החינוך תהפוך להיות כלי ללא היבטי היסוד הללו, יסודות שהם קריטיים לישראל כ-innovation-nation, ישראל לא רק תאבד את עליונותה החדשנית, אלא שעם הזמן, היא תאבד גם את היכולות הצבאיות הגבוהות שלה. המדיניות החדשה תהפוך את הילדים הללו מלוחמים בעלי חינוך והשכלה ספוגים בטכנולוגיה ובאינטליגנציה, המסוגלים להביס אויבים בעלי עליונות מתחרה, לבריונים ורברבנים המסוגלים (רק) לדכא אויבים לא מצוידים, נשים וילדים. סביר להניח שמצב זה יעודד את המוכשרים ביותר להצטרף לגולה הישראלית ההולכת וגדלה.

הרפואה תישחק

במישור הרפואי, המערכת שטיפחה רפואה מהדרג העליון תישחק. רבע מכלל הרופאים הם ערבים, רבים נחשבים כמובילים עולמיים ברפואה. רבים נוספים הם רוקחים ואחיות. ההצעות לרפורמות בחינוך, כמו גם ההצעות המצמצמות את זכויות הערבים, יבטיחו שהמשאב הזה יהפוך יותר ויותר משולל זכויות ורבים יעזבו. ההשפעה לרעה על שירותי הרפואה תהיה עמוקה ואיכותם של שירותי הבריאות תישחק.

במישור המשפטי, ההצעות עלולות לפגוע בנדבך המרכזי והבסיסי בעוצמתה של ישראל: מערכת משפט עצמאית ובעלת יכולת להביע ביקורת בריאה. הפעולה המוצעת דומה להתנהגות של דיקטטורות ברחבי העולם. היא מציבה את ישראל בחברת מדינות כמו ערב הסעודית, איראן, ונצואלה וטורקיה. הדבר יביא להרס האמון בעולם במערכת המשפט הישראלית ולהשלכות מעשיות על האינטראקציה בין העולם העסקי ומדינות העולם לבין ישראל.

מסלול התגשות

במישור העסקי המשמעות חריפה באותה מידה. החוקים המוצעים מעמידים את ישראל במסלול התנגשות ישיר עם העסקים המרכזיים בארה"ב ואירופה. יהיה בלתי אפשרי עבור עסקים בעלי מוניטין להשקיע (או למעשה לשתף פעולה ולסחור) בעסקים ישראלים שיוכפפו להצעות החוק המוצעות, שקובעות אפליה וההפרדה. חברות זרות אלו מחויבות לקודים מוסריים וחוקיים הנהוגים במדינותיהן, קודים האוסרים עליהן לעבוד עם גורמים בעולם, לרבות בישראל, שמרשים או דורשים חוקים שמתירים הפרדה, אפליית נשים ו/או חוקים המבקשים להטיל סטיגמות ואף לפגוע בקהילת הלהט"ב.

לחברות כמו Google, AstraZeneca, J&J, Novartis, Moderna, Pfizer ורבות אחרות, יש שפע של מקומות שבהם הן יכולות לבחור להשקיע בחדשנות ולהצמיח עסקים. כולן נשלטות על-ידי הנחיות משפטיות ואתיות ברורות עליהן יש הקפדה יתרה. הן רואות בישראל שוק זעיר למוצרים שלהם, אבל הזדמנות ענקית כמקור לחדשנות. בטווח הקרוב הן ימתינו בקשב רב לראות איך הממשלה מבצעת את חקיקתה ויפעלו על-פי התוצאות. באם יחוקקו חוקים שיעררו על עצם קיומה של מערכת משפט ביקורתית ובריאה, או אם ייחקקו חוקים גזעניים ודומיהם, חברות אלו לא תהססנה לנטוש את ישראל תוך זמן קצר. בעלי המניות שלהן לא יאפשרו קבלה של חוקים מפלים כאלה. אם בטווח הארוך, כפי שהוצע, מערכת החינוך תיהרס, הן יחפשו חדשנות במקום אחר.

בעוד שעימותים עם איראן, חיזבאללה וחמאס מובנים כחלק מהמאבק הצודק בטרור, תוך סיכון מחושב שחברות אלו בחרו לקחת, מעטים יראו התלקחות מסיבית בגדה המערבית ברוח דומה. הם יראו בכך מלחמה נגד פלסטינים שמנוהלת בידי קנאים דתיים יהודים. ההצהרות של חברי הקבינט מראות שהם משוכנעים לפעול בדרך הזו. אם זה יקרה, החברות יצביעו ברגליים נגד ישראל.

מתח עם יהודי העולם

לבסוף, במישור החברתי: מערכת היחסים מהחזקות בעולם, שעומדת בבסיס ישראל מאז 1973, זו עם ארה"ב, תישחק גם היא. רוב היהודים באמריקה לא מזדהים אף לא במעט, עם הערכים שמציעה הממשלה. רבים לא היו זוכים להכרה כיהודים על-ידי התיאוקרטיה החרדית שעולה לשלטון בישראל.

בעוד שהקהילה החרדית בארה"ב והאגף הימני הקיצוני של הקהילה היהודית שם יישארו כמעוז מתכווץ של תמיכה בממשלת ישראל, יהודים אחרים ייפרדו מישראל. היהודים באמריקה ובמקומות אחרים בעולם כבר מרוחקים מישראל המודרנית. דמותה של ישראל בעיניהם היא של ישראל של פוסט-השואה, העצמאות, הניצחונות של 1967 ו-1973 וניסי ה"סטארט-אפ ניישן", יחד עם תמונות של חיי חברה ותיירות תוססים בת"א, בירושלים ובאתרים נוספים. דימוי זה ייעלם ותמיכתם הבלתי מעורערת תסדק. יש לכך השלכות אלקטורליות ופוליטיות ישירות בארה"ב. ציבור הבוחרים האמריקאי וממשלתו אינם זקוקים לישראל רצופת סכסוך גזעני ונשלטת על-ידי תיאוקרטיה ושנאת נשים. מדוע צריכה אמריקה לסייע למדינה שתומכת בגזענות כפי שעושים רבים בממשלת ישראל?

התפנית של ישראל מציעה רק שתי גישות: אחת שמעריכה את נכסי הליבה שלה כמו הון אנושי, שורשים דמוקרטיים, מנוע של חדשנות ומערכת משפט עצמאית. והשנייה, שמובילה לתיאוקרטיה הדומה יותר לאלו שנראים בסעודיה ואפגניסטן. אמריקה תבחר בגישה הראשונה, לא האחרונה. הבחירה בידי בנימין נתניהו.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

חסימת איילון דרום הערב / צילום: רוני שפירא

משפחות החטופים הפגינו הערב ברחבי הארץ: קוראות לעסקה מול החמאס

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

מחלקת מוצרי חשמל / צילום: תמר מצפי

החרם הטורקי יעלה את מחיר המקררים והתנורים. המרוויחה הגדולה תהיה סין

בענף החשמל מחפשים פתרונות למחסור בעקבות המהלך הטורקי, מהחלפת ספקים ועד הובלה דרך יוון וקפריסין ● ההערכות הן שבכל מקרה המחירים יעלו ב־20%-10%, וזמן האספקה יתארך - וכולם מנסים לעקוף את הגזרה: "זה פוגע גם ביצרנים הטורקים"

החזית הבאה נגד ישראל? בארה"ב מחכים לדוח הדרמטי של ביידן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: מחר צפוי להתפרסם דוח של ממשל ארה"ב שיקבע אם ישראל הפרה את החוק הבינלאומי בעזה, הלחץ עולה לקראת האירוויזיון והדילמה של האוניברסיטאות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

המשקיע סטנלי דרוקנמילר / צילום: Reuters, Brendan McDermid

המיליארדר שנפטר מהמניה הלוהטת של השווקים מסביר למה

המשקיע המיליארדר סטנלט דרוקנמילר לא ידע עד לפני שנתיים איך מאייתים את השם אנבידיה ● "רכשתי אותה, וחודש אחר כך, הושק ה-ChatGPT, ואפילו זקן כמוני הצליח להבין מה זה, אז הגדלתי את הפוזיציה שלי בהרבה" ● דרוקנמילר סבור שמפץ הבינה המלאכותית עלול להסתיים בקרוב

מקבוק אייר של אפל / צילום: יח''צ אפל

לעבור למחשב של אפל: כל הסיבות בעד ונגד

מי שהתרגל למערכת ההפעלה ווינדוס יתקשה להתרגל ל-MacOS, וגם ייאלץ להיפרד מחלק מהתוכנות המוכרות ● היתרון הבולט: היכולת של מכשירי החברה "לדבר" ביניהם ולקצר תהליכים

ליאור וקס, מנכ''ל אינפיניטי ניהול תיקי השקעות / צילום: יח''צ

"יעמדו בתור לקנות את הטילים שלנו": מנהל ההשקעות שמסמן את התחום המבטיח

ליאור וקס מאינפיניטי מעריך שהתנודתיות בשווקים תימשך, וכדי להתמודד איתה יש לשים דגש בתיק על "פיזור גיאוגרפי וסקטוריאלי, עם אקטיביות" ● הוא נלהב ממהפכת ה-AI, מעריך שמניית אנבידיה עדיין מעניינת וטוען כי "המחירים בת"א אטרקטיביים, אבל הסיפור בעייתי"

מפגינים פרו-פלסטינים באוניברסיטת ''סיינס פו'' בצרפת מסמנים מתוך בניין של המוסד עליו השתלטו / צילום: ap, Jeffrey Schaeffer

העימותים עם מתנגדי ישראל בקמפוסים התפשטו לאירופה

בצרפת, בבריטניה, בברלין, בקופנהגן, באמסטרדם ועוד - מפגינים אנטי-ישראלים ופרו-פלסטינים מתעמתים עם המשטרה, עורכים תהלוכות ומקימים מאהלים מבוצרים ● מנכ"לית ICE, ארגון הקהילות הישראליות באירופה: "האוניברסיטאות לא יכולות להמשיך ולשבת על הגדר, ומדינת ישראל חייבת לפעול כבר היום ובאופן ממושך בקמפוסים"

איתי בן זקן (משמאל) ונמרוד שדות, מייסדי האניקומב / צילום: יוסי זליגר

חברת הביטוח הדיגיטלית האניקומב גייסה 36 מיליון דולר

האניקומב מציעה ביטוח דיגיטלי לבעלי בתים משותפים בארה"ב, שוק שמוערך ב-34 מיליארד דולר ● החברה תשתמש בכספי הגיוס להעמקת היתרון הטכנולוגי המבוסס AI שלה ולהתרחבות לשווקים משיקים

טנק ישראלי בצד העזתי של מעבר רפיח / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן לשעבר מסביר: למה חמאס מפחד מכניסה ישראלית לרפיח

אלוף (מיל') אהרן זאבי-פרקש סבור שעיקר הלחימה נגד חמאס הסתיימה: "השמדת שלושה-ארבעה גדודים ברפיח לא תשנה" ● בשיחה עם גלובס הוא אומר שיש לדאוג שארגון הטרור לא יתחמש שוב: "רק אז נוכל לומר שהמלחמה שיפרה את המצב" ● וגם: מה דעתו על סערת המינויים בצה"ל

אהוד אולמרט, רה''מ לשעבר / צילום: שלומי יוסף

האם החלטה 1701 קוימה בזמן כהונתו של אהוד אולמרט?

אולמרט טען כי בתקופתו החלטה 1701 קוימה. הממשלה בראשותו גרסה אחרת ● המשרוקית של גלובס

צילום: איל יצהר, איורים: גיל ג'יבלי, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי,

דב קוטלר נפרד מהפועלים: רווחי השיא, התחרות הצמודה עם לאומי והיורשים האפשריים

בתום כהונה של חמש שנים, מנכ"ל הפועלים הודיע במפתיע על פרישה ● דב קוטלר הצעיד את הבנק לשווי של כמעט 50 מיליארד שקל וכך הצליח להדביק את הפער מול לאומי, הוביל את ההיפרדות מישראכרט וסגר את פרשת הסיוע בהעלמות המס בארה"ב ● העזיבה שלו מצטרפת לגל גדול של שינויים במערכת הבנקאית

קניות בכרטיסי אשראי / צילום: Shutterstock

לפני פסח נרשם זינוק ברכישות בכרטיסי אשראי, אבל בחג עצמו הארנק נשאר בכיס

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף החשמל והאלקטרוניקה רשם את העלייה הגבוהה של השבוע בהיקף ההכנסות

מעבר הגבול בין רוסיה לנארווה, אסטוניה, סגור לכניסת רכבים / צילום: Reuters, Mihkel Maripuu

אוקראינה מאבדת מכוחה, והמדינות הבלטיות שואלות: אנחנו הבאות בתור?

נארווה, עיר הגבול של אסטוניה שסומנה על ידי פוטין כאדמה רוסית היסטורית - היא בין היעדים הפוטנציאליים לערעור היציבות באזור ● מפברואר נרשמת הידרדרות מהירה ביחסים בין המדינות

גלעד אלטשולר ומנכלי בתי ההשקעות מנורה מבטחים, כלל, מיטב, מור והראל / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: איל יצהר, נטי לוי, כדיה לוי, רמי זרנגר, טל שחר

יפספסו את הריבאונד? מה חושבים בשוק על הצעד המפתיע של אלטשולר שחם

בעקבות חשיפת גלובס על המהלך שמוביל בית ההשקעות הגדול בישראל, בדקנו מה עושים בגופים המתחרים ● אלה, מתברר, עדיין מזהים הזדמנויות ותמחור נוח בשוק המקומי, למרות הקונצנזוס בקרב בתי ההשקעות שרוב התיק מופנה לחו"ל ● איפה שיעור החשיפה הגבוה למניות ישראליות ואילו גופים עשויים לשנות אסטרטגיה?

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

יגאל דמרי מתכנן להקפיץ את שכרם של אשתו ובנו במיליוני שקלים לשנה

חברת הבנייה שבשליטת דמרי מבקשת לאשר מדיניות תגמול חדשה ממנה ייהנו גם חלק מבני משפחתו, שתאפשר להם לקבל תגמול הוני בהיקף של עד 1.5 מיליון שקל בשנה כל אחד

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

באופנהיימר מעריכים שהמניה הזו מישראל תזנק שוב

בבנק ההשקעות החלו לסקר את אודיטי טק, לשעבר איל מקיאג', המייצרת מוצרי טיפוח וקוסמטיקה שנמכרים באינטרנט ישירות לצרכן ● לאחרונה ירדה מנייתה ממחיר ההנפקה

גיא הדס / צילום: רמי זרנגר

אחרי 16 שנה: סמנכ"ל התקשורת, קשרי ממשל ואחריות תאגידית בבזק, גיא הדס, פורש

עפ"י הודעת בזק, הדס יישאר בתפקידו ככל שיידרש להעברה מסודרת של התפקיד ● עדיין לא ברור מי יהיה מחליפו של הדס, או לאן פניו מיועדות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יוסי גם זו לטובה, אורן דאי, אייל טואג, ראובן קפוצ'נסקי

אלו החברות שהכי מעניינות משקיעים בת"א

את בנק לאומי, חנן מור ואל על המשקיעים חיפשו הכי הרבה במאיה, כך עולה מנתוני הפעילות באתר הבורסה ● כ-20% מהחברות הנסחרות בת"א המתינו עם פרסום הדוחות השנתיים עד לרגע האחרון, ושיעור נמוך יותר תרגמו את הדיווחים לאנגלית ● וגם: מי החברה שאחריה עוקבים הכי הרבה משקיעים באופן קבוע

שיפוצים בבניין / צילום: כדיה לוי

בניין הוכרז כמסוכן, אך דייר סירב לשלם על שיפוץ. מה קבע ביהמ"ש?

המפקח על רישום המקרקעין דחה תביעה של בעל דירה שסירב לשלם את חלקו בשיפוץ של בית משותף בבת ים