גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעריץ את וורן באפט ולא בוחל באמצעים: כך הפך ברנאר ארנו לאיש העשיר בעולם

הוא חולש על אימפריה של 75 מותגי יוקרה, ההון האישי שלו כבר חצה את ה־200 מיליארד דולר, ואפילו בשנת השפל האחרונה בשווקים - המניה שלו עלתה ב־15% ● הסיפור של ברנאר ארנו: האיש שהשאיר מאחור את אילון מאסק, וורן באפט וג'ף בזוס

ברנאר ארנו. האיש העשיר בעולם / צילום: Reuters, Lafargue Raphael/ABACA
ברנאר ארנו. האיש העשיר בעולם / צילום: Reuters, Lafargue Raphael/ABACA

האיש העשיר ביותר בעולם לא עשה את הונו מטכנולוגיה חדשנית, מהמצאה ששינתה את העולם או מהשתלטות על נכסי מדינה קורסת. ברנאר ארנו (73), איש עסקים צרפתי שהונו העכשווי מוערך ב־191 מיליארד דולר (נכון לחודש דצמבר), עשה זאת דווקא בתחומים עתיקים כמעט כמו האנושות - מוצרי עור, אלכוהול, תכשיטים ואופנה. אלא שהוא השכיל להתמקד בשכבה היוקרתית ביותר של המוצרים האלה, שמתהדרים באיכות יוצאת דופן ומשמשים בעיקר כדי להפגין סטטוס חברתי. ארנו עשה זאת בקנה מידה שאף אחד לא אימץ מעולם - ובתזמון מושלם שבו רמת העושר העולמי התפוצצה.

העובדים המורעלים נעלמו, ומנהלים נאלצים להסתגל לסדר החדש | WSJ
"קליפה חלולה של דמוקרטיה": המומחית למשפט חוקתי שמזהירה מפני העתיד שישראל צועדת אליו |ראיון
המיעוט הרועש מעניק שיעור באזרחות לרוב הדומם | יואב קרני, פרשנות

בארבעת העשורים האחרונים הוביל ארנו תהליך קונסולידציה של עשרות מותגי מותרות תחת קורת גג עסקית אחת. מדובר לרוב בעסקים משפחתיים לשעבר, חלקם בעלי היסטוריה של מאות שנים, אירופיים ברובם, שהתמחו באוּמָנוּת חסרת פשרות, באיכות שהייתה שמורה בעבר לבתי מלוכה. בעידן המודרני, שבו גם מי שמרוויח משכורת ממוצעת במערב הוא מעין מונרך, עם אפשרויות מזון, ביגוד ונופש שופעות - שלא לדבר על האפשרויות של האלפיון העליון - ארנו שבר את הקופה.

עד לפני עשור חברת LVMH הצרפתית שלו, שחולשת באמצעות חברות־בנות ואחזקות משניות על יותר מ־75 מותגי־על (ראו מסגרת), לא הייתה שם שגור בעולם העסקי. כעת, עם שווי שוק שחצה החודש לראשונה רף של 400 מיליארד יורו, היא החברה הנסחרת הגדולה ביותר באירופה, שמחלקת דיבידנדים במיליארדים בכל שנה ורושמת צמיחה דו־ספרתית בהכנסות. אפילו בשנת השפל האחרונה בשווקים - כשרוב המניות האחרות צנחו - היא נהנתה מעלייה של 15%. כל אלה מציבים את ארנו והאימפריה שבנה במרכז הבמה בימים אלה.

ברנאר ארנו / צילום: Associated Press, Thibault Camus

ארנו, נשוי פעמיים ועם חמישה ילדים, העובדים כולם בקבוצה המשפחתית, הוא איש עסקים במובן הישן של המילה. הוא מעריץ את וורן באפט ואת אסטרטגיית ההשקעות שלו. הוא לא בוחל באמצעים משפטיים וכוחניים כדי לרכוש חברות כשהן במשבר. הוא מזהה חולשות, מסכסך בין משפחות, מבצע השתלטויות עוינות ומתכנן את השקעותיו לזמן ארוך מאוד. האגדה מספרת שהוא עדיין מבקר בכל סוף שבוע בעשרות חנויות של המותגים שבבעלות LVMH, ואינו בוחל בסידור מחדש של התצוגה בעצמו.

מעל לכול ארנו היה זה שזיהה בזמן הנכון כי איכות ויוקרה הן סמלי סטטוס לקבוצות שלמות, והצליח למנף מותגים ותיקים לגבהים חדשים. התזמון של בניית האימפריה שלו, עם הצמיחה הכלכלית הגלובלית, ובמיוחד היכולת של שלל העסקים שלו לשכנע כי הם היוקרה בהתגלמותה באמצעות שיווק ופרסום חכמים - הביאו למכירות גוברות, למחירים אסטרונומיים ולשולי רווח שכל תעשייה אחרת יכולה רק לחלום עליה.

כך למשל ייצור תיק "פשוט" של לואי ויטון, מותג מוצרי העור והאופנה שאחראי למחצית מהכנסות LVMH בשנים האחרונות, עולה כ־150 דולר, אבל הוא נמכר בחנויות הרשת במחירים המתחילים ב־1,700 דולר. פריטים נדירים יותר מאמירים לעשרות ומאות אלפי דולרים.

הפער בין מחיר הייצור למחיר לצרכן בתעשיית מוצרי המותרות, לפי סקירות שוק, נע בין 800% ל־2,000%. אלה שולי רווח שתעשיית הרכב, למשל, לא מכירה. בימים אלה, כשמולטי־מיליארדרים כמו אילון מאסק (טסלה, טוויטר) או ג'ף בזוס (אמזון) מאבדים מאות מיליארדים מהונם המוערך בשוק הטכנולוגיה ההפכפך - ארנו מיתמר מעליהם, עם כמעט מחצית ממניות אימפריית הלוקסוס שבנה בהדרגה בכ־40 השנים האחרונות.

17 הליכים משפטיים לרכישה

תחילת דרכו של ארנו לא הציבה אותו בהכרח במסלול הישיר לתואר האיש העשיר בעולם. הוא נולד ב־1949 בעיר רובה (Roubaix) שליד ליל. סבו ואביו עבדו בחברה משפחתית בתחום הבנייה באזור, והוא למד הנדסה באקול פוליטכניק, אחד המוסדות היוקרתיים בתחום בצרפת. לאחר מכן שב לצפון המדינה כדי לעבוד בעסק המשפחתי, ועסק בייזום נדל"ן. המשפחה הייתה אמידה, ללא ספק, וזה כנראה מה שגרם לו להעריך את האיכות והיוקרה של המותגים הצרפתיים.

הוא סיפר בראיונות עבר כי ניסה לשכנע את אביו, שכבר העביר לו את ניהול העסק המשפחתי אחרי שזיהה את כישרונו, להתרחב לתחומים עסקיים חדשים. אלא שב־1984, אחרי כמה שנים בראש החברה המשפחתית, זיהה ארנו בעצמו את ההזדמנות הגדולה: קבוצת החברות של איש העסקים הצרפתי העשיר מרסל בוסאק, Agache-Willot-Boussac, נקלעה לצרות פיננסיות ואיימה לפשוט רגל. ברובה היא הייתה חסרת ערך, אך החזיקה במוסד צרפתי נחשב - כריסטיאן דיור. ארנו רכש את הבעלות על הקבוצה כולה ב־15 מיליון דולר, שהגיעו מהעסק המשפחתי, ומחזיק עד היום בכמעט 98% ממנו. הוא פיטר את רוב העובדים בחברות האחרות, אך טיפח את בית האופנה דיור.

"תמיד התפעלתי מהשם הזה, כריסטיאן דיור", הוא סיפר פעם בראיון לעיתון הצרפתי "לה פיגרו", וציין כי ראה בו מעין הלחם של המילים "זהב" (ד'אור) ואלוהים (דייו). "חשבתי לעצמי: הנה מותג שלא מוערך מספיק, שיש לו שם מוכר אבל הוא קטן ביחס למה שהוא יכול להיות".

בית האופנה הצרפתי, שנוסד ב־1946, עבר בבעלותו של ארנו תהליך התרחבות וצמיחה והפך למותג גלובלי המקושר לאופנה, לבשמים, לקוסמטיקה וגם לעיצוב ולאמנות עכשווית. "היה לי כבר אז (ב־1984 - א"א) הרעיון להקים קבוצת חברות בתחום המותרות, וספגתי על כך ביקורת", סיפר, "אמרו לי שלא הגיוני לחבר יחד כל כך הרבה מותגים. אבל זו הפכה להצלחה, הצלחה מוכחת".

הצעד הבא היה להשתלט על חברות נוספות, ושלוש שנים לאחר מכן החזון שלו - להיות הבעלים של קבוצה גדולה של מותגים - החל להפוך למציאות. ארנו השתלט על חברה בשם LVMH, ראשי תיבות של לואי ויטון (מותג העור והאופנה) ומואה־הנסי (מותגי השמפניה והקוניאק הוותיקים). התהליך היה מסובך, מכוער וכרוך בלא פחות מ־17 הליכים משפטיים בין הבעלים הקודמים לקיימים ובתוך הקבוצה. אבל ב־1989 החברה הייתה שלו.

מאז ועד היום הוסיף ארנו לאוסף שלו עשרות מותגים. לעתים עבר עשור מאז ניסה להשתלט על חברה ועד שהצליח. הוא רכש חברות אופנה, גם מעבר לים; הוא הרחיב בהדרגה את פורטפוליו היין והאלכוהול של LVMH עם יקבים יוקרתיים שנוסדו עוד במאה ה־16 בצרפת, בהם שאטו ד'יקאם, ועם דגש מיוחד על מגוון יצרני שמפניה ועל ויסקי; הוא התרחב לתעשיית הבשמים; ויש לו כמה בתי כלבו יוקרתיים ברחבי אירופה. החברה מחזיקה גם בעיתון הכלכלי הצרפתי הנפוץ Les Echos. "אני תחרותי מאוד, אני תמיד רוצה לנצח", העיד.

אלא שארנו גם הפסיד מלחמות. אחת המפורסמות שבהן הייתה הניסיון הכושל שלו להשתלט על בית האופנה האיטלקי גוצ'י. הוא רכש מניות בסיטונאות וניסה להשתלט על החברה, אך נבגד בידי איש עסקים צרפתי יריב, פרנסואה פינו, שהצליח איפה שארנו נכשל. הפרשה, שנודעה בשם "מלחמת גוצ'י", רק ליבתה את הרצון של ארנו להמשיך להתפשט.

עוד ניסיון כושל היה רכישת השליטה בבית האופנה הצרפתי הרמס, מהבודדים שטרם חברו לקונצרן גלובלי. ארנו קנה בחשאי נתח משמעותי מהחברה במהלך שנות התשעים, וניסה לצבור כמות מספקת שתאפשר השתלטות, אך תוכניתו נחשפה מבעוד מועד, והוא קיבל קנס של מיליוני יורו מהרשויות בצרפת על הסתרת המהלך. מההרפתקה הוא יצא ברווח לאחר, לאחר שנאלץ למכור את הנתח שלו בחברה בכמה מיליארדים.

לעומת זאת, ב־2021 הצליח ארנו לרכוש את טיפאני (Tiffany & Co), חברת התכשיטים האמריקאית, בעבור 15.8 מיליארד דולר, בעסקה הגדולה ביותר אי פעם בתחום מוצרי היוקרה. הוא הצליח גם "לגלח" כ־400 מיליון דולר מהמחיר המקורי שהציע, על רקע מגפת הקורונה, אחרי תביעות הדדיות ואיומים (LVMH הודיעה על הרכישה ואז חזרה בה, ולאחר שטיפאני הגישה תביעה היא החליטה לרכוש אותה בכל זאת בסכום נמוך יותר).

את החזון שרקם בשנות השמונים, שלפיו מותגי מותרות צריכים להשתייך לקבוצה גלובלית, אימצו בעשורים האחרונים חברות כמו Kering הצרפתית, שבראשות יריבו המיתולוגי פינו (שכוללת את גוצ'י, בלנסיאגה, איב סאן לורן ואלכסנדר מקווין וחברות גלובליות אחרות).

בתשעת החודשים הראשונים של 2022 עמדו הכנסות LVMH על 60 מיליארד יורו, יותר ממחצית מהן מגיעות מעור של בעלי חיים - בעיקר ממוצרי העור האולטרה־יוקרתיים של לואי ויטון. כיום היא במקום ה־12 ברשימת 20 החברות הגדולות בעולם והיחידה בה שעוסקת בלוקסוס. "הוא חזה היטב את ההתעצמות של העושר ברחבי העולם", אמר עליו לויד בלנקפיין, מנכ"ל גולדמן זאקס. "הוא אולי לא יצר את המותגים שמככבים בפורטפוליו של LVMH, אבל יותר מכל אחד אחר - הוא הבין את הפוטנציאל הגלובלי שלהם ואיך לנצל אותו", כתב עליו המגזין טיים שבחר בו לרשימת אנשי העסקים המוצלחים ביותר בעולם.

חסינות לעליות המחירים

מה שהפך את החברה של ארנו לכוכבת במיוחד בשנה האחרונה ונחשב לאחד מסודות ההצלחה שלה הוא החסינות המסתמנת שלה, ושל שוק מוצרי היוקרה, לעליות המחירים, שלא לומר למיתון אפשרי בכלכלות המפותחות. לדברי אנליסטים, התפוצצות העושר הייתה כה משמעותית בעשורים האחרונים, עד כי העלאות אלה אינן צפויות להשפיע על הצריכה מוצרים אלה.

כך למשל, לפי מחקר של חברת הייעוץ Bain & Co, שהתפרסם בחודש שעבר, שוק הלוקסוס הגלובלי צפוי לצמוח ב־3%-8% ב־2023, אפילו אם התחזיות המוקדמות לגבי מיתון גלובלי יתגשמו (בינתיים ההערכות "שופצו" מעלה וייתכן כי המערב יתחמק ממיתון). הדוח מראה כי אפילו בשנה החולפת, שאופיינה בשיעורי אינפלציה שלא נרשמו במדינות המערב זה ארבעה עשורים ובסגירה הרמטית של סין לעסקים, הצליח מגזר המותרות לצמוח ב־15% באופן גלובלי; יותר מ־60% מהצמיחה נובעת מהעלאות מחירים של תיקים ומוצרי יוקרה "בסיסיים" אחרים.

באשר ל־LVMH ברבעון השלישי של 2022 רשמה החברה גידול של 19% בהכנסות, לעומת הרבעון השלישי של 2021. חברת הרמס עקפה אותה עם גידול של 24%, והמתחרים בקרינג רשמו עלייה של 14% בהכנסות בהשוואה לשנה שעברה.

הסיבה, כאמור, היא אופיים השונה של הקונים והעובדה כי ההכנסה הפנויה שלהם אינה מושפעת באופן משמעותי מההאטה הכלכלית או מהשחיקה בערך הכסף. לפי המחקר של Bain & Co, 2% העליונים של הקונים בעולם אחראים כעת ל־40% מהמכירות במגזר הלוקסוס. לפני כעשור הם היו אחראים "רק" ל־35%. כלומר, העשירים קונים יותר.

המחקר שופך אור על העסקים במגזר הייחודי הזה, שצפוי לגלגל כ־1.38 טריליון דולר בשנה הקרובה, והפך לנושא סיקור של אנליסטים בעקבות ההצלחה של LVMH ואחרות. מתברר כי האמריקאים הם העם שמוציא הכי הרבה על מוצרי מותרות (33% מהרוכשים) ואחריהם האירופאים (22%). המדיניות של LVMH, לפי האנליסטים, היא "לחפש איים של עושר" באירופה ובארה"ב ולפתוח בהם סניפים. ניו יורק עדיין בולטת כמקום שאליו העשירים באים כדי לבזבז כסף, הסינים רק במקום השלישי עם 18% מהרכישות, ואחריהם "אסייתים אחרים" עם 15%.

אם מסתכלים על התחזיות ל־2030, הרי שהתמונה מתהפכת: הסינים יעמדו בראש עם 40% מהקניות בשוק, האמריקאים ירדו ל־20% והאירופאים ל־18%. תושבי אסיה האחרים יתרמו 15%. עד 2030 שוק המותרות צפוי לצמוח ב־60%, מה שמראה - לפי חברת הייעוץ - כי לחברה עדיין יש פוטנציאל צמיחה.

לתקצב משפיענים ביד נדיבה

מלבד האיכות, שארנו מנפנף בה בראיונות לתקשורת, הרי ששיווק ופרסום הם שני נדבכים קריטיים לפעילות המשגשגת של החברות שלו. אולי קל לשכנע ששמפניה שמייצרים היקבים הנחשבים ביותר כבר מאות שנים בעקביות היא הטובה ביותר בעולם, אבל צריך גם לשכנע קהלים הולכים וגדלים לקנות אותה ולהפגין את עושרם באמצעותה. זו אחת הסיבות שכל חברות המותרות בפורטפוליו העצום של LVMH עוסקות ללא הרף בפעילות שיווקית בלתי פוסקת, ברשתות החברתיות וגם באמצעי פרסום ותיקים.

משימה קשה יותר היא להמשיך לשכנע שמותגים ותיקים הם סמלי סטטוס, למשל שלואי ויטון מייצר את התיקים היוקרתיים ביותר. גם כאן שיתופי פעולה עם משפיענים שמתוקצבים ביד נדיבה, פרסים לאומנים, זיהוי מגמות בעולם האמנות העכשווי והרבה מאוד יחסי ציבור מצליחים לעשות את העבודה.

אחד המהלכים האחרונים והמוצלחים שעשו שם הוא שיתוף הפעולה של לואי ויטון עם האמנית היפנית עם יאיוי קוסאמה, שהוא כבר השני שלהם וכולל הוצאות במיליונים על רובוטים בדמותה המדביקים את הנקודות האופייניות ליצירה שלה על תיקים, וגם מעין פסל ענק שלה על הסניף המרכזי של החברה בפריז. המכירות כבר צפויות לשבור שיא למרות משבר האינפלציה והמשבר הכלכלי.

בניין לואי ויטון בפריז. שיתוף הפעולה עם קוסאמה הביא את המכירות לשיא / צילום: Reuters, Blondet Eliot/ABACA

מלבד זאת, סוכנויות משפיענים - מסין ועד גרמניה - שולחות להם מוצרים ומשלמות בעבור הופעה רגעית באינסטגרם או בטיקטוק, ובקבוקי שמפניה מככבים בקליפים של ראפרים אמריקאים באותה מידה שהם מככבים בחשבונות של אנשי עסקים אסייתיים שחוגגים עסקאות. זה דורש מאמץ שוטף והוצאות רבות.

כאמור, ארנו עצמו מנסה להדגיש את הטענה ש"ההצלחה של המותג היא תוצאה של איכות המוצר, והאיכות של המוצר תלויה ביכולות של מי שמייצר אותו, של בעלי המלאכה". אולם זו רק חצי מהעבודה. החצי השני הוא לגרום למוצרים איכותיים להיתפס כסמלי סטטוס, לנהל את התחרות על מגרש האיכות.

זו הסיבה שאנליסטים צוללים לתוך תרבויות אסיה בשנים האחרונות. לפי סקר שפרסם בחודש שעבר מורגן סטנלי, דרום־קוריאנים הם כיום הבזבזנים הגדולים בעולם על מוצרי מותרות: הצריכה שלהם עלתה ב־24% בשנה החולפת ל־16.8 מיליארד דולר. בחישוב לתושב ההוצאה על מותרות במדינה היא 325 דולר, לעומת 280 דולר לתושב בארה"ב, ורק 55 דולר לסינים.

