ממשלת ישראל / צילום: אבי אוחיון - לע''מ
בחודש החולף נשמעו שורת אזהרות מפי בכירים בקהילה העסקית ובהייטק, על כך שפגיעה בדמוקרטיה ובסביבה החוקתית עלולה לפגוע בכלכלה הישראלית. האם יכול להיות שהתהליך הזה כבר התחיל? מסקירה שפרסם השבוע הכלכלן הראשי של מיטב, אלכס זבז'ינסקי, עלה כי השקל היה המטבע החלש ביותר בעולם בחודש שחלף, למעט הפזו הארגנטינאי והרובל הרוסי - חברה מפוקפקת. "יכול להיות שהסיבה היא חשש של משקיעים זרים מפני מהלכי הממשלה החדשה", העריך זבז'ינסקי בזהירות, "אבל מוקדם לדעת לאן זה הולך".
● נשיאת העליון אסתר חיות מגיבה על המהפכה המשפטית: "תוכנית לריסוק מערכת המשפט"
● האינפלציה בארה"ב מתקררת? "יש נתון אחד שלא נרגע, וזה צריך להדאיג"|ניתוח
● בחירת השופטים ופסילת החוקים: מורה נבוכים למהפכה המשפטית | ניתוח
ובכלל, בשורת סקירות של בתי ההשקעות וגופים בשוק ההון, אפשר היה למצוא השבוע התייחסויות זהירות להשפעה אפשרית של "הסיכון הפוליטי" בישראל על התנהגות המשקיעים הזרים. כשאליהם הצטרפו דברי האנליסט האחראי על ישראל בחברת הדירוג S&P, בראיון ל"כלכליסט", ולפיהם הוא עוקב אחרי הסיכון הפוליטי בארץ, שעשוי להשפיע על הדירוג האשראי בעתיד.
רוב הכלכלנים לא מודאגים, בינתיים
אבל מיהם בעצם אותם "המשקיעים הזרים"? בשוק מציעים להפריד בין המשקיעים הריאליים, שמשקיעים בחברות ישראליות, וההחלטות שלהם פחות מושפעות מהסביבה הפוליטית, לבין השחקנים הפיננסיים. כלומר, גופים מוסדיים, בנקים, קרנות השקעה, שמשקיעים בעיקר באג"ח ממשלתיות ישראליות, או בחוזי ריבית. ועבורם, ישראל היא רק עוד יעד להשקעה.
"ככל שנראה תהליך שבו היסודות שחיזקו את הכלכלה הישראלית ובעיקר את היציבות שלה ב-20 השנים האחרונות, הולכים ומתערערים - אם נראה תהליך כזה - ככה סביר שהמשקעים הזרים עשויים לשנות כיוון או להסיט לפה פחות כספים", אומר כלכלן ותיק בשוק, ומדגיש כי אנחנו עוד לא שם, ולהערכתו גם לא בדרך להידרדרות דרמטית בשער החליפין. כרגע, מה שמשפיע בעיקר על התנודות בשער השקל מול הדולר הוא המתרחש בבורסת הנאסד"ק, שהעליות בה שולחות את השקל להתחזק, ולהפך. הערכות דומות אפשר היה לשמוע מעוד גורמים בשוק ההון.
השקל אומנם הפגין ביצועים חלשים מול הדולר בחודש שעבר - ואז שב להתחזק השבוע. אבל כפי שמסביר מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מדדים אחרים - כמו למשל פרמיית הביטוח על אגרות חוב ישראליות (CDS) - דווקא לא העידו על חששות יוצאי דופן בקרב המשקיעים הזרים, ואפילו להפך.
שפריר מציין גם ביקושים גבוהים מאוד שנרשמו להנפקת אג"ח דולרית של ישראל ל-10 שנים השבוע ממגוון רחב של משקיעים בעולם, שמעידים גם הם לדעתו על יציבות יחסית בפרמיית הסיכון של ישראל בעיני המשקיעים הזרים (לפחות בינתיים). יכול להיות שההתפתחויות הפוליטיות האחרונות זוכות ליותר תשומת לב מהמשקיעים הזרים, אבל מה שיקבע הוא כנראה לא ההצהרות אלא מעשי הממשלה.
"הספירה לאחור להורדת הדירוג של ישראל החלה"
מי שמביע מסר נחרץ יותר הוא יועץ קרנות הגידור אבי טיומקין, שקובע: "הקאונטדאון (הספירה לאחור) להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל התחיל". גם טיומקין לא מייחס יותר מדי חשיבות לביצועים הגרועים של השקל בדצמבר, שמהווים לשיטתו סוג של תיקון אחרי ביצועים חזקים.
את הסיכון הוא מוצא בשני תרחישים עתידיים. ראשית, במפולת בהייטק, שתוביל למיתון; ושנית, במישור הפוליטי: "אם הממשלה תפעל כפי שהיא אומרת, יהיה לזה אפקט הרסני", הוא אומר, ומציע לראות באזהרה שהגיע מ-S&P "יריית פתיחה". בתרחיש שלו, ההידרדרות יכולה להגיע כתוצאה מעימותים בין ישראל לארה"ב, שבתחילה ישפיעו לרעה על האג"ח של ממשלת ישראל שנסחרות במטבע זר, "ובהמשך יגיעו לפה".