גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דן פרופר פורש מאסם אחרי 56 שנה ומסביר למה אסר על ילדיו לעבוד בחברה: "זה חומר נפץ"

דן פרופר פורש מאסם אחרי 56 שנה ● עכשיו הוא מספר איך נלחם על מקומו בתחילת הדרך, מסביר למה אסר על ילדיו לעבוד בחברה, איך שכנע את השוויצרים מנסטלה למחוק את אסם מהבורסה ולמה הוא חרד לעתיד התעשייה הישראלית: "הכלכלה שלנו לא יכולה להיות עם רגל אחת בהייטק ושנייה באוויר" ● ראיון פרישה בלעדי

דן פרופר / צילום: יונתן בלום
דן פרופר / צילום: יונתן בלום

יום אחד, מתישהו באמצע שנות השמונים, כשארבעת ילדיו של דן פרופר היו בני עשרה, הוא כינס אותם לשיחה. "אני רוצה שתבינו", אמר, "יש מיליוני חברות בעולם. תוכלו לעבוד בכל אחת מהן - חוץ מאחת, אסם". הילדים לא נרעשו יותר מדי, אבל פרופר מסביר: "ראיתי איזו רוח נושבת כשילדים של בעלים עובדים בחברה", הוא משחזר מניסיונו המר באסם, "איזה חומר נפץ זה, אילו מתחים.אמרתי, אני לא מכיר אות בא"ב שאין בה חברה או משפחה שהתפרקו על רקע הדברים האלה".

הקרב הסוער של החורף: מי ישלוט בתחזית מזג האוויר בישראל
למה אנחנו צריכים לפחד מ-ChatGPT? | הצוללת
המדריך המלא לסירוב: 8 שלבים למנהלים שקשה להם לומר לא | חצי שעה של השראה

שטראוס דווקא מצאו את הדרך לא להתפרק.
"מיקי שטראוס עשה החלטה שאני בחיים לא הייתי עושה: הוא קבע מי משלושת הילדים שלו ינהל את החברה. ואל תשכחי שהוא היה השליט היחיד שם, ולא זה היה המצב שלי. בשיא, לאחר שהפכנו לציבוריים ב־1992, היו לי 6%. אבל הזהות שלי עם אסם לא באה דרך המניות אלא ממקום אחר לגמרי".

הזהות בת 56 השנים הזאת הסתיימה בסוף 2022, כשפרופר, שכיהן 25 שנה כמנכ"ל אסם ו־17 כיו"ר שלה, הודיע על פרישתו. היו"ר הבא של החברה כבר יגיע מבין אנשי נסטלה, ולפחות סמלית ישלים את היותה של אסם חברה־בת של תאגיד מזון בינלאומי.

אנחנו נפגשים לראיון פרישה בלעדי במשרדו בבניין ההנהלה הראשית של אסם, על מבחר עוגיות תוצרת אסם, לשיחה על הדרך ממפעל אטריות קטן לאימפריה, על המריבות וצרות העין של השותפים לשעבר, שלא אהבו את הזיהוי של החברה עם השם פרופר, על הכניסה לבורסה והיציאה הכמעט מופגנת ממנה, על סלמונלה, על ההייפ המזויף של ביונד מיט וגם על מה עושה פנסיונר נמרץ בן 81 ביום שאחרי. לשאלותיי על יוקר המחיה ומחירי מוצרי המזון הוא מסרב לענות, וניכר שמתרחק מהנושא כמו מאש.

דן פרופר / צילום: יונתן בלום

ייבשו אטריות בחצר בפלורנטין

הכול התחיל ב־1894, כשסבא של פרופר, אדוארד, הקים מפעל לאטריות בצ'כיה. אלא שבגיל צעיר הוא חלה, והאב אויגן לקח את מושכות הניהול, כשהוא רק בן 27. ב־1939, כשהחלו לנשוב רוחות רעות ערב מלחמת העולם השנייה, מספר פרופר, "אבא שלי לקח את כל הפקלאות בדקה ה־90, קיבל סרטיפיקט ועלה לארץ, בלי כלום". את אחת המכונות ששימשה אותו ונאלץ להשאיר מאחור הוא צייר, ומהנדס צעיר הפך את הציור לשרטוט שעל פיו בנו להם מכונה.

הוא חבר לשותף והם שכרו חנות ברחוב עמק יזרעאל בשכונת פלורנטין. שם היו שניהם מייצרים אטריות, שמים על רשתות ומייבשים אותן בחצר. בכל יום בצהריים היו מגיעות שתי פועלות ואורזות את התוצרת, ואז הם היו יוצאים למכור את מרכולתם בדוכנים בשוק הכרמל ובמקומות אחרים. "אני זוכר היטב את החנות הזאת", אומר פרופר, "כי הייתי בא עם אמא שלי באוטובוס להביא לאבא ארוחת צהריים.

"כיוון שאבא שלי היה בצ'כיה בליגה למען ארץ ישראל העובדת", הוא מוסיף אנקדוטה, "הוא רצה לאגד את שתי העובדות, האורזות, בהסתדרות. כשפעיל ההסתדרות פנחס מישורי (לימים יו"ר הסתדרות בעלי המזון - ש"ל) הגיע עם שני כרטיסים אדומים למפעלון, אבא שאל 'מה איתי?' והבחור ענה לו 'לא, אתה קפיטליסט'".

אתה מרגיש שהמחלוקת נמשכת?
"אני לא סוציאליסט, אבל אני סוציאלי, ואני המעסיק היחיד בארץ שקיבל פרס מפעל חיים מההסתדרות".

אלא שאויגן ושותפו לא היו יצרני האטריות היחידים בסביבה. באותם ימים היו בארץ 35 בתי מלאכה כאלה. "יש לי זיכרונות עמומים של אבא שלי מתחבט ושוקל כל פרוטה בניסיון לפתח את המפעלון. ב־1942 הוא איחד שלושה בתי חרושת קטנים (שלו ועוד שניים של בעלים אחרים - ש"ל) - וייסד את אסם". כך קרה שאסם הייתה שייכת ללא פחות משבעה שותפים שונים.

מימין: אויגן, גד, עליזה ודן פרופר, 1954. ''בבית כל הזמן דיברו על אסם. הרגשתי חובה כלפי אבא'' / צילום: באדיבות ארכיון אסם

עם השנים נוספו עשרות בני דור המשך, שכולם רצו אחיזה בחברה. כדי להסדיר את כניסת הדור הבא השותפים קבעו כלל שלפיו אם בן של אחד השותפים רוצה להיכנס לעבוד באסם ("לא דיברו על הבנות, זו לא התקופה של היום"), ששת השותפים האחרים הם שיקבעו את תפקידו ואת שכרו.

זה השלב שבו נכנס דן פרופר לתמונה. אז הוא היה בכלל מהנדס כימאי שלמד בטכניון, והפרופסורים שלו הציעו להשיג עבורו מלגה להמשך הלימודים ב־MIT. "לבחור בן 24 זה קוסם מאוד. זה קומפלימנט לא נורמלי. אבל אני ביקשתי לחכות שנה עם התשובה, רציתי לנסות את הייעוד שלי בתעשיית המזון. אבא שלי מעולם לא אמר לי שהוא רוצה לראות אותי באסם, אבל בבית כל הזמן דיברו על אסם. לדעתי זו הייתה משאת נפשו ששני בניו יעבדו איתו. הרגשתי חובה כלפיו".

ב־1965 נסע פרופר לאנגליה, שם הפך לחלק מחוליית החלוץ שהחדירה אבטחת איכות מודרנית במפעל עוגות - והתאהב. "לא בעוגות, לא במכונות, אלא בעבודה עם אנשים. חזרתי והודעתי לטכניון שאני מצטער, אבל אני לא הולך לדוקטורט. עד היום אני שמח על ההחלטה כי אני לא רואה את עצמי יושב במעבדה עם ארון ספרים וכל היום הוגה בהם. זה לא אני".

"אין אצלנו שביתות כי בנינו יחסי עבודה"

פרופר החל לעבוד באסם. ששת השותפים שאינם אבא שלו החליטו שישמש טכנולוג פיתוח במפעל האטריות בבני ברק. הוא עבד שם שנתיים, בהן פיתח את הביסלי: "עלה לי הרעיון לטגן בצק שיוצא ממכונת פסטה. תיבלתי אותו בכל מיני טעמים, והחלטתי לנסות את התוצאה על תלמידי בית הספר התיכון שהיה ממול. בהפסקות הייתי שם קעריות של המוצר הזה, שאחר כך נקרא ביסלי, ומה שהיה נגמר הכי מהר היה ביסלי גריל.

"עד היום מה שהכי תופס אותי במקצוע הזה הוא להבין לא מה גברת כהן קונה עכשיו, אלא מה היא תרצה, וגם לדעת איך לעשות את זה. המפגש הזה בין השיווק והטכנולוגיה,יוצר מוצר חדש לגמרי. הדנ"א שלנו זה חדשנות, והחבר'ה שלנו מתחרים למי יש רעיונות - שגם יוצאים מהקופסה אבל גם נותנים תשובה לגברת כהן, שלא בנויה למהפכות, אלא לשינויים מתונים אך מהירים".

אלא שבימים ההם החיים במפעל היו רחוקים מלהיות חטיף בטעמים. "היו יחסי עבודה איומים. הפועלים היו מפרדס כץ, עולים מעיראק שהגיעו ממעמד אחר, של יהודים סוחרים או מלומדים. המנהלים השכירים גאה לבם והם הסתכלו על החבר'ה האלה מלמעלה. אני דווקא התחברתי לעובדים, הרגשות ההדדיים בינינו היו שונים מאלה שהיו להם עם ההנהלה".

ב־1968 פרצה שביתה בעקבות ויכוח קשה על תנאי העבודה, מנהל המפעל פוטר בגלל טענות על יחסי אנוש בעייתיים, ואחד משבעת המייסדים הציע שאני אחליף אותו. המייסדים הסכימו. "חלק קטן מהם הסכימו מתוך תקווה שאכשל ובניהם יזכו לתפקידים טובים יותר". לאחר לילה ללא שינה החליט פרופר לקחת את התפקיד ונכנס לנהל את המפעל - באמצע שביתה. הוא סירב לשאת ולתת עם השובתים עד שישובו לעבודה, ולאחר שבוע הפועלים חזרו.

"זו הייתה השביתה האחרונה באסם עד עצם היום הזה", מתגאה פרופר. "אמנם היו עיצומים לא מזמן (בספטמבר היו באסם־נסטלה עיצומים של כשבועיים, עד שהועלה שכר המינימום מ־5,300 שקל ל־6,000 שקל, ובצבר, מפעל הסלטים בבעלות אסם־נסטלה, הייתה שביתה של כיומיים ב־2018, גם על השכר - ש"ל), אבל דברים כאלה יכולים לקרות. אני חושב שזה בזכות בניית יחסי עבודה".

איך יכול להיות שכל החברות התעשייתיות הגדולות בישראל הוקמו לפני כמעט 100 שנה, ולא רואים כמעט חברות חדשות מהסוג הזה?
"לצערי, ככל שיתמכו יותר ביבוא, יהיו פחות מפעלים. מלבד זאת, הרגולציה בארץ מקשה את הבנייה וההתפתחות של מפעלים. קשה לי להגיד את זה כי אני ציוני במובן הישן של המילה ואני חרד למה שיקרה לה, אבל יש די הרבה תעשיינים שעוברים לייצר בחו"ל".

ואולי לא חשוב לשמר תעשייה מקומית? בעיקר לנוכח הפערים במחירי כוח העבודה. נייבא וגמרנו.
"בסופו של דבר לא כולם יכולים להיות גאוני הייטק. המדינה הזאת, הכלכלה שלנו, לא יכולה להיות עם רגל אחת בהייטק ורגל שנייה באוויר, תעשייה היא דבר בסיסי בכלכלה. אם יגיע מיתון גדול - ואת ההתחלה שלו כבר רואים - אולי נישאר עם שתי רגליים באוויר".

"יצאתי לבורסה כי רציתי לאוורר את השורות"

פרופר התקדם עם השנים לתפקיד סמנכ"ל תפעול. אבל הוא לא הבן היחיד במשפחה שעבד באסם. אחיו גד כיהן בה בתפקידים פיננסיים. זאת לצד ילדים אחרים של המייסדים, שהחזיקו בתפקידים שונים. בחלוף השנים, כשחלק מהמייסדים עזבו מכל מיני סיבות, החלו מהומות של הדור הבא, עד שב־1981 מועצת המנהלים קבעה שדן וגד יהיו מנכ"לים משותפים.

איך קבעו שדווקא שניכם, בנים של שותף אחד, תקבלו את התפקיד?
"אני חושב שזו אות כבוד לאלה שהצביעו. הם הבינו שטובת החברה קודמת למאוויים אישיים. אבל אחר כך, כשהדור המבוגר כבר לא היה, והיו"ר כבר לא היה אבא שלי, אלא אחד הצעירים - תרשי לי לא לזכור את שמו - התחילו להישמע הקולות. החברה עבדה יפה, הרוויחה כסף והתפתחה. אבל עלו שאלות כמו למה השם פרופר מופיע בעיתונים והשם שלנו לא ולמה הוא מוזמן אל השר ואנחנו לא. זה התחיל להתבטא גם בעבודה: הצרו את צעדינו, התערבו בניהול".

בסוף 1985 הודיעו דן וגד פרופר שהם פורשים מניהול אסם. כמה חודשים לאחר מכן, במהלך אירוע פרידה מהפורשים, האב אויגן איבד את ההכרה, וכעבור כמה שעות נפטר בבית החולים, בגיל 75.

דן פרופר / צילום: יונתן בלום

אתה חושב שהצער הכריע אותו?
"איש לא יכול לדעת מה הגורם אבל ברור שהחודשים האלה לא הועילו לו. הוא לא זכה לראות אותי חוזר לחברה".

באוקטובר 1986 חזר דן לחברה (ואילו גד נשאר עם העסקים האחרים של המשפחה - מפעל הקוסמטיקה הלנה רובינשטיין ועסקי נדל"ן שונים), אבל הציב לכך שלושה תנאים.

"התנאי הראשון היה שאף אחד מהדור שאחרינו לא יעבוד בחברה. דור המייסדים עבד קשה ובהרמוניה. בקרב הדור הבא חלק עבדו קשה, וחלק היו טווסים שהסתובבו בחצר המפעל. לא רק שזה גורם להרס של החברה בסוף, זה גם לא נותן אפשרות לאנשים מבחוץ להתקדם, כי הצמרת חסומה. קבעתי שהדור השלישי לא יעבוד באסם. היה אחד שכבר עבד וסידרנו לו מקום עבודה בחוץ".

ובאמת, ארבעת ילדיו של פרופר - אריאלה, ליאורה, תמר וגיא - מצאו את דרכם מחוץ לאסם. גיא אפילו בנה את הקריירה שלו בתחום תעשיית המזון המקומית, אבל בחברות אחרות: בעבר בכיר בתנובה והיום הוא מנכ"ל סוגת.

התנאי השני היה יציאה לבורסה, "רציתי שיהיו עשרות אלפי בעלי מניות, היה לי חשוב לאוורר את השורות". התנאי השלישי היה הכנסת שותף אסטרטגי. "ראיתי שהמדינה הולכת להיפתח ליבוא, כדי לאפשר יצוא בהסכמים הדדיים, ואמרתי: עוד מעט כל העולם יתחרה בתוך הביצה שלנו. עם הצפרדעים האחרות אין לי בעיה, אבל תכף תגענה החסידות ותבלענה אותנו, ואני צריך את כל האמצעים ואת כל התחכום והטכנולוגיה כדי להתמודד עם העניין הזה. חברה שמבוססת על שוק קטן לא יכולה להקדיש סכומים גדולים למו"פ".

פרופר (מימין) עם חיים הרצוג ודב לאוטמן במפעל אסם בשדרות. ''יש לנו שמונה מפעלים בפריפריה'' / צילום: באדיבות ארכיון אסם

ב־1992 הפכה אסם ציבורית, ופרופר היה עסוק בחיפושים אחר השותף האסטרטגי הנכסף. "כבר הייתה חברה אמריקאית, שלא אומר את שמה, שרצתה מאוד והייתה מוכנה לתת סכום נאה וסכום עוד יותר נאה למנכ"ל, אבל ראיתי את ההתייחסות שלהם זה לזה בהנהלה ואמרתי: זה לא הדנ"א שלנו".

נסטלה, תאגיד המזון השוויצרי, נראה לו קרוב יותר לדנ"א שחיפש, בין השאר כי העובדים שם מגיעים, כדבריו, "לוותק מלא". דרך קשרים עם יהודים מתעשיית המזון העולמית שיצר בהתאחדות התעשיינים, שבה היה פעיל שנים רבות ומאוחר יותר גם הנשיא שלה, הגיע לנסטלה. הוא קבע עם נציג החברה באסיה ובמזרח התיכון, שהגיע לביקור חטוף בארץ, לארוחת בוקר בהילטון. הנציג שאל אותו: "איך אזהה אותך במלון?". פרופר ענה: "אני אהיה הכי גבוה שם".

"ישבתי איתו והייתה בינינו כימיה בתוך עשר דקות. מיד הבנו שאנחנו בנויים מאותו החומר. זה היה כמו אהבה ממבט ראשון. אז התחיל הרומן הגדול". אלא ששנתיים של בדיקות ושיחות חלפו עד שנסטלה רכשה, ב־1996, 10% מאסם ועוד שנתיים עד שהגדילה את אחזקותיה ל־47%.

שילוב הידיים עם ענקית המזון פתח לאסם אפשרויות מסחריות, כולל רכישות של חברות גדולות כמו מטרנה ובונז'ור ושיתופי פעולה בחו"ל, וכן גישה לטכנולוגיות ולסטנדרטים מחמירים של איכות. "יש לנו מכשיר מעבדתי שבודק סלמונלה בזמן הרבה יותר קצר מאשר במקומות אחרים", אומר פרופר ורומז למכה שחטפה שטראוס השנה. "בנסטלה משתמשים בזה ולמדנו מהם". יש לציין כי בנובמבר השנה מפעל צבר, שבבעלות אסם־נסטלה, הודיע על ריקול נרחב בשל חשד לחיידקי סלמונלה.

"הממשלה הסיטה את האש לכיווננו"

אחת הרכישות שפרופר הכי גאה בהן קרתה דווקא לפני החבירה של אסם לנסטלה, ב־1995. "תסתכלי על טבעול, זו גאונות", מכריז פרופר. "הם החלוצים בעולם בתחום חיקוי בשר מן הצומח. היום יש חברות ששוות מיליארדי דולרים שמייצרות איזה המבורגר. טירוף לדעתי. הנבואה שלי היא שהערכים האלה יצטמקו עוד יותר ממה שכבר קרה. היה עודף כסף בבורסה, ושיווקו לשוק ההון את המוצר כהייטק. מה הייטק בהמבורגר? הדבר היחיד שראוי לכינוי הייטק הוא תעשיית הבשר המתורבת, ויש סימן שאלה גדול אם היא תצליח או לא מבחינה כלכלית. אבל המוצרים מהצומח זה לא הייטק, זה הייפ. ההמבורגרים האלה שווים מיליארדים במניות, אבל אצל הצרכנים טבעול היא מספר אחת בשוק באירופה".

פרופר (משמאל) עם גזי קפלן במפעל טבעול, 2008. החיים איתו היו נפלאים, גם בזמנים קשים'' / צילום: באדיבות ארכיון אסם

מטבעול הוא גם קיבל את גזי קפלן, שהיה המנכ"ל שלה, וכאשר פרופר החליט לפרוש, בגיל 65, תפס את מקומו (עד שנפטר ב־2012). "ראיתי שגזי באמת האיש המתאים ואני יכול בלב שקט לעזוב. החיים איתו היו נפלאים, אף שהיו גם זמנים קשים, כמו הפגנות יוקר המחיה של 2011". במסגרת המחאה הופנתה אצבע מאשימה בין השאר לחברות המזון הגדולות, שמוכרות ביוקר.

איך התמודדתם?
"היה לנו קשה, אבל אני חושב שטיפלנו בזה נכון. דיברנו עם ראשי המפגינים, הזמנו אותם, הלכנו אליהם, הקשבנו להם. ההפגנות הללו הרי התחילו על רקע עלות הדיור, ולא מחירי המזון, אבל ממשלות יודעות להסיט את האש לכיוון אחר. יצאנו מזה בהבנה עם החבר'ה האלה".

הפגנה נגד יוקר המחיה, 2011. ''היה קשה, אבל יצאנו מזה בהבנות'' / צילום: רוני שיצר

אחרים עשו את זה פחות נכון? זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס ישראל, שהחזיקה בתנובה אז, ספגה אש ישירה על מחיר הקוטג', למרות שבחרה להופיע תקשורת ולהסביר.
"אני רק יודע שאנחנו עשינו את זה נכון, למרות שהיו טעויות לאורך הדרך. מה שאחרים עשו - הם עשו".

"על כל פירור לדווח לבורסה? זה הקשה עלינו לפעול"

ב־2016 נמחקה אסם־נסטלה מהבורסה, והפכה להיות חברה פרטית בבעלות מלאה של נסטלה. פרופר הבהיר אז קבל עם ועדה כי היוזמה לא הייתה של התאגיד השוויצרי, אלא שלו ושל מנהלים בחברה, שראו בדרישות הרגולטוריות נטל בלתי אפשרי.

"הקשו עלינו לפעול", משחזר פרופר, "ואלה היו הסיבות שיצאתי בסוף. היה לנו מפעל בצ'כיה, עם הטכנולוגיה של טבעול, וניהלנו אותו מפה. היינו שולחים טכנאים ומהנדסים מכאן, עד שהבנו שיותר זול לשלם לנסטלה צ'כיה תמורת שעות ולקבל משם את כוח העבודה הזה. אבל במועצת המנהלים טענו שעל פי דרישות הבורסה אנחנו צריכים להביא הצעה מתחרה, כלומר למצוא בצ'כיה עוד חברה שמשכירה טכנאים ולהוכיח שהיא יותר יקרה".

לימים הוקם בעיר טפליצה שבצ'כיה מפעל של טבעול, כקילומטר וחצי ממפעל האטריות שהקים הסבא אדוארד. ראש העירייה, ששמע על הסיפור, הכין לבני המשפחה הפתעה, ובחנוכת המפעל, ב־2007, הם התבשרו שהרחוב שבו מצוי המפעל נקרא על שמו.

"במקרה אחר היה לנו הסדר ביד עם נסטלה ספרד שהם יפיצו את טבעול שם. אמרו לי: אתה צריך להביא הצעה של מפיץ אחר. ממי אני אביא? מהמתחרים של נסטלה? מי ייתן לי הצעת מחיר כזאת? זו דרישה שלא יכולנו בכלל למלא".

אבל אתה הרי יכול להבין דרישה כזאת. עסקאות בעלי עניין נוצלו לא פעם לטובת אותם בעלי עניין, לחגוג על חשבון קופת החברה הציבורית.
"בוודאי. יש מספיק אנשים פחות ישרים בעולם הזה. אבל על כל פירור לתת דיווח לבורסה? היו הרבה דברים כאלה שהביאו אותי בסוף למסקנה שאם אני רוצה להתפתח ולהשתמש בשירותים של נסטלה, אצטרך לצאת".

כדי לצאת מהבורסה לא אתה היית צריך להכניס את היד לכיס, אלא נסטלה, שהחזיקה באותה העת 63% מהמניות והייתה צריכה לרכוש את השאר מהציבור בפרמיה (25% על מחיר המניה). איך שכנעת אותם?
"נסעתי לשוויץ ואמרתי להם: אנחנו יכולים להמשיך אתכם, ואנחנו יכולים להמשיך להיות ציבוריים בבורסה. אבל השילוב בין השניים יהפוך קשה יותר ויותר עם הזמן".

בעקבות אותה המחיקה תבע אחיו גד את נסטלה, בטענה שהיא צריכה להשלים לו ההפרש בין המחיר שבה מכר לה את מניותיו ב־2012 לבין המחיר שבו קנתה את מניות הציבור ב־2016 (במאי 2022 דחה בית המשפט את תביעתו). "הוא הגיש תביעה שלא הייתי שותף בה. גם נסטלה וגם אני מבינים שגד הוא אדם שמחליט בשביל עצמו. הוא אחי אבל אני לא צריך לריב עם אנשים שהוא רב איתם".

אבל ברמה האישית לא כעסת? הוא למעשה תובע חברה שאתה קשור אליה שנים. "באמת שאין לי תגובה לדברים האלה".

תמיד כשחברה זרה רוכשת חברה ישראלית יש חשש שהיא תחדול מלהיות ישראלית. כולנו מכירים את מקרה טבע.
"הייתי שנים דירקטור בטבע. זו הייתה חברה אדירה. חבל שהגיעה לאן שהגיעה. אני שמח שאני לא שותף לעניין הזה".

אתה האיש שהביא את נסטלה לכאן, אתה החוליה המקשרת שלהם לאסם ולארץ. אתה לא חושש שעם פרישתך הדברים ישתנו?
"נסטלה לא התחתנו איתי, אלא עם אסם, וזו חתונה קתולית. ויש דור חדש כאן שהם מכירים. ובכל מקרה, עם האופי המקומי של תעשיית המזון והאופי של נסטלה, שיש לה מפעלים בעשרות מקומות בעולם, אסם היא חברה ישראלית ותישאר חברה ישראלית".

"לא מבינים כאן מספיק את הצורך בתעשייה מקומית"

פרופר, שהיה נשיא התאחדות התעשיינים בשנים 1999-1993, הוא מאמין גדול בתעשייה המקומית. "בארץ לא מבינים מספיק את הצורך בשימור שלה. אחת הבעיות היא שאם התעשייה נשארת קטנה, היא לא יכולה להתחרות בהעדר אמצעים מודרניים שחוסכים בכוח אדם, ובסופו של יום היא לא תוכל לעשות מוצר איכותי. אלה דברים שרק תעשייה גדולה יכולה לעשות.

"בתעשיית המזון אנחנו מפספסים את הנקודה. אמרו: יבוא יפחית את המחירים, והנה היבוא לא הוזיל. ומנגד נוצרת בעיה של זמינות ביטחונית. הקורונה היא דוגמה טובה לכך, אבל גם בעת מלחמה היו מדפים ריקים (כשאנשים אגרו מזון מחשש למחסור - ש"ל) שאנחנו מילאנו אותם. ואם אנחנו תעשיית המזון לא נהיה כאן למלא אותם, יהיה כאוס".

אחת הסיבות ששימור התעשייה חשוב כל כך, לדברי פרופר, היא חלקה בבניית הפריפריה. "לאסם יש שמונה מפעלים בפריפריה", הוא מכריז בגאווה.

להתאחדות הצטרף פרופר בגיל צעיר מאוד לצד אנשים כמו אלי הורביץ ודב לאוטמן, שכל אחד מהם בתורו היה נשיא בה. מהימים ההם הוא זוכר בנוסטלגיה כנסים בינלאומיים שמטרתם לגייס סיוע לתעשייה בישראל, את התכנונים של שמעון פרס להקים אזורי תעשייה במעבר קרני, על הגבול עם עזה, במעבר קרני (לבסוף היחסים הורעו וכל העניין התבטל), השלום עם ירדן שהביא אותו לוועידות בין שתי המדינות על שיתוף פעולה כלכלי ואת הנסיעות עם רבין שאליו היה קרוב במיוחד. "הוא היה לוקח אותי איתו לנסיעות שלו לחו"ל, הייתי איתו בקוריאה, יפן, סינגפור, אינדונזיה, מצרים. היו חוויות של פתיחת שערים שלא ראינו קודם".

עוד כתבות

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות בחוזים בניו יורק; מניית צים מזנקת בכ-35% במסחר המוקדם

עליות באירופה ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בקרוב ל-10% בעקבות הדוחות הכספיים ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל, ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי־פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; אורמת מזנקת ב-7%, דלתא מותגים נופלת ב-16%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.1% ● אלביט מטפסת בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן יורדות ● מגמה שלילית בוול סטריט ● המשקיעים יעקבו אחר השיחות בין ארה"ב ואיראן בג'נבה ● וגם: באופנהיימר מאמינים שהתנודתיות בוול סטריט מייצרת הזדמנויות חדשות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?