נקודה נוספת ש־LVMH אוהבת להתעלם ממנה היא העובדה כי רבים מפריטיה מיוצרים מעורות של בעלי חיים, בהם פרות, נחשים, תנינים ויענים. פרוות אולי יצאו מהאופנה, טבעונות הפכה לאורח חיים יותר ויותר פופולרי, אבל תיקי עור הם עדיין אביזר נחשק. באוכלוסייה מערבית ייתכן כי מדובר באיום אסטרטגי על החברה. באסיה אולי הדבר פחות רלוונטי מאשר בניו יורק, אך טעמים יכולים להשתנות מהר.

כחלק מההסתגלות לכך כמה מהמותגים בחברה כבר הוציאו מהרשימה מוצרים מן החי או מוצרי טיפוח שנבדקו על בעלי חיים. PETA, ארגון הנלחם למען זכויות בעלי חיים והשימוש בהם בתעשיית האופנה, פרסם קטעי וידיאו מזעזעים שבהם נראה הטיפול הדרוש בנחשי פיתון - כולל השקיה בכוח - כדי לקלף את עורם שישמש למוצרי החברה.

"מרגיש כמו שגריר של צרפת"

אחד מסודות ההצלחה הנוספים של LVMH, כך סבור ארנו, היא העובדה שחברות רבות בפורטפוליו המתרחב שלה התחילו את דרכן כמשפחתיות. "בתחום המותרות העובדה שהעסקים הם משפחתיים היא המפתח להצלחה", אמר ארנו בעבר. "למשפחה יש שני יתרונות: האחד הוא שאפשר לחשוב לטווח ארוך מאוד; השני הוא בתחום כוח האדם, כי העובדים לא מגיעים לעסק אנונימי, אלא למשפחה". לכן אין זה פלא אולי שארנו הציב את חמשת ילדיו ברחבי האימפריה.

ברנאר ארנו (במרכז) עם ביתו דלפין ובנו אנטוני / צילום: Associated Press, Yoan Valat

לפי הדיווחים, ארנו מתכנן לפעול עוד שנים ארוכות, אלא שבשבועות החולפים געשה העיתונות העסקית האירופית כאשר נראה שהוא בכל זאת מכין יורשת ליום שאחרי: דלפין ארנו, הבת הבכורה והיחידה שלו, הנשואה למיליונר שעשה את הונו באופן עצמאי ואם לשני ילדים.

הוא מינה אותה לעמוד בראש כריסטיאן דיור, וגם ציין כי המותג, לצד לואי ויטון, הוא אחד מהשניים הקרובים ביותר ללבו. דלפין בת 47, וכבר כמעט שני עשורים היא מסתובבת בעולם עם אביה, בעיקר באסיה. היא נחשבת גם למי שחיזקה את הקשרים של LVMH עם עולם האמנות קובע הטרנדים, בין היתר באמצעות תוכניות פרסים ותחרויות יוקרתיות. על כן קשה שלא להעריך כי ארנו מתכנן היטב כיצד להמשיך את השושלת המשפחתית.

בניגוד לבאפט ולמיליארדרים אחרים ברשימה, הוא לא התחייב להעביר את רוב הונו לצדקה. פעילות הצדקה שלו אינה ענפה ביחס למיליארדרים אמריקאים, ואחד הצעדים הבולטים היחידים שלו בשנים האחרונות היה לשלם חלק מהחשבון על שיפוץ כנסיית נוטרדאם, שנפגעה קשות בשריפה שנגמרה מקצר חשמלי ב־2019. ארנו מרגיש כי חלק מההצלחה של החברה נובע מהתרבות הצרפתית, שהכנסייה היא אחת מסמליה. "אני מרגיש כמו שגריר של צרפת ושל התרבות הצרפתית", אמר. בימים אלה נראה כי הוא מצליח לתרגם את ההרגשה הזאת והתרבות שמאחוריה לממון רב.

עוד כתבות

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב