גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השופט עודד מודריק: "אין רע הכרחי בבחירת השופטים בידי נבחרי הציבור"

מאז שהשר לוין הציג את הרפורמה שלו, הייתי כמעין קול בודד מקרב קהילת השופטים בדימוס שהרהיב עוז להשמיע דעה שיש בה תמיכה ביוזמה ● לתמיכה שלי יש סייגים רבים, אך ההתנהלות באולפנים לא מאפשרת להציג משנה סדורה ● זו ההזדמנות להציג את ההסתייגויות שלי

השופט בדימוס עודד מודריק / צילום: אופיר אייב
השופט בדימוס עודד מודריק / צילום: אופיר אייב

הכותב הוא סגן נשיא (בדימוס) של בית המשפט המחוזי בתל אביב, חבר סגל בכיר באוניברסיטת אריאל ויועץ מיוחד למשרד עורכי הדין AYR - עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'

יוזמת החקיקה של שר המשפטים יריב לוין לשינויי חקיקה מקיפים במערכת המשפט ניצבת, לעת הזאת, כנושא מרכזי על סדר היום של החברה בישראל. מאז שהיוזמה ראתה אור ועד הנה נדמיתי כמין קול בודד מקרב קהילת השופטים בדימוס שהרהיב עוז להשמיע בפומבי דעה שיש בה תמיכה ביוזמה.

הלכה למעשה תמיכה זו סייגים בה. טבע ההתנהלות באולפני ערוצי התקשורת אינו מאפשר להציג משנה סדורה, אפילו חלקית, כך שאת הסתייגויותיי והערותיי אין איש מכיר. זו הזדמנות להציג אותן.

ליוזמה יש שלושה ראשי עיקר: הליך בחירת השופטים; היקף הביקורת השיפוטית על רשויות החקיקה והביצוע; ומעמד היועץ המשפטי לממשלה.

הגיע זמן פשרה: עו"ד רז נזרי משרטט מתווה לרפורמה במערכת המשפט שבה כל הצדדים מוותרים | דעה
מה אומרים סעיפי רפורמת לוין? מורה נבוכים | גלובס עושה סדר
המחאה נגד המהפכה המשפטית: ארגוני המשפטנים והפרקליטים מאיימים בסכסוך עבודה
"הרפורמה המשפטית תפגע בהשקעות הזרות": ראיון עם המנהלים החדשים של משרד ש. הורוביץ

בחירת השופטים

הליך הבחירה הנוהג מעוגן בחוק ומושתת על בחירה בידי ועדת בחירה בראשות שר המשפטים, שבהרכבה ייצוג לשופטי העליון, לממשלה, לכנסת וללשכת עורכי הדין. תבנית הפעולה של הוועדה מאפשרת בחירת שופטים לערכאות הדיוניות ברוב רגיל וברוב מיוחס לבחירה לעליון. דרישת הרוב המיוחס מאפשרת לשלושה מחברי הוועדה יחדיו למנוע בחירת מועמד מסוים לכהונה בעליון. יתרונו של הליך זה שהוא מונע "השתלטות" של גורם מגורמי הוועדה על בחירת שופטי העליון וכופה השגת הבנות בין חברי ועדה.

יוזמת השר לוין מבקשת להגדיל את מספר חברי הוועדה, לקבוע ייצוג שווה לשלושת זרועות השלטון, ובמקום נציגי לשכת עורכי הדין, לשלב שני נציגי ציבור שימנה השר. כך לא תינתן בידי שום גורם אפשרות לחסימת מינוי, וההכרעה תתקבל ברוב קולות רגיל.

הטיעון העיקרי נגד ההצעה הוא שההרכב המוצע מעניק לקואליציה שליטה מלאה על הוועדה לבחירת שופטים וגורם להטיה פוליטית. אינני רואה רע הכרחי בהפקדת בחירת השופטים בידי נבחרי הציבור. הרכב השופטים צריך להיות נטוע במגוון השקפות עולם של הציבור.

יתר על כן, היוזמה מכירה בצורך שבוועדת הבחירה יהיה ביטוי לנציג האופוזיציה הנבחרת ובמיוחד נציגות משמעותית של שופטי העליון. ההנחה שמאפיינת את מתנגדי היוזמה, שהרוב בוועדה יבחר שופטים "מטעם" שיהיו ככלי ביד היוצר של גורמי השלטון, אינה תוצאה הכרחית של שינוי הרכב הוועדה. שימוש לרעה בסמכות אינו צריך להיות ברירת המחדל. אולם לפתח סכנה רובצת.

לפיכך הייתי מציע שינוי מסוים ביוזמה. אני סבור כי יש מקום לשילוב נציגי לשכת עורכי הדין בתהליך הבחירה של שופטי דרגות הביס במקום נציגי הציבור. עוד נראה לי שבבחירת המועמדים לקידום מקרב שופטי בית משפט השלום לבית המשפט המחוזי וממנו לעליון צריך להיות קול מכריע לשופטים חברי ועדת הבחירה, פשוט משום שהשופטים מכירים טוב יותר מהיתר את השופטים המועמדים. כך גם תפחת התלות של שופטים מכהנים בדרגים פוליטיים. מנגד, תישמר היוזמה ככתבה ביחס לבחירת שופטי העליון.

פרק זה של היוזמה כולל גם דרישת שימוע ציבורי פומבי בוועדת החוקה למועמדים לעליון. זו נראית לי יוזמה ברוכה. הכנסת דהאידנא מחליפה את "כיכר העיר" הנושנה, ומשמתקיים דיון בה, כל העם רואה את הקולות.

ההצעה מבקשת להציב שלושה יסודות בהקשר לביקורת שיפוטית על מהלכי החקיקה והחלטות הרשות המבצעת. הראשון הוא קביעת יציבותו של חוק יסוד ומניעת האפשרות להתערב בו בביקורת שיפוטית. השני הוא צמצום אפשרויות הפסילה של חוק רגיל והתווית דרכי "התגברות" של הכנסת על פסילה. השלישי הוא ביטול עילת הסבירות כבסיס לביקורת שיפוטית על השלטון.

יציבות של חוק יסוד כחלק מהמארג החוקתי של ישראל אינה יוצאת דופן במדינות דמוקרטיות. ראוי להבהיר כי אין למנוע או לצמצם ביקורת שיפוטית שתכליתה לבחון את "חוקיות חוק היסוד" במובנה המסגרתי והאם מה שנחזה לחוק יסוד אינו אלא כיסוי אדרתי שאין תוכו כברו.

הסמכות לפסול חוק

ביחס לפסילת חוקים, נכלל ביוזמה שינוי ראוי שמציב על אדני חוק את עצם סמכות בית המשפט לפסול חוקים. בהתאמה לדין הנוהג, פסילת חוק "רגיל" תתאפשר רק במקרה של סתירה מהותית לחוק יסוד. ההצעה מורה שגם פסילה כזאת תהיה חסרת תוקף אם לא יימצא רוב של 80% משופטי העליון שיבסס את הפסילה. גישה זו אינה נראית לי נכונה. השאלה אם חוק סותר מהותית חוק יסוד, היא שאלת משפט שראוי להניחה לפתחו של בית המשפט.

לכאן שוקלת "פסקת ההתגברות". פסק הדין יכול על מכונו אלא אם יתגבשו נסיבות שמאפשרות "התגברות" על-ידי חוק נוסף של הכנסת. אין מקום ל"התגברות" אם אין לכל הפחות שליש מההרכב המורחב של העליון שאינו רואה מקום לפסילה. אם נוסף למיעוט משמעותי זה יימצא רוב חברי כנסת (61 ומעלה) שתומכים בחקיקה, תיכון "ההתגברות". דרישת רוב שהוא מעל למספר חברי הקואליציה איננה תכליתית. במציאות הפוליטית אין מי מחברי האופוזיציה שייטוש את "המחנה" ויחבור למחנה היריב ולו לרגע. דרישת רוב על-קואליציוני משמעותה שאין ל"התגברות" תוחלת.

יש לצמצם את היקף השימוש בעילת הסבירות ולגדור את גדריה כדלקמן. בראשונה יש להותיר על כנה את סמכות בית המשפט לבחון אם הרשות שקיבלה החלטה שקלה שיקולים ואת כל השיקולים שלעניין. אם הרשות נכשלה בכך, החלטתה תיפסל.

בשנייה יש להבחין בין החלטה שאינה משפיעה או כרוכה בזכויות אדם. החלטה כזו בדרך-כלל משקפת שקלול של שיקולים שבצעה הרשות המבצעת. דומה לי שבעניין כזה אין לבית המשפט יתרון על הרשות המחליטה. שונים הדברים כשההחלטה משפיעה על זכויות אדם. לעניין החלטות כאלה צריכה להישמר ביקורת שיפוטית שתישען על "העיקרון החוקתי", שהמידתיות היא יסוד מוסד בו. גם כאן, במקרי קיצון אפשר לבסס את ההחלטה על-ידי חוק של הכנסת שעל פסילתו יחול התגברות.

מעמד היועמ"ש

בשאלת מעמד היועץ המשפטי לממשלה ולמשרדי הממשלה, יש לי הסתייגות ניכרת מהיוזמה. הממשלה וכל מרכיבי זרוע הביצוע נתונים למרות החוק. אין הם נתונים למרות היועמ"שים. אולם היועץ המשפטי איננו "יועץ" גרידא. הוא הגורם שמשקף לממשלה את תוכנו וגדריו של החוק. לכן הממשלה מחויבת לחוות-דעת היועץ כל עוד לא שונתה בידי ערכאה שיפוטית מוסמכת.

האפשרות שהממשלה ומשרדיה יעשו כחפצם בחוות-דעת היועמ"ש, כמוה כקביעה שאין צורך בחוות-הדעת, ושהממשלה תתנהל על-פי הבנתה של את הדין.

מינוי יועץ לשעה וריבוי יועצים הוא מתכון לבוקה ומבולקה. ודאי שכוחו של היועמ"ש כמשקף את החוק נסמך על אמון הממשל בו. לכן צריך להיות משקל גדול בהליך איתור המועמד למשרה להשקפת הממשלה, אך יש הכרח ביציבותה של הכהונה כדי להבטיח את עצמאות שיקול-הדעת של היועץ. בכך תישמר המרות המושגית של החוק על הממשלה.

עוד כתבות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק