גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אל תבנו על פינוי בינוי: המשאב הכי יקר של ההתחדשות העירונית אוזל

לכולם כבר ברור שהתחדשות עירונית היא העתיד, והפוטציאל הגלום בה ידוע ● אבל האם מישהו הביא בחשבון היכן יגורו בינתיים המפונים שרוצים להישאר בשכונה, וכמה יצטרכו לשלם להם יזמי הפרויקט עבור שכירות זמנית, תחת תנאי הביקוש העצום לדירות?

פרויקט פינוי בינוי. המשאב הכי יקר של ההתחדשות העירונית אוזל / צילום: שירי דובר
פרויקט פינוי בינוי. המשאב הכי יקר של ההתחדשות העירונית אוזל / צילום: שירי דובר

השבוע חיפשתי דירות להשכרה בשכונת קרית יובל בירושלים. בלוחות האינטרנטיים מצאתי 15 דירות שמפורסמות בשכונה, ועוד כמה דירות בודדות להשכרה בגבול שכונות סמוכות. ההיצע הזעום הזה כמעט טריוויאלי, בעיר שבה יותר משליש מהתושבים גרים בשכירות והדרך לרכישת דירה קשה במיוחד. רציתי בעיקר להבין עד כמה ריאלית ההבטחה להציף את ירושלים בכמויות ענק של התחדשות עירונית - בעיקר פרויקטים של פינוי בינוי.

דירה במבצע: היזמים מתחילים להפנים מציאות של ירידות מחירים בנדל"ן | בדיקת גלובס
הסעיף שייקר את דירות "דירה בהנחה" אם חוק המכר ישונה שוב
באוצר מתכננים מהפכה בשיטת המיסוי על דירות להשכרה

רק בימים האחרונים הודיעו שיכון ובינוי וקן התור כי זכו במכרז ענק להתחדשות עירונית בירושלים: הן יקימו 1,100 דירות ברחוב שטרן בשכונת קריית יובל, במקום 332 דירות ישנות שייהרסו. ועכשיו, שמישהו יעצור רגע ויחשוב איפה מוצאים דירות לשנתיים־שלוש למאות הדיירים שיפונו. דיירים שלא רוצים להתרחק מהשכונה, כי גם ככה הם שבים, וגם כמה יצטרכו יזמי הפרויקט לשלם להם עבור אותה שכירות זמנית, בהתאם לחוזה שלפיו שמאי יקבע את המחיר על בסיס תנאי השוק, בהינתן שזהו ההיצע ומול הביקוש העצום.

לא מדובר בבעיה של שכונה אחת. בעיריית ירושלים מנופפים בשיא של 140 תוכניות "על הנייר" לפינוי בינוי, שכוללות הקמה של 50 אלף דירות, אחרי פינוי של 10-15 אלף דירות ישנות. בשנת 2022 נדונו בוועדות התכנון בעיר תוכניות ל־10,000 דירות, ובעירייה התגאו בהורדת זמן עד להיתר לחצי שנה. רק שמנגד, בכל העיר, לפי לוח יד2, יש כרגע 1,309 דירות להשכרה. גם אם הביקוש אינו מיידי, וגם אם כל קבלן יווסת את קצב הבנייה, המספרים לא מסתדרים.

ובמבט רוחבי אפילו יותר: ביד2 מפורסמות כרגע 27 אלף מודעות להשכרת דירות בכל הארץ. זאת, בזמן שמינהל התכנון התגאה בתחילת החודש כי 2022 הסתיימה בשיא היסטורי של אישור תוכניות בהתחדשות עירונית: 77 אלף דירות, לעומת 31 אלף שנה קודם לכן. גם אם נניח שמחר בבוקר ממשלת ישראל תצליח לחסל את כל הסחבת הרגולטורית, גם אם העיריות יחלו לקדם בברכה כל פרויקט שיוסיף צפיפות בעיר, וגם אם היזמים ילחצו על הגז במלוא המרץ - מוכרחים להודות שפשוט אין היצע של דירות שיוכל לקלוט את כל המפונים. זה אפילו לא קרוב.

קצב הבנייה מקסימלי

ההצלחה או חלילה הכישלון טמונים בפרטים הקטנים. לכולם ברור שהתחדשות עירונית זה העתיד, אורבנית־כלכלית־סביבתית ועוד. רק בימים האחרונים פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על כמות הדירות בבניינים בישראל, שהראו כי בממוצע בקרב 18 הערים הגדולות, אלה שמונות 100 אלף תושבים לפחות, 70% מהבתים כוללים עד 10 דירות. 3% בלבד כוללים 40 דירות ויותר. כלומר, הפוטנציאל עצום. אך גם חשוב להיגמל מהנאיביות שזה יכול לקרות מאוד מהר.

לרוע המזל, נראה כי קצב הבנייה הנוכחי כמעט מקסימלי. זה לא עניין של תכנון או מגבלות ביצוע, אלא של היצע פשוט. היעדר זמינות קורת גג למפונים. לפי הלמ"ס, בשנה האחרונה (אוקטובר 2021 עד ספטמבר 2022) נהרסו בכל הארץ 3,050 דירות - לטובת הקמת 9,600 דירות חדשות (תמ"א 38 ופינוי בינוי). ואגב, אותן 3,050 דירות שפונו ושלחו את דייריהן למצוא דירה במקומות אחרים תרמו לא מעט לקפיצת מחירי השכירות. מי שחושב שאפשר להכפיל את הכמות הזו, כדאי שיביא בחשבון שגם בבנק ישראל ובממשלה יודעים שעליית מחירי השכירות אחראית לרבע מהאינפלציה, זו שאנחנו והם כל כך רוצים לרסן.

ואולי קרוונים הם פתרון?

ולא שזה יפריע כמובן לממשלה להמשיך לנופף במספרים דמיוניים. תוכנית הדיור "האסטרטגית" שאישרה הממשלה לפני 5 שנים קבעה שעד 2040 יאשרו פה 2.6 מיליון דירות - מתוכן 888.5 אלף בהתחדשות עירונית (34%). במחוז תל אביב, למשל, מדובר על יותר מחצי - 260 אלף, מתוך 436 אלף דירות חדשות. ואולי הדרך היחידה שבה התחדשות עירונית תפרוץ בכל זאת קדימה במספרים הגדולים, תצטרך לעבור דרך פתרונות של מגורים זמניים (קרוונים?), מה שידרוש גמישות של רשויות התכנון, של השלטון המקומי ושל הדיירים הוותיקים. אנחנו עוד לא שם, אבל יש מצב שזה יגיע במהירות.

כוכבי השבוע

מצוין: מי צריך רגולטור? נפילת המחירים בקסטרו

בשנת 2022, בזמן שמדד המחירים לצרכן קפץ ב־5.3% והכניס את כולנו לעידן של אינפלציה מאיימת, ירדו מחירי סקטור ההלבשה במדד המחירים לצרכן ב־3.6%. קטגוריית "הנעלה לנשים" שמפרסמת הלמ"ס הייתה שיאנית הירידות, עם צניחה של 8.6% במחירים בתוך שנה. והשבוע, רשת האופנה קסטרו חוללה פה בהלה, כשהציפה את השוק בסחורה במחירי רצפה.

מדובר בתזכורת חשובה כיצד באמת ניתן להוריד פה מחירים - בלי רגולציה, בלי איומי שרים, בלי מחיר מטרה ובלי סבסוד מוצרים. ולא, לא מדובר רק בחורף שבושש מלהגיע ותקע את רשתות האופנה עם מלאים מיותרים, אלא בעיקר בתחרות בריאה ששוחקת את שולי הרווח, מכריחה את הרשתות כל העת להתייעל ובאפשרויות יבוא כמעט ללא חסמים. שיין ונקסט במרחק לחיצה על הסלולר יעילים יותר מכל רגולטור ורשות תחרות.

בלתי מספיק: חוקי הצינון נעצרים אצל השרים הפורשים

כדי למנוע חשש לניגוד עניינים ולשמור על אמון מינימלי של הציבור במוסדות השלטון, קבע החוק כי מי שפורש משירות המדינה אינו יכול לקבל טובת הנאה, כולל הצעת עבודה, ממי שיכול היה ליהנות מהחלטותיו. נכון לעכשיו יושבים בבית לא מעט פקידי ציבור שכיהנו בממשל הקודם (תהיו רגועים - הם מקבלים בינתיים שכר), עד שתעבור תקופת צינון בת שנה.

האבסורד הוא שלשרים לשעבר אין שום מגבלה כזו. בין אם בגלל שהם עצמם כתבו את אותם חוקים, או בגלל שאף אחד לא חשב שירדפו אחריהם בעולם העסקי. כך, פחות מחודש אחרי שנפרדה מהכנסת, מונתה השבוע איילת שקד ליו"ר חברת הנדל"ן קרדן. גם מי שמשוכנע שמדובר באישה כשרונית וחרוצה, יכול לתהות עד כמה ועדות התכנון והבנייה יתייחסו בנייטרליות לבקשות שיגישו קרדן ושקד. זאת, כשחלק לא מבוטל מחברי הוועדה היא עצמה מינתה כשרת פנים.

עוד כתבות

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"שבועיים" גורליים: האם טראמפ ישתמש באותו טריק פעמיים?

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ● צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום